Without recourse. All Rights Reserved. Tree of Life^©

Statement of belief: “Sanctify them through thy truth: thy word is truth.” (John 17:17 KJV)

Created [Before 2013-04-02]

Updated 5925_[(*??*)] 03 30 2029 [2013-07-11]

Edit 5967_{[v2023-12-04]} 06 25 2039 [Sabbath morning 2024-09-28] – Correcting the formatting of the Hebrew and Aramaic columns [Formatting problems still remain in the footnotes!]

Tree of Life © Time Sequence of Translations Study From an original Hebrew text through an Aramaic and a Greek translation, and finally into our modern tranlsations…
Chapter & verse	Svenska Folkbibeln 98	King James	Textus Receptus	Syriac Peshitta (Aramaic)	Shem Tov’s Hebrew Matthew	Shem Tov footnotes [1]	George Howard’s Shem Tov translation[2]	TLT Tree of Life © Time Translation (where not otherwise indiccated)	Tree of Life © Time Comments	Tree of Life © Time Dates
					פרק ראשון		Chapter 1
1:1	1 Detta är berättelsen om Jesus Kristus, Davids son, Abrahams son.	1 The book of the generation of Jesus Christ, the son of David, the son of Abraham.	1 βιβλος γενεσεως ιησου χριστου υιου δαβιδ υιου αβρααμ	1 כתבא דילידותה דישׂוע משׂיחא ברה דדויד ברה דאברהם	אלה תולדות יש״ו בן דוד בן אברהם.	[3]	1 These are the generations of Jesus the son of David the son of Abraham.
1:2	2 Abraham födde Isak, Isak födde Jakob, Jakob födde Juda och hans bröder.	2 Abraham begat Isaac; and Isaac begat Jacob; and Jacob begat Judas and his brethren;	2 αβρααμ εγεννησεν τον ισαακ ισαακ δε εγεννησεν τον ιακωβ ιακωβ δε εγεννησεν τον ιουδαν και τους αδελφους αυτου	2 אברהם אולד לאיסחק איסחק אולד ליעקוב יעקוב אולד ליהודא ולאחוהי	אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב יעקב הוליד את יהודה ואחיו.	[4]	2 Abraham begot Isaac and Isaac begot Jacob; Jacob begot Judah and his brothers.
1:3	3 Juda födde Peres och Sara, och Tamar var deras mor. Peres födde Hesron, Hesron födde Ram,	3 And Judas begat Phares and Zara of Thamar; and Phares begat Esrom; and Esrom begat Aram;	3 ιουδας δε εγεννησεν τον φαρες και τον ζαρα εκ της θαμαρ φαρες δε εγεννησεν τον εσρωμ εσρωμ δε εγεννησεν τον αραμ	3 יהודא אולד לפרץ ולזרח מן תמר פרץ אולד לחצרון חצרון אולד לארם	יהודה הוליד את פרץ וזרח מתמר פרץ הוליד את חצרון חצרון הוליד את רם.	[5]	3 Judah begot Perez and Zerah from Tamar; Perez begot Hezron; Hezron begot Ram.
1:4	4 Ram födde Amminadab, Amminadab födde Naheson, Naheson födde Salmon,	4 And Aram begat Aminadab; and Aminadab begat Naasson; and Naasson begat Salmon;	4 αραμ δε εγεννησεν τον αμιναδαβ αμιναδαβ δε εγεννησεν τον ναασσων ναασσων δε εγεννησεν τον σαλμων	4 ארם אולד לעמינדב עמינדב אולד לנחשׂון נחשׂון אולד לסלמון	ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון.	[6]	4 Ram begot Amminadab; Amminadab begot Nahshon; Nahshon begot Salmon.
1:5	5 Salmon födde Boas, och Rahab var hans mor. Boas födde Obed, vars mor var Rut, Obed födde Isai,	5 And Salmon begat Booz of Rachab; and Booz begat Obed of Ruth; and Obed begat Jesse;	5 σαλμων δε εγεννησεν τον βοοζ εκ της ραχαβ βοοζ δε εγεννησεν τον ωβηδ εκ της ρουθ ωβηδ δε εγεννησεν τον ιεσσαι	5 סלמון אולד לבעז מן רחב בעז אולד לעוביד מן רעות עוביד אולד לאישׂי	שלמון הוליד את בועז מרחב הזונה בועז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי.	[7]	5 Salmon begot Boaz from Rahab the harlot; Boaz begot Obed from Ruth and Obed begot Jesse.
1:6	6 och Isai födde David, kungen. David födde Salomo, vars mor var Urias hustru,	6 And Jesse begat David the king; and David the king begat Solomon of her that had been the wife of Urias;	6 ιεσσαι δε εγεννησεν τον δαβιδ τον βασιλεα δαβιδ δε ο βασιλευς εγεννησεν τον σολομωντα εκ της του ουριου	6 אישׂי אולד לדויד מלכא דויד אולד לשׂלימון מן אנתתה דאוריא	ישי הוליד את דוד דוד הוליד את אשת שלמה מאשת אוריה.	[8]	6 Jesse begot David; David begot (Solomon) from the wife of Uriah.
1:7	7 Salomo födde Rehabeam, Rehabeam födde Abia, Abia födde Asa,	7 And Solomon begat Roboam; and Roboam begat Abia; and Abia begat Asa;	7 σολομων δε εγεννησεν τον ροβοαμ ροβοαμ δε εγεννησεν τον αβια αβια δε εγεννησεν τον ασα	7 שׂלימון אולד לרחבעם רחבעם אולד לאביא אביא אולד לאסא	שלמה הוליד את רחבעם רחבעם הוליד את אביה אביה הוליד את אסא.		7 Solomon begot Rehoboam; Rehoboam begot Abia; Abia begot Asa.
1:8	8 Asa födde Josafat, Josafat födde Joram, Joram födde Ussia,	8 And Asa begat Josaphat; and Josaphat begat Joram; and Joram begat Ozias;	8 ασα δε εγεννησεν τον ιωσαφατ ιωσαφατ δε εγεννησεν τον ιωραμ ιωραμ δε εγεννησεν τον οζιαν	8 אסא אולד ליהושׂפט יהושׂפט אולד ליורם יורם אולד לעוזיא	אסא הוליד את יהושפט יהושפט הוליד את יורם יורם הוליד את עוזיה.	[9]	8 Asa begot Jehoshaphat; Jehoshaphat begot Joram; Joram begot Uzziah.
1:9	9 Ussia födde Jotam, Jotam födde Ahas, Ahas födde Hiskia,	9 And Ozias begat Joatham; and Joatham begat Achaz; and Achaz begat Ezekias;	9 οζιας δε εγεννησεν τον ιωαθαμ ιωαθαμ δε εγεννησεν τον αχαζ αχαζ δε εγεννησεν τον εζεκιαν	9 עוזיא אולד ליותם יותם אולד לאחז אחז אולד לחזקיא	עוזיה הוליד את חזקיה.	[10]	9 Uzziah begot (Jotham, Jotham begot Ahaz, Ahaz begot) Hezekiah.
1:10	10 Hiskia födde Manasse, Manasse födde Amon, Amon födde Josia,	10 And Ezekias begat Manasses; and Manasses begat Amon; and Amon begat Josias;	10 εζεκιας δε εγεννησεν τον μανασση μανασσης δε εγεννησεν τον αμων αμων δε εγεννησεν τον ιωσιαν	10 חזקיא אולד למנשׂא מנשׂא אולד לאמון אמון אולד ליושׂיא	חזקיה הוליד את מנשה מנשה הוליד את אמון אמון הוליד את יאשיה.	[11]	10 Hezekiah begot Manasseh; Manasseh begot Amon; Amon begot Josiah.
1:11	11 och Josia födde Jekonja och hans bröder, vid den tid då folket fördes bort i fångenskap till Babel.	11 And Josias begat Jechonias and his brethren, about the time they were carried away to Babylon:	11 ιωσιας δε εγεννησεν τον ιεχονιαν και τους αδελφους αυτου επι της μετοικεσιας βαβυλωνος	11 יושׂיא אולד ליוכניא ולאחוהי בגלותא דבבל	יאשיה הוליד את יכניה ואחיו בגלות בבל.	[12]	11 Josiah begot Jeconiah and his brothers in the Babylonian exile.
1:12	12 Sedan folket hade blivit bortfört till Babel, födde Jekonja Sealtiel, Sealtiel födde Serubbabel,	12 And after they were brought to Babylon, Jechonias begat Salathiel; and Salathiel begat Zorobabel;	12 μετα δε την μετοικεσιαν βαβυλωνος ιεχονιας εγεννησεν τον σαλαθιηλ σαλαθιηλ δε εγεννησεν τον ζοροβαβελ	12 מן בתר גלותא דין דבבל יוכניא אולד לשׂלתאיל שׂלתאיל אולד לזורבבל	יכניה הוליד את שאלתיאל שאלתיאל הוליד את זרובבל.	[13]	12 (After the Babylonian exile) Jeconiah begot Shealtiel; Shealtiel begot Zerubbabel.
1:13	13 Serubbabel födde Abihud, Abihud födde Eljakim, Eljakim födde Assur,	13 And Zorobabel begat Abiud; and Abiud begat Eliakim; and Eliakim begat Azor;	13 ζοροβαβελ δε εγεννησεν τον αβιουδ αβιουδ δε εγεννησεν τον ελιακειμ ελιακειμ δε εγεννησεν τον αζωρ	13 זורבבל אולד לאביוד אביוד אולד לאליקים אליקים אולד לעזור	זרובב״ל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את.	[14]	13 Zerubbabel begot Abihud; Abihud begot (Eliakim; Eliakim begot Azor.
1:14	14 Assur födde Sadok, Sadok födde Jakim, Jakim födde Eliud,	14 And Azor begat Sadoc; and Sadoc begat Achim; and Achim begat Eliud;	14 αζωρ δε εγεννησεν τον σαδωκ σαδωκ δε εγεννησεν τον αχειμ αχειμ δε εγεννησεν τον ελιουδ	14 עזור אולד לזדוק זדוק אולד לאכין אכין אולד לאליוד	אקים ואקים הוליד את אליהוד.	[15]	14 Azor begot Zadok; Zadok begot) Achim; Achim begot Elihud.
1:15	15 Eliud födde Eleasar, Eleasar födde Mattan, Mattan födde Jakob,	15 And Eliud begat Eleazar; and Eleazar begat Matthan; and Matthan begat Jacob;	15 ελιουδ δε εγεννησεν τον ελεαζαρ ελεαζαρ δε εγεννησεν τον ματθαν ματθαν δε εγεννησεν τον ιακωβ	15 אליוד אולד לאליעזר אליעזר אולד למתן מתן אולד ליעקוב	ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב.	[16]	15 Elihud begot Eleazar; Eleazar begot Mattan; Mattan begot Jacob.
1:16	16 och Jakob födde Josef, Marias man. Av henne föddes Jesus, som kallas Kristus.	16 And Jacob begat Joseph the husband of Mary, of whom was born Jesus, who is called Christ.	16 ιακωβ δε εγεννησεν τον ιωσηφ τον ανδρα μαριας εξ ης εγεννηθη ιησους ο λεγομενος χριστος	16 יעקוב אולד ליוסף גברה דמרים דמנה אתילד ישׂוע דמתקרא משׂיחא	ויעקב הוליד את יוסף. הוא יוסף איש מר״ים הנקרא משיח ובלעז קריס״טוס.	[17]	16 Jacob begot Joseph. This Joseph was the husband of Mary (the mother of Jesus) who is called the Messiah, that is, Christ.
1:17	17 Alltså blir det tillsammans fjorton släktled från Abraham till David, fjorton led från David till fångenskapen i Babylon och från fångenskapen i Babylon till Kristus fjorton led.	17 So all the generations from Abraham to David are fourteen generations; and from David until the carrying away into Babylon are fourteen generations; and from the carrying away into Babylon unto Christ are fourteen generations.	17 πασαι ουν αι γενεαι απο αβρααμ εως δαβιδ γενεαι δεκατεσσαρες και απο δαβιδ εως της μετοικεσιας βαβυλωνος γενεαι δεκατεσσαρες και απο της μετοικεσιας βαβυλωνος εως του χριστου γενεαι δεκατεσσαρες	17 כלהין הכיל שׂרבתא מן אברהם עדמא לדויד שׂרבתא ארבעסרא ומן דויד עדמא לגלותא דבבל שׂרבתא ארבעסרא ומן גלותא דבבל עדמא למשׂיחא שׂרבתא ארבעסרא	(וכל תולדות מאברהם עד דוד תולדות י״ד ומדוד עד גלות בבל תולדות י״ד ומגלות בבל עד יש״ו תולדות י״ד.	[18]	17 (So all the generations from Abraham unto David were fourteen generations and from David unto the Babylonian exile were fourteen generations and from the Babylonian exile unto Jesus were fourteen generations.
					פרק שני
1:18	18 Med Jesu Kristi födelse gick det till så: hans mor Maria var trolovad med Josef, men innan de hade kommit tillsammans, visade det sig att hon var havande genom den helige Ande.	18 Now the birth of Jesus Christ was on this wise: When as his mother Mary was espoused to Joseph, before they came together, she was found with child of the Holy Ghost.	18 του δε ιησου χριστου η γεννησις ουτως ην μνηστευθεισης γαρ της μητρος αυτου μαριας τω ιωσηφ πριν η συνελθειν αυτους ευρεθη εν γαστρι εχουσα εκ πνευματος αγιου	18 ילדה דין דישׂוע משׂיחא הכנא הוא כד מכירא הות מרים אמה ליוסף עדלא נשׂתותפון אשׂתכחת בטנא מן רוחא דקודשׂא	ולידת מיש״ו היה בזה האופן) ויהי כאשר היתה אמו ארוסה ליוסף קודם שידע אותה נמצאת מעוברת מרוח הקדש.	[19]	18 The birth of Jesus was in this way:) It came to pass when his mother was betrothed to Joseph, before he knew her, she was found pregnant by the Holy Spirit.	Nehemia Gordon: 18 It came to pass when his mother was engaged to Joseph, before he knew her, she was found pregnant from the holy spirit.	Notice that the name Mary is added in the Syriac Peshitta and in the Greek!	Elul 29 (the 6^th month) AM September 3, 16 BCE
1:19	19 Josef, hennes man, var god och rättfärdig. Han ville inte dra vanära över henne, och därför beslöt han att i hemlighet skilja sig från henne.	19 Then Joseph her husband, being a just man, and not willing to make her a publick example, was minded to put her away privily.	19 ιωσηφ δε ο ανηρ αυτης δικαιος ων και μη θελων αυτην παραδειγματισαι εβουληθη λαθρα απολυσαι αυτην	19 יוסף דין בעלה כאנא הוא ולא צבא דנפרסיה ואתרעי הוא דמטשׂיאית נשׂריה	ויוסף איש צדיק היה ולא רצה לישב עמה ולא לגלותה להביאה לבושה ולא לאוסרה למות אבל היה רוצה לכסות עליה.	[20]	19 Joseph was a righteous man and did not wish to dwell with her nor to expose her by bringing her to shame or to bind her over to death. He rather wished to conceal her.	Nehemia Gordon: 19 Now Joseph was a righteous man and he did not want to live with her, nor did he want to expose her which would bring her to shame, nor did he want to death. But he did want to cover her over.		Tevet (the 10^th month) Began Dec 2, 16 BCE
1:20	20 Men när han tänkte på detta, se, då visade sig en Herrens ängel för honom i en dröm och sade: "Josef, Davids son, var inte rädd att ta till dig Maria, din hustru, ty barnet i henne har blivit till genom den helige Ande.	20 But while he thought on these things, behold, the angel of the Lord appeared unto him in a dream, saying, Joseph, thou son of David, fear not to take unto thee Mary thy wife: for that which is conceived in her is of the Holy Ghost.	20 ταυτα δε αυτου ενθυμηθεντος ιδου αγγελος κυριου κατ οναρ εφανη αυτω λεγων ιωσηφ υιος δαβιδ μη φοβηθης παραλαβειν μαριαμ την γυναικα σου το γαρ εν αυτη γεννηθεν εκ πνευματος εστιν αγιου	20 כד הלין דין אתרעי אתחזי לה מלאכא דמריא בחלמא ואמר לה יוסף ברה דדויד לא תדחל למסב למרים אנתתך הו גיר דאתילד בה מן רוחא הו דקודשׂא	ובחשבו בזה הדבר בלבו והנה מלאך נראה אליו בחלום ואמר יוסף בן דוד אל תירא לקחת אשתך מר״ים שמרוח הקדוש היא מעוברת.	[21]	20 While he thought on this matter in his heart, behold an angel appeared unto him in a dream and said: Joseph son of David do not fear to take your wife Mary because she is pregnant by the Holy Spirit.	Nehemia Gordon: 20 When he was thinking about this matter in his heart, behold, and angel appeared to him in a dream saying, “Joseph son of David, do not be afraid to marry your wife Miriam, because she is pregnant by the holy spirit.
1:21	21 Hon skall föda en son, och du skall ge honom namnet Jesus, ty han skall frälsa sitt folk från deras synder."	21 And she shall bring forth a son, and thou shalt call his name JESUS: for he shall save his people from their sins.	21 τεξεται δε υιον και καλεσεις το ονομα αυτου ιησουν αυτος γαρ σωσει τον λαον αυτου απο των αμαρτιων αυτων	21 תאלד דין ברא ותקרא שׂמה ישׂוע הו גיר נחיוהי לעמה מן חטהיהון	ותלד בן ותקרא שמו ישו״ע כי הוא יושיע את עמי מעונותם.	[22]	21 She will bear a son and you will call his name Jesus because he will save my people from their sins.	Nehemia Gordon: 21 She will give birth to a son and call his name Yeshua for he will save my people from their iniquities.”	Notice: The only two instances of the full name “ ישו״ע” are Matt 1:21, and 1:25. In verse 21 this word is part of a Hebrew word pun.
1:22	22 Allt detta skedde, för att det skulle uppfyllas som Herren hade sagt genom profeten:	22 Now all this was done, that it might be fulfilled which was spoken of the Lord by the prophet, saying,	22 τουτο δε ολον γεγονεν ινα πληρωθη το ρηθεν υπο του κυριου δια του προφητου λεγοντος	22 הדא דין כלה דהות דנתמלא מדם דאתאמר מן מריא ביד נביא	כל זה לגמור מה שנכתב מאת הנביא על פי ה״.	[23]	22 All this was to complete what was written by the prophet according to the Lord:	Nehemia Gordon: 22 All of this to fulfill what was written from the prophet by the mouth of [Y]H”[VH],
1:23	23 Se, jungfrun skall bli havande och föda en son, och man skall ge honom namnet Immanuel, det betyder Gud med oss.	23 Behold, a virgin shall be with child, and shall bring forth a son, and they shall call his name Emmanuel, which being interpreted is, God with us.	23 ιδου η παρθενος εν γαστρι εξει και τεξεται υιον και καλεσουσιν το ονομα αυτου εμμανουηλ ο εστιν μεθερμηνευομενον μεθ ημων ο θεος	23 דהא בתולתא תבטן ותאלד ברא ונקרון שׂמה עמנואיל דמתתרגם עמן אלהן	הנה העלמה הרה ותלד בן וקראת שמו עמנואל שר״ל עמנו אלקים.	[24]	23 Behold the young woman is conceiving and will bear a son and you will call his name Emmanuel, that is, God with us.	Nehemia Gordon: 23 “Behold the maiden is pregnant and will give birth to a son and she will call his name Emanuel”, which means to say, “Elo[h]im is with us.”
1:24	24 När Josef vaknade upp ur sömnen, gjorde han som Herrens ängel hade befallt och tog sin hustru till sig.	24 Then Joseph being raised from sleep did as the angel of the Lord had bidden him, and took unto him his wife:	24 διεγερθεις δε ο ιωσηφ απο του υπνου εποιησεν ως προσεταξεν αυτω ο αγγελος κυριου και παρελαβεν την γυναικα αυτου	24 כד קם דין יוסף מן שׂנתה עבד איכנא דפקד לה מלאכה דמריא ודברה לאנתתה	ויקץ יוסף משנתו ויעש ככל אשר צוה אותו מלאך ה״ ויקח את אשתו.	[25]	24 Then Joseph awoke from his sleep, did according to all which the angel of the Lord commanded him, and took his wife.	Nehemia Gordon: 24 And Joseph awoke from his sleep and did according to all that the angel of [Y]H”[VH] commanded him. He married his wife,
1:25	25 Men han rörde henne inte, förrän hon hade fött en son. Och honom gav han namnet Jesus.	25 And knew her not till she had brought forth her firstborn son: and he called his name JESUS.	25 και ουκ εγινωσκεν αυτην εως ου ετεκεν τον υιον αυτης τον πρωτοτοκον και εκαλεσεν το ονομα αυτου ιησουν	25 ולא חכמה עדמא דילדתה לברה בוכרא וקרת שׂמה ישׂוע	ולא ידע אותה עד שילדה בנה הבכור ויקרא את שמו ישו״ע.	[26]	25 But he did not know her until she bore her firstborn son and he called his name Jesus.	Nehemia Gordon: 25 but he did not know her until she gave birth to her firstborn son and he called his name Yeshua.	Notice: The only two instances of the full name “ ישו״ע” are Matt 1:21, and 1:25.
					פרק שלישי		Chapter 2
2:1	1 När Jesus var född i Betlehem i Judeen på kung Herodes tid, se, då kom visa män från Östern till Jerusalem	1 Now when Jesus was born in Bethlehem of Judaea in the days of Herod the king, behold, there came wise men from the east to Jerusalem,	1 του δε ιησου γεννηθεντος εν βηθλεεμ της ιουδαιας εν ημεραις ηρωδου του βασιλεως ιδου μαγοι απο ανατολων παρεγενοντο εις ιεροσολυμα	1 כד דין אתילד ישׂוע בבית-לחם דיהודא ביומי הרודס מלכא אתו מגושׂא מן מדנחא לאורשׂלם	ויהי כאשר נולד יש״ו בבית לחם יהודה בימי הורודוס המלך והנה חוזים בכוכבים באים ממזרח לירושלם.	[27]	1 It came to pass when Jesus was born in Bethlehem of Judah in the days of Herod the king, behold astrologers came from the East to Jerusalem		The Hebrew words behind KJV’s “wise men” are not the same in verse 1 vs. verses 7 and 16. - In the Aramaic Syriac Peshitta, in the Greek Textus Receptus, as well as in du Tillets’s Hebrew text (evidence of being a reverse translation,) only one word is used. This example of more nuance in an original Hebrew text is good evidence that Shem Tov’s Hebrew Matthew is closer to the original than any of the translations.	Av 17-Elul 1 August 1-15, 14 BCE through Kislev 14 December 24, 14 BCE
2:2	2 och frågade: "Var är judarnas nyfödde konung? Vi har sett hans stjärna gå upp och har kommit för att tillbe honom."	2 Saying, Where is he that is born King of the Jews? for we have seen his star in the east, and are come to worship him.	2 λεγοντες που εστιν ο τεχθεις βασιλευς των ιουδαιων ειδομεν γαρ αυτου τον αστερα εν τη ανατολη και ηλθομεν προσκυνησαι αυτω	2 ואמרין איכו מלכא דיהודיא דאתילד חזין גיר כוכבה במדנחא ואתין למסגד לה	לאמר איה מלך היהודים הנולד. ראינו סבבו במזרח ובמתנות חשובות באו להשתחוות לו.	[28]	2 saying: Where is the king of the Jews who has been born. We have seen (his star) in the East and (we) have come with important gifts to worship him.	saying: Where is the king of the Jews who has been born. We have seen his star [Jupiter] rising in the East and (we) have come with important gifts to worship him.	More re “his star…”
2:3	3 När kung Herodes hörde det, blev han förskräckt, och hela Jerusalem med honom.	3 When Herod the king had heard these things, he was troubled, and all Jerusalem with him.	3 ακουσας δε ηρωδης ο βασιλευς εταραχθη και πασα ιεροσολυμα μετ αυτου	3 שׂמע דין הרודס מלכא ואתתזיע וכלה אורשׂלם עמה	ושמע הורודוס המלך ויבהל וכל יושבי ירושלם עמו.	[29]	3 Herod the king heard and was dismayed and all the inhabitants of Jerusalem with him.			Kislev 14 December 24, 14 BCE
2:4	4 Och han samlade folkets alla överstepräster och skriftlärda och frågade ut dem, var Messias skulle födas.	4 And when he had gathered all the chief priests and scribes of the people together, he demanded of them where Christ should be born.	4 και συναγαγων παντας τους αρχιερεις και γραμματεις του λαου επυνθανετο παρ αυτων που ο χριστος γενναται	4 וכנשׂ כלהון רבי כהנא וספרא דעמא ומשׂאל הוא להון דאיכא מתילד משׂיחא	ויקבוץ כל גדוליו ויבקש מהם אם היו יודעים באיזה מקום נולד המשיח.	[30]	4 So he gathered all his nobles and inquired from them if they knew where the Messiah would be born.
2:5	5 De svarade: "I Betlehem i Judeen, ty så är skrivet genom profeten:	5 And they said unto him, In Bethlehem of Judaea: for thus it is written by the prophet,	5 οι δε ειπον αυτω εν βηθλεεμ της ιουδαιας ουτως γαρ γεγραπται δια του προφητου	5 הנון דין אמרו בבית-לחם דיהודא הכנא גיר כתיב בנביא	ויענו אליו בבית לחם יהודה ככתיב על פי הנביא	[31]	5 They answered him: In Bethlehem Judah, as it is written according to the prophet:
2:6	6 Du Betlehem i Juda land, inte är du minst bland Juda furstar, ty från dig skall utgå en furste, som skall vara en herde för mitt folk Israel."	6 And thou Bethlehem, in the land of Juda, art not the least among the princes of Juda: for out of thee shall come a Governor, that shall rule my people Israel.	6 και συ βηθλεεμ γη ιουδα ουδαμως ελαχιστη ει εν τοις ηγεμοσιν ιουδα εκ σου γαρ εξελευσεται ηγουμενος οστις ποιμανει τον λαον μου τον ισραηλ	6 אף אנתי בית-לחם דיהודא לא הויתי בצירא במלכא דיהודא מנכי גיר נפוק מלכא דהו נרעיוהי לעמי איסראיל	ואתה בית לחם יהודה אפרתה ארץ יהודה הן אתה צעיר באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל.	[32]	6 You Bethlehem Judah, Ephrathah, land of Judah, behold you are insignificant among the clans of Judah; from you shall come forth to me one to be ruler in Israel.
2:7	7 Då kallade Herodes i hemlighet till sig de visa männen och frågade ut dem om när stjärnan hade visat sig.	7 Then Herod, when he had privily called the wise men, enquired of them diligently what time the star appeared.	7 τοτε ηρωδης λαθρα καλεσας τους μαγους ηκριβωσεν παρ αυτων τον χρονον του φαινομενου αστερος	7 הידין הרודס מטשׂיאית קרא למגושׂא וילף מנהון באינא זבנא אתחזי להון כוכבא	אז קרא המלך הורודוס לקוסמים בסתר וישאל מהם היטב זמן ראית הכוכב להם.	[33]	7 Then King Herod called the magicians in secret and asked them well concerning the time the star (appeared) to them.	Then King Herod called the sooth sayers in secret and asked them what exact time the star had appeared to them.	The Hebrew words behind KJV’s “wise men” are not the same in verse 1 vs. verses 7 and 16.
2:8	8 Sedan skickade han dem till Betlehem och sade: "Gå och sök noga efter barnet, och när ni har funnit det, underrätta mig, så att även jag kan komma och tillbe det."	8 And he sent them to Bethlehem, and said, Go and search diligently for the young child; and when ye have found him, bring me word again, that I may come and worship him also.	8 και πεμψας αυτους εις βηθλεεμ ειπεν πορευθεντες ακριβως εξετασατε περι του παιδιου επαν δε ευρητε απαγγειλατε μοι οπως καγω ελθων προσκυνησω αυτω	8 ושׂדר אנון לבית-לחם ואמר להון זלו עקבו על טליא חפיטאית ומא דאשׂכחתוניהי תו חואוני דאף אנא אזל אסגוד לה	וישלחם לבית לחם ויאמר אליהם לכו ושאלו היטב בעד הילד ובמוצאכם אותו הגידו לי וגם אני אבא אליו להשתחוות.	[34]	8 He sent them to Bethlehem and said unto them: Go and inquire well concerning the child and when you find him inform me. I also will go to him to worship.
2:9	9 De lyssnade till kungen och begav sig i väg. Och se, stjärnan som de hade sett gå upp gick nu före dem, tills den stannade över den plats där barnet var.	9 When they had heard the king, they departed; and, lo, the star, which they saw in the east, went before them, till it came and stood over where the young child was.	9 οι δε ακουσαντες του βασιλεως επορευθησαν και ιδου ο αστηρ ον ειδον εν τη ανατολη προηγεν αυτους εως ελθων εστη επανω ου ην το παιδιον	9 הנון דין כד שׂמעו מן מלכא אזלו והא כוכבא הו דחזו במדנחא אזל הוא קדמיהון עדמא דאתא קם לעל מן איכא דאיתוהי טליא	וישמעו אל המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח הולך לפניהם עד בואם אל המקום. וכאשר באו בית לחם עמד נגד המקום אשר שם הילד.	[35]	9 They harkened unto the king and went, and behold the star which they saw in the East was going before them until they came to the place. When they entered Bethlehem it stopped before the place where the child was.	They harkened unto the king and went, and behold the star which they saw in the East was going before them [stayed straight ahead of them; that is, it kept pointing (relative to zenith) in the same direction as the men from the east were traveling] until they came to the place. When they entered Bethlehem it stood over against the place where the child was. (and/or: …it stood still while turning its face towards the place of its origin.)	- After midnight on Dec 24, 14 CE Jupiter stood still at the exact point of turning among the stars, that is, before beginning its retrograde motion back towards its origin. That point on the starry sky was located over the left shoulder of Virgo, that is, as if at the top of the child’s head while that child was nursing his mother Virgo, thus mirroring Mary holding baby Yeshua at her breast while nursing. Jupiter was located 50 degrees above the WSW horizon as the full moon was still visible while the sun was rising in the East at 6:58 AM local Jerusalem solar time.[36]
2:10	10 När de såg stjärnan, uppfylldes de av mycket stor glädje.	10 When they saw the star, they rejoiced with exceeding great joy.	10 ιδοντες δε τον αστερα εχαρησαν χαραν μεγαλην σφοδρα	10 כד דין חזאוהי לכוכבא חדיו חדותא רבתא דטב	ויהי כאשר ראו את הכוכב שמחו שמחה גדולה עד מאד.		10 When they saw the star they rejoiced with exceedingly great joy.		- Considering the astrologers awareness of the path of Jupiter among the constellations on the starry skies, is it any wonder they felt overjoyed when experiencing the double meaning they could perceive in heaven as upon the Earth?!
2:11	11 Och de gick in i huset och fick se barnet med Maria, dess mor. Då föll de ner och tillbad det, och de tog fram sina skatter och överlämnade gåvor till barnet: guld, rökelse och myrra.	11 And when they were come into the house, they saw the young child with Mary his mother, and fell down, and worshipped him: and when they had opened their treasures, they presented unto him gifts; gold, and frankincense, and myrrh.	11 και ελθοντες εις την οικιαν ειδον το παιδιον μετα μαριας της μητρος αυτου και πεσοντες προσεκυνησαν αυτω και ανοιξαντες τους θησαυρους αυτων προσηνεγκαν αυτω δωρα χρυσον και λιβανον και σμυρναν	11 ועלו לביתא וחזאוהי לטליא עם מרים אמה ונפלו סגדו לה ופתחו סימתהון וקרבו לה קורבנא דהבא ומורא ולבונתא	ויביאו אל הבית וימצאהו ואת מר״ים אמו ויכרעו לפניו וישתחוו לו ויפתחו את אמתחותיהם ויביאו אליו מנחת זהב ולבונה ומור בלעז מי״רא.	[37]	11 They (came) into the house, found him and his mother Mary, knelt before him, worshipped him, opened their sacks, and brought to him gifts of gold, frankincense, and myrrh, that is, mira.	They came into the house, found him and his mother Mary, knelt before him, worshipped him, opened their sacks, and brought to him gifts of gold, frankincense, and myrrh.
2:12	12 Och sedan de i en dröm hade blivit varnade för att vända tillbaka till Herodes, tog de en annan väg hem till sitt land.	12 And being warned of God in a dream that they should not return to Herod, they departed into their own country another way.	12 και χρηματισθεντες κατ οναρ μη ανακαμψαι προς ηρωδην δι αλλης οδου ανεχωρησαν εις την χωραν αυτων	12 ואתחזי להון בחלמא דלא נהפכון לות הרודס ובאורחא אחרתא אזלו לאתרהון	ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורודוס מהמלאך אמר להם ויפנו דרך ארצם בדרך אחרת.	[38]	12 Then they were commanded in a dream by the angel who spoke to them not to return to Herod; so they returned to their land by another route.		- Could it be that the astrologers seeing both the Moon and Jupiter, the royal star, disappearing fast on the eastern and western evening skies while Mars, the god of war, was ascending on the Eastern skies was understood by them as a message from a heavenly messenger?
					פרק רביעי
2:13	13 När de visa männen hade farit, se, då visade sig en Herrens ängel i en dröm för Josef och sade: "Stig upp och ta med dig barnet och dess mor och fly till Egypten och stanna där tills jag säger till dig, ty Herodes kommer att söka efter barnet för att döda det."	13 And when they were departed, behold, the angel of the Lord appeareth to Joseph in a dream, saying, Arise, and take the young child and his mother, and flee into Egypt, and be thou there until I bring thee word: for Herod will seek the young child to destroy him.	13 αναχωρησαντων δε αυτων ιδου αγγελος κυριου φαινεται κατ οναρ τω ιωσηφ λεγων εγερθεις παραλαβε το παιδιον και την μητερα αυτου και φευγε εις αιγυπτον και ισθι εκει εως αν ειπω σοι μελλει γαρ ηρωδης ζητειν το παιδιον του απολεσαι αυτο	13 כד דין אזלו אתחזי מלאכא דמריא בחלמא ליוסף ואמר לה קום דבר לטליא ולאמה וערוק למצרין ותמן הוי עדמא דאמר אנא לך עתיד הו גיר הרודס למבעיה לטליא איך דנובדיוהי	המה הולכים והנה מלאך ה״ נראה אל יוסף קום וקח את הנער ואת אמו וברח למצרים ושם תעמוד עד אמרי אליך כי הורודוס יבקש את הנער להרוג.	[39]	13 As they were going, behold the angel of the Lord appeared unto Joseph (saying:) Arise, take the boy and his mother, flee to Egypt and stay there until I tell you, because Herod will seek the boy to kill him.		- Could it be that Joseph perceived an angel of the Lord in seeing Mercury, the Messenger Star, rising and then quickly descending on the western evening skies while Venus was continually rising between January 8-22, 13 BCE?	Tevet 3-23 January 11 – Fri January 31, 13 BCE
2:14	14 Josef steg då upp och tog om natten med sig barnet och dess mor och begav sig till Egypten.	14 When he arose, he took the young child and his mother by night, and departed into Egypt:	14 ο δε εγερθεις παρελαβεν το παιδιον και την μητερα αυτου νυκτος και ανεχωρησεν εις αιγυπτον	14 יוסף דין קם שׂקלה לטליא ולאמה בלליא וערק למצרין	ויקח את הנער ואת אמו.	[40]	14 So he took the boy and his mother
2:15	15 Där stannade han tills Herodes hade dött, för att det skulle uppfyllas som Herren hade sagt genom profeten: Ut ur Egypten kallade jag min son.	15 And was there until the death of Herod: that it might be fulfilled which was spoken of the Lord by the prophet, saying, Out of Egypt have I called my son.	15 και ην εκει εως της τελευτης ηρωδου ινα πληρωθη το ρηθεν υπο του κυριου δια του προφητου λεγοντος εξ αιγυπτου εκαλεσα τον υιον μου	15 והוא תמן עדמא למותה דהרודס דנתמלא מדם דאתאמר מן מריא בנביא דאמר דמן מצרין קרית לברי	ויהי שם עד מת הורוד״וס לגמור מה שנאמר על פי הנביא וממצרים קראתי לבני.	[41]	15 and was there until Herod died, to fulfill what was spoken by the prophet: Out of Egypt I called my son.		Unwittingly, by signing on to the taxation, Joseph subjected his family under the arbitrary rule of Rome and of Herod. However, by being intent to, and willing to heed, the small voice of God, Yeshua was saved from Herod’s massacre. There is an important lesson in this for all of us today! Cf. Matt 17:25-26, and Judas’ sale of Yeshua…
					פרק חמישי
2:16	16 När Herodes såg att han hade blivit vilseledd av de visa männen, blev han ursinnig, och han lät döda alla de pojkar i Betlehem och hela dess omgivning som var två år och därunder, detta enligt den tid som han noga tagit reda på av de visa männen.	16 Then Herod, when he saw that he was mocked of the wise men, was exceeding wroth, and sent forth, and slew all the children that were in Bethlehem, and in all the coasts thereof, from two years old and under, according to the time which he had diligently enquired of the wise men.	16 τοτε ηρωδης ιδων οτι ενεπαιχθη υπο των μαγων εθυμωθη λιαν και αποστειλας ανειλεν παντας τους παιδας τους εν βηθλεεμ και εν πασιν τοις οριοις αυτης απο διετους και κατωτερω κατα τον χρονον ον ηκριβωσεν παρα των μαγων	16 הידין הרודס כד חזא דאתבזח מן מגושׂא אתחמת טב ושׂדר קטל טליא כלהון דבית-לחם ודכלהון תחומיה מן בר תרתין שׂנין ולתחת איך זבנא דעקב מן מגושׂא	אז ראה הורודוס שראו אותו הקוסמים וירע אליו מאד ויתעצב אל לבו ויצו וישלח לכל שריו להרוג לכל הילדים אשר בבית לחם וגבוליה הנולדים מזמן אשר אמרו לו הקוסמים שנולד הנער.	[42]	16 Then Herod saw that the magicians had (mocked) him and was very displeased. Being grieved at heart, he commanded that word be sent to all his princes to kill all the male children who were in Bethlehem and its borders who had been born from the time when the magicians spoke to him concerning the birth of the boy.		The Hebrew words behind KJV’s “wise men” are not the same in verse 1 vs. verses 7 and 16.
2:17	17 Då uppfylldes det som var sagt genom profeten Jeremia:	17 Then was fulfilled that which was spoken by Jeremy the prophet, saying,	17 τοτε επληρωθη το ρηθεν υπο ιερεμιου του προφητου λεγοντος	17 הידין אתמלי מדם דאתאמר ביד ארמיא נביא דאמר	אז נשלם הדבר מה שאמר ירמיה הנביא	[43]	17 Then was fulfilled that which Jeremiah the prophet spoke:
2:18	18 Ett rop hördes i Rama, gråt och högljudd klagan: Rakel sörjde sina barn, och hon ville inte låta trösta sig, eftersom de inte längre fanns till.	18 In Rama was there a voice heard, lamentation, and weeping, and great mourning, Rachel weeping for her children, and would not be comforted, because they are not.	18 φωνη εν ραμα ηκουσθη θρηνος και κλαυθμος και οδυρμος πολυς ραχηλ κλαιουσα τα τεκνα αυτης και ουκ ηθελεν παρακληθηναι οτι ουκ εισιν	18 קלא אשׂתמע ברמתא בכיא ואליא סגיאא רחיל בכיא על בניה ולא צביא למתביאו מטל דלא איתיהון	קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה וכו.	[44]	18 A voice was heard in Rama, lamentation and bitter weeping, Rachel weeping for her children, etc.
2:19	19 När Herodes nu var död, se, då visade sig en Herrens ängel i en dröm för Josef i Egypten.	19 But when Herod was dead, behold, an angel of the Lord appeareth in a dream to Joseph in Egypt,	19 τελευτησαντος δε του ηρωδου ιδου αγγελος κυριου κατ οναρ φαινεται τω ιωσηφ εν αιγυπτω	19 כד מית דין הרודס מלכא אתחזי מלאכא דמריא בחלמא ליוסף במצרין	ויהי כאשר מת הורוד״וס המלך ומלאך ה״ נראה בחלום אל יוסף במצרים.	[45]	19 It came to pass when King Herod died, the angel of the Lord appeared in a dream to Joseph in Egypt
2:20	20 Ängeln sade: "Stig upp och tag med dig barnet och dess mor och bege dig till Israels land, ty de som ville ta barnets liv är döda."	20 Saying, Arise, and take the young child and his mother, and go into the land of Israel: for they are dead which sought the young child's life.	20 λεγων εγερθεις παραλαβε το παιδιον και την μητερα αυτου και πορευου εις γην ισραηλ τεθνηκασιν γαρ οι ζητουντες την ψυχην του παιδιου	20 ואמר לה קום דבר לטליא ולאמה וזל לארעא דאיסראיל מיתו להון גיר הנון דבעין הוו נפשׂה דטליא	לאמר קום קח את הנער ואת אמו ולך אל א״י כי מתו המבקשים את הנער להמית.	[46]	20 saying: Arise, take the boy and his mother and go to the land of Israel, because those who were seeking the boy to kill him are dead.
2:21	21 Han steg då upp och tog med sig barnet och dess mor och kom till Israels land.	21 And he arose, and took the young child and his mother, and came into the land of Israel.	21 ο δε εγερθεις παρελαβεν το παιδιον και την μητερα αυτου και ηλθεν εις γην ισραηλ	21 ויוסף קם דבר לטליא ולאמה ואתא לארעא דאיסראיל	ויקם ויקח את הנער ואת אמו וישובו אל א״י.	[47]	21 So he arose, took the boy and his mother, and they returned to the land of Israel.
2:22	22 Men när han hörde att Arkelaus var kung över Judeen efter sin far Herodes, vågade han inte bege sig dit. Och sedan han i en dröm hade blivit varnad för detta, drog han bort till Galileens område.	22 But when he heard that Archelaus did reign in Judaea in the room of his father Herod, he was afraid to go thither: notwithstanding, being warned of God in a dream, he turned aside into the parts of Galilee:	22 ακουσας δε οτι αρχελαος βασιλευει επι της ιουδαιας αντι ηρωδου του πατρος αυτου εφοβηθη εκει απελθειν χρηματισθεις δε κατ οναρ ανεχωρησεν εις τα μερη της γαλιλαιας	22 כד דין שׂמע דארכלאוס הוא מלכא ביהוד חלף הרודס אבוהי דחל דנאזל לתמן ואתחזי לה בחלמא דנאזל לאתרא דגלילא	וישמע כי הורקנוס שמו ארגי״לאס מלך ביהודה תחת הורודוס אביו. וירא ללכת שם ויזרזהו המלאך בחלום ויפן אל ארץ הגלגל.	[48]	22 Then he heard that Horcanus, his name is Argelaus, reigned in Judah in the place of Herod his father, and he feared to go there. So the angel urged him in a dream that he should turn unto the land of Gilgal.
2:23	23 Han bosatte sig i en stad som heter Nasaret, för att det skulle uppfyllas som var sagt genom profeterna att Jesus skulle kallas nasaré.	23 And he came and dwelt in a city called Nazareth: that it might be fulfilled which was spoken by the prophets, He shall be called a Nazarene.	23 και ελθων κατωκησεν εις πολιν λεγομενην ναζαρεθ οπως πληρωθη το ρηθεν δια των προφητων οτι ναζωραιος κληθησεται	23 ואתא עמר במדינתא דמתקריא נצרת איך דנתמלא מדם דאתאמר בנביא דנצריא נתקרא	ויבא וישכון בעיר הנקראת נאזרית לקיים מה שאמר הנביא נאזרת יקרא.	[49]	23 He came and dwelt in a city called Nazarith in order to fulfill what the prophet said: He shall be called Nazareth.
					פרק ששי		Chapter 3
3:1	1 Vid den tiden trädde Johannes Döparen fram och predikade i Judeens öken	1 In those days came John the Baptist, preaching in the wilderness of Judaea,	1 εν δε ταις ημεραις εκειναις παραγινεται ιωαννης ο βαπτιστης κηρυσσων εν τη ερημω της ιουδαιας	1 בהון דין ביומתא הנון אתא יוחנן מעמדנא ומכרז הוא בחורבא דיהוד	בימים ההם בא יוחנן המטביל דורש במדבר יהודה.	[50]	1 In those days came John the Baptizer preaching in the wilderness of Judah.	In those days came John the Baptist, preaching in the wilderness of Judaea,
3:2	2 och sade: "Omvänd er, ty himmelriket är nära."	2 And saying, Repent ye: for the kingdom of heaven is at hand.	2 και λεγων μετανοειτε ηγγικεν γαρ η βασιλεια των ουρανων	2 ואמר תובו קרבת לה מלכותא דשׂמיא	ואמר חזרו בתשובה שמלכות שמים קרובה לבא.		2 He said: Turn in repentance, for the kingdom of heaven is about to come,	And saying, Repent ye: for the kingdom of heaven is what you make it be in the here and the now.	Notice that these are the very first recorded words of John the Baptist! Much the same as Yeshua’s first recorded words per Matthew 4:17.
3:3	3 Om honom heter det hos profeten Jesaja: En röst ropar i öknen: Bana väg för Herren, gör stigarna raka för honom!	3 For this is he that was spoken of by the prophet Esaias, saying, The voice of one crying in the wilderness, Prepare ye the way of the Lord, make his paths straight.	3 ουτος γαρ εστιν ο ρηθεις υπο ησαιου του προφητου λεγοντος φωνη βοωντος εν τη ερημω ετοιμασατε την οδον κυριου ευθειας ποιειτε τας τριβους αυτου	3 הנו גיר הו דאמיר ביד אשׂעיא נביא קלא דקרא בחורבא טיבו אורחה דמריא ואשׂוו לשׂבילוהי	לקיים מה שנאמר ע״י ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך ה״ ישרו בערבה מסילה לאלקינו.	[51]	3 to fulfill what was said by Isaiah the prophet: A voice of one crying, in the desert prepare the way of the Lord, make straight in the wilderness a path for our God.
3:4	4 Johannes bar kläder av kamelhår och hade ett läderbälte om livet, och hans mat var gräshoppor och vildhonung.	4 And the same John had his raiment of camel's hair, and a leathern girdle about his loins; and his meat was locusts and wild honey.	4 αυτος δε ο ιωαννης ειχεν το ενδυμα αυτου απο τριχων καμηλου και ζωνην δερματινην περι την οσφυν αυτου η δε τροφη αυτου ην ακριδες και μελι αγριον	4 הו דין יוחנן איתוהי הוא לבושׂה דסערא דגמלא ואסר חצא דמשׂכא על חצוהי ומאכולתה קמצא ודבשׂא דברא	והנה יוחנן היה לבוש מצמר הגמלים ועור שחור אזור במתניו ומזונו הארבה ודבש היערים.	[52]	4 Behold John was clothed with the hair of camels and black leather girded his loins and his food was locust and the honey of the forest.
3:5	5 Jerusalem och hela Judeen och hela landet kring Jordan kom ut till honom,	5 Then went out to him Jerusalem, and all Judaea, and all the region round about Jordan,	5 τοτε εξεπορευετο προς αυτον ιεροσολυμα και πασα η ιουδαια και πασα η περιχωρος του ιορδανου	5 הידין נפקא הות לותה אורשׂלם וכלה יהוד וכלה אתרא דחדרי יורדנן	אז יצאו אליו מירושלם ומכל יהודה ומכל המלכות סביבות הירדן	[53]	5 Then they came out to him from Jerusalem, from all Judah, and from all the kingdom round about the Jordan,
3:6	6 och de bekände sina synder och döptes av honom i floden Jordan.	6 And were baptized of him in Jordan, confessing their sins.	6 και εβαπτιζοντο εν τω ιορδανη υπ αυτου εξομολογουμενοι τας αμαρτιας αυτων	6 ועמדין הוו מנה ביורדנן נהרא כד מודין בחטהיהון	ואז מתודים חטאתם וטובלים בירדן על מאמרו.	[54]	6 and at that time were confessing their sin and were baptizing in the Jordan because of his word.
					פרק שביעי
3:7	7 Men när han såg att många fariseer och sadduceer kom för att bli döpta av honom, sade han till dem: "Ni huggormsyngel, vem har fått er att tro att ni kan fly undan den kommande vredesdomen?	7 But when he saw many of the Pharisees and Sadducees come to his baptism, he said unto them, O generation of vipers, who hath warned you to flee from the wrath to come?	7 ιδων δε πολλους των φαρισαιων και σαδδουκαιων ερχομενους επι το βαπτισμα αυτου ειπεν αυτοις γεννηματα εχιδνων τις υπεδειξεν υμιν φυγειν απο της μελλουσης οργης	7 כד חזא דין סגיאא מן פרישׂא ומן זדוקיא דאתין למעמד אמר להון ילדא דאכדנא מנו חויכון למערק מן רוגזא דאתא	וירא כי רבים מהפרושים בלעז פאריזיאי ומן הפרושים באו לטבילתו ויאמר להם לברוח מן הקצף לעתיד לבא מהאל.	[55]	7 He saw that many of the Pharisees, that is, Pharizei, and (Sadducees) came to his baptism and he said to them: (Offspring of serpents, who taught you) to flee from the wrath to come from God?
3:8	8 Bär då sådan frukt som hör till omvändelsen.	8 Bring forth therefore fruits meet for repentance:	8 ποιησατε ουν καρπους αξιους της μετανοιας	8 עבדו הכיל פארא דשׂוין לתיבותא	עשו פרי תשובה השלמה.	[56]	8 Produce the fruit of perfect repentance.
3:9	9 Och tro inte att ni kan säga till er själva: Vi har Abraham till fader. Jag säger er att Gud av dessa stenar kan uppväcka barn åt Abraham.	9 And think not to say within yourselves, We have Abraham to our father: for I say unto you, that God is able of these stones to raise up children unto Abraham.	9 και μη δοξητε λεγειν εν εαυτοις πατερα εχομεν τον αβρααμ λεγω γαρ υμιν οτι δυναται ο θεος εκ των λιθων τουτων εγειραι τεκνα τω αβρααμ	9 ולא תסברון ותאמרון בנפשׂכון דאבא אית לן אברהם אמר אנא לכון גיר דמשׂכח אלהא מן הלין כאפא למקמו בניא לאברהם	ואל תאמרו בלבבכם אבינו אברהם. אמן אני אומר לכם שיוכל אלקים להקים את בנו אברהם מן האבנים האלה.	[57]	9 Do not say in your heart: Abraham is our father. Truly I say to you that God is able to raise up his son Abraham from these stones.
3:10	10 Redan är yxan satt till roten på träden. Varje träd som inte bär god frukt blir nerhugget och kastat i elden.	10 And now also the axe is laid unto the root of the trees: therefore every tree which bringeth not forth good fruit is hewn down, and cast into the fire.	10 ηδη δε και η αξινη προς την ριζαν των δενδρων κειται παν ουν δενδρον μη ποιουν καρπον καλον εκκοπτεται και εις πυρ βαλλεται	10 הא דין נרגא סים על עקרא דאילנא כל אילנא הכיל דפארא טבא לא עבד מתפסק ונפל בנורא	(וכבר הגיע הגרזן לשרש העץ אשר לא יעשה פרי טוב יכרת ובאש ישרף. וישאלו לו החבורות א״כ מה נעשה. ויען להם יוחנן מי שיש לו שתי כתנות יתן הא׳ למי שאין לו. ויבאו העם להטביל.) וישאלוהו רבים מה נעשה ויען להם תצטערו לשום איש ולא תענשום ותשמחו בחלקיכם. וכל העם היו חושבים ומדמים בלבם נמול יוחנן הוא יש״ו.	[58]	10 (Already the axe has reached the root of the tree; the one which does not produce good fruit will be cut down and burned in the fire. The crowds asked him: if so what shall we do? John answered them: He who has two shirts let him give one to him who has none. So the people came to be baptized.) Many asked him: What shall we do? And he answered them: Be anxious for (no) man and do not chastise them, and be pleased with your lot. And all the people were thinking and reckoning in their circumcised heart: John is Jesus.
3:11	11 Jag döper er i vatten till omvändelse, men den som kommer efter mig är starkare än jag. Jag är inte ens värd att ta av honom hans sandaler. Han skall döpa er i den helige Ande och i eld.	11 I indeed baptize you with water unto repentance: but he that cometh after me is mightier than I, whose shoes I am not worthy to bear: he shall baptize you with the Holy Ghost, and with fire:	11 εγω μεν βαπτιζω υμας εν υδατι εις μετανοιαν ο δε οπισω μου ερχομενος ισχυροτερος μου εστιν ου ουκ ειμι ικανος τα υποδηματα βαστασαι αυτος υμας βαπτισει εν πνευματι αγιω και πυρι	11 אנא מעמד אנא לכון במיא לתיבותא הו דין דבתרי אתא חסין הו מני הו דלא שׂוא אנא מסנוהי למשׂקל הו מעמד לכון ברוחא דקודשׂא ובנורא	ויוחנן ענה לכולם באמת הנני מטביל אתכם בימי תשובה ואחר יבא חזק ממני שאיני ראוי להתיר שרוך נעלו. והוא יטביל אתכם באש רוח הקדוש.	[59]	11 John answered all of them: Behold I truly baptize you in the days of repentance, but another comes mightier than I, the thong of whose sandal I am not worthy to unfasten. He will baptize you with the fire of the Holy Spirit.
3:12	12 Han har sin kastskovel i handen och skall rensa sin tröskplats och samla sitt vete i logen, men agnarna skall han bränna upp i en eld som aldrig släcks."	12 Whose fan is in his hand, and he will throughly purge his floor, and gather his wheat into the garner; but he will burn up the chaff with unquenchable fire.	12 ου το πτυον εν τη χειρι αυτου και διακαθαριει την αλωνα αυτου και συναξει τον σιτον αυτου εις την αποθηκην το δε αχυρον κατακαυσει πυρι ασβεστω	12 הו דרפשׂא באידה ומדכא אדרוהי וחטא כנשׂ לאוצרוהי ותבנא מוקד בנורא דלא דעכא	אשר בידו מזרה לזרות את גרנו ויאסוף הדגן לאוצרו והתבן ע״כ.	[60]	12 His winnowing fork is in his hand to fan his threshing floor and he will gather the grain into his granary and the straw (he will burn with fire which is not quenched).
					פרק שמיני
3:13	13 Sedan kom Jesus från Galileen till Johannes vid Jordan för att döpas av honom.	13 Then cometh Jesus from Galilee to Jordan unto John, to be baptized of him.	13 τοτε παραγινεται ο ιησους απο της γαλιλαιας επι τον ιορδανην προς τον ιωαννην του βαπτισθηναι υπ αυτου	13 הידין אתא ישׂוע מן גלילא ליורדנן לות יוחנן דנעמד מנה	אז בא יש״ו מהגליל את הירדן להטביל מיוחנן.	[61]	13 Then came Jesus from Galilee (to) the Jordan to be baptized by John.			Aviv 19 Began sunset Fri April 26, 15 CE
3:14	14 Men Johannes försökte hindra honom och sade: "Det är jag som behöver döpas av dig, och du kommer till mig."	14 But John forbad him, saying, I have need to be baptized of thee, and comest thou to me?	14 ο δε ιωαννης διεκωλυεν αυτον λεγων εγω χρειαν εχω υπο σου βαπτισθηναι και συ ερχη προς με	14 הו דין יוחנן כלא הוא לה ואמר אנא סניק אנא דמנך אתעמד ואנת לותי אתית	ויוחנן היה מספק להטבילו ויאמר אני ראוי להטביל מידך ואתה בא אלי.	[62]	14 But John was doubtful about baptizing him and said: I should be baptized by you, and you come to me?
3:15	15 Jesus svarade honom: "Låt det ske nu. Ty så bör vi uppfylla all rättfärdighet." Då lät han det ske.	15 And Jesus answering said unto him, Suffer it to be so now: for thus it becometh us to fulfil all righteousness. Then he suffered him.	15 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν προς αυτον αφες αρτι ουτως γαρ πρεπον εστιν ημιν πληρωσαι πασαν δικαιοσυνην τοτε αφιησιν αυτον	15 הו דין ישׂוע ענא ואמר לה שׂבוק השׂא הכנא גיר יאא לן דנמלא כלה כאנותא והידין שׂבקה	ויען יש״ו ויאמר לו הנח שכן אנו חייבים להשלים כל צדקה ואז הטבילוהו.	[63]	15 Jesus answered and said to him: Permit it, because we are obliged to fulfill all righteousness; then (John baptized him).
3:16	16 När Jesus hade blivit döpt, steg han genast upp ur vattnet. Och se, himlen öppnades, och han såg Guds Ande sänka sig ner som en duva och komma över honom.	16 And Jesus, when he was baptized, went up straightway out of the water: and, lo, the heavens were opened unto him, and he saw the Spirit of God descending like a dove, and lighting upon him:	16 και βαπτισθεις ο ιησους ανεβη ευθυς απο του υδατος και ιδου ανεωχθησαν αυτω οι ουρανοι και ειδεν το πνευμα του θεου καταβαινον ωσει περιστεραν και ερχομενον επ αυτον	16 כד עמד דין ישׂוע מחדא סלק מן מיא ואתפתחו לה שׂמיא וחזא רוחא דאלהא דנחתא איך יונא ואתת עלוהי	ומיד שעלה מן המים נפתחו לו השמים וירא רוח אלקים יורדת כיונה ושרתה עליו.	[64]	16 Immediately when he came up from the water, the heavens were opened to him and he saw the Spirit of God coming down like a dove and it dwelt upon him.
3:17	17 Och en röst från himlen sade: "Denne är min Son, den Älskade. I honom har jag min glädje."	17 And lo a voice from heaven, saying, This is my beloved Son, in whom I am well pleased.	17 και ιδου φωνη εκ των ουρανων λεγουσα ουτος εστιν ο υιος μου ο αγαπητος εν ω ευδοκησα	17 והא קלא מן שׂמיא דאמר הנו ברי חביבא דבה אצטבית	והנה קול מן השמים אומר זה בני אהובי מאד מאד נאהב וחפצי בו.	[65]	17 Then behold a voice from heaven was saying: This is my son, my beloved, he is loved very very much and my pleasure is in him.
					פרק תשיעי		Chapter 4
4:1	1 Sedan fördes Jesus av Anden ut i öknen för att frestas av djävulen.	1 Then was Jesus led up of the Spirit into the wilderness to be tempted of the devil.	1 τοτε ο ιησους ανηχθη εις την ερημον υπο του πνευματος πειρασθηναι υπο του διαβολου	1 הידין ישׂוע אתדבר מן רוחא דקודשׂא למדברא דנתנסא מן אכלקרצא	אז לוקח יש״ו ברוח הקדוש למדבר להתנסות מהשטן.	[66]	1 Then Jesus was taken by the Holy Spirit into the wilderness to be tempted by Satan.			Aviv 19 - Zif 28 Began sunset Fri April 26 – sunset Wed June 5, 15 CE
4:2	2 Och när han hade fastat i fyrtio dagar och fyrtio nätter, blev han till sist hungrig.	2 And when he had fasted forty days and forty nights, he was afterward an hungred.	2 και νηστευσας ημερας τεσσαρακοντα και νυκτας τεσσαρακοντα υστερον επεινασεν	2 וצם ארבעין יומין וארבעין לילון אחרית דין כפן	ויצום מ״ יום וארבעים לילה ואח״כ נרעב.		2 He fasted forty days and forty nights and afterwards was hungry.	And he fasted day forty and night number forty and was afterwards hungry.	This reckoning of days and nights is almost certainly a reference to the Counting of Omer, that is, the reckoning of days towards Pentecost. For details, please cf. this link and this link!
4:3	3 Då kom frestaren fram och sade till honom: "Om du är Guds Son, så befall att de här stenarna blir bröd."	3 And when the tempter came to him, he said, If thou be the Son of God, command that these stones be made bread.	3 και προσελθων αυτω ο πειραζων ειπεν ει υιος ει του θεου ειπε ινα οι λιθοι ουτοι αρτοι γενωνται	3 וקרב הו דמנסא ואמר לה אן ברה אנת דאלהא אמר דהלין כאפא נהוין לחמא	מקרב המנסה ואמר לו אם בן אלקים אתה אמור שהאבנים האלה ישובו לחם.	[67]	3 The tempter drew near and said to him: if you are the Son of God say that these stones should turn into bread.			Zif 29 Began sunset Wed June 5, 15 CE
4:4	4 Jesus svarade: "Det står skrivet: Människan lever inte bara av bröd, utan av varje ord som utgår från Guds mun."	4 But he answered and said, It is written, Man shall not live by bread alone, but by every word that proceedeth out of the mouth of God.	4 ο δε αποκριθεις ειπεν γεγραπται ουκ επ αρτω μονω ζησεται ανθρωπος αλλ επι παντι ρηματι εκπορευομενω δια στοματος θεου	4 הו דין ענא ואמר כתיב דלא הוא בלחמא בלחוד חיא ברנשׂא אלא בכל מלא דנפקא מן פומה דאלהא	ויען יש״ו ויאמר לו כתוב כי לא על הלחם לבדו וגו״.	[68]	4 Jesus answered and said to him: It is written: not by bread alone, etc.
4:5	5 Sedan tog djävulen honom till den heliga staden och ställde honom på tempelmurens utsprång	5 Then the devil taketh him up into the holy city, and setteth him on a pinnacle of the temple,	5 τοτε παραλαμβανει αυτον ο διαβολος εις την αγιαν πολιν και ιστησιν αυτον επι το πτερυγιον του ιερου	5 הידין דברה אכלקרצא למדינת קודשׂא ואקימה על כנפא דהיכלא	אז לקח אותו השטן בעיר הקדוש ויעמידהו על מקום היותר גבוה שבכל המקדש	[69]	5 Then Satan took him to the holy city, placed him on the highest point in all the temple
4:6	6 och sade: "Om du är Guds Son, så kasta dig ner! Det står ju skrivet: Han skall ge sina änglar befallning om dig, och de skall bära dig på händerna, så att du inte stöter din fot mot någon sten."	6 And saith unto him, If thou be the Son of God, cast thyself down: for it is written, He shall give his angels charge concerning thee: and in their hands they shall bear thee up, lest at any time thou dash thy foot against a stone.	6 και λεγει αυτω ει υιος ει του θεου βαλε σεαυτον κατω γεγραπται γαρ οτι τοις αγγελοις αυτου εντελειται περι σου και επι χειρων αρουσιν σε μηποτε προσκοψης προς λιθον τον ποδα σου	6 ואמר לה אן ברה אנת דאלהא שׂדי נפשׂך לתחת כתיב גיר דלמלאכוהי נפקד עליך ועל אידיהון נשׂקלונך דלא תתקל בכאפא רגלך	ואמר אליו אם אלקים אתה דלג למטה וכ׳ כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך וגו.	[70]	6 and said to him: If you are God, jump down, for it is written: he has commanded his angels in regard to you to keep you in all your ways, etc.
4:7	7 Jesus sade till honom: "Det står också skrivet: Du skall inte fresta Herren, din Gud."	7 Jesus said unto him, It is written again, Thou shalt not tempt the Lord thy God.	7 εφη αυτω ο ιησους παλιν γεγραπται ουκ εκπειρασεις κυριον τον θεον σου	7 אמר לה ישׂוע תוב כתיב דלא תנסא למריא אלהך	ויען אליו יש״ו שנית לא תנסה את ה״ אלקיך.	[71]	7 Jesus answered him again: You shall not tempt the Lord your God.
4:8	8 Därefter tog djävulen honom upp på ett mycket högt berg och visade honom alla riken i världen och deras härlighet.	8 Again, the devil taketh him up into an exceeding high mountain, and sheweth him all the kingdoms of the world, and the glory of them;	8 παλιν παραλαμβανει αυτον ο διαβολος εις ορος υψηλον λιαν και δεικνυσιν αυτω πασας τας βασιλειας του κοσμου και την δοξαν αυτων	8 תוב דברה אכלקרצא לטורא דטב רם וחויה כלהין מלכותא דעלמא ושׂובחהין	וישא אותו השטן בהר גבוה מאד ויראהו כל ממלכות הארץ וכבודם	[72]	8 So Satan took him to an exceedingly high mountain, showed him all the kingdoms of the earth and their glory
4:9	9 Och han sade: "Allt detta vill jag ge dig, om du faller ner och tillber mig."	9 And saith unto him, All these things will I give thee, if thou wilt fall down and worship me.	9 και λεγει αυτω ταυτα παντα σοι δωσω εαν πεσων προσκυνησης μοι	9 ואמר לה הלין כלהין לך אתל אן תפל תסגוד לי	ויאמר לו כל אלה אתן לך אם תפרע אלי.	[73]	9 and said to him: All these things I will give to you if you bare your head to me.
4:10	10 Då sade Jesus till honom: "Gå bort, Satan! Ty det står skrivet: Herren, din Gud, skall du tillbe, och endast honom skall du tjäna."	10 Then saith Jesus unto him, Get thee hence, Satan: for it is written, Thou shalt worship the Lord thy God, and him only shalt thou serve.	10 τοτε λεγει αυτω ο ιησους υπαγε σατανα γεγραπται γαρ κυριον τον θεον σου προσκυνησεις και αυτω μονω λατρευσεις	10 הידין אמר לה ישׂוע זל לך סטנא כתיב גיר דלמריא אלהך תסגוד ולה בלחודוהי תפלוח	אז ענה לו יש״ו לך השטן בלעז שאטאנאס שכן כתיב את ה״ אתפלל ואותו לבדו תעבוד.	[74]	10 Then Jesus answered him: Go Satan, that is, Satanas, for it is written: I will pray to the Lord and him only you will serve.
4:11	11 Då lämnade djävulen honom, och se, änglar trädde fram och tjänade honom.	11 Then the devil leaveth him, and, behold, angels came and ministered unto him.	11 τοτε αφιησιν αυτον ο διαβολος και ιδου αγγελοι προσηλθον και διηκονουν αυτω	11 הידין שׂבקה אכלקרצא והא מלאכא קרבו ומשׂמשׂין הוו לה	אז עזב אותו השטן והנה מלאכים קרבו אליו וישרפוהו.	[75]	11 Then Satan left him and behold angels drew near to him and (ministered) to him.
					פרק עשירי
4:12	12 När Jesus fick höra att Johannes hade blivit fängslad, drog han sig undan till Galileen.	12 Now when Jesus had heard that John was cast into prison, he departed into Galilee;	12 ακουσας δε ο ιησους οτι ιωαννης παρεδοθη ανεχωρησεν εις την γαλιλαιαν	12 כד שׂמע דין ישׂוע דיוחנן אשׂתלם שׂני לה לגלילא	ויהי בימים ההם וישמע יש״ו כי נמסר יוחנן במאסר וילך אל הגלגל.	[76]	12 It came to pass in those days Jesus heard that John had been delivered up into prison, so he went into Gilgal.	And the lessons, that Yeshua had received from John’s teaching that season, he brought with him to Galilee;		Sivan 5 Began sunset Mon June 10, 15 CE
4:13	13 Han lämnade Nasaret och bosatte sig i Kapernaum, som ligger vid sjön på Sebulons och Naftalis område,	13 And leaving Nazareth, he came and dwelt in Capernaum, which is upon the sea coast, in the borders of Zabulon and Nephthalim:	13 και καταλιπων την ναζαρεθ ελθων κατωκησεν εις καπερναουμ την παραθαλασσιαν εν οριοις ζαβουλων και νεφθαλειμ	13 ושׂבקה לנצרת ואתא עמר בכפרנחום על יד ימא בתחומא דזבולון ודנפתלי	ויעבור את נאזראל וישכון בכפר נחום ראיתה לעז מאריטמה בקצה ארץ זבולון	[77]	13 He passed by Nazeral and dwelt in Capernaum-Raithah, that is, Maritima, on the outskirts of the Land of Zebulun,
4:14	14 för att det skulle uppfyllas som var sagt genom profeten Jesaja:	14 That it might be fulfilled which was spoken by Esaias the prophet, saying,	14 ινα πληρωθη το ρηθεν δια ησαιου του προφητου λεγοντος	14 דנתמלא מדם דאתאמר ביד אשׂעיא נביא דאמר	לקיים מה שאמר ישעיהו הנביא	[78]	14 in order to fulfill that which Isaiah the Prophet said:
4:15	15 Sebulons och Naftalis land, sjövägen, landet på andra sidan Jordan, hedningarnas Galileen	15 The land of Zabulon, and the land of Nephthalim, by the way of the sea, beyond Jordan, Galilee of the Gentiles;	15 γη ζαβουλων και γη νεφθαλειμ οδον θαλασσης περαν του ιορδανου γαλιλαια των εθνων	15 ארעא דזבולון ארעא דנפתלי אורחא דימא עברוהי דיורדנן גלילא דעממא	ארצה זבולון וארצה נפתלי דרך הים עבר את הירדן גליל הגוים.	[79]	15 Land of Zebulun and land of Naphtali, the way of the Sea, beyond the Jordan, Galilee of the gentiles.
4:16	16 - det folk som sitter i mörker skall se ett stort ljus, och för dem som bor i dödens land och skugga skall ett ljus gå upp.	16 The people which sat in darkness saw great light; and to them which sat in the region and shadow of death light is sprung up.	16 ο λαος ο καθημενος εν σκοτει ειδε φως μεγα και τοις καθημενοις εν χωρα και σκια θανατου φως ανετειλεν αυτοις	16 עמא דיתב בחשׂוכא נוהרא רבא חזא ואילין דיתבין באתרא ובטללא דמותא נוהרא דנח להון	העם ההולכים בחושך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם.		16 The people who walk in darkness have seen a great light; those who dwell in the land of deep darkness a light has shined upon them.
					פרק י״א
4:17	17 Från den tiden började Jesus predika och säga: "Omvänd er, ty himmelriket är nu här."	17 From that time Jesus began to preach, and to say, Repent: for the kingdom of heaven is at hand.	17 απο τοτε ηρξατο ο ιησους κηρυσσειν και λεγειν μετανοειτε ηγγικεν γαρ η βασιλεια των ουρανων	17 מן הידין שׂרי ישׂוע למכרזו ולמאמר תובו קרבת לה גיר מלכותא דשׂמיא	מכאן ואילך התחיל יש״ו לדרוש ולדבר חזרו בתשובה שמלכות שמים קרובה.		17 Henceforth Jesus began to preach and to say: Repent for the kingdom of heaven is near.	From that time Jesus began to preach, and to say, Repent: for the kingdom of heaven is what you make of it here and now.	Notice that these are te very first recorded words of Yeshua! Much the same as John the Baptist’s first recorded words per Matthew 3:2.
4:18	18 När Jesus vandrade utmed Galileiska sjön, fick han se två bröder, Simon som kallas Petrus och hans bror Andreas, kasta ut nät i sjön. De var fiskare.	18 And Jesus, walking by the sea of Galilee, saw two brethren, Simon called Peter, and Andrew his brother, casting a net into the sea: for they were fishers.	18 περιπατων δε ο ιησους παρα την θαλασσαν της γαλιλαιας ειδεν δυο αδελφους σιμωνα τον λεγομενον πετρον και ανδρεαν τον αδελφον αυτου βαλλοντας αμφιβληστρον εις την θαλασσαν ησαν γαρ αλιεις	18 וכד מהלך על יד ימא דגלילא חזא תרין אחין שׂמעון דאתקרי כאפא ואנדראוס אחוהי דרמין מצידתא בימא איתיהון הוו גיר צידא	וילך יש״ו על שפת הים הגליל וירא שני אחים שמעון שיקרא סימ״ון ונקרא פייט״רוס ואנדיר״יאה אחיו משליכים מכמרותיהם בים שהיו דייגים.	[80]	18 Jesus went along the shore of the sea of Galilee and saw two brothers, Shimon, who is called Simon, also called Petros, and Andrea his brother casting their nets into the sea because they were fishermen.
4:19	19 Han sade till dem: "Följ mig, så skall jag göra er till människofiskare."	19 And he saith unto them, Follow me, and I will make you fishers of men.	19 και λεγει αυτοις δευτε οπισω μου και ποιησω υμας αλιεις ανθρωπων	19 ואמר להון ישׂוע תו בתרי ואעבדכון דתהוון צידא דבני אנשׂא	ויאמר להם לכו אחרי ואעשה אתכם מדייגים אנשים.	[81]	19 He said to them come after me and I will make you fish for men.
4:20	20 Genast lämnade de näten och följde honom.	20 And they straightway left their nets, and followed him.	20 οι δε ευθεως αφεντες τα δικτυα ηκολουθησαν αυτω	20 הנון דין מחדא שׂבקו מצידתהון ואזלו בתרה	ויעזבו מכמרותיהם באותה שעה וילכו אחריו.		20 So they left their nets in that hour and went after him.
4:21	21 Han gick vidare och fick då se två andra bröder, Jakob, Sebedeus son, och hans bror Johannes, där de satt i båten tillsammans med sin far Sebedeus och gjorde i ordning sina nät. Han kallade på dem,	21 And going on from thence, he saw other two brethren, James the son of Zebedee, and John his brother, in a ship with Zebedee their father, mending their nets; and he called them.	21 και προβας εκειθεν ειδεν αλλους δυο αδελφους ιακωβον τον του ζεβεδαιου και ιωαννην τον αδελφον αυτου εν τω πλοιω μετα ζεβεδαιου του πατρος αυτων καταρτιζοντας τα δικτυα αυτων και εκαλεσεν αυτους	21 וכד עבר מן תמן חזא אחרנא אחא תרין יעקוב בר זבדי ויוחנן אחוהי באלפא עם זבדי אבוהון דמתקנין מצידתהון וקרא אנון	ויט משם וירא שני אחים אחרים יעקב ויוחנן אחים בני זבדיאל בלעז זבאד״או וזאב״אדה ואביהם באניה מכינים מכמרותיהם ויקרא אותם.	[82]	21 He turned from there and saw two other brothers, James and John, brothers who were sons of Zebedeel, that is, Zabadao and Zabadah, and their father in a boat setting up their nets and he called them.
4:22	22 och genast lämnade de båten och sin far och följde honom.	22 And they immediately left the ship and their father, and followed him.	22 οι δε ευθεως αφεντες το πλοιον και τον πατερα αυτων ηκολουθησαν αυτω	22 הנון דין מחדא שׂבקו לאלפא ולאבוהון ואזלו בתרה	וימהרו ויניחו מכמרותיהם ואת אביהם וילכו אחריו.	[83]	22 They hastened and left their nets and their father and followed after him.
					פרק י״ב
4:23	23 Jesus vandrade omkring i hela Galileen och undervisade i deras synagogor och predikade evangeliet om riket och botade alla slags sjukdomar och krämpor bland folket.	23 And Jesus went about all Galilee, teaching in their synagogues, and preaching the gospel of the kingdom, and healing all manner of sickness and all manner of disease among the people.	23 και περιηγεν ολην την γαλιλαιαν ο ιησους διδασκων εν ταις συναγωγαις αυτων και κηρυσσων το ευαγγελιον της βασιλειας και θεραπευων πασαν νοσον και πασαν μαλακιαν εν τω λαω	23 ומתכרך הוא ישׂוע בכלה גלילא ומלף הוא בכנושׂתהון ומכרז סברתא דמלכותא ומאסא כל כאב וכורהן בעמא	ויסב יש״ו אל ארץ הגליל ללמד קהלותם ומבשר להם זבד טוב לעז מאוונג״יילייו ממלכות שמים ומרפא כל חולים וכל מדוה בעם.	[84]	23 Then Jesus went around the land of Galilee teaching their assemblies and preaching to them the good gift, that is, mavangeleo, of the kingdom of heaven and healing all the sick and every disease among the people.
4:24	24 Ryktet om honom gick ut över hela Syrien, och man förde till honom alla som led av olika slags sjukdomar och plågor, besatta, månadssjuka och lama, och han botade dem.	24 And his fame went throughout all Syria: and they brought unto him all sick people that were taken with divers diseases and torments, and those which were possessed with devils, and those which were lunatick, and those that had the palsy; and he healed them.	24 και απηλθεν η ακοη αυτου εις ολην την συριαν και προσηνεγκαν αυτω παντας τους κακως εχοντας ποικιλαις νοσοις και βασανοις συνεχομενους και δαιμονιζομενους και σεληνιαζομενους και παραλυτικους και εθεραπευσεν αυτους	24 ואשׂתמע טבה בכלה סוריא וקרבו לה כלהון אילין דבישׂ בישׂ עבידין בכורהנא משׂחלפא ואילין דאליצין בתשׂניקא ודיונא ודבר אגרא ומשׂריא ואסי אנון	וילך שמועתו בכל ארץ סור״יא וישאו אליו כל החולים מכל מיני חלאים משונים אחוזים השדים והנבעתים מרוח רעה והמתרעשים וירפא אותם.	[85]	24 So a report about him went into all the land Syria and they brought unto him all those who were sick from various kinds of diseases, those possessed by demons, those who were terrified by an evil spirit and those who shook, and he healed them.
4:25	25 Och mycket folk följde honom från Galileen och Dekapolis, från Jerusalem och Judeen och från andra sidan Jordan.	25 And there followed him great multitudes of people from Galilee, and from Decapolis, and from Jerusalem, and from Judaea, and from beyond Jordan.	25 και ηκολουθησαν αυτω οχλοι πολλοι απο της γαλιλαιας και δεκαπολεως και ιεροσολυμων και ιουδαιας και περαν του ιορδανου	25 ואזלו בתרה כנשׂא סגיאא מן גלילא ומן עסרת-מדינתא ומן אורשׂלם ומן יהוד ומן עברא דיורדנן	וילכו אחריו רבות מקפ״ולי והג״ליל מירו״שלם ויוד״א ועבר היר״דן.	[86]	25 Many followed him from Kapoli and Galilee, from Jerusalem, Juda, and across the Jordan.
					פרק י״ג		Chapter 5
5:1	1 När Jesus såg folkskarorna, gick han upp på berget. Han satte sig ner, och hans lärjungar kom fram till honom.	1 And seeing the multitudes, he went up into a mountain: and when he was set, his disciples came unto him:	1 ιδων δε τους οχλους ανεβη εις το ορος και καθισαντος αυτου προσηλθον αυτω οι μαθηται αυτου	1 כד חזא דין ישׂוע לכנשׂא סלק לטורא וכד יתב קרבו לותה תלמידוהי	ויהי אחרי זה בעת ההיא וירא החבורות ויעל ההר וישב. ויקריבו לו תלמידיו	[87]	1 It came to pass after this when he saw the crowds that he went upon the mountain and sat down. Then his disciples (came to) him			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
5:2	2 Då började han tala och undervisa dem:	2 And he opened his mouth, and taught them, saying,	2 και ανοιξας το στομα αυτου εδιδασκεν αυτους λεγων	2 ופתח פומה ומלף הוא להון ואמר	ויפתח פיו וידבר אליהם לאמר.	[88]	2 and he opened his mouth and spoke to them saying:
5:3	3 "Saliga är de som är fattiga i anden, dem tillhör himmelriket.	3 Blessed are the poor in spirit: for theirs is the kingdom of heaven.	3 μακαριοι οι πτωχοι τω πνευματι οτι αυτων εστιν η βασιλεια των ουρανων	3 טוביהון למסכנא ברוח דדילהון הי מלכותא דשׂמיא	(אשרי שפלי רוח שלהם מלכות שמים.)	[89]	3 (Blessed are the humble of spirit for theirs is the kingdom of heaven.)
5:4	4 Saliga är de som sörjer, de skall bli tröstade.	4 Blessed are they that mourn: for they shall be comforted.	4 μακαριοι οι πενθουντες οτι αυτοι παρακληθησονται	4 טוביהון לאבילא דהנון נתביאון	אשרי החוכים שינוחמו.	[90]	4 Blessed are those who wait for they shall be comforted.
5:5	5 Saliga är de ödmjuka, de skall ärva jorden.	5 Blessed are the meek: for they shall inherit the earth.	5 μακαριοι οι πραεις οτι αυτοι κληρονομησουσιν την γην	5 טוביהון למכיכא דהנון נארתון לארעא	(אשרי הענוים שהם ירשו ארץ.)	[91]	5 (Blessed are the meek for they shall inherit the earth.)
5:6	6 Saliga är de som hungrar och törstar efter rättfärdighet, de skall bli mättade.	6 Blessed are they which do hunger and thirst after righteousness: for they shall be filled.	6 μακαριοι οι πεινωντες και διψωντες την δικαιοσυνην οτι αυτοι χορτασθησονται	6 טוביהון לאילין דכפנין וצהין לכאנותא דהנון נסבעון		[92]
5:7	7 Saliga är de barmhärtiga, de skall få barmhärtighet.	7 Blessed are the merciful: for they shall obtain mercy.	7 μακαριοι οι ελεημονες οτι αυτοι ελεηθησονται	7 טוביהון למרחמנא דעליהון נהוון רחמא		[93]
5:8	8 Saliga är de renhjärtade, de skall se Gud.	8 Blessed are the pure in heart: for they shall see God.	8 μακαριοι οι καθαροι τη καρδια οτι αυτοι τον θεον οψονται	8 טוביהון לאילין דדכין בלבהון דהנון נחזון לאלהא	אשרי זכי הלב והמה יראו אלקים.	[94]	8 Blessed are the innocent of heart for they shall see God.
5:9	9 Saliga är de som skapar frid, de skall kallas Guds barn.	9 Blessed are the peacemakers: for they shall be called the children of God.	9 μακαριοι οι ειρηνοποιοι οτι αυτοι υιοι θεου κληθησονται	9 טוביהון לעבדי שׂלמא דבנוהי דאלהא נתקרון	אשרי רודפי שלום שבני אלקים יקראו.	[95]	9 Blessed are those who pursue peace for they shall be called sons of God.
5:10	10 Saliga är de som blir förföljda för rättfärdighetens skull, dem tillhör himmelriket.	10 Blessed are they which are persecuted for righteousness' sake: for theirs is the kingdom of heaven.	10 μακαριοι οι δεδιωγμενοι ενεκεν δικαιοσυνης οτι αυτων εστιν η βασιλεια των ουρανων	10 טוביהון לאילין דאתרדפו מטל כאנותא דדילהון הי מלכותא דשׂמיא	אשרי הנרדפים לצדק שלהם מלכות שמים.		10 Blessed are those who are persecuted for righteousness for theirs is the kingdom of heaven.
5:11	11 Saliga är ni, när människor hånar och förföljer er, ljuger och säger allt ont om er för min skull.	11 Blessed are ye, when men shall revile you, and persecute you, and shall say all manner of evil against you falsely, for my sake.	11 μακαριοι εστε οταν ονειδισωσιν υμας και διωξωσιν και ειπωσιν παν πονηρον ρημα καθ υμων ψευδομενοι ενεκεν εμου	11 טוביכון אמתי דמחסדין לכון ורדפין לכון ואמרין עליכון כל מלא בישׂא מטלתי בדגלותא	אשריכם כאשר ירדפו ויגדפו אתכם ויאמרו אליכם כל רע בעדי ויכזבו.		11 Blessed are you when they persecute and revile you and say against you all kinds of evil for my sake, but speak falsely.
5:12	12 Gläd er och jubla, ty er lön är stor i himlen. På samma sätt förföljde man profeterna före er.	12 Rejoice, and be exceeding glad: for great is your reward in heaven: for so persecuted they the prophets which were before you.	12 χαιρετε και αγαλλιασθε οτι ο μισθος υμων πολυς εν τοις ουρανοις ουτως γαρ εδιωξαν τους προφητας τους προ υμων	12 הידין חדו ורוזו דאגרכון סגי בשׂמיא הכנא גיר רדפו לנביא דמן קדמיכון	שישו ושמחו ששכרכם רב מאד בשמים שכן רדפו הנביאים	[96]	12 Rejoice and be glad for your reward is very great in heaven, for thus they persecuted the prophets.
					פרק י״ד.
5:13	13 Ni är jordens salt. Men om saltet förlorar sin sälta, hur skall man då göra det salt igen? Det duger bara till att kastas ut och trampas ner av människor.	13 Ye are the salt of the earth: but if the salt have lost his savour, wherewith shall it be salted? it is thenceforth good for nothing, but to be cast out, and to be trodden under foot of men.	13 υμεις εστε το αλας της γης εαν δε το αλας μωρανθη εν τινι αλισθησεται εις ουδεν ισχυει ετι ει μη βληθηναι εξω και καταπατεισθαι υπο των ανθρωπων	13 אנתון אנון מלחה דארעא אנהו דין דמלחא תפכה במנא תתמלח למדם לא אזלא אלא דתשׂתדא לבר ותתדישׂ מן אנשׂא	בעת ההיא אמר יש״ו לתלמידיו מלח אתם בעולם אם המלח יבטל טעמו במה יומלח ואינו שוה כלום אלא שיושלך בחוץ להיות מרמס רגלים.	[97]	13 At that time Jesus said to his disciples: You are salt in the world. If the salt is neutralized in regard to its taste with what will it be salted? It is fit for nothing but to be cast outside to be trampled under foot.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
5:14	14 Ni är världens ljus. Inte kan en stad döljas, som ligger på ett berg.	14 Ye are the light of the world. A city that is set on an hill cannot be hid.	14 υμεις εστε το φως του κοσμου ου δυναται πολις κρυβηναι επανω ορους κειμενη	14 אנתון אנון נוהרה דעלמא לא משׂכחא דתטשׂא מדינתא דעל טורא בניא	מאור אתם בעולם. עיר בנויה על ההר לא תוכל להסתר.		14 You are light in the world. A city built upon a hill cannot be hidden.
5:15	15 Inte heller tänder man ett ljus och sätter det under skäppan, utan man sätter det på ljushållaren, så att det lyser för alla i huset.	15 Neither do men light a candle, and put it under a bushel, but on a candlestick; and it giveth light unto all that are in the house.	15 ουδε καιουσιν λυχνον και τιθεασιν αυτον υπο τον μοδιον αλλ επι την λυχνιαν και λαμπει πασιν τοις εν τη οικια	15 ולא מנהרין שׂרגא וסימין לה תחית סאתא אלא על מנרתא ומנהר לכל אילין דבביתא אנון	לא ידליקו נר להשים אותו במקום נסתר שלא תאיר רק משימים אותו על המנורה להאיר לכל בני הבית.	[98]	15 They do not light a lamp to place it in a hidden place where it cannot shine; but they place it upon a lamp stand so that it might shine for all in the house.
5:16	16 Låt på samma sätt ert ljus lysa för människorna, så att de ser era goda gärningar och prisar er Fader i himlen.	16 Let your light so shine before men, that they may see your good works, and glorify your Father which is in heaven.	16 ουτως λαμψατω το φως υμων εμπροσθεν των ανθρωπων οπως ιδωσιν υμων τα καλα εργα και δοξασωσιν τον πατερα υμων τον εν τοις ουρανοις	16 הכנא ננהר נוהרכון קדם בנינשׂא דנחזון עבדיכון טבא ונשׂבחון לאבוכון דבשׂמיא	כן יאיר מאורכם לפני כל אדם להראותם מעשיכם הטובים המשובחות ומכבדות לאביכם שבשמים.		16 Thus let your light shine before every man to show them your good deeds which are praised and glorified before your father who is in heaven.
5:17	17 Tro inte att jag har kommit för att upphäva lagen eller profeterna. Jag har inte kommit för att upphäva utan för att fullborda.	17 Think not that I am come to destroy the law, or the prophets: I am not come to destroy, but to fulfil.	17 μη νομισητε οτι ηλθον καταλυσαι τον νομον η τους προφητας ουκ ηλθον καταλυσαι αλλα πληρωσαι	17 לא תסברון דאתית דאשׂרא נמוסא או נביא לא אתית דאשׂרא אלא דאמלא	בעת ההיא אמר יש״ו לתלמידיו אל תחשבו שבאתי להפר תורה אלא להשלים.	[99]	17 At that time Jesus said to his disciples: Do not think that I came to annul the Torah, but to fulfill it.
5:18	18 Amen säger jag er: Innan himmel och jord förgår, skall inte en enda bokstav, inte en prick i lagen förgå, förrän allt har skett.	18 For verily I say unto you, Till heaven and earth pass, one jot or one tittle shall in no wise pass from the law, till all be fulfilled.	18 αμην γαρ λεγω υμιν εως αν παρελθη ο ουρανος και η γη ιωτα εν η μια κεραια ου μη παρελθη απο του νομου εως αν παντα γενηται	18 אמין גיר אמר אנא לכון דעדמא דנעברון שׂמיא וארעא יוד חדא או חד סרטא לא נעבר מן נמוסא עדמא דכל נהוא	באמת אני אומר לכם כי עד שמים וארץ אות אחת ונקודה אחת לא תבטל מהתורה או מהנביאים שהכל יתקיים.	[100]	18 Truly I say to you that until heaven and earth (depart) not one letter or dot shall be abolished from the Torah or the Prophets, because all will be fulfilled.
5:19	19 Den som därför upphäver ett av dessa minsta bud och lär människorna så, han skall kallas den minste i himmelriket. Men den som håller dem och lär människorna dem, han skall kallas stor i himmelriket.	19 Whosoever therefore shall break one of these least commandments, and shall teach men so, he shall be called the least in the kingdom of heaven: but whosoever shall do and teach them, the same shall be called great in the kingdom of heaven.	19 ος εαν ουν λυση μιαν των εντολων τουτων των ελαχιστων και διδαξη ουτως τους ανθρωπους ελαχιστος κληθησεται εν τη βασιλεια των ουρανων ος δ αν ποιηση και διδαξη ουτος μεγας κληθησεται εν τη βασιλεια των ουρανων	19 כל מן הכיל דנשׂרא חד מן פוקדנא הלין זעורא ונלף הכנא לבנינשׂא בצירא נתקרא במלכותא דשׂמיא כל דין דנעבד ונלף הנא רבא נתקרא במלכותא דשׂמיא	ואשר יעבור מאמר א״ מהמצוות אלו אשר אלמד אחרים בן הבל יקרא מלכות שמים והמקיים והמלמד גדול יקרא במלכות שמים.	[101]	19 He who shall transgress one word of these commandments (and shall teach) others, shall be called a vain person (in the) kingdom of heaven; but whoever upholds and teaches [them] shall be called great in the kingdom of heaven.
					פרק ט״ו
5:20	20 Jag säger er att om er rättfärdighet inte går långt utöver de skriftlärdas och fariseernas, skall ni inte komma in i himmelriket.	20 For I say unto you, That except your righteousness shall exceed the righteousness of the scribes and Pharisees, ye shall in no case enter into the kingdom of heaven.	20 λεγω γαρ υμιν οτι εαν μη περισσευση η δικαιοσυνη υμων πλειον των γραμματεων και φαρισαιων ου μη εισελθητε εις την βασιλειαν των ουρανων	20 אמר אנא לכון גיר דאלא תאתר כאנותכון יתיר מן דספרא ופרישׂא לא תעלון למלכותא דשׂמיא	בעת ההיא אמר יש״ו לתלמידיו באמת אני אומר לכם אם לא תגדל צדקתכם יותר מהפרושים והחכמים לא תבואו במלכות שמים.		20 At that time Jesus said to his disciples; Truly I say to you, if your righteousness is not greater than the Pharisees and the sages, you shall not enter into the kingdom of heaven.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
5:21	21 Ni har hört att det är sagt till fäderna: Du skall inte mörda. Den som mördar är skyldig inför domstolen.	21 Ye have heard that it was said by them of old time, Thou shalt not kill; and whosoever shall kill shall be in danger of the judgment:	21 ηκουσατε οτι ερρεθη τοις αρχαιοις ου φονευσεις ος δ αν φονευση ενοχος εσται τη κρισει	21 שׂמעתון דאתאמר לקדמיא לא תקטול וכל דנקטול מחיב הו לדינא	הלא שמעתם מה שנאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח חייב הוא משפט מות.		21 Have you not heard what was said to those of old: You shall not murder and whoever murders is guilty of a judgment of death?
5:22	22 Jag säger er: Den som är vred på sin broder är skyldig inför domstolen, och den som säger till sin broder: Ditt dumhuvud, är skyldig inför Stora rådet, och den som säger: Din dåre, är skyldig och döms till det brinnande Gehenna.	22 But I say unto you, That whosoever is angry with his brother without a cause shall be in danger of the judgment: and whosoever shall say to his brother, Raca, shall be in danger of the council: but whosoever shall say, Thou fool, shall be in danger of hell fire.	22 εγω δε λεγω υμιν οτι πας ο οργιζομενος τω αδελφω αυτου εικη ενοχος εσται τη κρισει ος δ αν ειπη τω αδελφω αυτου ρακα ενοχος εσται τω συνεδριω ος δ αν ειπη μωρε ενοχος εσται εις την γεενναν του πυρος	22 אנא דין אמר אנא לכון דכל מן דנרגז על אחוהי איקא מחיב הו לדינא וכל דנאמר לאחוהי רקא מחיב הו לכנושׂתא ומן דנאמר ללא מחיב הו לגהנא דנורא	ואני אומר לכם שהמכעיס לחבירו חייב הוא למשפט ואשר יקרא לאחיו פחות יחייב במשפט בהקהל ואשר יקראוהו שוטה חייב לאש גהינם.	[102]	22 But I say to you, he who angers his companion is guilty of judgment; he who calls his brother inferior shall be guilty of judgment before the congregation; (he) who calls him a fool is guilty of the fire of Gehenna
5:23	23 Därför, om du bär fram din gåva till altaret och där kommer ihåg att din broder har något emot dig,	23 Therefore if thou bring thy gift to the altar, and there rememberest that thy brother hath ought against thee;	23 εαν ουν προσφερης το δωρον σου επι το θυσιαστηριον κακει μνησθης οτι ο αδελφος σου εχει τι κατα σου	23 אן הו הכיל דמקרב אנת קורבנך על מדבחא ותמן תתדכר דאחיד עליך אחוך אכתא מדם	ואם תקריב קרבנך למזבח ותזכיר שהיה לך עם חברך דין והוא מתרעם ממך מאיזה דבר	[103]	23 If you should offer your gift at the altar and remember that you have a quarrel with your companion and he is complaining about you because of this matter,
5:24	24 så lämna din gåva framför altaret och gå först och försona dig med din broder, och kom sedan och bär fram din gåva.	24 Leave there thy gift before the altar, and go thy way; first be reconciled to thy brother, and then come and offer thy gift.	24 αφες εκει το δωρον σου εμπροσθεν του θυσιαστηριου και υπαγε πρωτον διαλλαγηθι τω αδελφω σου και τοτε ελθων προσφερε το δωρον σου	24 שׂבוק תמן קורבנך קדם מדבחא וזל לוקדם אתרעא עם אחוך והידין תא קרב קורבנך	הנח קרבניך שם לפני המזבח ולך לרצותו קודם ואחר כך הקרב קרבניך.	[104]	24 leave your gifts there before the altar and go to appease him first and afterwards offer your gifts.
					פרק ט״ז
5:25	25 Var angelägen om att göra upp med din motpart när du är med honom på vägen, så att din motpart inte överlämnar dig till domaren och domaren överlämnar dig till fångvaktaren och du blir kastad i fängelse.	25 Agree with thine adversary quickly, whiles thou art in the way with him; lest at any time the adversary deliver thee to the judge, and the judge deliver thee to the officer, and thou be cast into prison.	25 ισθι ευνοων τω αντιδικω σου ταχυ εως οτου ει εν τη οδω μετ αυτου μηποτε σε παραδω ο αντιδικος τω κριτη και ο κριτης σε παραδω τω υπηρετη και εις φυλακην βληθηση	25 הוית מתאוא עם בעל דינך עגל עד עמה אנת באורחא דלמא בעל דינך נשׂלמך לדינא ודינא נשׂלמך לגביא ותפל בית אסירא	אז אמר יש״ו לתלמידיו ראה שתמהר לרצות שונאך בלכתך עמו בדרך פן ימסור אותך לשופט וזה השופט ימסורך לעבד לתת אותך לבית הסוהר.	[105]	25 Then Jesus said to his disciples: See that you hasten to appease your enemy while you are walking with him in the way lest he deliver you to the judge and this judge delivers you to the servant to put you into the prison.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
5:26	26 Amen säger jag dig: Du slipper inte ut därifrån, förrän du har betalat till sista öret.	26 Verily I say unto thee, Thou shalt by no means come out thence, till thou hast paid the uttermost farthing.	26 αμην λεγω σοι ου μη εξελθης εκειθεν εως αν αποδως τον εσχατον κοδραντην	26 ואמין אמר אנא לך דלא תפוק מן תמן עדמא דתתל שׂמונא אחריא	באמת אני אומר לך לא תצא משם עד תנתן פרוטה אחרונה.	[106]	26 Truly I say to you, you will not come out from there until the last piece of money is given.
					פרק יז
5:27	27 Ni har hört att det är sagt: Du skall inte begå äktenskapsbrott.	27 Ye have heard that it was said by them of old time, Thou shalt not commit adultery:	27 ηκουσατε οτι ερρεθη τοις αρχαιοις ου μοιχευσεις	27 שׂמעתון דאתאמר דלא תגור	עוד אמר להם שמעתם מה שנאמר לקדמונים לא תנאף.	[107]	27 Again he said to them: You have heard what was said to those of long ago: You shall not commit adultery.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
5:28	28 Jag säger er: Var och en som med begär ser på en kvinna har redan begått äktenskapsbrott med henne i sitt hjärta.	28 But I say unto you, That whosoever looketh on a woman to lust after her hath committed adultery with her already in his heart.	28 εγω δε λεγω υμιν οτι πας ο βλεπων γυναικα προς το επιθυμησαι αυτης ηδη εμοιχευσεν αυτην εν τη καρδια αυτου	28 אנא דין אמר אנא לכון דכל מן דחזא אנתתא איך דנרגיה מחדא גרה בלבה	ואני אומר לכם שכל הרואה אשה ויחמוד אותה כבר נאף עמה בלבה.	[108]	28 But I say to you that everyone who sees a woman and covets her has already committed adultery with her in (his) heart.
5:29	29 Om ditt högra öga förleder dig till synd, så riv ut det och kasta det ifrån dig! Det är bättre för dig att en av dina lemmar går förlorad än att hela din kropp kastas i Gehenna.	29 And if thy right eye offend thee, pluck it out, and cast it from thee: for it is profitable for thee that one of thy members should perish, and not that thy whole body should be cast into hell.	29 ει δε ο οφθαλμος σου ο δεξιος σκανδαλιζει σε εξελε αυτον και βαλε απο σου συμφερει γαρ σοι ινα αποληται εν των μελων σου και μη ολον το σωμα σου βληθη εις γεενναν	29 אן דין עינך דימינא מכשׂלא לך חציה ושׂדיה מנך פקח לך גיר דנאבד חד הדמך ולא כלה פגרך נפל בגהנא	ואם יסיתך עיניך הימין נקר אותה ותשליכה ממך.	[109]	29 I f your right (eye) seduces you, put it out and cast it from you.
5:30	30 Och om din högra hand förleder dig till synd, så hugg av den och kasta den ifrån dig! Det är bättre för dig att en av dina lemmar går förlorad än att hela din kropp kommer till Gehenna.	30 And if thy right hand offend thee, cut it off, and cast it from thee: for it is profitable for thee that one of thy members should perish, and not that thy whole body should be cast into hell.	30 και ει η δεξια σου χειρ σκανδαλιζει σε εκκοψον αυτην και βαλε απο σου συμφερει γαρ σοι ινα αποληται εν των μελων σου και μη ολον το σωμα σου βληθη εις γεενναν	30 ואן אידך דימינא מכשׂלא לך פסוק שׂדיה מנך פקח לך גיר דנאבד חד מן הדמיך ולא כלה פגרך נפל בגהנא	וכן אם יסיתך ידך חתוך אותה. טוב לך שתפסיד אחד מאבריך מכל גופך בגהינם.	[110]	30 Also, if your hand seduces you, cut it off. It is better for you to suffer the loss of one of your limbs than all your body in Gehenna.
					פרק י״ח
5:31	31 Det är sagt: Den som skiljer sig från sin hustru skall ge henne skilsmässobrev.	31 It hath been said, Whosoever shall put away his wife, let him give her a writing of divorcement:	31 ερρεθη δε οτι ος αν απολυση την γυναικα αυτου δοτω αυτη αποστασιον	31 אתאמר דמן דשׂרא אנתתה נתל לה כתבא דדוללא	עוד אמר יש״ו לתלמידיו שמעתם מה שנאמר לקדמונים שכל העוזב אשתו ושלח לתת לה גט כריתות ובלעז ליבי״ל ריפודייו.	[111]	31 Again Jesus said to his disciples: You have heard what was said to those of long ago that everyone who leaves his wife and divorces [her] is to give her a bill of divorce, that is, libela repudio.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
5:32	32 Jag säger er: Var och en som skiljer sig från sin hustru av något annat skäl än otukt, han blir orsak till att äktenskapsbrott begås med henne, och den som gifter sig med en frånskild kvinna begår äktenskapsbrott.	32 But I say unto you, That whosoever shall put away his wife, saving for the cause of fornication, causeth her to commit adultery: and whosoever shall marry her that is divorced committeth adultery.	32 εγω δε λεγω υμιν οτι ος αν απολυση την γυναικα αυτου παρεκτος λογου πορνειας ποιει αυτην μοιχασθαι και ος εαν απολελυμενην γαμηση μοιχαται	32 אנא דין אמר אנא לכון דכל מן דשׂרא אנתתה לבר מן מלתא דזניותא עבד לה דתגור ומן דשׂקל שׂביקתא גאר	ואני אומר לכם שכל העוזב אשתו יש לו לתת לה גט כריתות כי אם על דבר נאוף הוא הנואף והלוקח אותה ינאף.	[112]	32 And I say to you that everyone who leaves his wife is to give her a bill of divorce. But concerning adultery, he is the one who commits adultery and he who takes her commits adultery.
					פרק י״ט
5:33	33 Ni har vidare hört att det är sagt till fäderna: Du skall inte svära falskt och: Du skall hålla din ed inför Herren.	33 Again, ye have heard that it hath been said by them of old time, Thou shalt not forswear thyself, but shalt perform unto the Lord thine oaths:	33 παλιν ηκουσατε οτι ερρεθη τοις αρχαιοις ουκ επιορκησεις αποδωσεις δε τω κυριω τους ορκους σου	33 תוב שׂמעתון דאתאמר לקדמיא דלא תדגל במומתך תשׂלם דין למריא מומתך	עוד שמעתם מה שנאמר לקדמונים לא תשבעו בשמי לשקר ותשיב לה״ שבועתך.	[113]	33 Again you have heard what was said to those of long ago: You shall not swear by my name falsely, but you shall return to the Lord your oath.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
5:34	34 Jag säger er: Ni skall inte alls svära - varken vid himlen, den är Guds tron,	34 But I say unto you, Swear not at all; neither by heaven; for it is God's throne:	34 εγω δε λεγω υμιν μη ομοσαι ολως μητε εν τω ουρανω οτι θρονος εστιν του θεου	34 אנא דין אמר אנא לכון לא תאמון סך לא בשׂמיא דכורסיא הו דאלהא	ואני אומר לכם לבלתי השבע בשום עניין לשוא לא בשמים שכסא אלקים היא.	[114]	34 But I say to you not to swear in vain in any matter, neither by heaven because it is the throne of God,
5:35	35 eller vid jorden, den är hans fotpall, eller vid Jerusalem, det är den store Konungens stad.	35 Nor by the earth; for it is his footstool: neither by Jerusalem; for it is the city of the great King.	35 μητε εν τη γη οτι υποποδιον εστιν των ποδων αυτου μητε εις ιεροσολυμα οτι πολις εστιν του μεγαλου βασιλεως	35 ולא בארעא דכובשׂא הי דתחית רגלוהי אפלא באורישׂלם דמדינתה הי דמלכא רבא	ולא בארץ שהדום רגליו הוא לא בשמים שעיר אלקים היא.	[115]	35 nor by earth because it is the footstool of his feet, nor by (Jerusalem) because it is the city of God,
5:36	36 Inte heller skall du svära vid ditt huvud, ty du kan inte göra ett enda hårstrå vitt eller svart.	36 Neither shalt thou swear by thy head, because thou canst not make one hair white or black.	36 μητε εν τη κεφαλη σου ομοσης οτι ου δυνασαι μιαν τριχα λευκην η μελαιναν ποιησαι	36 אפלא ברשׂך תאמא דלא משׂכח אנת למעבד בה מנתא חדא דסערא אוכמתא או חורתא	ולא בראשך שלא תוכל לעשות שער א״ לבן או שחור.	[116]	36 nor by your head for you are not able to make one hair white or black.
5:37	37 Ert tal skall vara ja, ja, och nej, nej. Allt utöver det kommer från den onde.	37 But let your communication be, Yea, yea; Nay, nay: for whatsoever is more than these cometh of evil.	37 εστω δε ο λογος υμων ναι ναι ου ου το δε περισσον τουτων εκ του πονηρου εστιν	37 אלא תהוא מלתכון אין אין ולא לא מדם דמן הלין יתיר מן בישׂא הו	אבל יהיו דבריכם הן הן וגם לא לא. כל הנוסף על זה הוא רע.	[117]	37 But let your words be yes yes or no no. Everything in addition to this is evil.
5:38	38 Ni har hört att det är sagt: Öga för öga och tand för tand.	38 Ye have heard that it hath been said, An eye for an eye, and a tooth for a tooth:	38 ηκουσατε οτι ερρεθη οφθαλμον αντι οφθαλμου και οδοντα αντι οδοντος	38 שׂמעתון דאתאמר דעינא חלף עינא ושׂנא חלף שׂנא	ועוד שמעתם מה שנאמר בתורה עין תחת עין שן תחת שן.	[118]	38 Again you have heard what is said in the Torah: An eye for an eye, a tooth for a tooth.
5:39	39 Jag säger er: Stå inte emot den som är ond, utan om någon slår dig på den högra kinden, så vänd också den andra åt honom.	39 But I say unto you, That ye resist not evil: but whosoever shall smite thee on thy right cheek, turn to him the other also.	39 εγω δε λεγω υμιν μη αντιστηναι τω πονηρω αλλ οστις σε ραπισει επι την δεξιαν σου σιαγονα στρεψον αυτω και την αλλην	39 אנא דין אמר אנא לכון דלא תקומון לוקבל בישׂא אלא מן דמחא לך על פכך דימינא אפנא לה אף אחרנא	ואני אומר לכם לבלתי שלם רע תחת רע אבל המכה בלחיך הימין הכן לו השמאל.	[119]	39 But I say to you, do not repay evil for evil; but he who smites your right cheek provide for him the left.
5:40	40 Om någon vill ställa dig inför rätta och ta din livklädnad, så låt honom få din mantel också.	40 And if any man will sue thee at the law, and take away thy coat, let him have thy cloke also.	40 και τω θελοντι σοι κριθηναι και τον χιτωνα σου λαβειν αφες αυτω και το ιματιον	40 ומן דצבא דנדון עמך ונשׂקול כותינך שׂבוק לה אף מרטוטך	ואשר ירצה לחלוק עמך במשפט ולגזול כתניך עזוב אליו מעילך.	[120]	40 He who wishes to oppose you in judgment and to rob your shirt, leave to him your garment.
5:41	41 Om någon tvingar dig att gå med en mil, gå två mil med honom.	41 And whosoever shall compel thee to go a mile, go with him twain.	41 και οστις σε αγγαρευσει μιλιον εν υπαγε μετ αυτου δυο	41 מן דמשׂחר לך מילא חד זל עמה תרין	ואשר ישאל אותך לילך עמו אלף פסיעות לך עמו אלפיים.	[121]	41 He who asks you to go with him a thousand steps, go with him two thousand.
5:42	42 Ge åt den som ber dig, och vänd dig inte bort från den som vill låna av dig.	42 Give to him that asketh thee, and from him that would borrow of thee turn not thou away.	42 τω αιτουντι σε διδου και τον θελοντα απο σου δανεισασθαι μη αποστραφης	42 מן דשׂאל לך הב לה ומן דצבא דנאזף מנך לא תכליוהי	השואל ממך תן לו והרוצה ללות ממך אל תמנע.		42 To him who asks from you give and from him who wishes to borrow from you do not hold back.
					פרק כ״
5:43	43 Ni har hört att det är sagt: Du skall älska din nästa och hata din ovän.	43 Ye have heard that it hath been said, Thou shalt love thy neighbour, and hate thine enemy.	43 ηκουσατε οτι ερρεθη αγαπησεις τον πλησιον σου και μισησεις τον εχθρον σου	43 שׂמעתון דאתאמר דרחם לקריבך וסני לבעלדבבך	עוד אמר יש״ו לתלמידיו שמעתם מה שנאמר לקדמונים ואהבת לאוהבך ותשנא לשונאך.		43 Again Jesus said to his disciples: You have heard what was said to those of long ago that you shall love the one who loves you and hate the one who hates you.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
5:44	44 Jag säger er: Älska era ovänner och be för dem som förföljer er.	44 But I say unto you, Love your enemies, bless them that curse you, do good to them that hate you, and pray for them which despitefully use you, and persecute you;	44 εγω δε λεγω υμιν αγαπατε τους εχθρους υμων ευλογειτε τους καταρωμενους υμας καλως ποιειτε τους μισουντας υμας και προσευχεσθε υπερ των επηρεαζοντων υμας και διωκοντων υμας	44 אנא דין אמר אנא לכון אחבו לבעלדבביכון וברכו למן דלאט לכון ועבדו דשׂפיר למן דסנא לכון וצלו על אילין דדברין לכון בקטירא ורדפין לכון	ואני אומר לכם אהבו אויביכם ועשו טובה לשונאכם ומכעיסכם והתפללו בשביל רודפיכם ולוחציכם	[122]	44 But I say to you, love your enemies and do good to the one who hates you and vexes you and pray for those who persecute you and oppress you,
5:45	45 Då är ni er himmelske Faders barn. Han låter sin sol gå upp över onda och goda och låter det regna över rättfärdiga och orättfärdiga.	45 That ye may be the children of your Father which is in heaven: for he maketh his sun to rise on the evil and on the good, and sendeth rain on the just and on the unjust.	45 οπως γενησθε υιοι του πατρος υμων του εν ουρανοις οτι τον ηλιον αυτου ανατελλει επι πονηρους και αγαθους και βρεχει επι δικαιους και αδικους	45 איכנא דתהוון בנוהי דאבוכון דבשׂמיא הו דמדנח שׂמשׂה על טבא ועל בישׂא ומחת מטרה על כאנא ועל עולא	למען תהיו בני אביכם שבשמים שמזריח שמשו על טובים ורעים וממטיר על רשעים וצדיקים.	[123]	45 in order that you might be sons of your father who is in heaven who causes his sun to shine on the good and evil and causes it to rain on the bad and the just.
5:46	46 Ty om ni älskar dem som älskar er, vilken lön får ni för det? Gör inte publikaner det också?	46 For if ye love them which love you, what reward have ye? do not even the publicans the same?	46 εαν γαρ αγαπησητε τους αγαπωντας υμας τινα μισθον εχετε ουχι και οι τελωναι το αυτο ποιουσιν	46 אן גיר מחבין אנתון לאילין דמחבין לכון מנא אגרא אית לכון לא הא אף מכסא הי הדא עבדין	אם תאהבו אוהביכם איזה שכר לכם? הלא עזי פנים אוהבים אוהביהם?	[124]	46 If you love those who love you what is your reward? Do not the impudent love those who love them?
5:47	47 Och om ni hälsar endast på era bröder, vad gör ni för märkvärdigt med det? Gör inte hedningar det också?	47 And if ye salute your brethren only, what do ye more than others? do not even the publicans so?	47 και εαν ασπασησθε τους αδελφους υμων μονον τι περισσον ποιειτε ουχι και οι τελωναι ουτως ποιουσιν	47 ואן שׂאלין אנתון בשׂלמא דאחיכון בלחוד מנא יתיר עבדין אנתון לא הא אף מכסא הי הדא עבדין		[125]
5:48	48 Var alltså fullkomliga, såsom er Fader i himlen är fullkomlig.	48 Be ye therefore perfect, even as your Father which is in heaven is perfect.	48 εσεσθε ουν υμεις τελειοι ωσπερ ο πατηρ υμων ο εν τοις ουρανοις τελειος εστιν	48 הוו הכיל אנתון גמירא איכנא דאבוכון דבשׂמיא גמיר הו	היו אתם תמיהים כאשר תם אביכם.	[126]	48 Be you (perfect) as your father is perfect.
6:1	1 Akta er för att utföra goda gärningar för att människor skall se er. Då får ni ingen lön hos er Fader i himlen.	1 Take heed that ye do not your alms before men, to be seen of them: otherwise ye have no reward of your Father which is in heaven.	1 προσεχετε την ελεημοσυνην υμων μη ποιειν εμπροσθεν των ανθρωπων προς το θεαθηναι αυτοις ει δε μηγε μισθον ουκ εχετε παρα τω πατρι υμων τω εν τοις ουρανοις	1 חורו דין בזדקתכון דלא תעבדונה קדם בני אנשׂא איך דתתחזון להון ואלא אגרא לית לכון לות אבוכון דבשׂמיא	השמרו פן תעשו צדקתכם לפני האדם להלל אתכם ואם תעשו לא יהיה לכם שכר מאת אביכם שבשמים.	[127]	Chapter 6 1 Beware lest you do your righteousness before men that they might praise you; if you do, you will have no reward from your father who is in heaven.
					פרק כ״א
6:2	2 När du ger en gåva, blås då inte i trumpet för dig, som hycklarna gör i synagogorna och på gatorna för att människor skall berömma dem. Amen säger jag er: De har fått ut sin lön.	2 Therefore when thou doest thine alms, do not sound a trumpet before thee, as the hypocrites do in the synagogues and in the streets, that they may have glory of men. Verily I say unto you, They have their reward.	2 οταν ουν ποιης ελεημοσυνην μη σαλπισης εμπροσθεν σου ωσπερ οι υποκριται ποιουσιν εν ταις συναγωγαις και εν ταις ρυμαις οπως δοξασθωσιν υπο των ανθρωπων αμην λεγω υμιν απεχουσιν τον μισθον αυτων	2 אמתי הכיל דעבד אנת זדקתא לא תקרא קרנא קדמיך איך דעבדין נסבי באפא בכנושׂתא ובשׂוקא איך דנשׂתבחון מן בני אנשׂא ואמין אמר אנא לכון דקבלו אגרהון	עוד אמר להם יש״ו כאשר תעשו צדקה לא תרצו להעביר כרוז וחצוצרות לפניכם כמו החנפים בלעז איפוקראטיס שעושים צדקתם ברחובות ובשווקים בעד שיראו אותם בני אדם. אמן אני אומר לכם שכבר קבלו שכרם.	[128]	2 Again Jesus said to them: When you do righteousness do not wish to make a proclamation or [sound] trumpets before you as the hypocrites, that is, ipocrates, who do their righteousness in the streets and in the marketplaces in order that men might see them. Truly I say to you, they have received their reward already.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
6:3	3 Nej, när du ger en gåva, låt inte din vänstra hand veta vad den högra gör,	3 But when thou doest alms, let not thy left hand know what thy right hand doeth:	3 σου δε ποιουντος ελεημοσυνην μη γνωτω η αριστερα σου τι ποιει η δεξια σου	3 אנת דין מא דעבד אנת זדקתא לא תדע סמלך מנא עבדא ימינך	ואתם כאשר תעשה צדקה אל ידע שמאלך מה יעשה ימינך		3 But you when you do righteousness, let not your left hand know what your right hand is doing,
6:4	4 så att din gåva ges i det fördolda. Då skall din Fader, som ser i det fördolda, belöna dig.	4 That thine alms may be in secret: and thy Father which seeth in secret himself shall reward thee openly.	4 οπως η σου η ελεημοσυνη εν τω κρυπτω και ο πατηρ σου ο βλεπων εν τω κρυπτω αυτος αποδωσει σοι εν τω φανερω	4 איך דתהוא זדקתך בכסיא ואבוך דחזא בכסיא הו נפרעך בגליא	להיות מתנך בסתר ואביך הרואה הנסתרות ישלם לך.	[129]	4 in order that your gift might be in secret and your father who sees hidden things will reward you.
					פרק כ״ב
6:5	5 När ni ber skall ni inte vara som hycklarna. De älskar att stå och be i synagogorna och i gathörnen för att synas av människor. Amen säger jag er: De har fått ut sin lön.	5 And when thou prayest, thou shalt not be as the hypocrites are: for they love to pray standing in the synagogues and in the corners of the streets, that they may be seen of men. Verily I say unto you, They have their reward.	5 και οταν προσευχη ουκ εση ωσπερ οι υποκριται οτι φιλουσιν εν ταις συναγωγαις και εν ταις γωνιαις των πλατειων εστωτες προσευχεσθαι οπως αν φανωσιν τοις ανθρωποις αμην λεγω υμιν οτι απεχουσιν τον μισθον αυτων	5 ומא דמצלא אנת לא תהוא איך נסבי באפא דרחמין למקם בכנושׂתא ובזויתא דשׂוקא למצליו דנתחזון לבני אנשׂא ואמין אמר אנא לכון דקבלו אגרהון	בעת ההיא אמר יש״ו לתלמידיו בשעה שתתפללו אל תרימו קול ואל תהיו כחנפים העצבים האוהבים להתפלל בבתי כנסיות ובמקצוע חצרות ומתפללים בגבוהות שישמעו וישבחו בני אדם. אמן אני אומר לכם שכבר קבלו שכרם.	[130]	5 At that time Jesus said to his disciples: When you pray do not raise your voice and do not be like the sad hypocrites who love to pray in the synagogues and in the comer of the courtyards and pray with haughty speech that men might hear and praise them. Truly I say to you, they have received their reward already.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
6:6	6 Nej, när du ber, gå in i din kammare och stäng din dörr och be till din Fader i det fördolda. Då skall din Fader, som ser i det fördolda, belöna dig.	6 But thou, when thou prayest, enter into thy closet, and when thou hast shut thy door, pray to thy Father which is in secret; and thy Father which seeth in secret shall reward thee openly.	6 συ δε οταν προσευχη εισελθε εις το ταμιειον σου και κλεισας την θυραν σου προσευξαι τω πατρι σου τω εν τω κρυπτω και ο πατηρ σου ο βλεπων εν τω κρυπτω αποδωσει σοι εν τω φανερω	6 אנת דין אמתי דמצלא אנת עול לתונך ואחוד תרעך וצלא לאבוך דבכסיא ואבוך דחזא בכסיא נפרעך בגליא	ואתה בהתפללך בא למשכבך וסגור דלתיך בעדך והתפלל לאביך בסתר ואביך הרואה בסתר ישלם לך.	[131]	6 But you, when you pray, go to your couch, close your doors upon you, and pray to your father in secret, and your father who sees in secret will reward you.
6:7	7 Och när ni ber skall ni inte rabbla långa böner som hedningarna. De menar att de skall bli bönhörda för sina många ords skull.	7 But when ye pray, use not vain repetitions, as the heathen do: for they think that they shall be heard for their much speaking.	7 προσευχομενοι δε μη βαττολογησητε ωσπερ οι εθνικοι δοκουσιν γαρ οτι εν τη πολυλογια αυτων εισακουσθησονται	7 ומא דמצלין אנתון לא הויתון מפקקין איך חנפא סברין גיר דבממללא סגיאא משׂתמעין	ואתם כאשר תתפללו אל תרבו דברים כמו שהמינים חושבים שברוב דברים ישמעום.	[132]	7 So you, when you pray, do not multiply words as the heretics who think that by the multitude of words they will make them heard.
6:8	8 Var inte som de. Er Fader vet vad ni behöver, innan ni ber honom om det.	8 Be not ye therefore like unto them: for your Father knoweth what things ye have need of, before ye ask him.	8 μη ουν ομοιωθητε αυτοις οιδεν γαρ ο πατηρ υμων ων χρειαν εχετε προ του υμας αιτησαι αυτον	8 לא הכיל תדמון להון אבוכון גיר ידע מנא מתבעא לכון עדלא תשׂאלוניהי	ואתם אל תראו שאביכם שבשמים יודע דבריכם קודם שתשאלו ממנו?	[133]	8 Do you not see that your father who is in heaven knows your words before you ask from him?
6:9	9 Så skall ni be: Fader vår, som är i himlen. Helgat blive ditt namn.	9 After this manner therefore pray ye: Our Father which art in heaven, Hallowed be thy name.	9 ουτως ουν προσευχεσθε υμεις πατερ ημων ο εν τοις ουρανοις αγιασθητω το ονομα σου	9 הכנא הכיל צלו אנתון אבון דבשׂמיא נתקדשׂ שׂמך	וכן תתפללו אבינו יתקדש שמך	[134]	9 But thus you shall pray: Our father, may your name be sanctified;	Our Origin / original Father / Creator in verity, clear your title [to me and mine!]	More…
6:10	10 Komme ditt rike. Ske din vilja på jorden liksom den sker i himlen.	10 Thy kingdom come. Thy will be done in earth, as it is in heaven.	10 ελθετω η βασιλεια σου γενηθητω το θελημα σου ως εν ουρανω και επι της γης	10 תאתא מלכותך נהוא צבינך איכנא דבשׂמיא אף בארעא	ויתברך מלכותך רצונך יהיה עשוי בשמים ובארץ.	[135]	10 may your kingdom be blessed; may your will be done in heaven and on earth.	Create your Kingdom of Delight! Take title to it and let it be shaped [not only] in name, but in action and substance!	More…
6:11	11 Ge oss i dag vårt bröd för dagen.	11 Give us this day our daily bread.	11 τον αρτον ημων τον επιουσιον δος ημιν σημερον	11 הב לן לחמא דסונקנן יומנא	ותתן לחמנו תמידית.	[136]	11 Give our bread continually.	Teach us our lessons continually [such that we may come to recognize each our part of the responsibility!]	More…
6:12	12 Och förlåt oss våra skulder, såsom också vi förlåter dem som står i skuld till oss.	12 And forgive us our debts, as we forgive our debtors.	12 και αφες ημιν τα οφειληματα ημων ως και ημεις αφιεμεν τοις οφειλεταις ημων	12 ושׂבוק לן חובין איכנא דאף חנן שׂבקן לחיבין	ומחול לנו חטאתינו כאשר אנחנו מוחלים לחוטאים לנו	[137]	12 Forgive us our sins as we forgive those who sin against us,	Forgive us / Give us advance healing, as we give healing to others that are trespassing upon us and ours.	More…
6:13	13 Och för oss inte in i frestelse utan fräls oss från den onde.	13 And lead us not into temptation, but deliver us from evil: For thine is the kingdom, and the power, and the glory, for ever. Amen.	13 και μη εισενεγκης ημας εις πειρασμον αλλα ρυσαι ημας απο του πονηρου οτι σου εστιν η βασιλεια και η δυναμις και η δοξα εις τους αιωνας αμην	13 ולא תעלן לנסיונא אלא פצן מן בישׂא מטל דדילך הי מלכותא וחילא ותשׂבוחתא לעלם עלמין	ואל תביאנו לידי נסיון ושמרינו מכל רע אמן.	[138]	13 and do not lead us into the power of temptation but keep us from all evil, amen.	And let us not [be forced to] come into knowledge by [our own] experience, but guard [us by means of teaching us how to accept your advance warning; by means of making your word of truth be our head] us from all destructive power and authority. Let it be so! Amen!	More…
6:14	14 Ty om ni förlåter människorna deras överträdelser, skall er himmelske Fader också förlåta er.	14 For if ye forgive men their trespasses, your heavenly Father will also forgive you:	14 εαν γαρ αφητε τοις ανθρωποις τα παραπτωματα αυτων αφησει και υμιν ο πατηρ υμων ο ουρανιος	14 אן גיר תשׂבקון לבנינשׂא סכלותהון נשׂבוק אף לכון אבוכון דבשׂמיא	אם תמחול לבני אדם עונותיהם ימחול אביכם שבשמים עונותיכם.	[139]	14 If you forgive men their sins your father who is in heaven will forgive your sins.
6:15	15 Men om ni inte förlåter människorna, skall inte heller er Fader förlåta era överträdelser.	15 But if ye forgive not men their trespasses, neither will your Father forgive your trespasses.	15 εαν δε μη αφητε τοις ανθρωποις τα παραπτωματα αυτων ουδε ο πατηρ υμων αφησει τα παραπτωματα υμων	15 אן דין לא תשׂבקון לבנינשׂא אפלא אבוכון שׂבק לכון סכלותכון	ואם לא תמחלו להם לא ימחול לכם עונותיכם לכם.	[140]	15 But if you do not forgive them he will not forgive you your sins.
					פרק כ״ג
6:16	16 När ni fastar, se inte så dystra ut som hycklarna. De vanställer sina ansikten för att visa människor att de fastar. Amen säger jag er: De har fått ut sin lön.	16 Moreover when ye fast, be not, as the hypocrites, of a sad countenance: for they disfigure their faces, that they may appear unto men to fast. Verily I say unto you, They have their reward.	16 οταν δε νηστευητε μη γινεσθε ωσπερ οι υποκριται σκυθρωποι αφανιζουσιν γαρ τα προσωπα αυτων οπως φανωσιν τοις ανθρωποις νηστευοντες αμην λεγω υμιν οτι απεχουσιν τον μισθον αυτων	16 אמתי דין דצימין אנתון לא תהוון כמירא איך נסבי באפא מחבלין גיר פרצופיהון איך דנתחזון לבנינשׂא דצימין ואמין אמר אנא לכון דקבלו אגרהון	עוד אמר להם וכאשר תצומו אל תהיו כחנפים העצבים שמראים עצמם עצבים ומשנים פניהם להראות צמותם לבני אדם אמן אני אומר לכם שכבר קבלו שכרם.	[141]	16 Again he said to them: When you fast do not be as the sad hypocrites who make themselves appear sad and who change their faces to show their fasting before men; truly I say to you, they have received their reward already.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
6:17	17 Nej, när du fastar, smörj ditt huvud och tvätta ditt ansikte,	17 But thou, when thou fastest, anoint thine head, and wash thy face;	17 συ δε νηστευων αλειψαι σου την κεφαλην και το προσωπον σου νιψαι	17 אנת דין מא דצאם אנת אשׂיג אפיך ומשׂוח רשׂך	ואתם בצומכם רחצו ראשיכם	[142]	17 But you when you fast, wash your heads
6:18	18 så att människor inte ser att du fastar, utan endast din Fader som är i det fördolda. Då skall din Fader, som ser i det fördolda, belöna dig.	18 That thou appear not unto men to fast, but unto thy Father which is in secret: and thy Father, which seeth in secret, shall reward thee openly.	18 οπως μη φανης τοις ανθρωποις νηστευων αλλα τω πατρι σου τω εν τω κρυπτω και ο πατηρ σου ο βλεπων εν τω κρυπτω αποδωσει σοι εν τω φανερω	18 איך דלא תתחזא לבנינשׂא דצאם אנת אלא לאבוך דבכסיא ואבוך דחזא בכסיא הו נפרעך	שלא תראו מתענים לבני אדם אלא אביך שהוא בסתר ואביך שהוא בסתר ישלם לך.	[143]	18 that you might not appear to men to be fasting, but (to) your father who is in secret, and your father who is in secret will reward you.
					פרק ב״ד
6:19	19 Samla inte skatter på jorden, där rost och mal förstör och där tjuvar bryter sig in och stjäl.	19 Lay not up for yourselves treasures upon earth, where moth and rust doth corrupt, and where thieves break through and steal:	19 μη θησαυριζετε υμιν θησαυρους επι της γης οπου σης και βρωσις αφανιζει και οπου κλεπται διορυσσουσιν και κλεπτουσιν	19 לא תסימון לכון סימתא בארעא אתר דססא ואכלא מחבלין ואיכא דגנבא פלשׂין וגנבין	עוד אמר להם אל תרבו לצבור אוצרות בארץ כדי שיאכלנו רקב ותולעה או יחפרו הגנבים ויגנבום.		19 Again he said to them: Do not keep on heaping up treasures on earth so that decay and the grub devour it or thieves dig through and steal them.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
6:20	20 Samla er skatter i himlen, där varken rost eller mal förstör och där inga tjuvar bryter sig in och stjäl.	20 But lay up for yourselves treasures in heaven, where neither moth nor rust doth corrupt, and where thieves do not break through nor steal:	20 θησαυριζετε δε υμιν θησαυρους εν ουρανω οπου ουτε σης ουτε βρωσις αφανιζει και οπου κλεπται ου διορυσσουσιν ουδε κλεπτουσιν	20 אלא סימו לכון סימתא בשׂמיא איכא דלא ססא ולא אכלא מחבלין ואיכא דגנבא לא פלשׂין ולא גנבין	עשו לכם אוצרות בשמים במקום שרימה ותולעה לא יאכלם ובמקום שהגנבים לא יחפרו ויגנבו.	[144]	20 Make for yourselves treasures in heaven where the worm and the grub do not devour them and where thieves do not dig through and steal.
6:21	21 Ty där din skatt är, där kommer också ditt hjärta att vara.	21 For where your treasure is, there will your heart be also.	21 οπου γαρ εστιν ο θησαυρος υμων εκει εσται και η καρδια υμων	21 איכא גיר דאיתיה סימתכון תמן הו אף לבכון	באותו מקום שיהיה אוצרך שם.	[145]	21 In the place where your treasure is (there will be your heart).
6:22	22 Ögat är kroppens ljus. Om ditt öga är friskt, får hela din kropp ljus.	22 The light of the body is the eye: if therefore thine eye be single, thy whole body shall be full of light.	22 ο λυχνος του σωματος εστιν ο οφθαλμος εαν ουν ο οφθαλμος σου απλους η ολον το σωμα σου φωτεινον εσται	22 שׂרגא דפגרא איתיה עינא אן עינך הכיל תהוא פשׂיטא אף כלה פגרך נהיר הו	וניר גופך עיעיך אם עיניך לנוכח יביטו בל גופך יחשוך.	[146]	22 The lamp of your body is your eyes. If your eyes look straight ahead your body shall not be dark.
6:23	23 Men är ditt öga sjukt, ligger hela din kropp i mörker. Om nu ljuset i dig är mörker, hur djupt är då inte mörkret!	23 But if thine eye be evil, thy whole body shall be full of darkness. If therefore the light that is in thee be darkness, how great is that darkness!	23 εαν δε ο οφθαλμος σου πονηρος η ολον το σωμα σου σκοτεινον εσται ει ουν το φως το εν σοι σκοτος εστιν το σκοτος ποσον	23 אן דין עינך תהוא בישׂא כלה פגרך חשׂוכא נהוא אן הכיל נוהרא דבך חשׂוכא הו חשׂוכך כמא נהוא	ואם האור שבך מחשיך כל דרכיך יהיו חשוכים.	[147]	23 (If your eyes grow dim your whole body will become dark;) and if the light which is in you becomes dark, all your ways will be dark.
					פרק כ״ה
6:24	24 Ingen kan tjäna två herrar. Antingen kommer han då att hata den ene och älska den andre, eller kommer han att hålla sig till den ene och se ner på den andre. Ni kan inte tjäna både Gud och mammon.	24 No man can serve two masters: for either he will hate the one, and love the other; or else he will hold to the one, and despise the other. Ye cannot serve God and mammon.	24 ουδεις δυναται δυσι κυριοις δουλευειν η γαρ τον ενα μισησει και τον ετερον αγαπησει η ενος ανθεξεται και του ετερου καταφρονησει ου δυνασθε θεω δουλευειν και μαμμωνα	24 לא אנשׂ משׂכח לתרין מרון למפלח או גיר לחד נסנא ולאחרנא נרחם או לחד ניקר ולאחרנא נשׂוט לא משׂכחין אנתון לאלהא למפלח ולממונא	בעת ההיא אמר יש״ו לתלמידיו לא יוכל איש לעבוד לשני אדונים כי אם האחד ישנא והא״ יאהב או לאחד יכבד ולאחד יבזה לא תוכלו לעבוד האל והעולם.	[148]	24 At that time Jesus said to his disciples: No one is able to serve two masters except he hates the one and loves the other, or he honors the one and despises the other; you cannot serve God and the world.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
6:25	25 Därför säger jag er: Gör er inte bekymmer för ert liv, vad ni skall äta eller dricka, inte heller för er kropp, vad ni skall klä er med. Är inte livet mer än maten och kroppen mer än kläderna?	25 Therefore I say unto you, Take no thought for your life, what ye shall eat, or what ye shall drink; nor yet for your body, what ye shall put on. Is not the life more than meat, and the body than raiment?	25 δια τουτο λεγω υμιν μη μεριμνατε τη ψυχη υμων τι φαγητε και τι πιητε μηδε τω σωματι υμων τι ενδυσησθε ουχι η ψυχη πλειον εστιν της τροφης και το σωμα του ενδυματος	25 מטל הנא אמר אנא לכון לא תאצפון לנפשׂכון מנא תאכלון ומנא תשׂתון ולא לפגרכון מנא תלבשׂון לא הא נפשׂא יתירא מן סיברתא ופגרא מן לבושׂא	לכן אני אומר לכם שלא תדאגו למאכל לנפשותיכם ולא במלבוש לגופכם שהנפש יקרה מהמזון והגוף מהמלבוש.	[149]	25 Therefore I say to you: do not be anxious for the food for your souls nor for the clothing for your body, because the soul is more precious than food and the body than clothing.
6:26	26 Se på himlens fåglar. De sår inte, de skördar inte och samlar inte i lador, och ändå föder er himmelske Fader dem. Är inte ni värda mycket mer än de?	26 Behold the fowls of the air: for they sow not, neither do they reap, nor gather into barns; yet your heavenly Father feedeth them. Are ye not much better than they?	26 εμβλεψατε εις τα πετεινα του ουρανου οτι ου σπειρουσιν ουδε θεριζουσιν ουδε συναγουσιν εις αποθηκας και ο πατηρ υμων ο ουρανιος τρεφει αυτα ουχ υμεις μαλλον διαφερετε αυτων	26 חורו בפרחתא דשׂמיא דלא זרעין ולא חצדין ולא חמלין באוצרא ואבוכון דבשׂמיא מתרסא להון לא הא אנתון מיתרין אנתון מנהון	הסתכלו בעוף השמים אשר לא יזרועו ולא יקצורו ולא יאספו אוצרות ואביכם העליון מכלכל אתכם הלא אתם יקרים מהם?	[150]	26 Behold the birds of the sky which sow not nor reap nor gather into barns, but your exalted Father feeds (them). Are you not more precious than they?
6:27	27 Vem av er kan med sitt bekymmer lägga en enda aln till sin livslängd?	27 Which of you by taking thought can add one cubit unto his stature?	27 τις δε εξ υμων μεριμνων δυναται προσθειναι επι την ηλικιαν αυτου πηχυν ενα	27 מנו דין מנכון כד יצף משׂכח למוספו על קומתה אמתא חדא	מי בכם מהדואגים שיוכל להוסיף בקומתו אמה אחת?	[151]	27 Who among you of those who are anxious is able to add to his height one cubit?
6:28	28 Och varför gör ni er bekymmer för kläder? Se på ängens liljor, hur de växer. De arbetar inte och spinner inte.	28 And why take ye thought for raiment? Consider the lilies of the field, how they grow; they toil not, neither do they spin:	28 και περι ενδυματος τι μεριμνατε καταμαθετε τα κρινα του αγρου πως αυξανει ου κοπια ουδε νηθει	28 ועל לבושׂא מנא יצפין אנתון אתבקו בשׂושׂנא דדברא איכנא רבין דלא לאין ולא עזלן	א״כ על מה תדאגו בלבוש ראו חבצלת השרון לעז גיל״יון החומש.	[152]	28 If this is the case, why are you anxious for clothes? Behold the lilies of Sharon, that is, "Gilyon," (in growing they neither spin nor weave).
6:29	29 Men jag säger er att inte ens Salomo i all sin prakt var klädd som en av dem.	29 And yet I say unto you, That even Solomon in all his glory was not arrayed like one of these.	29 λεγω δε υμιν οτι ουδε σολομων εν παση τη δοξη αυτου περιεβαλετο ως εν τουτων	29 אמר אנא לכון דין דאפלא שׂלימון בכלה שׂובחה אתכסי איך חדא מנהין	ואני אומר לכם שהמלך שלמה בכל כבודו לא היה מלובש כמוהו.	[153]	29 But I say to you that King Solomon in all his glory was not clothed like these.
6:30	30 Om nu Gud ger sådana kläder åt gräset, som i dag står på ängen och i morgon kastas i ugnen, hur mycket mer skall han då inte klä er? Så lite tro ni har!	30 Wherefore, if God so clothe the grass of the field, which to day is, and to morrow is cast into the oven, shall he not much more clothe you, O ye of little faith?	30 ει δε τον χορτον του αγρου σημερον οντα και αυριον εις κλιβανον βαλλομενον ο θεος ουτως αμφιεννυσιν ου πολλω μαλλον υμας ολιγοπιστοι	30 אן דין לעמירא דחקלא דיומנא איתוהי ומחר נפל בתנורא אלהא הכנא מלבשׂ לא סגי יתיר לכון זעורי הימנותא	ואם תבן הנשאר בקמות לעז פי״נן אשר היום לחה ומחר יבשה ומשימים אותה בתנור האל מלביש אותה כ״ש אנחנו מקטני אמנה.	[154]	30 If God clothes the straw which is left in the standing grain, that is, penon, which is fresh today and tomorrow is dried up and is placed into the oven, so much the more [will he clothe] (you) who are little of faith.		ToL timing for this event and for the Sermon on the Mount: Sivan 30, 16 CE [ Tue June 23, 16 CE.]
6:31	31 Gör er därför inte bekymmer och fråga inte: Vad skall vi äta? eller: Vad skall vi dricka? eller: Vad skall vi klä oss med?	31 Therefore take no thought, saying, What shall we eat? or, What shall we drink? or, Wherewithal shall we be clothed?	31 μη ουν μεριμνησητε λεγοντες τι φαγωμεν η τι πιωμεν η τι περιβαλωμεθα	31 לא הכיל תאצפון או תאמרון מנא נאכול או מנא נשׂתא או מנא נתכסא	וא״כ שהאל יחשוב מכם אל תדאגו לומר מה נאכל ומה נשתה		31 If God so thinks of you, do not be anxious saying what shall we eat and what shall we drink,
6:32	32 Efter allt detta söker hedningarna, men er himmelske Fader vet att ni behöver allt detta.	32 (For after all these things do the Gentiles seek:) for your heavenly Father knoweth that ye have need of all these things.	32 παντα γαρ ταυτα τα εθνη επιζητει οιδεν γαρ ο πατηρ υμων ο ουρανιος οτι χρηζετε τουτων απαντων	32 כלהין גיר הלין עממא הו בעין להין אבוכון דין דבשׂמיא ידע דאף לכון מתבעין הלין כלהין	שכל אלה הגופים מבקשים. ויודע אביכם שכל אלה אתם צריכים.		32 because all these things the bodies seek. But your Father knows that you need all these things.
6:33	33 Nej, sök först Guds rike och hans rättfärdighet, så skall ni få allt det andra också.	33 But seek ye first the kingdom of God, and his righteousness; and all these things shall be added unto you.	33 ζητειτε δε πρωτον την βασιλειαν του θεου και την δικαιοσυνην αυτου και ταυτα παντα προστεθησεται υμιν	33 בעו דין לוקדם מלכותה דאלהא וזדיקותה וכלהין הלין מתתוספן לכון	בקשו קודם מלכות אלקים וצדקתו וכל אלה הדברים ינתנו לכם.	[155]	33 Seek first the kingdom of God and his righteousness and all these things will be given to you.
6:34	34 Gör er alltså inte bekymmer för morgondagen. Den skall själv bära sitt bekymmer. Var dag har nog av sin egen plåga.	34 Take therefore no thought for the morrow: for the morrow shall take thought for the things of itself. Sufficient unto the day is the evil thereof.	34 μη ουν μεριμνησητε εις την αυριον η γαρ αυριον μεριμνησει τα εαυτης αρκετον τη ημερα η κακια αυτης	34 לא הכיל תאצפון דמחר הו גיר מחר יצף דילה ספק לה ליומא בישׂתה	אל תדאגו ליום מחר שיום מחר ידאגו ממנו די לו ליום בצרתו.	[156]	34 Do not be anxious for tomorrow because tomorrow will be anxious for itself. Sufficient for itself is today with its trouble.
					פרק כ״ו		Chapter 7
7:1	1 Döm inte, så blir ni inte dömda.	1 Judge not, that ye be not judged.	1 μη κρινετε ινα μη κριθητε	1 לא תדונון דלא תתדינון	1 אל תדינו פן תדונו.	[157]	1 Judge not lest you be judged.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
7:2	2 Ty med den dom ni dömer med, skall ni bli dömda, och med det mått ni mäter med, skall det mätas upp åt er.	2 For with what judgment ye judge, ye shall be judged: and with what measure ye mete, it shall be measured to you again.	2 εν ω γαρ κριματι κρινετε κριθησεσθε και εν ω μετρω μετρειτε αντιμετρηθησεται υμιν	2 בדינא גיר דדינין אנתון תתדינון ובכילתא דמכילין אנתון מתתכיל לכון	באיזה דין תדונו ובאיזה מדה תמודו ימודד לכם.	[158]	2 With what judgment you judge and with what measure you use, it will be measured to you.
7:3	3 Varför ser du flisan i din broders öga men märker inte bjälken i ditt eget öga?	3 And why beholdest thou the mote that is in thy brother's eye, but considerest not the beam that is in thine own eye?	3 τι δε βλεπεις το καρφος το εν τω οφθαλμω του αδελφου σου την δε εν τω σω οφθαλμω δοκον ου κατανοεις	3 מנא דין חזא אנת גלא דבעינה דאחוך וקריתא דבעינך לא בחר אנת	ולמה תראו קש בעין זולתך ולא תראה קורה שבעיניך?	[159]	3 Why do you see the straw in the eye of the other person but not see the beam in your own eyes?
7:4	4 Eller hur kan du säga till din broder: Låt mig ta bort flisan ur ditt öga, du som har en bjälke i ditt eget öga?	4 Or how wilt thou say to thy brother, Let me pull out the mote out of thine eye; and, behold, a beam is in thine own eye?	4 η πως ερεις τω αδελφω σου αφες εκβαλω το καρφος απο του οφθαλμου σου και ιδου η δοκος εν τω οφθαλμω σου	4 או איכנא אמר אנת לאחוך שׂבוק אפק גלא מן עינך והא קריתא בעינך	ואיך תאמר לזולתך כתר לי זעיר ואוציא קש מעיניך הנה הקרה בעיניך.	[160]	4 How is it that you say to the other person: Wait for me a while and I will cast the straw out of your eyes, (and) behold the beam is in your own eyes?
7:5	5 Du hycklare, ta först bort bjälken ur ditt eget öga! Då kommer du att se så klart att du kan ta ut flisan ur din broders öga.	5 Thou hypocrite, first cast out the beam out of thine own eye; and then shalt thou see clearly to cast out the mote out of thy brother's eye.	5 υποκριτα εκβαλε πρωτον την δοκον εκ του οφθαλμου σου και τοτε διαβλεψεις εκβαλειν το καρφος εκ του οφθαλμου του αδελφου σου	5 נסב באפא אפק לוקדם קריתא מן עינך והידין נתבחר לך למפקו גלא מן עינה דאחוך	החנף תוציא קודם הקורה מעיניך ואח״כ תוציא הקש מעין זולתך.	[161]	5 Hypocrite, first cast the beam out of your eyes and afterwards you will cast the straw out of the eye of your fellowman.
					פרק כ״ז
7:6	6 Ge inte det heliga åt hundarna och kasta inte era pärlor för svinen. De trampar ner dem och vänder sig om och sliter sönder er.	6 Give not that which is holy unto the dogs, neither cast ye your pearls before swine, lest they trample them under their feet, and turn again and rend you.	6 μη δωτε το αγιον τοις κυσιν μηδε βαλητε τους μαργαριτας υμων εμπροσθεν των χοιρων μηποτε καταπατησωσιν αυτους εν τοις ποσιν αυτων και στραφεντες ρηξωσιν υμας	6 לא תתלון קודשׂא לכלבא ולא תרמון מרגניתכון קדם חזירא דלמא נדושׂון אנין ברגליהון ונהפכון נבזעונכון	עוד אמר להם אל תתנו בשר קדש לכלבים ואל תשימו פניכם לפני חזיר פן יכרסמנו אותה לעיניכם ויחזרו אותה לקרוע אתכם.	[162]	6 Again he said to them: Do not give holy flesh to dogs nor place your (pearls) before swine lest (they) chew (them) before you and turn to rend you.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
7:7	7 Bed och ni skall få, sök och ni skall finna, bulta och dörren skall öppnas för er.	7 Ask, and it shall be given you; seek, and ye shall find; knock, and it shall be opened unto you:	7 αιτειτε και δοθησεται υμιν ζητειτε και ευρησετε κρουετε και ανοιγησεται υμιν	7 שׂאלו ונתיהב לכון בעו ותשׂכחון קושׂו ונתפתח לכון	שאלו מהאל וינתן לכם בקשו ותמצאו דפקו ויפתחו לכם.	[163]	7 Ask from God and it will be given to you, seek and you will find, knock and it will be opened to you.
7:8	8 Ty var och en som ber, han får, och den som söker, han finner, och för den som bultar skall dörren öppnas.	8 For every one that asketh receiveth; and he that seeketh findeth; and to him that knocketh it shall be opened.	8 πας γαρ ο αιτων λαμβανει και ο ζητων ευρισκει και τω κρουοντι ανοιγησεται	8 כל גיר דשׂאל נסב ודבעא משׂכח ולאינא דנקשׂ מתפתח לה	כל השואל יקבל ולאשר יבקש ימצא ולקורא יפתח.	[164]	8 Everyone who asks will receive, by the one who seeks it will be found, and to the one who calls it will be opened.
7:9	9 Vem bland er ger sin son en sten, när han ber om bröd,	9 Or what man is there of you, whom if his son ask bread, will he give him a stone?	9 η τις εστιν εξ υμων ανθρωπος ον εαν αιτηση ο υιος αυτου αρτον μη λιθον επιδωσει αυτω	9 או מנו מנכון גברא דנשׂאליוהי ברה לחמא למא כאפא מושׂט לה	מי בכם שיבקש בנו ממנו לפרוס לחם ויתן לו אבן?	[165]	9 Who is there among you whose son asks him for a piece of bread and he gives him a stone?
7:10	10 eller en orm, när han ber om en fisk?	10 Or if he ask a fish, will he give him a serpent?	10 και εαν ιχθυν αιτηση μη οφιν επιδωσει αυτω	10 ואן נונא נשׂאליוהי למא חויא מושׂט לה	או אם יבקש דג ויתן נחשו	[166]	10 Or if he should ask for a fish, he gives (him) a snake?
7:11	11 Om ni som är onda förstår att ge era barn goda gåvor, hur mycket mer skall då inte er Fader i himlen ge det som är gott åt dem som ber honom.	11 If ye then, being evil, know how to give good gifts unto your children, how much more shall your Father which is in heaven give good things to them that ask him?	11 ει ουν υμεις πονηροι οντες οιδατε δοματα αγαθα διδοναι τοις τεκνοις υμων ποσω μαλλον ο πατηρ υμων ο εν τοις ουρανοις δωσει αγαθα τοις αιτουσιν αυτον	11 ואן הכיל אנתון דבישׂא אנתון ידעין אנתון מוהבתא טבתא למתל לבניכון כמא יתיראית אבוכון דבשׂמיא נתל טבתא לאילין דשׂאלין לה	ואם אתם עם היותכם רעים תבואו לתת מתנות טובות לפניכם כ״ש אביכם שבשמים שיתן רוחו הטוב למבקשיו.	[167]	11 But if you being evil come to place good gifts before yourselves, so much the more your father who is in heaven will give his good spirit to those who seek him.
7:12	12 Därför, allt vad ni vill att människorna skall göra er, det skall ni också göra dem. Detta är lagen och profeterna.	12 Therefore all things whatsoever ye would that men should do to you, do ye even so to them: for this is the law and the prophets.	12 παντα ουν οσα αν θελητε ινα ποιωσιν υμιν οι ανθρωποι ουτως και υμεις ποιειτε αυτοις ουτος γαρ εστιν ο νομος και οι προφηται	12 כל מא דצבין אנתון דנעבדון לכון בני אנשׂא הכנא אף אנתון עבדו להון הנו גיר נמוסא ונביא	וכל מה שתרצו שיעשו לכם בני אדם עשו להם זאת התורה ודברי הנביאים.	[168]	12 Everything you wish that men should do to you, do to them; this is the Torah and the words of the prophets.
					פרק כ״ח
7:13	13 Gå in genom den trånga porten. Ty den port är vid, och den väg är bred som leder till fördärvet, och det är många som går fram på den.	13 Enter ye in at the strait gate: for wide is the gate, and broad is the way, that leadeth to destruction, and many there be which go in thereat:	13 εισελθετε δια της στενης πυλης οτι πλατεια η πυλη και ευρυχωρος η οδος η απαγουσα εις την απωλειαν και πολλοι εισιν οι εισερχομενοι δι αυτης	13 עולו בתרעא אליצא דפתא הו תרעא וארויחא אורחא אידא דמובלא לאבדנא וסגיאא אנון אילין דאזלין בה	בזמן ההוא אמר יש״ו לתלמידו באו בשער הצר ששער האבדון רחב ומצולה ורבים הולכים בה.	[169]	13 At that time Jesus said to his disciples: Enter in the narrow gate because the gate of destruction is wide and deep and many are going through it.
7:14	14 Och den port är trång, och den väg är smal som leder till livet, och det är få som finner den.	14 Because strait is the gate, and narrow is the way, which leadeth unto life, and few there be that find it.	14 οτι στενη η πυλη και τεθλιμμενη η οδος η απαγουσα εις την ζωην και ολιγοι εισιν οι ευρισκοντες αυτην	14 מא קטין תרעא ואליצא אורחא דמובלא לחיא וזעורא אנון אילין דמשׂכחין לה	כמה השער צר וכבד הדרך המשייר לחיים ומעטים המוצאים אותה.	[170]	14 How narrow is the gate and grievous the way (that leads straight) to life and few are those who find it.
					פרק כ״ט
7:15	15 Akta er för de falska profeterna, som kommer till er klädda som får men i sitt inre är rovlystna vargar.	15 Beware of false prophets, which come to you in sheep's clothing, but inwardly they are ravening wolves.	15 προσεχετε δε απο των ψευδοπροφητων οιτινες ερχονται προς υμας εν ενδυμασιν προβατων εσωθεν δε εισιν λυκοι αρπαγες	15 אזדהרו מן נביא דגלא דאתין לותכון בלבושׂא דאמרא מן לגו דין איתיהון דאבא חטופא	עוד אמר להם הזהרו מנביאי השקר הבאים לכם במלבושי צמר דומים לצאן שמתוכם זאבים טורפים.	[171]	15 Again he said to them: Beware of false prophets who come to you in wool clothing like sheep, but inside are tearing wolves.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
7:16	16 På deras frukt skall ni känna igen dem. Inte plockar man väl vindruvor från törnbuskar eller fikon från tistlar?	16 Ye shall know them by their fruits. Do men gather grapes of thorns, or figs of thistles?	16 απο των καρπων αυτων επιγνωσεσθε αυτους μητι συλλεγουσιν απο ακανθων σταφυλην η απο τριβολων συκα	16 מן פאריהון דין תדעון אנון למא לקטין מן כובא ענבא או מן קורטבא תאנא	ובמעשיהם תכירום הילקוט אדם מן הקוצים ענבים ומן הברקונים תאנים?	[172]	16 By their deeds you will know them. Does a man gather grapes from thorns or figs from briars?
7:17	17 Så bär varje gott träd god frukt, men ett dåligt träd bär dålig frukt.	17 Even so every good tree bringeth forth good fruit; but a corrupt tree bringeth forth evil fruit.	17 ουτως παν δενδρον αγαθον καρπους καλους ποιει το δε σαπρον δενδρον καρπους πονηρους ποιει	17 הכנא כל אילנא טבא פארא שׂפירא עבד אילנא דין בישׂא פארא בישׂא עבד	שכל עץ טוב יעשה פרי טוב וכל עץ רע יעשה פרי רע.	[173]	17 Every good tree makes good fruit and every bad tree makes bad fruit.
7:18	18 Ett gott träd kan inte bära dålig frukt, inte heller kan ett dåligt träd bära god frukt.	18 A good tree cannot bring forth evil fruit, neither can a corrupt tree bring forth good fruit.	18 ου δυναται δενδρον αγαθον καρπους πονηρους ποιειν ουδε δενδρον σαπρον καρπους καλους ποιειν	18 לא משׂכח אילנא טבא פארא בישׂא למעבד ולא אילנא בישׂא פארא טבא למעבד	ועץ הטוב לא יוכל לעשות פרי רע ועץ רע לא יוכל לעשות פרי טוב.	[174]	18 The good tree cannot make bad fruit nor can the bad tree make good fruit.
7:19	19 Ett träd som inte bär god frukt blir nerhugget och kastat i elden.	19 Every tree that bringeth not forth good fruit is hewn down, and cast into the fire.	19 παν δενδρον μη ποιουν καρπον καλον εκκοπτεται και εις πυρ βαλλεται	19 כל אילנא דלא עבד פארא טבא מתפסק ובנורא נפל	וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב כאשר ישרף.	[175]	19 Every tree which does not make good fruit (is burned in the fire).
7:20	20 Alltså skall ni känna igen dem på deras frukt.	20 Wherefore by their fruits ye shall know them.	20 αραγε απο των καρπων αυτων επιγνωσεσθε αυτους	20 מדין מן פאריהון תדעון אנון	לכן כפריים ר״ל במעשיהם תכירום.	[176]	20 Therefore it is according to fruits, that is, by their deeds, you will know them.
7:21	21 Inte skall var och en som säger 'Herre, Herre' till mig komma in i himmelriket, utan den som gör min himmelske Faders vilja.	21 Not every one that saith unto me, Lord, Lord, shall enter into the kingdom of heaven; but he that doeth the will of my Father which is in heaven.	21 ου πας ο λεγων μοι κυριε κυριε εισελευσεται εις την βασιλειαν των ουρανων αλλ ο ποιων το θελημα του πατρος μου του εν ουρανοις	21 לא הוא כל דאמר לי מרי מרי עאל למלכותא דשׂמיא אלא מן דעבד צבינה דאבי דבשׂמיא	שכל האומר אלי אדוני לא יבא במלכות שמים אבל העושה רצון אבי שבשמים יכנס במלכות שמים.	[177]	21 Because not everyone who says unto me, Lord, will enter the kingdom of heaven but the one who does the will of my Father who is in heaven will enter the kingdom of heaven.
7:22	22 Många skall säga till mig på den dagen: Herre, Herre, har vi inte profeterat med hjälp av ditt namn och med hjälp av ditt namn drivit ut onda andar och med hjälp av ditt namn gjort många kraftgärningar?	22 Many will say to me in that day, Lord, Lord, have we not prophesied in thy name? and in thy name have cast out devils? and in thy name done many wonderful works?	22 πολλοι ερουσιν μοι εν εκεινη τη ημερα κυριε κυριε ου τω σω ονοματι προεφητευσαμεν και τω σω ονοματι δαιμονια εξεβαλομεν και τω σω ονοματι δυναμεις πολλας εποιησαμεν	22 סגיאא נאמרון לי בהו יומא מרי מרי לא בשׂמך אתנבין ובשׂמך שׂאדא אפקן ובשׂמך חילא סגיאא עבדן	רבים אומרים אלי ביום ההוא אדוני אדוני הלא בשמך נבאנו ובשמך שדים הוצאתנו ואותות רבות על שמך עשינו?	[178]	22 Many will say to me in that day, Lord, Lord, did we not prophesy in your name and in your name cast out demons and do many signs in your name.
7:23	23 Men då skall jag säga dem sanningen: Jag har aldrig känt er. Gå bort ifrån mig, ni laglösa!	23 And then will I profess unto them, I never knew you: depart from me, ye that work iniquity.	23 και τοτε ομολογησω αυτοις οτι ουδεποτε εγνων υμας αποχωρειτε απ εμου οι εργαζομενοι την ανομιαν	23 והידין אודא להון דמן מתום לא ידעתכון ארחקו לכון מני פלחי עולא	ואז אמר להם מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני כל פועלי און.	[179]	23 Then I will say to them: I never knew you. Depart from me all you workers of iniquity.
					פרק שלשים
7:24	24 Den som därför hör dessa mina ord och handlar efter dem, han liknar en förståndig man som byggde sitt hus på klippan.	24 Therefore whosoever heareth these sayings of mine, and doeth them, I will liken him unto a wise man, which built his house upon a rock:	24 πας ουν οστις ακουει μου τους λογους τουτους και ποιει αυτους ομοιωσω αυτον ανδρι φρονιμω οστις ωκοδομησεν την οικιαν αυτου επι την πετραν	24 כל הכיל דשׂמע מלי הלין ועבד להין נתדמא לגברא חכימא הו דבנא ביתה על שׂועא	עוד אמר להם כל השומע דברים אלו ועושה אותם דומה לאיש חכם שבנה בית בסלע.	[180]	24 Again he said to them: Everyone who hears these words and does them is like a wise man who built (his) house on a rock.			Sivan 30 Began sunset Tue June 23, 16 CE
7:25	25 Regnet öste ner, störtfloden kom och vindarna blåste och kastade sig mot det huset. Men det föll inte, eftersom det var grundat på klippan.	25 And the rain descended, and the floods came, and the winds blew, and beat upon that house; and it fell not: for it was founded upon a rock.	25 και κατεβη η βροχη και ηλθον οι ποταμοι και επνευσαν οι ανεμοι και προσεπεσον τη οικια εκεινη και ουκ επεσεν τεθεμελιωτο γαρ επι την πετραν	25 ונחת מטרא ואתו נהרותא ונשׂב רוחא ואתטריו בה בביתא הו ולא נפל שׂתאסוהי גיר על שׂועא סימן הוי	וירד הגשם עליו והרוחות מקישות אותו ולא יפול לפי שיסודו אבן.	[181]	25 The rain came down against it and the winds beat it and it did not fall because its foundation was a rock.
7:26	26 Men den som hör dessa mina ord och inte handlar efter dem, han liknar en dåre som byggde sitt hus på sanden.	26 And every one that heareth these sayings of mine, and doeth them not, shall be likened unto a foolish man, which built his house upon the sand:	26 και πας ο ακουων μου τους λογους τουτους και μη ποιων αυτους ομοιωθησεται ανδρι μωρω οστις ωκοδομησεν την οικιαν αυτου επι την αμμον	26 וכל מן דשׂמע מלי הלין ולא עבד להין נתדמא לגברא סכלא דבנא ביתה על חלא	וכל השומע דברי אלה ולא יעשם דומה לאיש שוטה אשר בנה ביתו על החול.	[182]	26 Everyone who hears these my words and does not do them is like a foolish man who built his house upon the sand.
7:27	27 Regnet öste ner, störtfloden kom och vindarna blåste och slog mot det huset, och det föll samman, och dess fall var stort."	27 And the rain descended, and the floods came, and the winds blew, and beat upon that house; and it fell: and great was the fall of it.	27 και κατεβη η βροχη και ηλθον οι ποταμοι και επνευσαν οι ανεμοι και προσεκοψαν τη οικια εκεινη και επεσεν και ην η πτωσις αυτης μεγαλη	27 ונחת מטרא ואתו נהרותא ונשׂב רוחא ואתטריו בביתא הו ונפל והות מפולתה רבא	וירדו גשמים ויבואו זרמים ויפילוהו נופל מפלה גדולה.	[183]	27 The rains came down, the floods came and fell against it, (and it fell) with a great fall.
7:28	28 När Jesus hade avslutat detta tal, var människorna mycket förvånade över hans undervisning,	28 And it came to pass, when Jesus had ended these sayings, the people were astonished at his doctrine:	28 και εγενετο οτε συνετελεσεν ο ιησους τους λογους τουτους εξεπλησσοντο οι οχλοι επι τη διδαχη αυτου	28 והוא דכד שׂלם ישׂוע מלא הלין תהירין הוו כנשׂא על יולפנה	ובעוד שיש״ו היה מדבר דברים אלו כל העם היו תמהים מרוב טוב הנהגתו	[184]	28 While Jesus was speaking these words all the people were greatly astonished at his conduct,			Tammuz 1 Began sunset Wed June 24, 16 CE
7:29	29 ty han undervisade dem med auktoritet och inte som deras skriftlärda.	29 For he taught them as one having authority, and not as the scribes.	29 ην γαρ διδασκων αυτους ως εξουσιαν εχων και ουχ ως οι γραμματεις	29 מלף הוא להון גיר איך משׂלטא ולא איך ספריהון ופרישׂא	לפי שהיה דורש להם בכח גדול שלא כשאר החכמים.	[185]	29 because he was preaching to them with great power, not as the rest of the sages.
					פרק ל״א		Chapter 8
8:1	1 När han gick ner från berget, följde mycket folk efter honom.	1 When he was come down from the mountain, great multitudes followed him.	1 καταβαντι δε αυτω απο του ορους ηκολουθησαν αυτω οχλοι πολλοι	1 כד נחת דין מן טורא נקפוהי כנשׂא סגיאא	ויהי כאשר ירד יש״ו מן ההר וחבורות רבות אחריו.	[186]	1 It came to pass when Jesus came down from the mountain that a great crowd [came] after him.			Tammuz 1 Began sunset Wed June 24, 16 CE
8:2	2 Då kom en spetälsk fram och föll ner för honom och sade: "Herre, om du vill, kan du göra mig ren."	2 And, behold, there came a leper and worshipped him, saying, Lord, if thou wilt, thou canst make me clean.	2 και ιδου λεπρος ελθων προσεκυνει αυτω λεγων κυριε εαν θελης δυνασαι με καθαρισαι	2 והא גרבא חד אתא סגד לה ואמר מרי אן צבא אנת משׂכח אנת למדכיותי	והנה מצורע אחד בא וישתחוה לו לאמר אדר אם תוכל לרפאת אלי.	[187]	2 Then behold a leper came and worshipped him saying: Lord, are you able to heal me?
8:3	3 Jesus räckte ut handen och rörde vid honom och sade: "Jag vill. Bli ren!" Genast blev mannen ren från sin spetälska.	3 And Jesus put forth his hand, and touched him, saying, I will; be thou clean. And immediately his leprosy was cleansed.	3 και εκτεινας την χειρα ηψατο αυτου ο ιησους λεγων θελω καθαρισθητι και ευθεως εκαθαρισθη αυτου η λεπρα	3 ופשׂט אידה ישׂוע קרב לה ואמר צבא אנא אתדכא ובה בשׂעתא אתדכי גרבה	ויט יש״ו את ידו ויגע בו לאמר רוצה אני שתטהר ובאותה שעה נטהר המצורע מצרעתו.	[188]	3 Jesus stretched forth his hand and touched him saying: I wish that you be cleansed, and in that hour the leper was cleansed from his leprosy.
8:4	4 Och Jesus sade till honom: "Se till att du inte talar om detta för någon, men gå och visa dig för prästen och bär fram den offergåva som Mose har föreskrivit, till ett vittnesbörd för dem."	4 And Jesus saith unto him, See thou tell no man; but go thy way, shew thyself to the priest, and offer the gift that Moses commanded, for a testimony unto them.	4 και λεγει αυτω ο ιησους ορα μηδενι ειπης αλλ υπαγε σεαυτον δειξον τω ιερει και προσενεγκε το δωρον ο προσεταξεν μωσης εις μαρτυριον αυτοις	4 ואמר לה ישׂוע חזי למא לאנשׂ אמר אנת אלא זל חוא נפשׂך לכהנא וקרב קורבנא איך דפקד מושׂא לסהדותהון	ויאמר אליו יש״ו השמר לך פן תגיד לאדם ולך לכהן להקריב קרבניך כאשר צוה משה בתורתכם.	[189]	4 Then Jesus said to him: Be careful lest you tell any man, but go to the priest to offer your gifts as Moses commanded in your law.
					פרק ל״ב
8:5	5 Då Jesus var på väg in i Kapernaum, kom en officer fram och bad honom:	5 And when Jesus was entered into Capernaum, there came unto him a centurion, beseeching him,	5 εισελθοντι δε τω ιησου εις καπερναουμ προσηλθεν αυτω εκατονταρχος παρακαλων αυτον	5 כד על דין ישׂוע לכפרנחום קרב לה קנטרונא חד ובעא הוא מנה	ויהי כבואו בכפר נחום המרתה ויבא אליו שר המאות ויתחנן לו	[190]	5 It came to pass when he entered into Capernaum-hamartha that a captain of hundreds came to him and implored him,			Tammuz 1 Began sunset Wed June 24, 16 CE
8:6	6 "Herre, min tjänare ligger lam där hemma och har svåra plågor."	6 And saying, Lord, my servant lieth at home sick of the palsy, grievously tormented.	6 και λεγων κυριε ο παις μου βεβληται εν τη οικια παραλυτικος δεινως βασανιζομενος	6 ואמר מרי טליי רמא בביתא ומשׂרי ובישׂאית משׂתנק	לאמר אדוני בני שוכב בביתי מחולי הכווץ בלעז פירא״לשיזה ומתחלחל מהמחלה.	[191]	6 saying, Lord, my son lies in my house with the sickness of contraction, that is, (paralatiko) and he is weak with the illness.
8:7	7 Jesus frågade honom: "Skall då jag komma och bota honom?"	7 And Jesus saith unto him, I will come and heal him.	7 και λεγει αυτω ο ιησους εγω ελθων θεραπευσω αυτον	7 אמר לה ישׂוע אנא אתא ואסיוהי	ויאמר אלי יש״ו אני אלך וארפאהו.	[192]	7 Jesus said to (him): I will go and heal him.
8:8	8 Officeren svarade: "Herre, jag är inte värd att du går in under mitt tak, men säg bara ett ord, så blir min tjänare frisk.	8 The centurion answered and said, Lord, I am not worthy that thou shouldest come under my roof: but speak the word only, and my servant shall be healed.	8 και αποκριθεις ο εκατονταρχος εφη κυριε ουκ ειμι ικανος ινα μου υπο την στεγην εισελθης αλλα μονον ειπε λογον και ιαθησεται ο παις μου	8 ענא קנטרונא הו ואמר מרי לא שׂוא אנא דתעול תחית מטללי אלא בלחוד אמר במלתא ונתאסא טליי	ויען שר המאות ויאמר לו אדו׳ אינך ראוי שתבא תחת גגי אלא שתגזור אומר וירפא.	[193]	8 The captain of hundreds answered and said to him: Lord (I) am not worthy that you should come under my roof; only make the decision that he might be healed.
8:9	9 Också jag är en man som står under andras befäl, och jag har soldater under mig. Säger jag till en: Gå, så går han, och till en annan: Kom, så kommer han, och till min tjänare: Gör det här, så gör han det."	9 For I am a man under authority, having soldiers under me: and I say to this man, Go, and he goeth; and to another, Come, and he cometh; and to my servant, Do this, and he doeth it.	9 και γαρ εγω ανθρωπος ειμι υπο εξουσιαν εχων υπ εμαυτον στρατιωτας και λεγω τουτω πορευθητι και πορευεται και αλλω ερχου και ερχεται και τω δουλω μου ποιησον τουτο και ποιει	9 אף אנא גיר גברא אנא דתחית שׂולטנא ואית תחית אידי אסטרטיוטא ואמר אנא להנא דזל ואזל ולאחרנא דתא ואתא ולעבדי דעבד הדא ועבד	ואני אדם חוטא ויש לי ממשלת תחת ידי פירושים ופרשים ורוכבים ואומר אני לא״ מהם לך וילך בא ויבא ולעבדי עשו זה ויעשו.	[194]	9 I am a sinful man and I have authority under the Pharisees and [I have] horses and riders and I say to one of them go and he goes, come and he comes, and to my servants do this and they do it.
8:10	10 När Jesus hörde det, blev han förvånad och sade till dem som följde honom: "Amen säger jag er: I Israel har jag inte hos någon funnit en så stark tro.	10 When Jesus heard it, he marvelled, and said to them that followed, Verily I say unto you, I have not found so great faith, no, not in Israel.	10 ακουσας δε ο ιησους εθαυμασεν και ειπεν τοις ακολουθουσιν αμην λεγω υμιν ουδε εν τω ισραηλ τοσαυτην πιστιν ευρον	10 כד שׂמע דין ישׂוע אתדמר ואמר לדאתין עמה אמין אמר אנא לכון דאף לא באיסראיל אשׂכחת איך הדא הימנותא	וישמע יש״ו ויתמה ולבאים אחריו אמר אמן אני אומר לכם לא מצאתי אמונה גדולה בישראל.	[195]	10 Jesus heard and was amazed and said to those who were following him: truly I say to you, I have not found a great faith in Israel (like this).
8:11	11 Jag säger er: Många skall komma från öster och väster och ligga till bords med Abraham och Isak och Jakob i himmelriket.	11 And I say unto you, That many shall come from the east and west, and shall sit down with Abraham, and Isaac, and Jacob, in the kingdom of heaven.	11 λεγω δε υμιν οτι πολλοι απο ανατολων και δυσμων ηξουσιν και ανακλιθησονται μετα αβρααμ και ισαακ και ιακωβ εν τη βασιλεια των ουρανων	11 אמר אנא לכון דין דסגיאא נאתון מן מדנחא ומן מערבא ונסתמכון עם אברהם ואיסחק ויעקוב במלכותא דשׂמיא	ובני המלכות יש לנו במחשכי גהינם ושם יהיה בכי ותחזק שנים.	[196]	11 (I say) to you that many will come from the East and from the West and will rest with Abraham, Isaac and Jacob in the kingdom of heaven;
8:12	12 Men rikets barn skall kastas ut i mörkret utanför. Där skall man gråta och skära tänder."	12 But the children of the kingdom shall be cast out into outer darkness: there shall be weeping and gnashing of teeth.	12 οι δε υιοι της βασιλειας εκβληθησονται εις το σκοτος το εξωτερον εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων	12 בניה דין דמלכותא נפקון לחשׂוכא בריא תמן נהוא בכיא וחורק שׂנא	ובני המלכות יש לנו במחשכי גהינם ושם יהיה בכי ותחזק שנים.	[197]	12 but, the sons of the kingdom (will be cast) into the darkness of Gehenna; there will be weeping and (gnashing) of teeth.
8:13	13 Till officeren sade Jesus: "Gå, som du tror skall det ske dig." Och i samma ögonblick blev hans tjänare frisk.	13 And Jesus said unto the centurion, Go thy way; and as thou hast believed, so be it done unto thee. And his servant was healed in the selfsame hour.	13 και ειπεν ο ιησους τω εκατονταρχω υπαγε και ως επιστευσας γενηθητω σοι και ιαθη ο παις αυτου εν τη ωρα εκεινη	13 ואמר ישׂוע לקנטרונא הו זל איכנא דהימנת נהוא לך ואתאסי טליה בה בשׂעתא	ויאמר יש״ו לשר המאות לך וכאשר האמנת יעשה לך. ונרפא הנער בעת ההיא.	[198]	13 Then Jesus said to the captain of hundreds: Go; as you have believed, it will be done to you. So the lad was healed at that time.
					פרק ל״ג
8:14	14 Jesus kom hem till Petrus hus och fick se att Petrus svärmor låg sjuk i feber.	14 And when Jesus was come into Peter's house, he saw his wife's mother laid, and sick of a fever.	14 και ελθων ο ιησους εις την οικιαν πετρου ειδεν την πενθεραν αυτου βεβλημενην και πυρεσσουσαν	14 ואתא ישׂוע לביתה דשׂמעון וחזא לחמתה דרמיא ואחידא לה אשׂתא	בעת ההיא בא יש״ו לבית פיטיירוס והנה חותנתו שוכבת מקדחת.	[199]	14 At that time, Jesus went into the house of Peter and behold his mother-in-law was lying sick with a fever.			Elul 29 Began sunset Fri Oct 2, 15 CE
8:15	15 Han rörde vid hennes hand, och då lämnade febern henne, och hon steg upp och betjänade honom.	15 And he touched her hand, and the fever left her: and she arose, and ministered unto them.	15 και ηψατο της χειρος αυτης και αφηκεν αυτην ο πυρετος και ηγερθη και διηκονει αυτοις	15 וקרב לאידה ושׂבקתה אשׂתא וקמת ומשׂמשׂא הות לה	ויגע לידה ויעזבה הקדחת. ותקם ותשרתהו.	[200]	15 He touched her hand, and the fever left her. Then she arose and ministered to him.
8:16	16 När det blev kväll, förde man till honom många besatta. Och han drev ut de onda andarna med ett ord och botade alla sjuka,	16 When the even was come, they brought unto him many that were possessed with devils: and he cast out the spirits with his word, and healed all that were sick:	16 οψιας δε γενομενης προσηνεγκαν αυτω δαιμονιζομενους πολλους και εξεβαλεν τα πνευματα λογω και παντας τους κακως εχοντας εθεραπευσεν	16 כד הוא דין רמשׂא קרבו קדמוהי דיונא סגיאא ואפק דיויהון במלתא ולכלהון אילין דבישׂאית עבידין הוו אסי אנון	ויהי לעת הערב ויבאו אליו אחוזי השדים וירפאום במאמרו לבד וכל החולי ריפא	[201]	16 At the time of evening they brought to him those seized by demons and (he) healed them by his word alone and he healed every sickness,			Tishri 1 Began sunset Sat Oct 3, 15 CE
8:17	17 för att det skulle uppfyllas som var sagt genom profeten Jesaja: Han tog på sig våra svagheter, och våra sjukdomar bar han.	17 That it might be fulfilled which was spoken by Esaias the prophet, saying, Himself took our infirmities, and bare our sicknesses.	17 οπως πληρωθη το ρηθεν δια ησαιου του προφητου λεγοντος αυτος τας ασθενειας ημων ελαβεν και τας νοσους εβαστασεν	17 איך דנתמלא מדם דאתאמר ביד אשׂעיא נביא דאמר דהו נסב כאבין וכורהנין נטען	לגמור מה שנאמר ע״י ישעיה הנביא ז״ל אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו הוא סבלם.	[202]	17 to complete what was said by Isaiah the prophet, of blessed memory: Surely our sicknesses he bore and our pains he suffered.
					פרק ל״ד
8:18	18 När Jesus såg att en folkskara samlades omkring honom, befallde han att man skulle fara över till andra sidan sjön.	18 Now when Jesus saw great multitudes about him, he gave commandment to depart unto the other side.	18 ιδων δε ο ιησους πολλους οχλους περι αυτον εκελευσεν απελθειν εις το περαν	18 כד חזא דין ישׂוע כנשׂא סגיאא דחדירין לה פקד דנאזלון לעברא	ויהי אחרי זאת וירא יש״ו חבורות רבות סביבותיו ויצוה ללכת עבר הים.		18 It came to pass after this Jesus saw many crowds around him and he commanded to go across the sea.			Elul 1[203] Began sunset Sat Aug 22, 16 CE
8:19	19 Då kom en skriftlärd fram och sade till honom: "Mästare, jag vill följa dig, vart du än går."	19 And a certain scribe came, and said unto him, Master, I will follow thee whithersoever thou goest.	19 και προσελθων εις γραμματευς ειπεν αυτω διδασκαλε ακολουθησω σοι οπου εαν απερχη	19 וקרב ספרא חד ואמר לה רבי אתא בתרך לאתר דאזל אנת	ויקרב חכם א״ ויאמר לו אדו׳ אלך אחריך בכל מקום שתלך.	[204]	19 Then a sage came to him and said to him: Master I will follow you wherever you go.
8:20	20 Jesus sade till honom: "Rävarna har lyor och himlens fåglar har bon, men Människosonen har inget att vila huvudet mot."	20 And Jesus saith unto him, The foxes have holes, and the birds of the air have nests; but the Son of man hath not where to lay his head.	20 και λεγει αυτω ο ιησους αι αλωπεκες φωλεους εχουσιν και τα πετεινα του ουρανου κατασκηνωσεις ο δε υιος του ανθρωπου ουκ εχει που την κεφαλην κλινη	20 אמר לה ישׂוע לתעלא נקעא אית להון ולפרחתא דשׂמיא מטללא ברה דין דאנשׂא לית לה איכא דנסמוך רשׂה	ויען אליו יש״ו לשועלים חורים ולעוף קנים ולבן אדם בן הבתולה אין מקום להכניס ראשו.	[205]	20 Jesus answered him: The foxes have holes and the birds have nests, but the Son of Man, the son of the virgin, has no place to enter his head.
8:21	21 En annan av hans lärjungar sade till honom: "Herre, låt mig först gå och begrava min far."	21 And another of his disciples said unto him, Lord, suffer me first to go and bury my father.	21 ετερος δε των μαθητων αυτου ειπεν αυτω κυριε επιτρεψον μοι πρωτον απελθειν και θαψαι τον πατερα μου	21 אחרנא דין מן תלמידוהי אמר לה מרי אפס לי לוקדם אזל אקבור אבי	וא׳ מתלמדיו אמר לו עזוב אותי שאלך ואקבור את אבי.	[206]	21 One of his disciples said to him: allow me to go and bury my father.
8:22	22 Jesus svarade: "Följ mig, och låt de döda begrava sina döda."	22 But Jesus said unto him, Follow me; and let the dead bury their dead.	22 ο δε ιησους ειπεν αυτω ακολουθει μοι και αφες τους νεκρους θαψαι τους εαυτων νεκρους	22 ישׂוע דין אמר לה תא בתרי ושׂבוק למיתא קברין מיתיהון	ויאמר לו יש״ו בא אחרי ועזוב המתים לקבור מתיהם.	[207]	22 Jesus said to him: Follow me and let the dead bury their dead.
					פרק ל״ה
8:23	23 Jesus steg i båten, och hans lärjungar följde honom.	23 And when he was entered into a ship, his disciples followed him.	23 και εμβαντι αυτω εις το πλοιον ηκολουθησαν αυτω οι μαθηται αυτου	23 וכד סלק ישׂוע לספינתא סלקו עמה תלמידוהי	23 ויהי כאשר באו יש״ו באניה ויבואו תלמידיו אחריו.	[208]	23 It came to pass when Jesus entered a boat, his disciples followed him.			Elul 1[209] Began sunset Sat Aug 22, 16 CE
8:24	24 Då blåste det upp till full storm på sjön, och vågorna slog över båten. Men han sov.	24 And, behold, there arose a great tempest in the sea, insomuch that the ship was covered with the waves: but he was asleep.	24 και ιδου σεισμος μεγας εγενετο εν τη θαλασση ωστε το πλοιον καλυπτεσθαι υπο των κυματων αυτος δε εκαθευδεν	24 והא זועא רבא הוא בימא איכנא דאלפא תתכסא מן גללא הו דין ישׂוע דמיך הוא	ויהי סער גדול בים והגלים הולכים מאד והאניה חשבה להשבר.	[210]	24 A great storm came on the sea, and the waves were coming on excessively, and the boat was thought to be breaking up.
8:25	25 De gick då fram och väckte honom och sade: "Herre, hjälp! Vi går under."	25 And his disciples came to him, and awoke him, saying, Lord, save us: we perish.	25 και προσελθοντες οι μαθηται αυτου ηγειραν αυτον λεγοντες κυριε σωσον ημας απολλυμεθα	25 וקרבו תלמידוהי אעירוהי ואמרין לה מרן פצן אבדין חנן	ויקרבו אליו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר אדונינו הושיענו פן נאבד.	[211]	25 His disciples came to him and begged him saying: O our master save us lest we perish.
8:26	26 Han sade: "Varför är ni rädda? Så lite tro ni har!" Sedan reste han sig och talade strängt till vindarna och sjön, och det blev alldeles lugnt.	26 And he saith unto them, Why are ye fearful, O ye of little faith? Then he arose, and rebuked the winds and the sea; and there was a great calm.	26 και λεγει αυτοις τι δειλοι εστε ολιγοπιστοι τοτε εγερθεις επετιμησεν τοις ανεμοις και τη θαλασση και εγενετο γαληνη μεγαλη	26 אמר להון ישׂוע למנא דחולתנין אנתון זעורי הימנותא הידין קם וכאא ברוחא ובימא והוא שׂליא רבא	ויאמר אליהם למה תתראו מקטני אמנה. ויקם ויצו לים ולרוחות שינוחו ומיד נחו.	[212]	26 He said to them: Why do you look at one another, O you little of faith? He arose and commanded the sea and the winds that they should be quiet and immediately they became quiet.
8:27	27 Männen häpnade och sade: "Vem är han? Till och med vindarna och sjön lyder honom."	27 But the men marvelled, saying, What manner of man is this, that even the winds and the sea obey him!	27 οι δε ανθρωποι εθαυμασαν λεγοντες ποταπος εστιν ουτος οτι και οι ανεμοι και η θαλασσα υπακουουσιν αυτω	27 אנשׂא דין אתדמרו ואמרין מנו הנא דרוחא וימא משׂתמעין לה	והאנשים אשר שם שראו תמהו ויאמרו מי הוא זה שהרוחות והים עושה רצונו.	[213]	27 When the men who were there saw, they marveled and said: Who is this that the winds and the sea do his will?
					פרק ל״ו
8:28	28 När Jesus kom över till gadarenernas område på andra sidan sjön, kom två besatta emot honom ut från gravarna. De var så våldsamma att ingen kunde ta sig fram på den vägen.	28 And when he was come to the other side into the country of the Gergesenes, there met him two possessed with devils, coming out of the tombs, exceeding fierce, so that no man might pass by that way.	28 και ελθοντι αυτω εις το περαν εις την χωραν των γεργεσηνων υπηντησαν αυτω δυο δαιμονιζομενοι εκ των μνημειων εξερχομενοι χαλεποι λιαν ωστε μη ισχυειν τινα παρελθειν δια της οδου εκεινης	28 וכד אתא ישׂוע לעברא לאתרא דגדריא ארעוהי תרין דיונא דנפקין מן בית קבורא בישׂא דטב איך דלא אנשׂ נשׂכח נעבר בהי אורחא	ויהי כאשר עבר הים ויעבור עבר הים במלכות גארגיזאני נקראים בלעז גייניטר״ארוס ויפגעו בו שנים אחוזי שדים יוצאים מהקברים משתגעים עד שלא יוכל איש לעבור בדרך ההיא.	[214]	28 It came to pass when he crossed over the sea and passed by the region beyond the sea into the realm of the (Gaderi), that is, Ginitraros, there met him two demon-possessed men coming out of the tombs, raging until no man could pass by that way.			Elul 1[215] Began sunset Sat Aug 22, 16 CE
8:29	29 Nu skrek de: "Vad har vi med dig att göra, du Guds Son? Har du kommit hit för att plåga oss i förtid?"	29 And, behold, they cried out, saying, What have we to do with thee, Jesus, thou Son of God? art thou come hither to torment us before the time?	29 και ιδου εκραξαν λεγοντες τι ημιν και σοι ιησου υιε του θεου ηλθες ωδε προ καιρου βασανισαι ημας	29 וקעו ואמרין מא לן ולך ישׂוע ברה דאלהא אתית לכא קדם זבנא דתשׂנקן	ויצעקו אליו לאמר מה לך עמנו יש״ו בן אלקים באת קודם הזמן לצערנו וגם להשמידנו? ויש״ו אמר להם צאו משם מחנות רעות.	[216]	29 They cried out to him saying: What is between you and us, Jesus son of God? Have you come before the time to grieve us and to destroy us? Jesus said to them: Come out from there, evil host.
8:30	30 Ett gott stycke därifrån gick en stor svinhjord och betade.	30 And there was a good way off from them an herd of many swine feeding.	30 ην δε μακραν απ αυτων αγελη χοιρων πολλων βοσκομενη	30 אית הוא דין להל מנהון בקרא דחזירא סגיאא דרעיא	ושם קרוב מהם עדרי חזירים רבים רועים.	[217]	30 There near them were herds of many swine feeding.
8:31	31 De onda andarna bad honom: "Om du driver ut oss, skicka oss då in i svinhjorden."	31 So the devils besought him, saying, If thou cast us out, suffer us to go away into the herd of swine.	31 οι δε δαιμονες παρεκαλουν αυτον λεγοντες ει εκβαλλεις ημας επιτρεψον ημιν απελθειν εις την αγελην των χοιρων	31 הנון דין שׂאדא בעין הוו מנה ואמרין אן מפק אנת לן אפס לן דנאזל לבקרא דחזירא	ויפגעו בו השדים יען יש לנו לצאת מכאן תן לנו רשות לבא באלו החזירים.	[218]	31 So the demons entreated him: Since we have to go out from here, grant us authority to go into these swine.
8:32	32 Han sade till dem: "Far i väg!" Då kom de onda andarna ut och for in i svinen. Och hela hjorden störtade utför branten ner i sjön och omkom i vattnet.	32 And he said unto them, Go. And when they were come out, they went into the herd of swine: and, behold, the whole herd of swine ran violently down a steep place into the sea, and perished in the waters.	32 και ειπεν αυτοις υπαγετε οι δε εξελθοντες απηλθον εις την αγελην των χοιρων και ιδου ωρμησεν πασα η αγελη των χοιρων κατα του κρημνου εις την θαλασσαν και απεθανον εν τοις υδασιν	32 אמר להון ישׂוע זלו ומחדא נפקו ועלו בחזירא וכלה בקרא הי תרצת לעל לשׂקיפא ונפלו בימא ומיתו במיא	ויאמר להם לכו. ויצאו השדים מהאנשים ויבאו בחזירים וילכו כל העדר בבהלה ונשמטו בים ומתו במים.	[219]	32 He said to them: Go. The demons went but from the men and entered the swine, and all the herd went in sudden haste, slipped off into the sea and died in the water.
8:33	33 De som vaktade svinen flydde in i staden och berättade alltsammans, också det som hade hänt med de besatta.	33 And they that kept them fled, and went their ways into the city, and told every thing, and what was befallen to the possessed of the devils.	33 οι δε βοσκοντες εφυγον και απελθοντες εις την πολιν απηγγειλαν παντα και τα των δαιμονιζομενων	33 הנון דין דרעין הוו ערקו ואזלו למדינתא וחויו כלמדם דהוא ודהנון דיונא	ויפחדו הרועים ויברחו ויגידו בעיר הכל. ותהום כל העיר.	[220]	33 Those who were feeding [them] feared, fled, and told everything in the city. So the whole city was frightened.
8:34	34 Hela staden gick då ut för att möta Jesus, och när de fick se honom, bad de att han skulle lämna deras område.	34 And, behold, the whole city came out to meet Jesus: and when they saw him, they besought him that he would depart out of their coasts.	34 και ιδου πασα η πολις εξηλθεν εις συναντησιν τω ιησου και ιδοντες αυτον παρεκαλεσαν οπως μεταβη απο των οριων αυτων	34 ונפקת כלה מדינתא לאורעה דישׂוע וכד חזאוהי בעו מנה דנשׂנא מן תחומיהון	ויצאו לקראת יש״ו. ויראו אותם ויחלו פניו לבלתי עבור בגבולם.	[221]	34 They went out to meet Jesus. They saw them and entreated him not to pass over into their border.
					פרק ל״ז		Chapter 9
9:1	1 Jesus steg i en båt och for över sjön och kom till sin egen stad.	1 And he entered into a ship, and passed over, and came into his own city.	1 και εμβας εις το πλοιον διεπερασεν και ηλθεν εις την ιδιαν πολιν	1 וסלק לאלפא ועבר אתא למדינתה	ואז יש״ו בא באניה וישוטו וישובו לעירו.	[222]	1 Then Jesus entered a boat; they set sail and returned to his city.			Aviv 1 Began sunset Sat March 28, 16 CE
9:2	2 Där förde de till honom en lam man, som låg på en bädd. Och då han såg deras tro, sade han till den lame: "Var vid gott mod, mitt barn. Dina synder är förlåtna."	2 And, behold, they brought to him a man sick of the palsy, lying on a bed: and Jesus seeing their faith said unto the sick of the palsy; Son, be of good cheer; thy sins be forgiven thee.	2 και ιδου προσεφερον αυτω παραλυτικον επι κλινης βεβλημενον και ιδων ο ιησους την πιστιν αυτων ειπεν τω παραλυτικω θαρσει τεκνον αφεωνται σοι αι αμαρτιαι σου	2 וקרבו לה משׂריא כד רמא בערסא וחזא ישׂוע הימנותהון ואמר להו משׂריא אתלבב ברי שׂביקין לך חטהיך	ויקרבו לפניו חולה א״ מכווץ בלעז פארא״לטיקו וישכב על מטתו. וירא יש״ו אמונתם ויאמר לחולה תתחזק בני. באמונת האל כי נמחלו עונותיך.	[223]	2 They brought to him one who was sick with contractions, that is, paralitico, lying upon his bed. Jesus saw their faith and said to the sick man: Have courage my son. It is by the faith of God that your sins have been forgiven.
9:3	3 Några skriftlärda tänkte: "Han hädar."	3 And, behold, certain of the scribes said within themselves, This man blasphemeth.	3 και ιδου τινες των γραμματεων ειπον εν εαυτοις ουτος βλασφημει	3 אנשׂא דין מן ספרא אמרו בנפשׂהון הנא מגדף	וקצת החכמים אומרים בלבם זהו מגדף.	[224]	3 Some of the sages were saying in their heart: This one blasphemes.
9:4	4 Jesus såg deras tankar och sade: "Varför tänker ni så ont i era hjärtan?	4 And Jesus knowing their thoughts said, Wherefore think ye evil in your hearts?	4 και ιδων ο ιησους τας ενθυμησεις αυτων ειπεν ινα τι υμεις ενθυμεισθε πονηρα εν ταις καρδιαις υμων	4 ישׂוע דין ידע מחשׂבתהון ואמר להון מנא מתחשׂבין אנתון בישׂתא בלבכון	וירא יש״ו מחשבותם ויאמר אליהם למה תחשבו רעה בלבבכם.	[225]	4 Jesus saw their thoughts and said to them: Why do you think evil in your heart?
9:5	5 Vilket är lättast att säga: Dina synder är förlåtna, eller att säga: Stig upp och gå?	5 For whether is easier, to say, Thy sins be forgiven thee; or to say, Arise, and walk?	5 τι γαρ εστιν ευκοπωτερον ειπειν αφεωνται σοι αι αμαρτιαι η ειπειν εγειραι και περιπατει	5 מנא גיר פשׂיק למאמר דשׂביקין לך חטהיך או למאמר קום הלך	זהו קל לאמר נמחל עוניך או קום לך?	[226]	5 (Which) is easier to say: your sins are forgiven, or, rise walk?
9:6	6 Men ni skall veta att Människosonen har makt här på jorden att förlåta synder." Sedan sade han till den lame: "Stig upp, ta din bädd och gå hem!"	6 But that ye may know that the Son of man hath power on earth to forgive sins, (then saith he to the sick of the palsy,) Arise, take up thy bed, and go unto thine house.	6 ινα δε ειδητε οτι εξουσιαν εχει ο υιος του ανθρωπου επι της γης αφιεναι αμαρτιας τοτε λεγει τω παραλυτικω εγερθεις αρον σου την κλινην και υπαγε εις τον οικον σου	6 דתדעון דין דשׂולטנא אית לברה דאנשׂא בארעא למשׂבק חטהא אמר להו משׂריא קום שׂקול ערסך וזל לביתך	רק להודיעכם שבן אדם יכול למחול עונות בארץ אז אמר לחולה קום וקח מיטתך ולך.	[227]	6 But to inform you that the Son of Man is able to forgive sins on earth, then he said to the sick man: Arise and take your bed and walk.
9:7	7 Då steg mannen upp och gick hem.	7 And he arose, and departed to his house.	7 και εγερθεις απηλθεν εις τον οικον αυτου	7 וקם אזל לביתה	ויקם וילך אל ביתו.	[228]	7 He arose and went to his house.
9:8	8 När folket såg det, greps de av fruktan och prisade Gud, som hade gett sådan makt åt människor.	8 But when the multitudes saw it, they marvelled, and glorified God, which had given such power unto men.	8 ιδοντες δε οι οχλοι εθαυμασαν και εδοξασαν τον θεον τον δοντα εξουσιαν τοιαυτην τοις ανθρωποις	8 כד חזו דין כנשׂא הנון דחלו ושׂבחו לאלהא דיהב שׂולטנא דאיך הנא לבנינשׂא	ויראו החבורות ויראו מאד ויהללו לאל אשר נתן יכולת לבני אדם לעשות כאלה.	[229]	8 The crowds saw, feared exceedingly, and praised God who had given power to men to do such things.
					פרק ל״ח
9:9	9 Jesus gick vidare och fick se en man som hette Matteus sitta utanför tullhuset. Han sade till honom: "Följ mig!" Då steg Matteus upp och följde honom.	9 And as Jesus passed forth from thence, he saw a man, named Matthew, sitting at the receipt of custom: and he saith unto him, Follow me. And he arose, and followed him.	9 και παραγων ο ιησους εκειθεν ειδεν ανθρωπον καθημενον επι το τελωνιον ματθαιον λεγομενον και λεγει αυτω ακολουθει μοι και αναστας ηκολουθησεν αυτω	9 וכד עבר ישׂוע מן תמן חזא גברא דיתב בית מכסא דשׂמה מתי ואמר לה תא בתרי וקם אזל בתרה	ויהי כאשר עבר יש״ו משם וירא איש אחד יושב על שלחן החלוף מתתיה שמו בלעז מאט״יאו ויאמר לו לך אחרי ויקם וילך אחריו.	[230]	9 It came to pass when Jesus passed on from there, he saw a man sitting at the table of exchange; Matthew was his name, that is, Matyeo, and he said to him: Follow me. So he arose and followed him.
9:10	10 När Jesus sedan var gäst i hans hem, kom många publikaner och syndare och låg till bords tillsammans med Jesus och hans lärjungar.	10 And it came to pass, as Jesus sat at meat in the house, behold, many publicans and sinners came and sat down with him and his disciples.	10 και εγενετο αυτου ανακειμενου εν τη οικια και ιδου πολλοι τελωναι και αμαρτωλοι ελθοντες συνανεκειντο τω ιησου και τοις μαθηταις αυτου	10 וכד סמיכין בביתא אתו מכסא וחטיא סגיאא אסתמכו עם ישׂוע ועם תלמידוהי	ויוליכוהו לביתו לאכול. ויהי בעת אכלו והנה פריצים רבים ורשעים בשלחן והנה סועדים עם יש״ו ותלמידיו.	[231]	10 (He) brought him to his house to eat. It came to pass while he was eating, that behold many violent and evil men were at the table and behold they were dining with Jesus and his disciples.
9:11	11 Fariseerna fick se det och frågade hans lärjungar: "Varför äter er mästare med publikaner och syndare?"	11 And when the Pharisees saw it, they said unto his disciples, Why eateth your Master with publicans and sinners?	11 και ιδοντες οι φαρισαιοι ειπον τοις μαθηταις αυτου διατι μετα των τελωνων και αμαρτωλων εσθιει ο διδασκαλος υμων	11 וכד חזו פרישׂא אמרין לתלמידוהי למנא עם מכסא וחטיא לעס רבכון	ויראו הפרושים ויאמרו לתלמידיו למה רבכם יושב ואוכל עם הפריצים והרשעים.	[232]	11 The Pharisees saw [this] and said to his disciples: Why does your teacher sit and eat with violent and evil men?
9:12	12 Jesus hörde det och sade: "Det är inte de friska som behöver läkare utan de sjuka.	12 But when Jesus heard that, he said unto them, They that be whole need not a physician, but they that are sick.	12 ο δε ιησους ακουσας ειπεν αυτοις ου χρειαν εχουσιν οι ισχυοντες ιατρου αλλ οι κακως εχοντες	12 ישׂוע דין כד שׂמע אמר להון לא סניקין חלימא על אסיא אלא אילין דבישׂאית עבידין	וישמע יש״ו ויאמר בבריאים אינם צריכים רפואה כי אם החולה.	[233]	12 Jesus heard [this] and said: The healthy have no need (for) healing, but the sick.
9:13	13 Gå och lär er vad detta ord betyder: Jag vill se barmhärtighet, inte offer. Ty jag har inte kommit för att kalla rättfärdiga, utan syndare."	13 But go ye and learn what that meaneth, I will have mercy, and not sacrifice: for I am not come to call the righteous, but sinners to repentance.	13 πορευθεντες δε μαθετε τι εστιν ελεον θελω και ου θυσιαν ου γαρ ηλθον καλεσαι δικαιους αλλ αμαρτωλους εις μετανοιαν	13 זלו ילפו מנו חננא בעא אנא ולא דבחתא לא גיר אתית דאקרא לזדיקא אלא לחטיא	לכו ולמדו הכתוב כי חסד חפצתי ולא זבח ולא באתי להשיב הצדיקים כי אם הרשעים.	[234]	13 Go and learn that which is written: I desire kindness and not sacrifice; I have not come to restore the righteous but the wicked.
					פרק ל״ט
9:14	14 Sedan kom Johannes lärjungar fram till honom och frågade: "Varför fastar inte dina lärjungar, när både vi och fariseerna fastar?"	14 Then came to him the disciples of John, saying, Why do we and the Pharisees fast oft, but thy disciples fast not?	14 τοτε προσερχονται αυτω οι μαθηται ιωαννου λεγοντες διατι ημεις και οι φαρισαιοι νηστευομεν πολλα οι δε μαθηται σου ου νηστευουσιν	14 הידין קרבו לה תלמידוהי דיוחנן ואמרין למנא חנן ופרישׂא צימין חנן סגי ותלמידיך לא צימין	אז קרבו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו לו למה אנו והפרושים מתענים הרבה פעמים ותלמידך אינם מתענים.	[235]	14 Then the disciples of John came to him and said to him: Why do we and the Pharisees fast often but your disciple(s) do not fast?
9:15	15 Jesus svarade dem: "Inte kan väl brudgummens vänner sörja, så länge brudgummen är hos dem? Men det skall komma dagar när brudgummen tas ifrån dem, och då skall de fasta.	15 And Jesus said unto them, Can the children of the bridechamber mourn, as long as the bridegroom is with them? but the days will come, when the bridegroom shall be taken from them, and then shall they fast.	15 και ειπεν αυτοις ο ιησους μη δυνανται οι υιοι του νυμφωνος πενθειν εφ οσον μετ αυτων εστιν ο νυμφιος ελευσονται δε ημεραι οταν απαρθη απ αυτων ο νυμφιος και τοτε νηστευσουσιν	15 אמר להון ישׂוע דלמא משׂכחין בנוהי דגנונא למצם כמא דחתנא עמהון אתין דין יומתא כד נשׂתקל מנהון חתנא והידין נצומון	ויען להם יש״ו ויאמר לא יוכלו חבירי החתן לבכות ולהתענות בהיותו עמהם. יבואו ימים וילקח מהם החתן ויצומו.	[236]	15 Jesus answered them and said: The friends of the bridegroom cannot weep and fast while he is with them. The days will come when the bridegroom will be taken from them; then they will fast.
9:16	16 Ingen sätter en lapp av okrympt tyg på en gammal mantel. I så fall skulle den påsatta lappen riva bort ännu mer från manteln och revan bli värre.	16 No man putteth a piece of new cloth unto an old garment, for that which is put in to fill it up taketh from the garment, and the rent is made worse.	16 ουδεις δε επιβαλλει επιβλημα ρακους αγναφου επι ιματιω παλαιω αιρει γαρ το πληρωμα αυτου απο του ιματιου και χειρον σχισμα γινεται	16 לא אנשׂ רמא אורקעתא חדתא על נחתא בליא דלא תתוף מליותה מן הו נחתא ונהוא בזעא יתירא	לא יאבד איש חתיכת מלבוש חדש במלבוש ישן לחוזק החתיכה משוך מהמלבוש הבלויה ויקרע יותר.	[237]	16 No man wastes a piece of new garment on an old garment (because) the force of the piece (stretches) the worn out garment and it tears more.
9:17	17 Inte heller slår man nytt vin i gamla skinnsäckar. Om man gör det sprängs säckarna, och vinet rinner ut och säckarna förstörs. Nej, nytt vin häller man i nya säckar, så att både vin och säckar bevaras."	17 Neither do men put new wine into old bottles: else the bottles break, and the wine runneth out, and the bottles perish: but they put new wine into new bottles, and both are preserved.	17 ουδε βαλλουσιν οινον νεον εις ασκους παλαιους ει δε μηγε ρηγνυνται οι ασκοι και ο οινος εκχειται και οι ασκοι απολουνται αλλα βαλλουσιν οινον νεον εις ασκους καινους και αμφοτερα συντηρουνται	17 ולא רמין חמרא חדתא בזקא בליתא דלא מצטרין זקא וחמרא מתאשׂד וזקא אבדן אלא רמין חמרא חדתא בזקא חדתתא ותריהון מתנטרין	ולא ישימו יין חדש בכלים ישנים פן ישברו הכלים וישפוך היין והכלים יאבדו. רק חדש בכלי חדש ושניהם ישמרו.	[238]	17 Nor do they put new wine into old vessels lest the vessels break, and the wine spills out and the vessels perish. But new (wine) is for new vessels and both of them are preserved.
					פרק ארבעים
9:18	18 Medan Jesus talade till dem, kom en synagogföreståndare och föll ner för honom och sade: "Min dotter har just dött. Men kom och lägg din hand på henne, så får hon liv igen."	18 While he spake these things unto them, behold, there came a certain ruler, and worshipped him, saying, My daughter is even now dead: but come and lay thy hand upon her, and she shall live.	18 ταυτα αυτου λαλουντος αυτοις ιδου αρχων εις ελθων προσεκυνει αυτω λεγων οτι η θυγατηρ μου αρτι ετελευτησεν αλλα ελθων επιθες την χειρα σου επ αυτην και ζησεται	18 כד דין הלין ממלל הוא עמהון אתא ארכונא חד קרב סגד לה ואמר ברתי השׂא מיתת אלא תא סים אידך עליה ותחא	ויהי בדברו אליהם ויקרב שר אחד וישתחוה לו לאמר אדר בתי אתה עתה מתה. בא נא ושים ידך עליה והחיה.	[239]	18 It came to pass when he had spoken to them, a captain approached and bowed down to him saying: Master, my daughter just died. Please come and place your hand upon her and restore her to life.			Elul 1 or 2 Sun Aug 23, 16 CE
9:19	19 Då steg Jesus upp och följde honom, och hans lärjungar gick också med.	19 And Jesus arose, and followed him, and so did his disciples.	19 και εγερθεις ο ιησους ηκολουθησεν αυτω και οι μαθηται αυτου	19 וקם ישׂוע ותלמידוהי ואזלו בתרה	ויקם יש״ו וילך הוא ותלמידיו עמו.		19 Jesus arose and went, he and his disciples with him.
9:20	20 Och se, en kvinna som hade lidit av blödningar i tolv år närmade sig Jesus bakifrån och rörde vid hörntofsen på hans mantel.	20 And, behold, a woman, which was diseased with an issue of blood twelve years, came behind him, and touched the hem of his garment:	20 και ιδου γυνη αιμορροουσα δωδεκα ετη προσελθουσα οπισθεν ηψατο του κρασπεδου του ιματιου αυτου	20 והא אנתתא דרדא הוא דמה שׂנין תרתעסרא אתת מן בסתרה וקרבת לקרנא דלבושׂה	והנה אשה אחת שופעת דם שתים עשרה שנה בא אחריו ותגע בציצית בגדו.	[240]	20 Behold a woman with a flow of blood for twelve years came behind him and touched the fringe of his garment.
9:21	21 Hon tänkte: "Om jag bara får röra vid hans mantel blir jag frisk."	21 For she said within herself, If I may but touch his garment, I shall be whole.	21 ελεγεν γαρ εν εαυτη εαν μονον αψωμαι του ιματιου αυτου σωθησομαι	21 אמרא הות גיר בנפשׂה אפן בלחוד למאנה קרבא אנא מתאסיא אנא	ואומרת בלבבה אם אגע בלבושו לבד ארפא מיד.	[241]	21 She was saying in her heart: If only I touch his garment, I will immediately be healed.
9:22	22 Jesus vände sig om, och då han fick se henne, sade han: "Var vid gott mod, min dotter. Din tro har frälst dig." Och från det ögonblicket var kvinnan botad.	22 But Jesus turned him about, and when he saw her, he said, Daughter, be of good comfort; thy faith hath made thee whole. And the woman was made whole from that hour.	22 ο δε ιησους επιστραφεις και ιδων αυτην ειπεν θαρσει θυγατερ η πιστις σου σεσωκεν σε και εσωθη η γυνη απο της ωρας εκεινης	22 ישׂוע דין אתפני חזה ואמר לה אתלבבי ברתי הימנותכי אחיתכי ואתאסית אנתתא הי מן הי שׂעתא	וישב פניו ויאמר אליה התחזקי בתי בש״ית שאמונתך רפאך. באותה שעה נרפאת	[242]	22 He turned and said to her: Courage my daughter, through God, blessed be He, your healing is because of your faith. In that very hour she was healed.
9:23	23 När Jesus kom fram till synagogföreståndarens hus och såg flöjtblåsarna och folkskaran som höll dödsklagan,	23 And when Jesus came into the ruler's house, and saw the minstrels and the people making a noise,	23 και ελθων ο ιησους εις την οικιαν του αρχοντος και ιδων τους αυλητας και τον οχλον θορυβουμενον	23 ואתא ישׂוע לביתה דארכונא וחזא זמרא וכנשׂא דמשׂתגשׂין	ויהי בבואו בית השר וירא אנשים רבים בוכים.	[243]	23 It came to pass when he entered the house of the captain, he saw many people weeping.
9:24	24 sade han: "Gå härifrån! Den lilla flickan är inte död. Hon sover." Då hånskrattade de åt honom.	24 He said unto them, Give place: for the maid is not dead, but sleepeth. And they laughed him to scorn.	24 λεγει αυτοις αναχωρειτε ου γαρ απεθανεν το κορασιον αλλα καθευδει και κατεγελων αυτου	24 ואמר להון פרוקו לכון טליתא גיר לא מיתת אלא דמכא הי וגחכין הוו עלוהי	ויאמר אליהם צאו כולכם חוצה ואל תבכו שהנערה ישנה ולא מתה. ויהי כמצחק בעיניהם. ואומרים הלא אנו רואים שהיא מתה.	[244]	24 He said to them: Go outside all of you and stop weeping because the girl is asleep and not dead. But in their eyes he was as one who jests. They were saying: Have we not seen that she is dead?
9:25	25 Men så snart folket hade visats ut, gick han in och tog flickans hand, och hon steg upp.	25 But when the people were put forth, he went in, and took her by the hand, and the maid arose.	25 οτε δε εξεβληθη ο οχλος εισελθων εκρατησεν της χειρος αυτης και ηγερθη το κορασιον	25 וכד אפק לכנשׂא על אחדה באידה וקמת טליתא	ובהוציאם אותם החוצה בא אליה יש״ו ויגע בידה ותקם הנערה.	[245]	25 When he had put them outside, Jesus went to her, touched her hand, and the girl arose.
9:26	26 Och ryktet om detta gick ut över hela det området.	26 And the fame hereof went abroad into all that land.	26 και εξηλθεν η φημη αυτη εις ολην την γην εκεινην	26 ונפק טבא הנא בכלה ארעא הי	ותצא שמועה זאת בכל הארץ ההיא.	[246]	26 This report went out in all that land.
					פרק מ״א
9:27	27 Då Jesus gick därifrån, följde två blinda efter honom och ropade: "Förbarma dig över oss, Davids son!"	27 And when Jesus departed thence, two blind men followed him, crying, and saying, Thou Son of David, have mercy on us.	27 και παραγοντι εκειθεν τω ιησου ηκολουθησαν αυτω δυο τυφλοι κραζοντες και λεγοντες ελεησον ημας υιε δαβιδ	27 וכד עבר ישׂוע מן תמן דבקוהי סמיא תרין דקעין ואמרין אתרחם עלין ברה דדויד	ויעבור משם יש״ו והנה שני עורים רצים אחריו וצועקים אליו חנינו בן דוד.	[247]	27 Jesus passed on from there, and behold two blind men were running after him and crying out to him: Have mercy on us, Son of David.
9:28	28 Och när han kom hem, gick de fram till honom. Jesus frågade dem: "Tror ni att jag kan göra detta?" De svarade: "Ja, Herre."	28 And when he was come into the house, the blind men came to him: and Jesus saith unto them, Believe ye that I am able to do this? They said unto him, Yea, Lord.	28 ελθοντι δε εις την οικιαν προσηλθον αυτω οι τυφλοι και λεγει αυτοις ο ιησους πιστευετε οτι δυναμαι τουτο ποιησαι λεγουσιν αυτω ναι κυριε	28 וכד אתא לביתא קרבו לה הנון סמיא אמר להון ישׂוע מהימנין אנתון דמשׂכח אנא הדא למעבד אמרין לה אין מרן	ויהי הבית ויקרבו אליו העורים. ויאמר	[248]	28 He came to the house, and the blind men drew near to him. He said:
9:29	29 Då rörde han vid deras ögon och sade: "Som ni tror skall det ske med er."	29 Then touched he their eyes, saying, According to your faith be it unto you.	29 τοτε ηψατο των οφθαλμων αυτων λεγων κατα την πιστιν υμων γενηθητω υμιν	29 הידין קרב לעיניהון ואמר איכנא דהימנתון נהוא לכון	אמונתכם תרפא אתכם.		29 Your faith will heal you.
9:30	30 Och deras ögon öppnades. Jesus sade strängt till dem: "Se till att ingen får veta detta."	30 And their eyes were opened; and Jesus straitly charged them, saying, See that no man know it.	30 και ανεωχθησαν αυτων οι οφθαλμοι και ενεβριμησατο αυτοις ο ιησους λεγων ορατε μηδεις γινωσκετω	30 ומחדא אתפתח עיניהון וכאא בהון ישׂוע ואמר חזו לא אנשׂ נדע	ותפקחנה עיני שניהם מיד ויראו. ויצום לאמר השמרו פן יודע הדבר.	[249]	30 The eyes of the two men were immediately opened and they saw. He commanded them saying: Be careful lest the matter be made known.
9:31	31 Men de gick ut och spred ryktet om honom i hela det området.	31 But they, when they were departed, spread abroad his fame in all that country.	31 οι δε εξελθοντες διεφημισαν αυτον εν ολη τη γη εκεινη	31 הנון דין נפקו אטבוהי בכלה ארעא הי	והם יצאו ויגלוהו בכל הארץ ההיא.	[250]	31 As for them, they went out and made him known in all that land.
					פרק מ״ב
9:32	32 Medan de var på väg ut, se, då förde man till honom en man som var stum och besatt.	32 As they went out, behold, they brought to him a dumb man possessed with a devil.	32 αυτων δε εξερχομενων ιδου προσηνεγκαν αυτω ανθρωπον κωφον δαιμονιζομενον	32 וכד נפק ישׂוע קרבו לה חרשׂא דאית עלוהי דיוא	ויצא משם יש״ו ויביאו לפניו איש אלם והשד בתוכו.	[251]	32 Jesus went out from there, and they brought before him a dumb man who was demon possessed.
9:33	33 Och när han hade drivit ut den onde anden, talade den stumme. Och folket häpnade och sade: "Aldrig har man sett något sådant i Israel."	33 And when the devil was cast out, the dumb spake: and the multitudes marvelled, saying, It was never so seen in Israel.	33 και εκβληθεντος του δαιμονιου ελαλησεν ο κωφος και εθαυμασαν οι οχλοι λεγοντες ουδεποτε εφανη ουτως εν τω ισραηλ	33 ומן דנפק דיוא מלל הו חרשׂא ואתדמרו כנשׂא ואמרין לא מתום אתחזי הכנא באיסראיל	ויוציא את השד וידבר האלם. ויפלאו החבורות ויאמרו לא נראה כזה בישראל.	[252]	33 He cast out the demon so that the dumb man spoke. The crowds were amazed and said: We have not seen it like this in Israel.
9:34	34 Men fariseerna sade: "Det är med hjälp av de onda andarnas furste som han driver ut de onda andarna."	34 But the Pharisees said, He casteth out devils through the prince of the devils.	34 οι δε φαρισαιοι ελεγον εν τω αρχοντι των δαιμονιων εκβαλλει τα δαιμονια	34 פרישׂא דין אמרין הוו ברשׂא דדיוא מפק דיוא	ויאמרו הפרושים באמת בשם השדים מוציא השדים.	[253]	34 The Pharisees said: Truly in the name of demons he casts out demons.			Av 30 Began sunset Fri Aug 21, 16 CE
9:35	35 Jesus gick omkring i alla städer och byar, och han undervisade i deras synagogor och predikade evangeliet om riket och botade alla slags sjukdomar och krämpor.	35 And Jesus went about all the cities and villages, teaching in their synagogues, and preaching the gospel of the kingdom, and healing every sickness and every disease among the people.	35 και περιηγεν ο ιησους τας πολεις πασας και τας κωμας διδασκων εν ταις συναγωγαις αυτων και κηρυσσων το ευαγγελιον της βασιλειας και θεραπευων πασαν νοσον και πασαν μαλακιαν εν τω λαω	35 ומתכרך הוא ישׂוע במדינתא כלהין ובקוריא ומלף הוא בכנושׂתהון ומכרז סברתא דמלכותא ומאסא כל כורהנין וכל כאבין	ויסב כל הערים והמגדלים מלמד בבתי כנסיות ומבשר בשורות ומרפא כל חולי וכל מדוה.	[254]	35 He went around all the cities and towers teaching in the synagogues and preaching the good tidings and healing every illness and every sickness.
9:36	36 När han såg folkskarorna, förbarmade han sig över dem, eftersom de var rivna och slagna, som får utan herde.	36 But when he saw the multitudes, he was moved with compassion on them, because they fainted, and were scattered abroad, as sheep having no shepherd.	36 ιδων δε τους οχλους εσπλαγχνισθη περι αυτων οτι ησαν εκλελυμενοι και ερριμμενοι ωσει προβατα μη εχοντα ποιμενα	36 כד חזא דין ישׂוע לכנשׂא אתרחם עליהון דלאין הוו ושׂרין איך ערבא דלית להון רעיא	וירא יש״ו החבורות ויחמול עליהם שהיו יגיעים ושוכבים כצאן אשר אין להם רועה.	[255]	36 Jesus saw the crowds and had pity on them because they were weary and lying [around] like sheep without a shepherd.
9:37	37 Och han sade till sina lärjungar: "Skörden är stor, men arbetarna är få.	37 Then saith he unto his disciples, The harvest truly is plenteous, but the labourers are few;	37 τοτε λεγει τοις μαθηταις αυτου ο μεν θερισμος πολυς οι δε εργαται ολιγοι	37 ואמר לתלמידוהי חצדא סגי ופעלא זעורין	אז אמר לתלמידיו הקמה מרובה והקוצרים מעטים.	[256]	37 Then he said to his disciples: The standing grain is much but the reapers are few.
9:38	38 Be därför skördens Herre att han sänder ut arbetare till sin skörd."	38 Pray ye therefore the Lord of the harvest, that he will send forth labourers into his harvest.	38 δεηθητε ουν του κυριου του θερισμου οπως εκβαλη εργατας εις τον θερισμον αυτου	38 בעו הכיל מן מרא חצדא דנפק פעלא לחצדה	חלו נא פני בעל הקמה וישלח הקוצרים רבים לקצור קומתו.	[257]	38 Entreat now the Lord of the standing grain that he send many reapers to harvest his grain.
					פרק מ״ג		Chapter 10
10:1	1 Jesus kallade till sig sina tolv lärjungar och gav dem makt att driva ut orena andar och att bota alla slags sjukdomar och krämpor.	1 And when he had called unto him his twelve disciples, he gave them power against unclean spirits, to cast them out, and to heal all manner of sickness and all manner of disease.	1 και προσκαλεσαμενος τους δωδεκα μαθητας αυτου εδωκεν αυτοις εξουσιαν πνευματων ακαθαρτων ωστε εκβαλλειν αυτα και θεραπευειν πασαν νοσον και πασαν μαλακιαν	1 וקרא לתרעסר תלמידוהי ויהב להון שׂולטנא על רוחא טנפתא דנפקון ולמאסיו כל כאב וכורהן	1 אז קרא יש״ו לי״ב תלמידיו ויתן להם יכולת על כל רוח טומאה להוציא מהאדם ולרפאת כל חולי וכל נגע.	[258]	1 Then Jesus called his twelve disciples and gave them power over every unclean spirit to cast them out from man and to heal every sickness and every plague.			Sivan 29 Began sunset Mon June 22, 16 CE
10:2	2 Detta är namnen på de tolv apostlarna: först Simon, som kallas Petrus, och hans bror Andreas, vidare Jakob, Sebedeus son, och hans bror Johannes,	2 Now the names of the twelve apostles are these; The first, Simon, who is called Peter, and Andrew his brother; James the son of Zebedee, and John his brother;	2 των δε δωδεκα αποστολων τα ονοματα εστιν ταυτα πρωτος σιμων ο λεγομενος πετρος και ανδρεας ο αδελφος αυτου ιακωβος ο του ζεβεδαιου και ιωαννης ο αδελφος αυτου	2 דילהון דין דתרעסר שׂליחא שׂמהא איתיהון הלין קדמיהון שׂמעון דמתקרא כאפא ואנדראוס אחוהי ויעקוב בר זבדי ויוחנן אחוהי	ואלה שמות י״ב השלוחים נקראו אפוסט״ולוס סימ״ון נקרא פייטר״וס ואנדר״יאה אחיו	[259]	2 These are the names of the twelve apostles, called Apostolos: Simon, called Petros, and Andrea his brother,
10:3	3 Filippus och Bartolomeus, Thomas och Matteus, publikanen, Jakob, Alfeus son, och Taddeus,	3 Philip, and Bartholomew; Thomas, and Matthew the publican; James the son of Alphaeus, and Lebbaeus, whose surname was Thaddaeus;	3 φιλιππος και βαρθολομαιος θωμας και ματθαιος ο τελωνης ιακωβος ο του αλφαιου και λεββαιος ο επικληθεις θαδδαιος	3 ופיליפוס ובר-תולמי ותאומא ומתי מכסא ויעקוב בר חלפי ולבי דאתכני תדי	פיליפ״וס ובורטולאמיאוס יעקב נקרא גאי״מי ויוחנן אחיו בני זבדיאל טומא״ס ומתתיה הוא מאט״יאו מלוה בריבית בפרסום ויעקב אלופיאי וטריא״וס	[260]	3 Philipos, and Bortolameos, and James, called Jimi, and John, his brother, sons of Zebedeel, Thomas and Matthew, that is Matio, who by reputation was a lender of [money] for interest, James Aluphei and Tereos,
10:4	4 Simon ivraren och Judas Iskariot, han som skulle förråda honom.	4 Simon the Canaanite, and Judas Iscariot, who also betrayed him.	4 σιμων ο κανανιτης και ιουδας ισκαριωτης ο και παραδους αυτον	4 ושׂמעון קנניא ויהודא סכריוטא הו דאשׂלמה	שמעון כנעני לעז סימ״ון קאנא״נאיוס ויוד״א אסקאר״יוטה אשר אחר זה מסרהו.	[261]	4 Simon the Canaanite, that is, Simon Cananayos, and Juda Ascareyotah, who after this betrayed him.
10:5	5 Dessa tolv sände Jesus ut, och han befallde dem: "Gå inte in på hedningarnas område eller in i någon samaritisk stad.	5 These twelve Jesus sent forth, and commanded them, saying, Go not into the way of the Gentiles, and into any city of the Samaritans enter ye not:	5 τουτους τους δωδεκα απεστειλεν ο ιησους παραγγειλας αυτοις λεγων εις οδον εθνων μη απελθητε και εις πολιν σαμαρειτων μη εισελθητε	5 להלין תרעסר שׂדר ישׂוע ופקד אנון ואמר באורחא דחנפא לא תאזלון ולמדינתא דשׂמריא לא תעלון	אלה שנים עשר שלח יש״ו ויצו אליהם לאמר בארצות הגוים אל תלכו ובערי השמרונים אל תבואו.	[262]	5 These twelve Jesus sent; he commanded them saying: To the lands of the Gentiles do not go and into the cities of the Samaritans do not enter.
10:6	6 Gå i stället till de förlorade fåren av Israels hus.	6 But go rather to the lost sheep of the house of Israel.	6 πορευεσθε δε μαλλον προς τα προβατα τα απολωλοτα οικου ισραηλ	6 זלו לכון דין יתיראית לות ערבא דאבדו מן בית יסריל	לכו לצאן אשר נדחו מבית ישראל.	[263]	6 Go to the sheep who have strayed from the house of Israel.
10:7	7 Och där ni går fram skall ni predika: Himmelriket är nu här.	7 And as ye go, preach, saying, The kingdom of heaven is at hand.	7 πορευομενοι δε κηρυσσετε λεγοντες οτι ηγγικεν η βασιλεια των ουρανων	7 וכד אזלין אנתון אכרזו ואמרו דקרבת מלכותא דשׂמיא	ובשרו להם שתתקיים מלכות שמים.	[264]	7 Preach to them that the kingdom of heaven will be fulfilled.
10:8	8 Bota sjuka, uppväck döda, gör spetälska rena och driv ut onda andar. Det ni har fått som gåva, ge det som gåva.	8 Heal the sick, cleanse the lepers, raise the dead, cast out devils: freely ye have received, freely give.	8 ασθενουντας θεραπευετε λεπρους καθαριζετε νεκρους εγειρετε δαιμονια εκβαλλετε δωρεαν ελαβετε δωρεαν δοτε	8 כריהא אסו וגרבא דכו ודיוא אפקו מגן נסבתון מגן הבו	רפאו החולים והחיו המתים והנה טהרתם המצורעים והוציאו השדים מבני אדם. ואל תקבלו שכר. חנם קבלתם ובחנם תתנו.	[265]	8 Heal the sick, restore life to the dead, (cleanse) the lepers, and cast out demons from men. Do not take wages. Freely you received, freely you shall give.
10:9	9 Skaffa er inte guld, silver eller koppar i era bälten,	9 Provide neither gold, nor silver, nor brass in your purses,	9 μη κτησησθε χρυσον μηδε αργυρον μηδε χαλκον εις τας ζωνας υμων	9 לא תקנון דהבא ולא סאמא ולא נחשׂא בכיסיכון	אל תצברו כסף וזהב ולא ממון בכיסכם	[266]	9 Do not heap up silver and gold; nor (have] wealth in your purse,
10:10	10 inte lädersäck för resan, inte två livklädnader, inte sandaler eller stav. Ty arbetaren är värd sin mat.	10 Nor scrip for your journey, neither two coats, neither shoes, nor yet staves: for the workman is worthy of his meat.	10 μη πηραν εις οδον μηδε δυο χιτωνας μηδε υποδηματα μηδε ραβδους αξιος γαρ ο εργατης της τροφης αυτου εστιν	10 ולא תרמלא לאורחא ולא תרתין כותינין ולא מסנא ולא שׂבטא שׂוא הו גיר פעלא סיברתה	ולא חליפות שמלות ולא מנעלים ולא מקל בידכם. ראוי הפועל לקבל די אכילתו.	[267]	10 nor changes of clothes, nor shoes, nor a staff in your hand. The workman is worthy to receive enough for his food.
10:11	11 När ni kommer in i en stad eller by, ta då reda på vem som är värdig, och stanna där tills ni lämnar den orten.	11 And into whatsoever city or town ye shall enter, enquire who in it is worthy; and there abide till ye go thence.	11 εις ην δ αν πολιν η κωμην εισελθητε εξετασατε τις εν αυτη αξιος εστιν κακει μεινατε εως αν εξελθητε	11 לאידא דין מדינתא או קריתא דעאלין אנתון לה שׂאלו מנו שׂוא בה ותמן הוו עדמא דנפקין אנתון	ובכל עיר ובכל מגדל אשר תבואו מי האיש הטוב שבתוכם ושם תנוחו עד שתצאו.	[268]	11 In every city and in every tower that you enter (ask) who is the good man among them and there remain until you go out.
10:12	12 Och när ni kommer in i ett hus, så hälsa det.	12 And when ye come into an house, salute it.	12 εισερχομενοι δε εις την οικιαν ασπασασθε αυτην	12 ומא דעאלין אנתון לביתא שׂאלו שׂלמה דביתא	ובבואכם אל הבית תנו להם שלום לאמר שלום בזאת הבית שלום לכל היושבים בתוכה.	[269]	12 When you enter into the house, give to them a shalom saying: Shalom to this house; shalom to all who dwell in it.
10:13	13 Om huset är värdigt, skall den frid ni tillönskar komma över det. Men om det inte är värdigt, skall er frid vända tillbaka till er.	13 And if the house be worthy, let your peace come upon it: but if it be not worthy, let your peace return to you.	13 και εαν μεν η η οικια αξια ελθετω η ειρηνη υμων επ αυτην εαν δε μη η αξια η ειρηνη υμων προς υμας επιστραφητω	13 ואן הו דשׂוא ביתא שׂלמכון נאתא עלוהי אן דין לא שׂוא שׂלמכון עליכון נפנא	ואם תהיה הבית ההיא ראויה תבא שלומכם עליה ואם לא תהיה ראויה תשוב שלומכם לכם.	[270]	13 If that house should be worthy, your shalom will come upon it, but if it is not worthy, your shalom will return to you.
10:14	14 Och om man inte tar emot er eller lyssnar till era ord, så lämna det huset eller den staden och skaka av dammet från era fötter.	14 And whosoever shall not receive you, nor hear your words, when ye depart out of that house or city, shake off the dust of your feet.	14 και ος εαν μη δεξηται υμας μηδε ακουση τους λογους υμων εξερχομενοι της οικιας η της πολεως εκεινης εκτιναξατε τον κονιορτον των ποδων υμων	14 מן דלא דין מקבל לכון ולא שׂמע מליכון כד נפקין אנתון מן ביתא או מן קריתא הי פצו חלא מן רגליכון	ואשר לא יקבל אתכם ואשר לא ישמע אליכם תצאו מן הבית ההיא והעתקם רגליכם מן העפר.	[271]	14 [When] one does not receive you or listen to you, you shall go out from that house and (shake off) your feet from the dust.
10:15	15 Amen säger jag er: För Sodoms och Gomorras land skall det på domens dag bli drägligare än för den staden.	15 Verily I say unto you, It shall be more tolerable for the land of Sodom and Gomorrha in the day of judgment, than for that city.	15 αμην λεγω υμιν ανεκτοτερον εσται γη σοδομων και γομορρων εν ημερα κρισεως η τη πολει εκεινη	15 ואמין אמר אנא לכון דלארעא דסדום ודעמורא נהוא ניח ביומא דדינא או למדינתא הי	אמן אני דובר אליכם יותר טוב יהיה אל סדום ואל עמורה ביום ההוא מן העיר ההיא.	[272]	15 Truly I say unto you, it will be better for Sodom and Gomorrah in that day than for that city.
					פרק מ״ד
10:16	16 Se, jag sänder ut er som får mitt ibland vargar. Var därför listiga som ormar och oskyldiga som duvor.	16 Behold, I send you forth as sheep in the midst of wolves: be ye therefore wise as serpents, and harmless as doves.	16 ιδου εγω αποστελλω υμας ως προβατα εν μεσω λυκων γινεσθε ουν φρονιμοι ως οι οφεις και ακεραιοι ως αι περιστεραι	16 הא אנא משׂדר אנא לכון איך אמרא ביני דאבא הוו הכיל חכימא איך חוותא ותמימא איך יונא	הנני שולח אתכם כצאן בין הזאבים תהיו ערומים כנחשים ועניים כיונים.	[273]	16 Behold I send you like sheep in the midst of wolves. Be as crafty as serpents and humble as doves.			Sivan 29 Began sunset Mon June 22, 16 CE
10:17	17 Akta er för människorna. De skall utlämna er åt domstolar, och i sina synagogor skall de gissla er.	17 But beware of men: for they will deliver you up to the councils, and they will scourge you in their synagogues;	17 προσεχετε δε απο των ανθρωπων παραδωσουσιν γαρ υμας εις συνεδρια και εν ταις συναγωγαις αυτων μαστιγωσουσιν υμας	17 אזדהרו דין מן בנינשׂא משׂלמין לכון גיר לבית דינא ובכנושׂתהון ננגדונכון	הזהרו בבני אדם. לא ימסרו אתכם בקהלותם ובבתי כנסיותם	[274]	17 Beware of men. They will not deliver you up in their congregations and houses of assembly,
10:18	18 Och ni kommer att föras inför landshövdingar och kungar för min skull, för att vittna inför dem och hedningarna.	18 And ye shall be brought before governors and kings for my sake, for a testimony against them and the Gentiles.	18 και επι ηγεμονας δε και βασιλεις αχθησεσθε ενεκεν εμου εις μαρτυριον αυτοις και τοις εθνεσιν	18 וקדם הגמונא ומלכא מקרבין לכון מטלתי לסהדותא דילהון ודעממא	ולפחות ולמלכים. תוכלון בעדי להעיד להם ולגוים.	[275]	18 but to governors and kings. You will be able to bear witness on my behalf to them and to the Gentiles.
10:19	19 Men när man utlämnar er, så bekymra er inte för hur ni skall tala eller vad ni skall säga. Det kommer att ges åt er i den stunden,	19 But when they deliver you up, take no thought how or what ye shall speak: for it shall be given you in that same hour what ye shall speak.	19 οταν δε παραδιδωσιν υμας μη μεριμνησητε πως η τι λαλησητε δοθησεται γαρ υμιν εν εκεινη τη ωρα τι λαλησετε	19 אמתי דין דנשׂלמונכון לא תאצפון איכנא או מנא תמללון מתיהב לכון גיר בהי שׂעתא מא דתמללון	כאשר יתפשו אתכם אם תחשבו מה שתאמרו שבשעה שתצטרכו יבא לכם מענה.	[276]	19 When they seize you, do not consider what you will say, because in the hour that you are in need an answer will come to you.
10:20	20 och då är det inte ni som talar, utan er Faders Ande kommer att tala genom er.	20 For it is not ye that speak, but the Spirit of your Father which speaketh in you.	20 ου γαρ υμεις εστε οι λαλουντες αλλα το πνευμα του πατρος υμων το λαλουν εν υμιν	20 לא הוא גיר אנתון ממללין אלא רוחא דאבוכון ממללא בכון	אינכם המדברים כי אם רוח קדשו של אבי הוא הדובר בכם.	[277]	20 It will not be you who speak, but the Holy Spirit of my Father will speak through you.
10:21	21 En bror skall utlämna sin bror till att dödas och en far sitt barn, och barn skall sätta sig upp mot sina föräldrar och döda dem.	21 And the brother shall deliver up the brother to death, and the father the child: and the children shall rise up against their parents, and cause them to be put to death.	21 παραδωσει δε αδελφος αδελφον εις θανατον και πατηρ τεκνον και επαναστησονται τεκνα επι γονεις και θανατωσουσιν αυτους	21 נשׂלם דין אחא לאחוהי למותא ואבא לברה ונקומון בניא על אבהיהון ונמיתון אנון	ימסור האח את אחיו למות והאב לבנו ויקומו הבנים על האבות ויובילו אותם עד למות.	[278]	21 Brother will deliver up brother to death and a father his son; the sons will rise up against (their) fathers and lead them unto death.
10:22	22 Och ni skall bli hatade av alla för mitt namns skull. Men den som håller ut intill slutet skall bli frälst.	22 And ye shall be hated of all men for my name's sake: but he that endureth to the end shall be saved.	22 και εσεσθε μισουμενοι υπο παντων δια το ονομα μου ο δε υπομεινας εις τελος ουτος σωθησεται	22 ותהוון סניאין מן כלנשׂ מטל שׂמי אינא דין דנסיבר עדמא לחרתא הו נחא	ותהיו ללעג וזעוה לכל העמים על שמי אכן מי שיסבול עד עת קץ יושע.	[279]	22 You will become a derision and a fright to all the nations because of my name. Whoever endures, however, until the time of the end will be saved.
					פרק מ״ה
10:23	23 Och när man förföljer er i en stad, så fly till en annan. Amen säger jag er: Ni hinner inte igenom Israels städer, förrän Människosonen kommer.	23 But when they persecute you in this city, flee ye into another: for verily I say unto you, Ye shall not have gone over the cities of Israel, till the Son of man be come.	23 οταν δε διωκωσιν υμας εν τη πολει ταυτη φευγετε εις την αλλην αμην γαρ λεγω υμιν ου μη τελεσητε τας πολεις του ισραηλ εως αν ελθη ο υιος του ανθρωπου	23 מא דרדפין לכון דין במדינתא הדא ערוקו לכון לאחרתא אמין גיר אמר אנא לכון דלא תשׂלמון אנין כלהין מדינתא דבית איסריל עדמא דנאתא ברה דאנשׂא	עוד אמר יש״ו לתלמידיו כאשר ירדפו אתכם בעיר הזאת ברחו לאחרת אמן אני אומר לכם לא תשלימו לכם ערי ישראל עד כי יבא בן אדם.	[280]	23 Again Jesus said to his disciples: When they pursue you in this city flee to another; truly I say to you, you will not have completed for yourselves the cities of Israel before the Son of Man comes.			Sivan 29 Began sunset Mon June 22, 16 CE
10:24	24 En lärjunge är inte förmer än sin lärare och en tjänare inte förmer än sin herre.	24 The disciple is not above his master, nor the servant above his lord.	24 ουκ εστιν μαθητης υπερ τον διδασκαλον ουδε δουλος υπερ τον κυριον αυτου	24 לית תלמידא דיתיר מן רבה ולא עבדא מן מרה	אין תלמיד גדול מרבו ולא העבד גדול מאדוניו.	[281]	24 No disciple is greater than his teacher, nor is the servant greater than his master.
10:25	25 Det är nog för lärjungen att det går med honom som med hans lärare, och för tjänaren att det går med honom som med hans herre. Har man kallat husets Herre för Beelsebul, hur mycket mer skall man å inte kalla hans tjänare så.	25 It is enough for the disciple that he be as his master, and the servant as his lord. If they have called the master of the house Beelzebub, how much more shall they call them of his household?	25 αρκετον τω μαθητη ινα γενηται ως ο διδασκαλος αυτου και ο δουλος ως ο κυριος αυτου ει τον οικοδεσποτην βεελζεβουβ εκαλεσαν ποσω μαλλον τους οικιακους αυτου	25 ספק לה לתלמידא דנהוא איך רבה ולעבדא איך מרה אן למרה דביתא קרו בעלזבוב חד כמא לבני ביתה	די לתלמיד להיות כרבו ולעבד כאדוניו. אם לבעל הבית יקראו בעל זבוב כ״ש לבני ביתו.	[282]	25 It is sufficient for the disciple to be like his teacher, and for the servant to be like his master. If they call the master of the house Baalzebub, so much the more the sons of his house.
10:26	26 Var alltså inte rädda för dem. Ty ingenting är dolt som inte skall uppenbaras, och ingenting är gömt som inte skall komma i dagen.	26 Fear them not therefore: for there is nothing covered, that shall not be revealed; and hid, that shall not be known.	26 μη ουν φοβηθητε αυτους ουδεν γαρ εστιν κεκαλυμμενον ο ουκ αποκαλυφθησεται και κρυπτον ο ου γνωσθησεται	26 לא הכיל תדחלון מנהון לית גיר מדם דכסא דלא נתגלא ודמטשׂי דלא נתידע	אל תראו מהם שאין דבר שלא יראה ולא נעלם.	[283]	26 Do not fear them, because there is nothing which will not be seen, nor hidden (which will not be made known).
10:27	27 Vad jag säger till er i mörkret skall ni säga i ljuset, och vad ni hör viskas i ert öra skall ni ropa ut på taken.	27 What I tell you in darkness, that speak ye in light: and what ye hear in the ear, that preach ye upon the housetops.	27 ο λεγω υμιν εν τη σκοτια ειπατε εν τω φωτι και ο εις το ους ακουετε κηρυξατε επι των δωματων	27 מדם דאמר אנא לכון בחשׂוכא אומרוהי אנתון בנהירא ומדם דבאדניכון שׂמעין אנתון אכרזו על אגרא	אני אומר לכם בחשך אמרו אותו באור.	[284]	27 (That which) I say to you in darkness, say it in the light; (that which you hear by the ear, tell it in the gate).
10:28	28 Var inte rädda för dem som dödar kroppen men inte kan döda själen. Frukta i stället honom som kan fördärva både själ och kropp i Gehenna.	28 And fear not them which kill the body, but are not able to kill the soul: but rather fear him which is able to destroy both soul and body in hell.	28 και μη φοβηθητε απο των αποκτεινοντων το σωμα την δε ψυχην μη δυναμενων αποκτειναι φοβηθητε δε μαλλον τον δυναμενον και ψυχην και σωμα απολεσαι εν γεεννη	28 ולא תדחלון מן אילין דקטלין פגרא נפשׂא דין לא משׂכחין למקטל דחלו דין יתיראית מן מן דמשׂכח דלנפשׂא ולפגרא נובד בגהנא	ואל תפחדו מהורגי שאין בידם להרוג הנפשות רק פחדו לאשר יכולת בידו לאבד הנפש והגוף בגהינם.	[285]	28 Do not fear those who kill (bodies) who have no power to kill souls; but fear the one who has power to destroy the soul and the body in Gehenna.
10:29	29 Säljs inte två sparvar för ett kopparmynt? Och inte en enda faller till marken utan er Faders vilja.	29 Are not two sparrows sold for a farthing? and one of them shall not fall on the ground without your Father.	29 ουχι δυο στρουθια ασσαριου πωλειται και εν εξ αυτων ου πεσειται επι την γην ανευ του πατρος υμων	29 לא תרתין צפרין מזדבנן באסר וחדא מנהין בלעד מן אבוכון לא נפלא על ארעא	הלא שני צפורים אבדו בפרוטה אחת ולא תפול אחת מהם על הארץ כי אם ברצון אביכם שבשמים?	[286]	29 Are not two sparrows (sold) for a small coin and not one of them will fall to the earth except by the will of your Father who is heaven?
10:30	30 På er är till och med alla hårstrån räknade.	30 But the very hairs of your head are all numbered.	30 υμων δε και αι τριχες της κεφαλης πασαι ηριθμημεναι εισιν	30 דילכון דין אף מנא דרשׂכון כלהין מנין אנין	הלא שערות ראשיכם כלם ספורים?	[287]	30 Are not all the hairs of your head numbered?
10:31	31 Var alltså inte rädda. Ni är mer värda än många sparvar.	31 Fear ye not therefore, ye are of more value than many sparrows.	31 μη ουν φοβηθητε πολλων στρουθιων διαφερετε υμεις	31 לא הכיל תדחלון מן צפרא סגיאתא מיתרין אנתון	אל תראו שטובים מצפורים אדם.	[288]	31 Do not fear, because (you) are better than the sparrows.
10:32	32 Var och en som bekänner mig inför människorna, honom skall också jag bekänna inför min Fader i himlen.	32 Whosoever therefore shall confess me before men, him will I confess also before my Father which is in heaven.	32 πας ουν οστις ομολογησει εν εμοι εμπροσθεν των ανθρωπων ομολογησω καγω εν αυτω εμπροσθεν του πατρος μου του εν ουρανοις	32 כלנשׂ הכיל דנודא בי קדם בנינשׂא אודא בה אף אנא קדם אבי דבשׂמיא	המשבח אותי בפני אדם אשבחנו לפני אבי שבשמים.	[289]	32 He who praises me before man I will praise before my Father who is in heaven.
10:33	33 Men var och en som förnekar mig inför människorna, honom skall också jag förneka inför min Fader i himlen.	33 But whosoever shall deny me before men, him will I also deny before my Father which is in heaven.	33 οστις δ αν αρνησηται με εμπροσθεν των ανθρωπων αρνησομαι αυτον καγω εμπροσθεν του πατρος μου του εν ουρανοις	33 מן דין דנכפור בי קדם בנינשׂא אכפור בה אף אנא קדם אבי דבשׂמיא		[290]
					פרק מ״ו
10:34	34 Tro inte att jag har kommit för att skapa fred på jorden. Jag har inte kommit med fred utan med svärd.	34 Think not that I am come to send peace on earth: I came not to send peace, but a sword.	34 μη νομισητε οτι ηλθον βαλειν ειρηνην επι την γην ουκ ηλθον βαλειν ειρηνην αλλα μαχαιραν	34 לא תסברון דאתית דארמא שׂינא בארעא לא אתית דארמא שׂינא אלא חרבא	באותה שעה אמר יש״ו לתלמידיו אל תחשבו שבאתי לשים בארץ אלא חרב.	[291]	34 In that hour Jesus said to his disciples: Do not think I have come to put (peace) on the earth, but a sword.			Sivan 29 Began sunset Mon June 22, 16 CE
10:35	35 Jag har kommit för att skilja en son från sin far, en dotter från sin mor och en sonhustru från sin svärmor,	35 For I am come to set a man at variance against his father, and the daughter against her mother, and the daughter in law against her mother in law.	35 ηλθον γαρ διχασαι ανθρωπον κατα του πατρος αυτου και θυγατερα κατα της μητρος αυτης και νυμφην κατα της πενθερας αυτης	35 אתית גיר דאפלוג גברא על אבוהי וברתא על אמה וכלתא על חמתה	באתי להפריד האדם הבן מאביו והבת מאמה.		35 I have come to separate mankind, the son from his father and the daughter from her mother.
10:36	36 och en man får sina egna till fiender.	36 And a man's foes shall be they of his own household.	36 και εχθροι του ανθρωπου οι οικιακοι αυτου	36 ובעלדבבוהי דגברא בני ביתה	והאויבים להיות אהובים.	[292]	36 The enemy is to be loved ones.
10:37	37 Den som älskar sin far eller mor mer än mig är mig inte värdig, och den som älskar sin son eller dotter mer än mig är mig inte värdig.	37 He that loveth father or mother more than me is not worthy of me: and he that loveth son or daughter more than me is not worthy of me.	37 ο φιλων πατερα η μητερα υπερ εμε ουκ εστιν μου αξιος και ο φιλων υιον η θυγατερα υπερ εμε ουκ εστιν μου αξιος	37 מן דרחם אבא או אמא יתיר מן דלי לא שׂוא לי ומן דרחם ברא או ברתא יתיר מן דלי לא שׂוא לי	האוהב אביו ואמו יותר ממני איני ראוי לו.	[293]	37 He who loves his father and his mother more than me, I am not suitable for him.
10:38	38 Den som inte tar sitt kors och följer mig är mig inte värdig.	38 And he that taketh not his cross, and followeth after me, is not worthy of me.	38 και ος ου λαμβανει τον σταυρον αυτου και ακολουθει οπισω μου ουκ εστιν μου αξιος	38 וכל דלא שׂקל זקיפה ואתא בתרי לא שׂוא לי		[294]	39 He who loves his life will lose it, he who loses (it) for my sake will find it.
10:39	39 Den som finner sitt liv skall mista det, och den som mister sitt liv för min skull skall finna det.	39 He that findeth his life shall lose it: and he that loseth his life for my sake shall find it.	39 ο ευρων την ψυχην αυτου απολεσει αυτην και ο απολεσας την ψυχην αυτου ενεκεν εμου ευρησει αυτην	39 מן דאשׂכח נפשׂה נובדיה ומן דנובד נפשׂה מטלתי נשׂכחיה	האוהב את נפשו יאבדיה האובד אותי בשבילי ימצאנה.	[295]	34 In that hour Jesus said to his disciples: Do not think I have come to put (peace) on the earth, but a sword.
10:40	40 Den som tar emot er tar emot mig, och den som tar emot mig tar emot honom som har sänt mig.	40 He that receiveth you receiveth me, and he that receiveth me receiveth him that sent me.	40 ο δεχομενος υμας εμε δεχεται και ο εμε δεχομενος δεχεται τον αποστειλαντα με	40 מן דמקבל לכון לי מקבל ומן דלי מקבל למן דשׂלחני מקבל	המקבל אתכם יקבל אותי והמקבל אותי יקבל את אשר שלחני.	[296]	40 He who receives you, receives me and he who receives me, receives the one who sent me.
10:41	41 Den som tar emot en profet därför att det är en profet, han skall få en profets lön. Och den som tar emot en rättfärdig man därför att det är en rättfärdig, han skall få en rättfärdig mans lön.	41 He that receiveth a prophet in the name of a prophet shall receive a prophet's reward; and he that receiveth a righteous man in the name of a righteous man shall receive a righteous man's reward.	41 ο δεχομενος προφητην εις ονομα προφητου μισθον προφητου ληψεται και ο δεχομενος δικαιον εις ονομα δικαιου μισθον δικαιου ληψεται	41 מן דמקבל נביא בשׂם נביא אגרא דנביא נסב ומן דמקבל זדיקא בשׂם זדיקא אגרא דזדיקא נסב	המקבל נביא לשם נביא יקבל שכר הנביא והמקבל צדיק לשם צדיק יקבל שכר הצדיק.		41 He who receives a prophet in the name of a prophet, will receive the reward of the prophet; he who receives a righteous one in the name of a righteous one, will receive the reward of the righteous one.
10:42	42 Och den som ger en av dessa små en bägare friskt vatten att dricka, därför att det är en lärjunge - amen säger jag er: Han skall inte gå miste om sin lön."	42 And whosoever shall give to drink unto one of these little ones a cup of cold water only in the name of a disciple, verily I say unto you, he shall in no wise lose his reward.	42 και ος εαν ποτιση ενα των μικρων τουτων ποτηριον ψυχρου μονον εις ονομα μαθητου αμην λεγω υμιν ου μη απολεση τον μισθον αυτου	42 וכל דמשׂקא לחד מן הלין זעורא כסא דקרירא בלחוד בשׂמא דתלמידא אמין אמר אנא לכון דלא נובד אגרה	והנותן כלי א״ של מים קרים לאחד מתלמידי הקטנים לשם תלמידי אמן אני אומר לכם שלא יאבד שכרו.	[297]	42 He who gives a vessel of cold water to one of my little disciples in the name of my disciple, truly I say to you that he will not lose his reward.
					פרק מ״ז		Chapter 11
11:1	1 När Jesus hade gett sina tolv lärjungar alla dessa föreskrifter, gick han därifrån för att undervisa och predika i deras städer.	1 And it came to pass, when Jesus had made an end of commanding his twelve disciples, he departed thence to teach and to preach in their cities.	1 και εγενετο οτε ετελεσεν ο ιησους διατασσων τοις δωδεκα μαθηταις αυτου μετεβη εκειθεν του διδασκειν και κηρυσσειν εν ταις πολεσιν αυτων	1 והוא דכד שׂלם ישׂוע למפקדו לתרעסר תלמידוהי שׂני מן תמן למלפו ולמכרזו במדינתהון	ויהי בכלות יש״ו לצוות לשנים עשר תלמידיו ויעבור משם ויצום ללמד ולהוכיח בעריהם.	[298]	1 It came to pass when Jesus finished commanding his twelve disciples that he passed on from there and commanded them to teach and reprove in their [own] cities.			Sivan 29 Began sunset Mon June 22, 16 CE
11:2	2 Johannes fick i fängelset höra talas om Kristi gärningar. Han sände då bud med sina lärjungar	2 Now when John had heard in the prison the works of Christ, he sent two of his disciples,	2 ο δε ιωαννης ακουσας εν τω δεσμωτηριω τα εργα του χριστου πεμψας δυο των μαθητων αυτου	2 יוחנן דין כד שׂמע בית אסירא עבדוהי דמשׂיחא שׂדר ביד תלמידוהי	וישמע יוחנן בהיותו תפוס מעשה יש״ו וישלח שנים מתלמידיו	[299]	2 John, when he was in captivity, heard of the work of Jesus and sent two of his disciples
11:3	3 och frågade honom: "Är du den som skulle komma, eller skall vi vänta på någon annan?"	3 And said unto him, Art thou he that should come, or do we look for another?	3 ειπεν αυτω συ ει ο ερχομενος η ετερον προσδοκωμεν	3 ואמר לה אנת הו הו דאתא או לאחרין הו מסכין אנחנן	לאמר לו האתה הוא מי שעתיד לבא או נקוה אחר.	[300]	3 saying to him: Are you the one who is to come or should we expect another.
11:4	4 Jesus svarade dem: "Gå och berätta för Johannes vad ni hör och ser:	4 Jesus answered and said unto them, Go and shew John again those things which ye do hear and see:	4 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις πορευθεντες απαγγειλατε ιωαννη α ακουετε και βλεπετε	4 ענא ישׂוע ואמר להון זלו אשׂתעו ליוחנן אילין דשׂמעין אנתון וחזין	ויען להם יש״ו לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם	[301]	4 Jesus answered them: Go and tell John that which you have seen and that which you have heard:
11:5	5 Blinda får sin syn, lama går, spetälska blir rena, döva hör, döda uppstår och för fattiga predikas glädjens budskap.	5 The blind receive their sight, and the lame walk, the lepers are cleansed, and the deaf hear, the dead are raised up, and the poor have the gospel preached to them.	5 τυφλοι αναβλεπουσιν και χωλοι περιπατουσιν λεπροι καθαριζονται και κωφοι ακουουσιν νεκροι εγειρονται και πτωχοι ευαγγελιζονται	5 סמיא חזין וחגירא מהלכין וגרבא מתדכין וחרשׂא שׂמעין ומיתא קימין ומסכנא מסתברין	העורים רואים ופסחים הולכים והמצורעים נטהרים והחרשים שומעים והחיים מתים והענוים מתפשרים.	[302]	5 the blind see, the lame walk, the lepers are cleansed, the deaf hear, the dead are revived and the poor are acquitted.
11:6	6 Och salig är den som inte tar anstöt av mig."	6 And blessed is he, whosoever shall not be offended in me.	6 και μακαριος εστιν ος εαν μη σκανδαλισθη εν εμοι	6 וטובוהי לאינא דלא נתכשׂל בי	ואשרי אשר לא יהיה נבוך בי.	[303]	6 Blessed is he who is not perplexed in me.
11:7	7 När de hade gått, började Jesus tala till folket om Johannes: "Vad gick ni ut i öknen för att se? Ett strå som vajar för vinden?	7 And as they departed, Jesus began to say unto the multitudes concerning John, What went ye out into the wilderness to see? A reed shaken with the wind?	7 τουτων δε πορευομενων ηρξατο ο ιησους λεγειν τοις οχλοις περι ιωαννου τι εξηλθετε εις την ερημον θεασασθαι καλαμον υπο ανεμου σαλευομενον	7 כד דין אזלו שׂרי ישׂוע למאמר לכנשׂא על יוחנן מנא נפקתון לחורבא למחזא קניא דמן רוחא מתתזיע	ויהי המה הולכים ויחל יש״ו לדבר אל החבורות מיוחנן. לראות מה יצאתם במדבר קנה מושלכת ברוחי	[304]	7 It came to pass as they were going that Jesus began to speak to the crowds about John: You went out into the wilderness to see what? A reed cast about by the wind?
11:8	8 Om inte, vad gick ni ut för att se? En man klädd i fina kläder? Se, de som bär fina kläder finns i kungapalatsen.	8 But what went ye out for to see? A man clothed in soft raiment? behold, they that wear soft clothing are in kings' houses.	8 αλλα τι εξηλθετε ιδειν ανθρωπον εν μαλακοις ιματιοις ημφιεσμενον ιδου οι τα μαλακα φορουντες εν τοις οικοις των βασιλεων εισιν	8 ואלא מנא נפקתון למחזא גברא דנחתא רכיכא לבישׂ הא אילין דרכיכא לבישׂין בית מלכא אנון	או מה יצאתם לראות? התחשבו שיוחנן אדם לבוש בגדים רבים? הנה לובשי הבגדים רבים בבתי המלכים.	[305]	8 Or what did you go out to see? Do you think that John was a man clothed in noble garments? Behold those who wear noble garments are in king's houses.
11:9	9 Men vad gick ni då ut för att se? En profet? Ja, det säger jag er: Han är ännu mer än en profet.	9 But what went ye out for to see? A prophet? yea, I say unto you, and more than a prophet.	9 αλλα τι εξηλθετε ιδειν προφητην ναι λεγω υμιν και περισσοτερον προφητου	9 ואלא מנא נפקתון למחזא נביא אין אמר אנא לכון ויתיר מן נביא	א״כ מה יצאתם לראות נביא? באמת אני אומר לכם שזה גדול מנביא.		9 If so, what did you go out to see, a prophet? Truly I say to you that this one is greater than a prophet.
11:10	10 Det är om honom det står skrivet: Se, jag sänder min budbärare framför dig, och han skall bereda vägen för dig.	10 For this is he, of whom it is written, Behold, I send my messenger before thy face, which shall prepare thy way before thee.	10 ουτος γαρ εστιν περι ου γεγραπται ιδου εγω αποστελλω τον αγγελον μου προ προσωπου σου ος κατασκευασει την οδον σου εμπροσθεν σου	10 הנו גיר דעלוהי כתיב דהא אנא משׂדר אנא מלאכי קדם פרצופך דנתקן אורחא קדמיך	זהו שנכתב בעדו הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני.	[306]	10 This is he about whom it is written: Behold I am sending my messenger and he will make the way clear before me.
					פרק מ״ח
11:11	11 Amen säger jag er: Bland dem som är födda av kvinnor har ingen trätt fram som är större än Johannes Döparen. Men den mindre i himmelriket är större än han.	11 Verily I say unto you, Among them that are born of women there hath not risen a greater than John the Baptist: notwithstanding he that is least in the kingdom of heaven is greater than he.	11 αμην λεγω υμιν ουκ εγηγερται εν γεννητοις γυναικων μειζων ιωαννου του βαπτιστου ο δε μικροτερος εν τη βασιλεια των ουρανων μειζων αυτου εστιν	11 אמין אמרנא לכון דלא קם בילידי נשׂא דרב מן יוחנן מעמדנא זעורא דין במלכות שׂמיא רב הו מנה	עוד אמר יש״ו לתלמידיו באמת אני דובר לכם בכל ילדי הנשים לא קם גדול מיוחנן המטביל.	[307]	11 Again Jesus said to his disciples: Truly I say to you, among all those born of women none has arisen greater than John the Baptizer.
11:12	12 Och från Johannes Döparens dagar ända till nu är himmelriket utsatt för våld, och våldsmän förtrycker det.	12 And from the days of John the Baptist until now the kingdom of heaven suffereth violence, and the violent take it by force.	12 απο δε των ημερων ιωαννου του βαπτιστου εως αρτι η βασιλεια των ουρανων βιαζεται και βιασται αρπαζουσιν αυτην	12 מן יומי יוחנן דין מעמדנא ועדמא להשׂא מלכותא דשׂמיא בקטירא מתדברא וקטירנא מחטפין לה	מימיו עד עתה מלכות שמים עשוקה קורעים אותה.	[308]	12 From his days until now the kingdom of heaven has been oppressed (and senseless persons) have been rending it.
11:13	13 Ty alla profeterna och lagen har profeterat fram till Johannes,	13 For all the prophets and the law prophesied until John.	13 παντες γαρ οι προφηται και ο νομος εως ιωαννου προεφητευσαν	13 כלהון גיר נביא ואוריתא עדמא ליוחנן אתנביו	שכל הנביאים והתורה דברו על יוחנן.	[309]	13 For all the prophets and the law spoke concerning John.
11:14	14 och om ni vill ta emot det - han är den Elia som skulle komma.	14 And if ye will receive it, this is Elias, which was for to come.	14 και ει θελετε δεξασθαι αυτος εστιν ηλιας ο μελλων ερχεσθαι	14 ואן צבין אנתון קבלו דהויו אליא דעתיד למאתא	ואם תרצו לקבלו הוא אליה העתיד לבא.	[310]	14 If you wish to receive it, he is Elijah who is going to come.
11:15	15 Lyssna, du som har öron!	15 He that hath ears to hear, let him hear.	15 ο εχων ωτα ακουειν ακουετω	15 מן דאית לה אדנא דנשׂמע נשׂמע	למי אזנים לשמוע ישמע.		15 He who has ears to hear, let him hear.
					פרק מ״ט
11:16	16 Vad skall jag likna detta släkte vid? De liknar barn, som sitter på torgen och ropar till andra barn:	16 But whereunto shall I liken this generation? It is like unto children sitting in the markets, and calling unto their fellows,	16 τινι δε ομοιωσω την γενεαν ταυτην ομοια εστιν παιδαριοις εν αγοραις καθημενοις και προσφωνουσιν τοις εταιροις αυτων	16 למן דין אדמיה לשׂרבתא הדא דמיא לטליא דיתבין בשׂוקא וקעין לחבריהון	עוד אמר יש״ו זה הדור אדמהו לנערים היושבים בשוק קוראים זה לזה	[311]	16 Again Jesus said: I will liken this generation to lads who sit in the market place calling to one another,
11:17	17 Vi har spelat flöjt för er, men ni dansade inte. Vi har sjungit sorgesånger, men ni grät inte.	17 And saying, We have piped unto you, and ye have not danced; we have mourned unto you, and ye have not lamented.	17 και λεγουσιν ηυλησαμεν υμιν και ουκ ωρχησασθε εθρηνησαμεν υμιν και ουκ εκοψασθε	17 ואמרין זמרן לכון ולא רקדתון ואלין לכון ולא ארקדתון	ואומרים שדנו ולא דקדקתם ספרנו לכם ולא בכיתם.	[312]	17 saying: (We sang to you), and you did not (dance; we wailed) to you, and you did not weep.
11:18	18 Johannes kom, och han varken äter eller dricker, och man säger: Han är besatt .	18 For John came neither eating nor drinking, and they say, He hath a devil.	18 ηλθεν γαρ ιωαννης μητε εσθιων μητε πινων και λεγουσιν δαιμονιον εχει	18 אתא גיר יוחנן דלא אכל ולא שׂתא ואמרין דיוא אית בה	כי בא יוחנן ואינו אוכל ושותה ואומרים עליו שהוא אחוז משדים.	[313]	18 Because John came neither eating nor drinking, and they say concerning him: He is possessed of demons.
11:19	19 Människosonen kom, och han äter och dricker, och då säger man: Se, vilken frossare och drinkare, en vän till publikaner och syndare! Men Visheten har fått rätt av sina barn."	19 The Son of man came eating and drinking, and they say, Behold a man gluttonous, and a winebibber, a friend of publicans and sinners. But wisdom is justified of her children.	19 ηλθεν ο υιος του ανθρωπου εσθιων και πινων και λεγουσιν ιδου ανθρωπος φαγος και οινοποτης τελωνων φιλος και αμαρτωλων και εδικαιωθη η σοφια απο των τεκνων αυτης	19 אתא ברה דאנשׂא אכל ושׂתא ואמרין הא גברא אכולא ושׂתא חמרא ורחמא דמכסא ודחטיא ואזדדקת חכמתא מן עבדיה	ובן האדם בא לאכול ולשתות ואומר עליו שהוא זולל וסובא ואוהב לפריצים וחוטאים והסכלים שופטים לחכמים.	[314]	19 But the Son of Man came eating and drinking, and one says concerning him: He is a glutton, a drunkard, and a friend to violent men and sinners. So fools judge the wise.
					פרק חמשים
11:20	20 Sedan började Jesus gå till rätta med de städer där han hade utfört sina många kraftgärningar och förebrå dem att de inte hade omvänt sig.	20 Then began he to upbraid the cities wherein most of his mighty works were done, because they repented not:	20 τοτε ηρξατο ονειδιζειν τας πολεις εν αις εγενοντο αι πλεισται δυναμεις αυτου οτι ου μετενοησαν	20 הידין שׂרי ישׂוע למחסדו מדינתא אילין דהוו בהין חילוהי סגיאא ולא תבו	אז התחיל יש״ו לקלל הנערים שנעשו מאותותיו ולא חזרו בתשובה.	[315]	20 Then Jesus began to curse (the cities in which) his signs were done, for they did not turn in repentance.
11:21	21 "Ve dig, Korasin! Ve dig, Betsaida! Ty om de kraftgärningar som har utförts hos er hade blivit gjorda i Tyrus och Sidon, skulle de för länge sedan ha omvänt sig i säck och aska.	21 Woe unto thee, Chorazin! woe unto thee, Bethsaida! for if the mighty works, which were done in you, had been done in Tyre and Sidon, they would have repented long ago in sackcloth and ashes.	21 ουαι σοι χοραζιν ουαι σοι βηθσαιδα οτι ει εν τυρω και σιδωνι εγενοντο αι δυναμεις αι γενομεναι εν υμιν παλαι αν εν σακκω και σποδω μετενοησαν	21 ואמר הוא וי לכי כורזין וי לכי בית-צידא דאלו בצור ובצידן הוו חילא אילין דהוו בכין כבר דין בסקא ובקטמא תבו	אי לך בורוזואים ואי לך בית שידה שאם בצור וסדום לעז טיראו דיטיר או סדומה נעשו האותות שנעשו בכם היו חוזרות בתשובה בזמן ההוא בשק ואפר.	[316]	21 Woe to you (Corozim) and woe to you Beth Saida, for if in Tyre and Sodom, that is, Tirao deter or Sidomah, the signs had been done which were done in you, they would have turned in repentance at that time in sack cloth and ashes.
11:22	22 Jag säger er: För Tyrus och Sidon skall det på domens dag bli lindrigare än för er.	22 But I say unto you, It shall be more tolerable for Tyre and Sidon at the day of judgment, than for you.	22 πλην λεγω υμιν τυρω και σιδωνι ανεκτοτερον εσται εν ημερα κρισεως η υμιν	22 ברם אמר אנא לכין דלצור ולצידן נהוא ניח ביומא דדינא או לכין	אמן אני אומר לכם יותר קל יהיה לצור וסדום אכן.	[317]	22 Truly I say to you, it shall be easier for Tyre and Sodom (than for you).
11:23	23 Och du, Kapernaum, skall du kanske upphöjas till himlen? Nej, ner i helvetet skall du fara. Ty om de kraftgärningar som har utförts i dig hade gjorts i Sodom, skulle det ha stått ännu i dag.	23 And thou, Capernaum, which art exalted unto heaven, shalt be brought down to hell: for if the mighty works, which have been done in thee, had been done in Sodom, it would have remained until this day.	23 και συ καπερναουμ η εως του ουρανου υψωθεισα εως αδου καταβιβασθηση οτι ει εν σοδομοις εγενοντο αι δυναμεις αι γενομεναι εν σοι εμειναν αν μεχρι της σημερον	23 ואנתי כפרנחום הי דעדמא לשׂמיא אתתרימתי עדמא לשׂיול תתחתין דאלו בסדום הוו חילא אילין דהוו בכי קימא הות עדמא ליומנא	ואתה כפר נחום אם לשמים תעלה? משם תורד. שאם בסדום נעשו מאותות שנעשו בך אולי תשאר. עד שאול תורד.	[318]	23 You Capernaum, will you ascend to heaven? From there you will be brought down. Because if in Sodom the signs which were done in you had been done, perhaps she would have remained. Unto Sheol you will be brought down.
11:24	24 Men jag säger er: För Sodoms land skall det på domens dag vara lindrigare än för dig."	24 But I say unto you, That it shall be more tolerable for the land of Sodom in the day of judgment, than for thee.	24 πλην λεγω υμιν οτι γη σοδομων ανεκτοτερον εσται εν ημερα κρισεως η σοι	24 ברם אמרנא לכי דלארעא דסדום נהוא ניח ביומא דדינא או לכי	אמן אני אומר לך שיותר קל יהיה לארץ סדום ליום הדין ממך.	[319]	24 Truly I say to you that it shall be easier for the land of Sodom in the day of judgment than for you.
					פרק נ״א
11:25	25 Vid den tiden sade Jesus: "Jag prisar dig, Fader, du himlens och jordens Herre, för att du har dolt detta för de visa och kloka och uppenbarat det för de små.	25 At that time Jesus answered and said, I thank thee, O Father, Lord of heaven and earth, because thou hast hid these things from the wise and prudent, and hast revealed them unto babes.	25 εν εκεινω τω καιρω αποκριθεις ο ιησους ειπεν εξομολογουμαι σοι πατερ κυριε του ουρανου και της γης οτι απεκρυψας ταυτα απο σοφων και συνετων και απεκαλυψας αυτα νηπιοις	25 בהו זבנא ענא ישׂוע ואמר מודא אנא לך אבי מרא דשׂמיא ודארעא דכסית הלין מן חכימא וסכולתנא וגלית אנין לילודא	בעת ההיא נתרומם יש״ו ואומר אני ישתבח אני בורא שמים והארץ שהסתרת דברים אלה מהחכמים והנבונים וגלית אותם לעניים.	[320]	25 At that time Jesus raised himself up and said: Be praised (my Father) creator of heaven and earth, because you have hidden these words from the wise and prudent and have revealed them to the humble.
11:26	26 Ja, Fader, detta var din goda vilja.	26 Even so, Father: for so it seemed good in thy sight.	26 ναι ο πατηρ οτι ουτως εγενετο ευδοκια εμπροσθεν σου	26 אין אבי דהכנא הוא צבינא קדמיך	אמנם כי כן ישר לפניך אבי.	[321]	26 Truly this is because it was upright before you, my Father.
11:27	27 Allt har min Fader överlämnat åt mig. Och ingen känner Sonen utom Fadern. Inte heller känner någon Fadern utom Sonen och den som Sonen vill uppenbara honom för.	27 All things are delivered unto me of my Father: and no man knoweth the Son, but the Father; neither knoweth any man the Father, save the Son, and he to whomsoever the Son will reveal him.	27 παντα μοι παρεδοθη υπο του πατρος μου και ουδεις επιγινωσκει τον υιον ει μη ο πατηρ ουδε τον πατερα τις επιγινωσκει ει μη ο υιος και ω εαν βουληται ο υιος αποκαλυψαι	27 כל מדם אשׂתלם לי מן אבי ולא אנשׂ ידע לברא אלא אן אבא אף לא לאבא אנשׂ ידע אלא אן ברא ולמן דצבא ברא דנגלא	הכל נתון לי מאת אבי. ואין מכיר את הבן אלא האב בלבד ולאב אין מכיר אלא הבן ולאשר ירצה הבן לגלותו.	[322]	27 All has been given to me from my Father. There is none who knows the son, but the Father alone, and the Father no one knows, but the son and to whomever the son wishes to reveal him.
11:28	28 Kom till mig, alla ni som arbetar och bär på tunga bördor, så skall jag ge er vila.	28 Come unto me, all ye that labour and are heavy laden, and I will give you rest.	28 δευτε προς με παντες οι κοπιωντες και πεφορτισμενοι καγω αναπαυσω υμας	28 תו לותי כלכון לאיא ושׂקילי מובלא ואנא אניחכון	בואו אליו כל היגעים ונושאי העמל ואני אעזור אתכם לשאת עולכם.	[323]	28 Come unto me all you who are weary and who are enduring labor, and I will help you to bear your yoke.
11:29	29 Ta på er mitt ok och lär av mig, ty jag är mild och ödmjuk i hjärtat. Då skall ni finna ro för era själar.	29 Take my yoke upon you, and learn of me; for I am meek and lowly in heart: and ye shall find rest unto your souls.	29 αρατε τον ζυγον μου εφ υμας και μαθετε απ εμου οτι πραος ειμι και ταπεινος τη καρδια και ευρησετε αναπαυσιν ταις ψυχαις υμων	29 שׂקולו נירי עליכון וילפו מני דניח אנא ומכיך אנא בלבי ומשׂכחין אנתון ניחא לנפשׂתכון	צאו עולי עולכם ולמדו ממני ותכירו כי עני אני וטוב ובר הלבב ותמצאו מרגוע לנפשותיכם	[324]	29 (Take) my yoke as your yoke and learn of me that I am humble and good and pure of heart and you shall find rest for your souls,
11:30	30 Ty mitt ok är milt, och min börda är lätt."	30 For my yoke is easy, and my burden is light.	30 ο γαρ ζυγος μου χρηστος και το φορτιον μου ελαφρον εστιν	30 נירי גיר בסים הו ומובלי קלילא הי	רק ומשאי קל.	[325]	30 (because my yoke is soft) and my burden light.
					פרק נ״ב		Chapter 12
12:1	1 Vid den tiden gick Jesus genom ett sädesfält på sabbaten. Hans lärjungar var hungriga och började rycka av ax och äta.	1 At that time Jesus went on the sabbath day through the corn; and his disciples were an hungred, and began to pluck the ears of corn, and to eat.	1 εν εκεινω τω καιρω επορευθη ο ιησους τοις σαββασιν δια των σποριμων οι δε μαθηται αυτου επεινασαν και ηρξαντο τιλλειν σταχυας και εσθιειν	1 בהו זבנא מהלך הוא ישׂוע בשׂבתא בית זרעא ותלמידוהי כפנו ושׂריו מלגין שׂבלא ואכלין	בעת ההיא עבר יש״ו בקמות ביום השבת ותלמידיו רעבים התחילו לעקור השבולים ולפרוך אותם בין ידיהם ולאכול אותם.	[326]	1 At that time Jesus passed through the standing grain on the Sabbath day, and his disciples being hungry began to pluck the ears and to crush them between their hands and to eat them.		Date stamp: Aviv 21, the 7^th Day of the Feast of Unleavened Bread, Sabbath #1 [of 8][327] of Omer [Began sunset Fri April 17, 16 CE.]	Aviv 21 7^th Day of the Feast of Unleavened Bread Sabbath #1 [of 8][328] of Omer Began sunset Fri April 17, 16 CE
12:2	2 När fariseerna såg det, sade de till honom: "Se, dina lärjungar gör det som inte är tillåtet på sabbaten."	2 But when the Pharisees saw it, they said unto him, Behold, thy disciples do that which is not lawful to do upon the sabbath day.	2 οι δε φαρισαιοι ιδοντες ειπον αυτω ιδου οι μαθηται σου ποιουσιν ο ουκ εξεστιν ποιειν εν σαββατω	2 פרישׂא דין כד חזו אנון אמרין לה הא תלמידיך עבדין מדם דלא שׂליט למעבד בשׂבתא	ויראו הפרושים ויאמרו אליו הנה תלמידך עושים דבר שאינו נכון לעשות ביום השבת.	[329]	2 The Pharisees saw it and said to him: Behold your disciples are doing that which is not proper to do on the Sabbath day.		The term “the Day of the Sabbath,” as used within the NT, is preferentially used in refernence to the 1^st, 2^nd, and 8^th of 8 Seventh Day Sabbaths within the Reckoning of Omer towards the Seventh Day Pentecost! Cf. Matthew 12:1, 2, 11; 24:20. More…
12:3	3 Han svarade dem: "Har ni inte läst vad David gjorde, när han och hans följeslagare var hungriga:	3 But he said unto them, Have ye not read what David did, when he was an hungred, and they that were with him;	3 ο δε ειπεν αυτοις ουκ ανεγνωτε τι εποιησεν δαβιδ οτε επεινασεν αυτος και οι μετ αυτου	3 הו דין אמר להון לא קריתון מנא עבד דויד כד כפן ואילין דעמה	ויען להם יש״ו ולא קראתם מה שעשה דוד כשהיה רעב ואנשיו	[330]	3 Jesus answered them: Have you not read what David did when he was hungry and his men
12:4	4 hur han gick in i Guds hus och åt skådebröden, som varken han eller de som var med honom fick äta, utan endast prästerna?	4 How he entered into the house of God, and did eat the shewbread, which was not lawful for him to eat, neither for them which were with him, but only for the priests?	4 πως εισηλθεν εις τον οικον του θεου και τους αρτους της προθεσεως εφαγεν ους ουκ εξον ην αυτω φαγειν ουδε τοις μετ αυτου ει μη τοις ιερευσιν μονοις	4 איכנא על לביתא דאלהא ולחמא דפתורה דמריא אכל הו דלא שׂליט הוא לה למאכל ולא לאילין דעמה אלא אן לכהנא בלחוד	בבית האלקים שאכלו מלחם הפנים בלעז פא״ן סאג״רה שאינו נאכל אלא לכהנים בלבד.	[331]	4 in the house of God when they ate from the bread of the Presence, that is, paan sagrah, which is not to be eaten except by the priests alone?
12:5	5 Eller har ni inte läst i lagen att prästerna i templet på sabbaten bryter mot sabbaten och ändå är utan skuld?	5 Or have ye not read in the law, how that on the sabbath days the priests in the temple profane the sabbath, and are blameless?	5 η ουκ ανεγνωτε εν τω νομω οτι τοις σαββασιν οι ιερεις εν τω ιερω το σαββατον βεβηλουσιν και αναιτιοι εισιν	5 או לא קריתון באוריתא דכהנא בהיכלא מחלין לה לשׂבתא ודלא עדלי אנון	וגם בתורה לא קראתם שהכהנים בבית המקדש מחללים לפעמים השבתות ואין להם חטא?	[332]	5 Also in the Torah have you not read that the priests in the Temple sometimes profane the Sabbaths and are without sin?
12:6	6 Jag säger er: Här ser ni det som är större än templet.	6 But I say unto you, That in this place is one greater than the temple.	6 λεγω δε υμιν οτι του ιερου μειζων εστιν ωδε	6 אמר אנא לכון דין דרב מן היכלא אית הרכא	אמן אני אומר לכם שמקדש גדול ממנו הוא.	[333]	6 Truly I say to you that the temple is greater than this.
12:7	7 Om ni hade förstått vad detta betyder: Jag vill se barmhärtighet och inte offer, så skulle ni inte ha dömt de oskyldiga.	7 But if ye had known what this meaneth, I will have mercy, and not sacrifice, ye would not have condemned the guiltless.	7 ει δε εγνωκειτε τι εστιν ελεον θελω και ου θυσιαν ουκ αν κατεδικασατε τους αναιτιους	7 אלו דין ידעין הויתון מנו חננא צבא אנא ולא דבחתא לא מחיבין הויתון לאילין דדלא עדלי אנון	אילו ידעתם מהו חסד חפצתי ולא זבה לא הייתם מחייבים התמימים.	[334]	7 If you had known what this is: I desire kindness and not (sacrifice), you would not have convicted the innocent.
12:8	8 Ty Människosonen är sabbatens Herre."	8 For the Son of man is Lord even of the sabbath day.	8 κυριος γαρ εστιν και του σαββατου ο υιος του ανθρωπου	8 מרה גיר דשׂבתא איתוהי ברה דאנשׂא	שבן אדם אדון השבת.	[335]	8 For the Son of Man is lord of the Sabbath.	For the Son of Man is lord of the titles [as in title deeds, defining words, etc.]	Notice the alternate MSS!
					פרק נ״ג
12:9	9 Sedan begav han sig därifrån och gick in i deras synagoga.	9 And when he was departed thence, he went into their synagogue:	9 και μεταβας εκειθεν ηλθεν εις την συναγωγην αυτων	9 ושׂני מן תמן ישׂוע ואתא לכנושׂתהון	ויהי לקצת הימים ויעבור משם יש״ו ויבא בבתי כנסיותם.	[336]	9 It came to pass at the end of the days that Jesus passed on from there and entered into their Synagogues.	And it came to pass at the beginning of the hot season that Jesus passed on from there and entered into their Synagogues.	Cf. the real meaning of the Hebrew word “קצ”!	Aviv 21 7^th Day of the Feast of Unleavened Bread Sabbath #1 [of 8][337] of Omer Began sunset Fri April 17, 16 CE
								It came to pass, at the beginning of the summer, that Jesus passed on from there and entered into their Synagogues.	Cf. above!
								And it came to pass at the point of the beginning of the summer that Yeshu passed on from there and entered into their Synagogues.
12:10	10 Där fanns en man som hade en förtvinad hand. De frågade Jesus: "Är det tillåtet att bota på sabbaten?" De ville nämligen ha något att anklaga honom för.	10 And, behold, there was a man which had his hand withered. And they asked him, saying, Is it lawful to heal on the sabbath days? that they might accuse him.	10 και ιδου ανθρωπος ην την χειρα εχων ξηραν και επηρωτησαν αυτον λεγοντες ει εξεστιν τοις σαββασιν θεραπευειν ινα κατηγορησωσιν αυτου	10 וגברא חד אית הוא תמן דיבישׂא אידה ומשׂאלין הוו לה ואמרין דאן שׂליט בשׂבתא למאסיו איך דנאכלון קרצוהי	ושם אדם וידו יבשה וישאלוהו לאמר אם מותר בשבת לרפאתו.	[338]	10 A man was there with a withered hand; so they asked him saying: Is it permissible to heal him on the Sabbath?			Aviv 28 Sabbath #2 [of 8] of Omer Began sunset Fri April 24, 16 CE or else[339] Zif 6 Sabbath #3 [of 8] of Omer Began sunset Fri May 1, 16 CE
12:11	11 Han svarade dem: "Vem av er skulle inte gripa tag i sitt får och dra upp det om det faller i en grop, och det också på sabbaten?	11 And he said unto them, What man shall there be among you, that shall have one sheep, and if it fall into a pit on the sabbath day, will he not lay hold on it, and lift it out?	11 ο δε ειπεν αυτοις τις εσται εξ υμων ανθρωπος ος εξει προβατον εν και εαν εμπεση τουτο τοις σαββασιν εις βοθυνον ουχι κρατησει αυτο και εγερει	11 הו דין אמר להון מנו מנכון גברא דאית לה ערבא חד ואן נפל בחברא ביומא דשׂבתא לא אחד ומקים לה	ויאמר להם מי בכם שיש לו צאן אחת ותפול בשוחה ביום השבת ולא יקימנה.		11 He said to them: Who among you has a sheep that falls into a pit on the Sabbath day and does not raise it up?	And he said unto them, Who among you has a sheep that falls into a pit on the Sabbath day and does not raise it up? [340]	The term “the Day of the Sabbath,” as used within the NT, is preferentially, but not exclusively, used in refernence to the 1^st, 2^nd, and 8^th of 8 Seventh Day Sabbaths within the Reckoning of Omer towards the Seventh Day Pentecost! Cf. Matthew 12:1, 2, 11; 24:20. More…
12:12	12 Hur mycket mer är inte en människa värd än ett får! Alltså är det tillåtet att göra gott på sabbaten."	12 How much then is a man better than a sheep? Wherefore it is lawful to do well on the sabbath days.	12 ποσω ουν διαφερει ανθρωπος προβατου ωστε εξεστιν τοις σαββασιν καλως ποιειν	12 כמא דין יתיר ברנשׂא מן ערבא מדין שׂליט הו בשׂבתא למעבד דשׂפיר	כ״ש האדם שהוא טוב ממנה. לפיכך מותר לעשות ויש לאדם לעשות יותר טוב בשבת.		12 So much the more is man better than that. Therefore it is permissible and [necessary] for man to do better on the Sabbath.
12:13	13 Sedan sade han till mannen: "Räck ut din hand." Han räckte ut den, och den var nu lika frisk som den andra.	13 Then saith he to the man, Stretch forth thine hand. And he stretched it forth; and it was restored whole, like as the other.	13 τοτε λεγει τω ανθρωπω εκτεινον την χειρα σου και εξετεινεν και αποκατεσταθη υγιης ως η αλλη	13 הידין אמר להו גברא פשׂוט אידך ופשׂט אידה ותקנת איך חברתה	אז אמר לאיש נטה ידך. ויט ידו ותשב כמו האחרת.	[341]	13 Then he said to the man: Stretch out your hand. He stretched out his hand, and it returned as the other.
12:14	14 Fariseerna gick då ut och överlade om att döda honom.	14 Then the Pharisees went out, and held a council against him, how they might destroy him.	14 οι δε φαρισαιοι συμβουλιον ελαβον κατ αυτου εξελθοντες οπως αυτον απολεσωσιν	14 ונפקו פרישׂא ומלכא נסבו עלוהי איך דנובדוניהי	ואז נוסדו הפרושים וינכלו אליו להמיתו.	[342]	14 Then the Pharisees took counsel and plotted to put him to death.
					פרק נ״ד
12:15	15 När Jesus fick veta det, drog han sig undan. Många följde honom, och han botade dem alla.	15 But when Jesus knew it, he withdrew himself from thence: and great multitudes followed him, and he healed them all;	15 ο δε ιησους γνους ανεχωρησεν εκειθεν και ηκολουθησαν αυτω οχλοι πολλοι και εθεραπευσεν αυτους παντας	15 ישׂוע דין ידע ושׂני לה מן תמן ואזלו בתרה כנשׂא סגיאא ואסי לכלהון	ויהי אחרי זאת וידע יש״ו ויט משם וילכו אחריו חולים רבים וירפא את כולם.	[343]	15 It came to pass after this that Jesus knew it; so he turned aside from there. Many sick followed him and he healed all of them.			Aviv 28 Sabbath #2 [of 8] of Omer Began sunset Fri April 24, 16 CE or else[344] Zif 6 Sabbath #3 [of 8] of Omer Began sunset Fri May 1, 16 CE
12:16	16 Han förbjöd dem strängt att avslöja vem han var,	16 And charged them that they should not make him known:	16 και επετιμησεν αυτοις ινα μη φανερον αυτον ποιησωσιν	16 וכאא בהון דלא נגלוניהי	ויצום לאמר לבל יגלוהו	[345]	16 He commanded them saying not to reveal him,
12:17	17 för att det skulle uppfyllas som var sagt genom profeten Jesaja:	17 That it might be fulfilled which was spoken by Esaias the prophet, saying,	17 οπως πληρωθη το ρηθεν δια ησαιου του προφητου λεγοντος	17 דנתמלא מדם דאתאמר ביד אשׂעיא נביא דאמר	לקיים מה שנאמר ע״י ישעה	[346]	17 in order to establish what was spoken by Isaiah:
12:18	18 Se min tjänare, som jag har utvalt, min älskade, i vilken min själ har sin glädje. Jag skall låta min Ande komma över honom, och han skall förkunna rätten för folken.	18 Behold my servant, whom I have chosen; my beloved, in whom my soul is well pleased: I will put my spirit upon him, and he shall shew judgment to the Gentiles.	18 ιδου ο παις μου ον ηρετισα ο αγαπητος μου εις ον ευδοκησεν η ψυχη μου θησω το πνευμα μου επ αυτον και κρισιν τοις εθνεσιν απαγγελει	18 הא עבדי דאצטבית בה חביבי דסוחת בה נפשׂי רוחי אסים עלוהי ודינא לעממא נכרז	הן נערי אשר בחרתי בחירי רצתה נפשי אתן רוחי עליו ומשפט לגוים יגיד.	[347]	18 Behold my servant whom I have selected, my chosen one with whom my soul is pleased; I will put my spirit upon him, and he will declare justice to the nations.
12:19	19 Han skall inte tvista eller skrika. Hans röst skall ingen höra på gatorna.	19 He shall not strive, nor cry; neither shall any man hear his voice in the streets.	19 ουκ ερισει ουδε κραυγασει ουδε ακουσει τις εν ταις πλατειαις την φωνην αυτου	19 לא נתחרא ולא נקעא ולא אנשׂ נשׂמע קלה בשׂוקא	ולא ירהה ולא ירוץ ולא ישמע אחד בחוץ.	[348]	19 He will not fear nor will he run nor shall one hear (his voice) in the street.
12:20	20 Ett brutet strå skall han inte krossa, och en rykande veke skall han inte släcka, förrän han har fört rätten till seger.	20 A bruised reed shall he not break, and smoking flax shall he not quench, till he send forth judgment unto victory.	20 καλαμον συντετριμμενον ου κατεαξει και λινον τυφομενον ου σβεσει εως αν εκβαλη εις νικος την κρισιν	20 קניא רעיעא לא נתבר ושׂרגא דמטפטף לא נדעך עדמא דנפק דינא לזכותא	קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד ישים לנצח משפט	[349]	20 A crushed reed he will not break and a dim wick he will not quench until he establishes justice forever,
12:21	21 Och till hans namn skall folken sätta sitt hopp.	21 And in his name shall the Gentiles trust.	21 και εν τω ονοματι αυτου εθνη ελπιουσιν	21 ובשׂמה עממא נסברון	ולשמו גוים ייחלו.		21 and in his name the Gentiles hope.
					פרק נ״ה
12:22	22 Sedan förde man till Jesus en besatt som var blind och stum, och han botade honom, så att den stumme talade och såg.	22 Then was brought unto him one possessed with a devil, blind, and dumb: and he healed him, insomuch that the blind and dumb both spake and saw.	22 τοτε προσηνεχθη αυτω δαιμονιζομενος τυφλος και κωφος και εθεραπευσεν αυτον ωστε τον τυφλον και κωφον και λαλειν και βλεπειν	22 הידין קרבו לה דיונא חד דחרשׂ ועויר ואסיה איכנא דחרשׂא וסמיא נמלל ונחזא	אז הובא לפניו אדם אחד עור ואלם והשד בתוכו וירפא אותו. וראו	[350]	22 Then there was brought to him a blind and dumb man who was demon possessed; he healed him. The crowds saw [it]
12:23	23 Och allt folket blev utom sig av häpnad och sade: "Kanske är han Davids son?"	23 And all the people were amazed, and said, Is not this the son of David?	23 και εξισταντο παντες οι οχλοι και ελεγον μητι ουτος εστιν ο υιος δαβιδ	23 ומתדמרין הוו כלהון כנשׂא ואמרין דלמא הנו ברה דדויד	ונפלאו החבורות ויאמרו הלא זה בן דוד.		23 and marveled and said: Is this not the Son of David?
12:24	24 När fariseerna hörde det, sade de: "Det är bara med hjälp av Beelsebul, de onda andarnas furste, som han driver ut de onda andarna."	24 But when the Pharisees heard it, they said, This fellow doth not cast out devils, but by Beelzebub the prince of the devils.	24 οι δε φαρισαιοι ακουσαντες ειπον ουτος ουκ εκβαλλει τα δαιμονια ει μη εν τω βεελζεβουλ αρχοντι των δαιμονιων	24 פרישׂא דין כד שׂמעו אמרין הנא לא מפק שׂאדא אלא בבעלזבוב רשׂא דדיוא	וישכימו הפירושים וישמעו ויאמרו זה אינו מוציא השדים אלא בבעל זבוב בעל השדים.	[351]	24 The Pharisees were quick to hear [this] and said: This one does not cast out demons except by Baalzebub, the lord of demons.
12:25	25 Men Jesus visste vad de tänkte och sade till dem: "Ett rike som är splittrat blir ödelagt, och en stad eller en familj som är splittrad kommer inte att bestå.	25 And Jesus knew their thoughts, and said unto them, Every kingdom divided against itself is brought to desolation; and every city or house divided against itself shall not stand:	25 ειδως δε ο ιησους τας ενθυμησεις αυτων ειπεν αυτοις πασα βασιλεια μερισθεισα καθ εαυτης ερημουται και πασα πολις η οικια μερισθεισα καθ εαυτης ου σταθησεται	25 ישׂוע דין ידע מחשׂבתהון ואמר להון כל מלכו דתתפלג על נפשׂה תחרב וכל בי ומדינא דנתפלג על נפשׂה לא נקום	וידע מחשבותם יש״ו ויאמר אליהם במשל כל מלכות שביניכם מחלוקת תשומם וכן כל עיר ובית שתפול מחלוקת בתוכם לא יתקיים.	[352]	25 Jesus knew their thoughts and said to them in a parable: Every kingdom among you divided shall be made desolate, and so every city or house upon which division shall fall shall not stand.
12:26	26 Om Satan driver ut Satan, har han kommit i strid med sig själv. Hur kan då hans rike bestå?	26 And if Satan cast out Satan, he is divided against himself; how shall then his kingdom stand?	26 και ει ο σατανας τον σαταναν εκβαλλει εφ εαυτον εμερισθη πως ουν σταθησεται η βασιλεια αυτου	26 ואן סטנא לסטנא מפק על נפשׂה אתפלג איכנא הכיל קימא מלכותה	ואת השטן מוציא שטן אחר מחלוקת ביניכם איך תעמוד מלכותו?	[353]	26 (If) Satan casts out another satan, there will be division among (them); how will his kingdom stand?
12:27	27 Och om jag driver ut de onda andarna med hjälp av Beelsebul, med vems hjälp driver då era söner ut dem? De kommer därför att vara era domare.	27 And if I by Beelzebub cast out devils, by whom do your children cast them out? therefore they shall be your judges.	27 και ει εγω εν βεελζεβουλ εκβαλλω τα δαιμονια οι υιοι υμων εν τινι εκβαλλουσιν δια τουτο αυτοι υμων εσονται κριται	27 ואן אנא בבעלזבוב מפק אנא דיוא בניכון במנא מפקין להון מטל הנא הנון נהוון לכון דינא	ואם אני מוציא השדים בבעל זבוב בנים שלכם למה לא הוציאם ולזה יהיו הם שופטיכם.	[354]	27 If I cast out demons by Baalzebub, why do your sons not cast them out? Therefore, they will be your judges.
12:28	28 Men om det är med Guds Ande jag driver ut de onda andarna, då har Guds rike kommit till er.	28 But if I cast out devils by the Spirit of God, then the kingdom of God is come unto you.	28 ει δε εγω εν πνευματι θεου εκβαλλω τα δαιμονια αρα εφθασεν εφ υμας η βασιλεια του θεου	28 ואן ברוחא דאלהא אנא מפק אנא דיוא קרבת לה עליכון מלכותא דאלהא	ואם אני מוציא השדים ברוח אלקים באמת בא קץ מלכות.	[355]	28 But if I cast out demons by the Spirit of God truly the end of [his] kingdom has come.
12:29	29 Eller hur kan någon gå in i den starkes hus och plundra honom på vad han äger utan att först ha bundit den starke? Sedan kan han plundra hans hus.	29 Or else how can one enter into a strong man's house, and spoil his goods, except he first bind the strong man? and then he will spoil his house.	29 η πως δυναται τις εισελθειν εις την οικιαν του ισχυρου και τα σκευη αυτου διαρπασαι εαν μη πρωτον δηση τον ισχυρον και τοτε την οικιαν αυτου διαρπασει	29 או איכנא אנשׂ משׂכח דנעול לבית חסינא ומאנוהי נבוז אלא אן לוקדם נאסריוהי לחסינא והידין ביתה נבוז	ואיך יוכל איש לבא בבית גבור לקחת את כליו אם לא יקשור אותו תחילה? ואח״כ ישלול בביתו.	[356]	29 How shall a man be able to enter the house of the strong man to take his goods unless he bind him first? Then he shall plunder his house.
					פרק נ״ו
12:30	30 Den som inte är med mig är emot mig, och den som inte samlar med mig, han skingrar.	30 He that is not with me is against me; and he that gathereth not with me scattereth abroad.	30 ο μη ων μετ εμου κατ εμου εστιν και ο μη συναγων μετ εμου σκορπιζει	30 מן דלא הוא עמי לוקבלי הו ומן דלא כנשׂ עמי מבדרו מבדר	מי שאינו עמדי לנגדי. הוא מה שלא יתחבר עמי יכפור בפועל.	[357]	30 Whoever is not with me is against me. (Whoever) does not join himself to me denies (me).
12:31	31 Därför säger jag er: All synd och hädelse skall människorna få förlåtelse för, men hädelse mot Anden skall inte förlåtas.	31 Wherefore I say unto you, All manner of sin and blasphemy shall be forgiven unto men: but the blasphemy against the Holy Ghost shall not be forgiven unto men.	31 δια τουτο λεγω υμιν πασα αμαρτια και βλασφημια αφεθησεται τοις ανθρωποις η δε του πνευματος βλασφημια ουκ αφεθησεται τοις ανθρωποις	31 מטל הנא אמר אנא לכון דכל חטהין וגודפין נשׂתבקון לבנינשׂא גודפא דין דעל רוחא לא נשׂתבק לבנינשׂא	כן אני אומר לכם שכל חטא וגדוף ימחל לבני אדם וגדוף הרוח לא ימחל.	[358]	31 (Therefore) I say to you that every sin and blasphemy will be forgiven the sons of men, but blasphemy of the Spirit shall not be forgiven.
12:32	32 Den som säger något mot Människosonen skall få förlåtelse. Men den som talar mot den helige Ande skall inte få förlåtelse vare sig i den här tidsåldern eller i den kommande.	32 And whosoever speaketh a word against the Son of man, it shall be forgiven him: but whosoever speaketh against the Holy Ghost, it shall not be forgiven him, neither in this world, neither in the world to come.	32 και ος αν ειπη λογον κατα του υιου του ανθρωπου αφεθησεται αυτω ος δ αν ειπη κατα του πνευματος του αγιου ουκ αφεθησεται αυτω ουτε εν τουτω τω αιωνι ουτε εν τω μελλοντι	32 וכל מן דנאמר מלתא על ברה דאנשׂא נשׂתבק לה כל דין דעל רוחא דקודשׂא נאמר לא נשׂתבק לה לא בעלמא הנא ולא בעלמא דעתיד	וכל האומר דבר נגד בן האדם ימחל לו. וכל האומר דבר נגד רוח הקדוש לא ימחל לו לא בעה״ז ולא בעה״ב.	[359]	32 Everyone who says a word against the Son of Man, it shall be forgiven him. But everyone who says a word against the Holy Spirit, it shall not be forgiven him either in this world or in the world to come.
12:33	33 Om ni förutsätter att trädet är bra, så är frukten bra, eller att trädet är dåligt, så är frukten dålig. Ty av frukten känner man trädet.	33 Either make the tree good, and his fruit good; or else make the tree corrupt, and his fruit corrupt: for the tree is known by his fruit.	33 η ποιησατε το δενδρον καλον και τον καρπον αυτου καλον η ποιησατε το δενδρον σαπρον και τον καρπον αυτου σαπρον εκ γαρ του καρπου το δενδρον γινωσκεται	33 או עבדו אילנא שׂפירא ופארוהי שׂפירא או עבדו אילנא בישׂא ופארוהי בישׂא מן פארוהי הו גיר מתידע אילנא	עשו עץ טוב כפרי טוב או עץ רע כפרי רע שהאמת מן הפרי יודע העץ.	[360]	33 Make the tree good according to good fruit, or the tree bad according to bad fruit; because the truth is: from the fruit the tree will be known.
12:34	34 Huggormsyngel, hur skulle ni som är onda kunna tala något gott? Vad hjärtat är fullt av, det talar munnen.	34 O generation of vipers, how can ye, being evil, speak good things? for out of the abundance of the heart the mouth speaketh.	34 γεννηματα εχιδνων πως δυνασθε αγαθα λαλειν πονηροι οντες εκ γαρ του περισσευματος της καρδιας το στομα λαλει	34 ילדא דאכדנא איכנא משׂכחין אנתון טבתא לממללו דבישׂא אנתון מן תותרי לבא גיר ממלל פומא	משפחת פתנים איד תוכלו לדבר טובות בהיותכם רעים? והלא הפה מתעוררת הלב מדברת.	[361]	34 Family of vipers, how can you speak good things when you are evil? Surely the mouth awakens, the heart speaks.
12:35	35 En god människa tar ur sitt goda förråd fram det som är gott, och en ond människa tar ur sitt onda förråd fram det som är ont.	35 A good man out of the good treasure of the heart bringeth forth good things: and an evil man out of the evil treasure bringeth forth evil things.	35 ο αγαθος ανθρωπος εκ του αγαθου θησαυρου της καρδιας εκβαλλει τα αγαθα και ο πονηρος ανθρωπος εκ του πονηρου θησαυρου εκβαλλει πονηρα	35 גברא טבא מן סימתא טבתא מפק טבתא וגברא בישׂא מן סימתא בישׂתא מפק בישׂתא	אדם טוב מאוצר לב טוב יוציא טוב ואדם רע מאוצר לב רע ווציא רע.	[362]	35 A good man from the treasure of a good heart brings forth good; an evil man from the treasure of an evil heart brings forth evil.
12:36	36 Men jag säger er att för varje onyttigt ord som människor talar, skall de stå till svars på domens dag.	36 But I say unto you, That every idle word that men shall speak, they shall give account thereof in the day of judgment.	36 λεγω δε υμιν οτι παν ρημα αργον ο εαν λαλησωσιν οι ανθρωποι αποδωσουσιν περι αυτου λογον εν ημερα κρισεως	36 אמר אנא לכון גיר דכל מלא בטלא דנאמרון בני אנשׂא נתלון פתגמה ביומא דדינא	אומר אני לכם שמכל הדברים אשר ידבר האדם חייב לתת חשבון ליום הדין.	[363]	36 I say to you that for all the words which a man shall speak he will be obliged to give an account on the day of judgment.
12:37	37 Efter dina ord skall du frias, och efter dina ord skall du fällas."	37 For by thy words thou shalt be justified, and by thy words thou shalt be condemned.	37 εκ γαρ των λογων σου δικαιωθηση και εκ των λογων σου καταδικασθηση	37 מן מליך גיר תזדדק ומן מליך תתחיב	על פי דבריך תהיה נשפט ועל פי מעשיך תתחייב.		37 According to your words you will be judged and according to your deeds you will be convicted.
					פרק נ״ז
12:38	38 Sedan sade några skriftlärda och fariseer till honom: "Mästare, vi vill se dig göra ett tecken."	38 Then certain of the scribes and of the Pharisees answered, saying, Master, we would see a sign from thee.	38 τοτε απεκριθησαν τινες των γραμματεων και φαρισαιων λεγοντες διδασκαλε θελομεν απο σου σημειον ιδειν	38 הידין ענו אנשׂא מן ספרא ומן פרישׂא ואמרין לה מלפנא צבין חנן דנחזא מנך אתא	בעת ההיא בא ליש״ו קצת פירושים וחכמים לאמר נרצה לראות אות מהשמים בעבורך.	[364]	38 At that time, some of the Pharisees and sages came to Jesus saying: We wish to see a sign from heaven by you.
12:39	39 Han svarade dem: "Ett ont och trolöst släkte kräver ett tecken, men det skall inte få något annat tecken än profeten Jonas tecken.	39 But he answered and said unto them, An evil and adulterous generation seeketh after a sign; and there shall no sign be given to it, but the sign of the prophet Jonas:	39 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις γενεα πονηρα και μοιχαλις σημειον επιζητει και σημειον ου δοθησεται αυτη ει μη το σημειον ιωνα του προφητου	39 הו דין ענא ואמר להון שׂרבתא בישׂתא וגירתא אתא בעיא ואתא לא תתיהב לה אלא אתה דיונן נביא	ויאמר להם דור רע וחנף מבקש אות ואות לא ינתן לו אלא האות של יונה.	[365]	39 He said to them: An evil and wicked generation seeks a sign, but no sign will be given to it except the sign of Jonah.
12:40	40 Ty liksom Jona var i den stora fiskens buk i tre dagar och tre nätter, så skall Människosonen vara i jordens inre i tre dagar och tre nätter.	40 For as Jonas was three days and three nights in the whale's belly; so shall the Son of man be three days and three nights in the heart of the earth.	40 ωσπερ γαρ ην ιωνας εν τη κοιλια του κητους τρεις ημερας και τρεις νυκτας ουτως εσται ο υιος του ανθρωπου εν τη καρδια της γης τρεις ημερας και τρεις νυκτας	40 איכנא גיר דהוא יונן בכרסה דנונא תלתא יומין ותלתא לילון הכנא נהוא ברה דאנשׂא בלבה דארעא תלתא איממין ותלתא לילון	שכאשר היה במעי הדגה ג׳ ימים וג׳ לילות כן יהיה בן אדם בבטן הארץ ג׳ ימים וג׳ לילות בקבר.	[366]	40 For as he was in the bowels of the fish three days and three nights, so will the Son of Man be in the belly of the earth, (buried) for three days and three nights.
12:41	41 Män från Nineve skall vid domen träda upp mot detta släkte och bli det till dom, eftersom de omvände sig vid Jonas predikan. Och se, här är mer än Jona.	41 The men of Nineveh shall rise in judgment with this generation, and shall condemn it: because they repented at the preaching of Jonas; and, behold, a greater than Jonas is here.	41 ανδρες νινευιται αναστησονται εν τη κρισει μετα της γενεας ταυτης και κατακρινουσιν αυτην οτι μετενοησαν εις το κηρυγμα ιωνα και ιδου πλειον ιωνα ωδε	41 גברא נינויא נקומון בדינא עם שׂרבתא הדא ונחיבונה דהנון תבו בכרוזותה דיונן והא דרב מן יונן תנן	אנשי ננוה יקומו למשפט עם זה הדור וירשיעו אותו כי חזרו בתשובה לדברי יונה ואני גדול מיונה.	[367]	41 The men of Nineveh will rise up in judgment with this generation and shall condemn it, because they turned in repentance at the words of Jonah and I am greater than Jonah.
12:42	42 Drottningen av Söderlandet skall vid domen träda upp mot detta släkte och bli det till dom. Ty hon kom från jordens yttersta gränser för att lyssna till Salomos vishet. Och se, här är mer än Salomo.	42 The queen of the south shall rise up in the judgment with this generation, and shall condemn it: for she came from the uttermost parts of the earth to hear the wisdom of Solomon; and, behold, a greater than Solomon is here.	42 βασιλισσα νοτου εγερθησεται εν τη κρισει μετα της γενεας ταυτης και κατακρινει αυτην οτι ηλθεν εκ των περατων της γης ακουσαι την σοφιαν σολομωντος και ιδου πλειον σολομωντος ωδε	42 מלכתא דתימנא תקום בדינא עם שׂרבתא הדא ותחיביה דאתת מן עבריה דארעא דתשׂמע חכמתה דשׂלימון והא דיתיר מן שׂלימון הרכא	מלכת שבא בלעז ריזינה ״די אישטריאה תקום למשפט עם זה הדור ותרשיעם שבאה מקצות הארץ לשמוע חכמת שלמה והנני גדול משלמה.	[368]	42 The queen of Sheba, that is, Rezinah de Isteriah, will rise up in judgment with this generation and shall condemn it, because she came from the ends of the earth to hear the wisdom of Solomon, and behold I am greater than Solomon.
12:43	43 När en oren ande har farit ut ur en människa, vandrar han genom ökentrakter och letar efter en viloplats men finner ingen.	43 When the unclean spirit is gone out of a man, he walketh through dry places, seeking rest, and findeth none.	43 οταν δε το ακαθαρτον πνευμα εξελθη απο του ανθρωπου διερχεται δι ανυδρων τοπων ζητουν αναπαυσιν και ουχ ευρισκει	43 אמתי דין דרוחא טנפתא תפוק מן ברנשׂא מתכרכא באתרותא דמיא לית בהון ובעיא ניחא ולא משׂכחא	וכיוצא רוח טומאה מהאדם הולך בציות מבקש מנוח ולא ימצא.	[369]	43 When the unclean spirit goes out from the man, he goes through waterless places seeking rest, but does not find it.
12:44	44 Då säger han: Jag vill vända tillbaka till mitt hus, som jag lämnade. När han då kommer och finner det tomt och städat och pyntat,	44 Then he saith, I will return into my house from whence I came out; and when he is come, he findeth it empty, swept, and garnished.	44 τοτε λεγει επιστρεψω εις τον οικον μου οθεν εξηλθον και ελθον ευρισκει σχολαζοντα σεσαρωμενον και κεκοσμημενον	44 הידין אמרא אהפוך לביתי מן איכא דנפקת ואתיא משׂכחא דסריק וחמים ומצבת	אז אומר אשיב לביתי אשר יצאתי ממנו ובא ומוצא אותו ריק בטוח ונכון.	[370]	44 Then he says: I will return to my house from which I came out, and he goes and finds it empty, safe, and ready.
12:45	45 går han bort och tar med sig sju andra andar, värre än han själv, och de går in och bor där. Så blir för den människan det sista värre än det första. På samma sätt kommer det också att gå för detta onda släkte."	45 Then goeth he, and taketh with himself seven other spirits more wicked than himself, and they enter in and dwell there: and the last state of that man is worse than the first. Even so shall it be also unto this wicked generation.	45 τοτε πορευεται και παραλαμβανει μεθ εαυτου επτα ετερα πνευματα πονηροτερα εαυτου και εισελθοντα κατοικει εκει και γινεται τα εσχατα του ανθρωπου εκεινου χειρονα των πρωτων ουτως εσται και τη γενεα ταυτη τη πονηρα	45 הידין אזלא דברא עמה שׂבע רוחא אחרנין דמנה בישׂן ועאלן ועמרן בה והויא חרתה דגברא הו בישׂא מן קדמיתה הכנא נהוא לה לשׂרבתא הדא בישׂתא	אז יקח שבעה רוחות יותר רעים ממנו ובאים עמו ויושבים שם ויהיה אחרית האדם רע מראשיתו. כן יהיה לדור הרע הזה.	[371]	45 Then he takes seven spirits more evil than himself, and they go with him and dwell there, and the latter state of the man is worse than his first. Thus it will be to this evil generation.
					פרק נ״ח
12:46	46 Medan Jesus ännu talade till folket, stod hans mor och hans bröder utanför och ville tala med honom.	46 While he yet talked to the people, behold, his mother and his brethren stood without, desiring to speak with him.	46 ετι δε αυτου λαλουντος τοις οχλοις ιδου η μητηρ και οι αδελφοι αυτου ειστηκεισαν εξω ζητουντες αυτω λαλησαι	46 כד הו דין ממלל לכנשׂא אתו אמה ואחוהי קימין לבר ובעין דנמללון עמה	עודנו מדבר על כל החבורות והנה אמו ואחיו עומדים בחוץ מבקשים ממנו לדבר עמו.	[372]	46 While he was speaking to all the crowds, behold his mother and his brothers were standing outside seeking him to speak with him.			Av 30 Began sunset Fri Aug 21, 16 CE
12:47	47 Någon sade då till honom: "Din mor och dina bröder står här utanför och vill tala med dig."	47 Then one said unto him, Behold, thy mother and thy brethren stand without, desiring to speak with thee.	47 ειπεν δε τις αυτω ιδου η μητηρ σου και οι αδελφοι σου εξω εστηκασιν ζητουντες σοι λαλησαι	47 אמר לה דין אנשׂ הא אמך ואחיך קימין לבר ובעין דנמללון עמך	ויאמר לו אדם אחד הנה אמך ואחיך מבקשים לראותך.	[373]	47 A man said to him: Behold your mother and your brothers are seeking to see you.
12:48	48 Han svarade: "Vem är min mor och vilka är mina bröder?"	48 But he answered and said unto him that told him, Who is my mother? and who are my brethren?	48 ο δε αποκριθεις ειπεν τω ειποντι αυτω τις εστιν η μητηρ μου και τινες εισιν οι αδελφοι μου	48 הו דין ענא ואמר למן דאמר לה מן הי אמי ומן אנון אחי	ויען למגיד מי אחי ומי אמי.	[374]	48 He answered the one who spoke (to him): Who are my brothers and who is my mother?
12:49	49 Och han räckte ut handen mot sina lärjungar och sade: "Här är min mor och mina bröder.	49 And he stretched forth his hand toward his disciples, and said, Behold my mother and my brethren!	49 και εκτεινας την χειρα αυτου επι τους μαθητας αυτου ειπεν ιδου η μητηρ μου και οι αδελφοι μου	49 ופשׂט אידה לות תלמידוהי ואמר הא אמי והא אחי	ויפרוש כפיו על תלמידיו ויאמרו אלו הם אמי ואחי.	[375]	49 He stretched out his hands to his disciples and said: These are my mother and brothers.
12:50	50 Var och en som gör min himmelske Faders vilja är min bror och min syster och min mor."	50 For whosoever shall do the will of my Father which is in heaven, the same is my brother, and sister, and mother.	50 οστις γαρ αν ποιηση το θελημα του πατρος μου του εν ουρανοις αυτος μου αδελφος και αδελφη και μητηρ εστιν	50 כלנשׂ גיר דעבד צבינה דאבי דבשׂמיא הויו אחי וחתי ואמי	כל העושה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחיותי ואמי.	[376]	50 Everyone who does the will of my Father who is in heaven is my brothers, my sisters, and my mother.
					פרק נ״ט		Chapter 13
13:1	1 Samma dag gick Jesus hemifrån och satte sig vid sjön.	1 The same day went Jesus out of the house, and sat by the sea side.	1 εν δε τη ημερα εκεινη εξελθων ο ιησους απο της οικιας εκαθητο παρα την θαλασσαν	1 בהו דין יומא נפק ישׂוע מן ביתא ויתב על יד ימא	ביום ההוא יצא יש״ו מהבית וישב על שפת הים.	[377]	1 On that day Jesus went out of the house and sat on the shore of the sea.	…on that very day…		Av 30 Began sunset Fri Aug 21, 16 CE
13:2	2 Då samlades det så mycket folk hos honom att han steg i en båt och satt i den, medan allt folket stod på stranden.	2 And great multitudes were gathered together unto him, so that he went into a ship, and sat; and the whole multitude stood on the shore.	2 και συνηχθησαν προς αυτον οχλοι πολλοι ωστε αυτον εις το πλοιον εμβαντα καθησθαι και πας ο οχλος επι τον αιγιαλον ειστηκει	2 ואתכנשׂו לותה כנשׂא סגיאא איך דנסק נתב לה באלפא וכלה כנשׂא קאם הוא על ספר ימא	ויתחברו אליו חבורות עד שנצטרך לבא באניה וכל החבורה עומדת בחוץ.	[378]	2 Crowds joined themselves to him until he needed to enter a boat; the whole crowd was standing (on the shore).
13:3	3 Och han talade till dem i många liknelser. Han sade: "En såningsman gick ut för att så.	3 And he spake many things unto them in parables, saying, Behold, a sower went forth to sow;	3 και ελαλησεν αυτοις πολλα εν παραβολαις λεγων ιδου εξηλθεν ο σπειρων του σπειρειν	3 וסגי ממלל הוא עמהון בפלאתא ואמר הא נפק זרועא דנזרוע	וידבר להם דברים רבים במשלים ויאמר להם איש יוצא מביתו בבוקר לזרוע את זרעו.	[379]	3 He spoke to them many things in parables and said to them: A man went forth from his house in the morning to sow his seed.
13:4	4 Och när han sådde, föll en del vid vägen, och fåglarna kom och åt upp det.	4 And when he sowed, some seeds fell by the way side, and the fowls came and devoured them up:	4 και εν τω σπειρειν αυτον α μεν επεσεν παρα την οδον και ηλθεν τα πετεινα και κατεφαγεν αυτα	4 וכד זרע אית דנפל על יד אורחא ואתת פרחתא ואכלתה	ובזרעו נפל ממנו בדרך ואכל אותו העוף.		4 In his sowing some of it fell on the road, and the birds ate it.
13:5	5 En del föll på stenig mark, där det inte hade mycket jord. Det sköt genast upp, eftersom det inte hade djup jord.	5 Some fell upon stony places, where they had not much earth: and forthwith they sprung up, because they had no deepness of earth:	5 αλλα δε επεσεν επι τα πετρωδη οπου ουκ ειχεν γην πολλην και ευθεως εξανετειλεν δια το μη εχειν βαθος γης	5 ואחרנא נפל על שׂועא איכא דלית הוא מדרא סגיאא ובר שׂעתה שׂוח מטל דלית הוא עומקא דארעא	וממנה נפלה באבן שאין שם עובי עפר ובצמחו נתייבש לפי שאין שם עפר לרוב.	[380]	5 Some of it fell among rocks where there was no density of soil, and when it sprang up it withered because there was not much soil there.
13:6	6 Men när solen steg, förbrändes det och vissnade bort, därför att det inte hade någon rot.	6 And when the sun was up, they were scorched; and because they had no root, they withered away.	6 ηλιου δε ανατειλαντος εκαυματισθη και δια το μη εχειν ριζαν εξηρανθη	6 כד דנח דין שׂמשׂא חם ומטל דלית הוא לה עקרא יבשׂ	ובחום השמש עליו נשרף ונתייבש שאין לו שורש.	[381]	6 When the sun above it became warm, it was burned and dried up be cause it had no root.
13:7	7 En del föll bland tistlar, och tistlarna växte upp och kvävde det.	7 And some fell among thorns; and the thorns sprung up, and choked them:	7 αλλα δε επεσεν επι τας ακανθας και ανεβησαν αι ακανθαι και απεπνιξαν αυτα	7 ואחרנא נפל בית כובא וסלקו כובא וחנקוהי	וממנו נפל בין הקוצים ויגדלוהו הקוצים ויעמדוהו.	[382]	7 Some of it fell among the thorns, and the thorns (grew and darkened it).
13:8	8 Men en del föll i god jord och bar frukt, hundrafalt och sextiofalt och trettiofalt.	8 But other fell into good ground, and brought forth fruit, some an hundredfold, some sixtyfold, some thirtyfold.	8 αλλα δε επεσεν επι την γην την καλην και εδιδου καρπον ο μεν εκατον ο δε εξηκοντα ο δε τριακοντα	8 ואחרנא נפל בארעא טבתא ויהב פארא אית דמאא ואית דשׂתין ואית דתלתין	וממנו נפל בארץ טובה ויעשה פרי ותבואה האחד מאה והשני ששים והשלישי שלשים.	[383]	8 Some of it fell on good ground and made fruit and produce, the first a hundred, the second sixty and the third thirty.
13:9	9 Hör, du som har öron!"	9 Who hath ears to hear, let him hear.	9 ο εχων ωτα ακουειν ακουετω	9 מן דאית לה אדנא דנשׂמע נשׂמע	למי אזנים לשמוע ישמע.		9 Whoever has ears to hear let him hear.
13:10	10 Lärjungarna kom då fram till Jesus och frågade: "Varför talar du till dem i liknelser?"	10 And the disciples came, and said unto him, Why speakest thou unto them in parables?	10 και προσελθοντες οι μαθηται ειπον αυτω διατι εν παραβολαις λαλεις αυτοις	10 וקרבו תלמידוהי ואמרין לה למנא בפלאתא ממלל אנת עמהון	ויקרבו אליו תלמידיו ואמרו לו תלמידיו למה תדבר במשלים.	[384]	10 Then his disciples drew near to him and his disciples said to him: Why do you speak in parables?
13:11	11 Han svarade dem: "Ni har fått lära känna himmelrikets hemligheter, men det har inte de andra.	11 He answered and said unto them, Because it is given unto you to know the mysteries of the kingdom of heaven, but to them it is not given.	11 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις οτι υμιν δεδοται γνωναι τα μυστηρια της βασιλειας των ουρανων εκεινοις δε ου δεδοται	11 הו דין ענא ואמר להון דלכון הו יהיב למדע ארזא דמלכותא דשׂמיא להנון דין לא יהיב	ויאמר שלכם נתן מלכות שמים להכיר ולא להם.	[385]	11 He said: To you it has been given to know the kingdom of heaven, but not to them.
13:12	12 Ty den som har skall få, och det i överflöd, men den som inte har, från honom skall tas också det han har.	12 For whosoever hath, to him shall be given, and he shall have more abundance: but whosoever hath not, from him shall be taken away even that he hath.	12 οστις γαρ εχει δοθησεται αυτω και περισσευθησεται οστις δε ουκ εχει και ο εχει αρθησεται απ αυτου	12 למן גיר דאית לה נתיהב לה ונתיתר לה	למי שיש לו ינתן עוד ולמי שאין לו מה שהוא חושב ילקח ממנו.	[386]	12 Whoever has, it will be given (to him) again, but whoever has nothing, that which he thinks (he has) will be taken from him.
13:13	13 Jag talar till dem i liknelser, eftersom de ser utan att se och hör utan att höra eller förstå.	13 Therefore speak I to them in parables: because they seeing see not; and hearing they hear not, neither do they understand.	13 δια τουτο εν παραβολαις αυτοις λαλω οτι βλεποντες ου βλεπουσιν και ακουοντες ουκ ακουουσιν ουδε συνιουσιν	13 ולמן דלית לה והו דאית לה נשׂתקל מנה מטל הנא בפלאתא ממלל אנא עמהון מטל דחזין ולא חזין ושׂמעין ולא שׂמעין ולא מסתכלין	לזה אני מדבר במשלים שהם רואים ואינם רואים שומעים ואינם שומעים		13 For this [reason] I speak in parables because they see but do not see, hear but do not hear,
13:14	14 På dem uppfylls Jesajas profetia: Även om ni hör, skall ni inte förstå, och även om ni ser, skall ni inte se.	14 And in them is fulfilled the prophecy of Esaias, which saith, By hearing ye shall hear, and shall not understand; and seeing ye shall see, and shall not perceive:	14 και αναπληρουται επ αυτοις η προφητεια ησαιου η λεγουσα ακοη ακουσετε και ου μη συνητε και βλεποντες βλεψετε και ου μη ιδητε	14 ושׂלמא בהון נביותה דאשׂעיא דאמר דשׂמעא תשׂמעון ולא תסתכלון ומחזא תחזון ולא תדעון	לגמור מה שנאמר ע״י ישעיה הנביא לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תדעו וראו ראה ואל וכר.	[387]	14 in order to fulfill what was said through Isaiah the Prophet: Go and say to this people, hear but do not comprehend, see but do not (understand).
13:15	15 Ty detta folks hjärta är förstockat. De hör illa med sina öron, och de sluter sina ögon, så att de inte ser med ögonen eller hör med öronen eller förstår med hjärtat och vänder om, så att jag får bota dem.	15 For this people's heart is waxed gross, and their ears are dull of hearing, and their eyes they have closed; lest at any time they should see with their eyes, and hear with their ears, and should understand with their heart, and should be converted, and I should heal them.	15 επαχυνθη γαρ η καρδια του λαου τουτου και τοις ωσιν βαρεως ηκουσαν και τους οφθαλμους αυτων εκαμμυσαν μηποτε ιδωσιν τοις οφθαλμοις και τοις ωσιν ακουσωσιν και τη καρδια συνωσιν και επιστρεψωσιν και ιασωμαι αυτους	15 אתעבי לה גיר לבה דעמא הנא ובאדניהון יקיראית שׂמעו ועיניהון עמצו דלא נחזון בעיניהון ונשׂמעון באדניהון ונסתכלון בלבהון ונתפנון ואסא אנון	השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו וכר.	[388]	15 Make the heart of this people fat and make their ears heavy and blind their eyes, lest they should see with their eyes.
13:16	16 Men saliga är era ögon som ser och era öron som hör.	16 But blessed are your eyes, for they see: and your ears, for they hear.	16 υμων δε μακαριοι οι οφθαλμοι οτι βλεπουσιν και τα ωτα υμων οτι ακουει	16 דילכון דין טוביהין לעיניכון דחזין ולאדניכון דשׂמען	ואשרי עיניכם שרואות ואזניכם ששומעות.		16 Blessed are your eyes that see and your ears that hear.
13:17	17 Amen säger jag er: Många profeter och rättfärdiga längtade efter att få se det ni ser, men fick inte se det, och få höra det ni hör, men fick inte höra det.	17 For verily I say unto you, That many prophets and righteous men have desired to see those things which ye see, and have not seen them; and to hear those things which ye hear, and have not heard them.	17 αμην γαρ λεγω υμιν οτι πολλοι προφηται και δικαιοι επεθυμησαν ιδειν α βλεπετε και ουκ ειδον και ακουσαι α ακουετε και ουκ ηκουσαν	17 אמין גיר אמרנא לכון דסגיאא נביא וזדיקא אתרגרגו דנחזון מדם דחזין אנתון ולא חזו ולמשׂמע מדם דשׂמעין אנתון ולא שׂמעו	אמן אני דובר לכם שנביאים רבים וצדיקים התאוו לראות מה שאתם רואים ולא ראו ולשמוע מה שאתם שומעים ולא שמעו.	[389]	17 Truly I say to you that many prophets and righteous men desired to see What you see but did not see it, and to hear what you hear but did not hear it.
13:18	18 Hör alltså vad som menas med liknelsen om såningsmannen.	18 Hear ye therefore the parable of the sower.	18 υμεις ουν ακουσατε την παραβολην του σπειροντος	18 אנתון דין שׂמעו מתלא דזרעא	ואתם שמעו משל הזורע.		18 But hear you the parable of the sower.
13:19	19 När någon hör budskapet om riket men inte förstår det, kommer den onde och rycker bort det som blivit sått i hans hjärta. Detta är sådden vid vägen.	19 When any one heareth the word of the kingdom, and understandeth it not, then cometh the wicked one, and catcheth away that which was sown in his heart. This is he which received seed by the way side.	19 παντος ακουοντος τον λογον της βασιλειας και μη συνιεντος ερχεται ο πονηρος και αρπαζει το εσπαρμενον εν τη καρδια αυτου ουτος εστιν ο παρα την οδον σπαρεις	19 כל דשׂמע מלתא דמלכותא ולא מסתכל בה אתא בישׂא וחטף מלתא דזריעא בלבה הנו הו דעל יד אורחא אזדרע	הזורע הוא בן אדם והזרע שנפל בדרך כל השומע מלכות שמים ולא יבין. יבא השטן ויחתוף מלבו כל מה שנזרע בו. וזהו הזרע שנפל על הדרך.	[390]	19 The Sower is the Son of Man and the seed which fell on the road is every one who hears the kingdom of heaven and does not understand it. Satan comes and snatches away from his heart everything which was sown in it. This is the seed which fell on the road.
13:20	20 Det som såddes på stenig mark är den som hör ordet och genast tar emot det med glädje,	20 But he that received the seed into stony places, the same is he that heareth the word, and anon with joy receiveth it;	20 ο δε επι τα πετρωδη σπαρεις ουτος εστιν ο τον λογον ακουων και ευθυς μετα χαρας λαμβανων αυτον	20 הו דין דעל שׂועא אזדרע הו הו דשׂמע מלתא ובר שׂעתה בחדותא מקבל לה	ואשר נפל על האבן הוא השומע דבר האל וקבלנו מיד בשמחה.	[391]	20 That which fell upon the rocks is the one who hears the word of God and receives it immediately with joy.
13:21	21 men inte har någon rot. Han håller ut endast en tid, och möter han lidande eller förföljelse för ordets skull, så kommer han genast på fall.	21 Yet hath he not root in himself, but dureth for a while: for when tribulation or persecution ariseth because of the word, by and by he is offended.	21 ουκ εχει δε ριζαν εν εαυτω αλλα προσκαιρος εστιν γενομενης δε θλιψεως η διωγμου δια τον λογον ευθυς σκανδαλιζεται	21 לית לה דין עקרא בה אלא דזבנא הו ומא דהוא אולצנא או רדופיא מטל מלתא עגל מתכשׂל	והוא בלא שורש ומבוכה ובבא מעט צער וצרה להם השטן משכחו מלבם.	[392]	21 But he is without root and is (in) confusion and when a little trouble and distress come to them, Satan causes [them] to forget from their heart.
13:22	22 Det som såddes bland tistlar är den som hör ordet, men världsliga bekymmer och bedräglig rikedom kväver ordet, så att det blir utan frukt.	22 He also that received seed among the thorns is he that heareth the word; and the care of this world, and the deceitfulness of riches, choke the word, and he becometh unfruitful.	22 ο δε εις τας ακανθας σπαρεις ουτος εστιν ο τον λογον ακουων και η μεριμνα του αιωνος τουτου και η απατη του πλουτου συμπνιγει τον λογον και ακαρπος γινεται	22 הו דין דבית כובא אזדרע הו הו דשׂמע מלתא ורניא דעלמא הנא וטועיי דעותרא חנקין לה למלתא ודלא פארא הויא	ואשר נפל בקוצים זה השומע את הדבר ובחמדתו לאסוף עושר השטן משכחו דבר האל ולא יעשה פרי.	[393]	22 That which fell among the thorns, this is the one who hears the word and in his desire to gather wealth, Satan causes him to forget the word of God, and he makes no fruit.
13:23	23 Men det som såddes i god jord är den som hör ordet och förstår, och som bär frukt, hundrafalt och sextiofalt och trettiofalt."	23 But he that received seed into the good ground is he that heareth the word, and understandeth it; which also beareth fruit, and bringeth forth, some an hundredfold, some sixty, some thirty.	23 ο δε επι την γην την καλην σπαρεις ουτος εστιν ο τον λογον ακουων και συνιων ος δη καρποφορει και ποιει ο μεν εκατον ο δε εξηκοντα ο δε τριακοντα	23 הו דין דעל ארעא טבתא אזדרע הו הו דשׂמע מלתי ומסתכל ויהב פארא ועבד אית דמאא ואית דשׂתין ואית דתלתין	ואשר נפל בארץ הטובה הוא השומע את הדבר ומבין ועושה פרי ר״ל ממעשים טובים. ויוציא מן הא״ מאה ומן השני ששים ומן השלישי שלשים. הא״ מאה זהו מטהרת הלב וקדושת הגוף. ומהאחד ששים זהו מפרישות האשה. ומהשלישי שלשים זהו מקדושה בזיווג בגוף ובלב.	[394]	23 That which fell into the good earth is the one who hears the word and understands it and makes fruit, that is, from good works. He brings forth from the first a hundred, from the second sixty, and from the third thirty. As for the hundred, this is the one purified of heart and sanctified of body. As for the sixty, this is the one separated from women. As for the thirty, this is the one sanctified in matrimony, in body and in heart.
					פרק ששים
13:24	24 En annan liknelse framställde han för dem: "Himmelriket är likt en man som sådde god säd i sin åker.	24 Another parable put he forth unto them, saying, The kingdom of heaven is likened unto a man which sowed good seed in his field:	24 αλλην παραβολην παρεθηκεν αυτοις λεγων ωμοιωθη η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω σπειραντι καλον σπερμα εν τω αγρω αυτου	24 אחרנא מתלא אמתל להון ואמר דמיא מלכותא דשׂמיא לגברא דזרע זרעא טבא בקריתה	וישם לפניהם משל אחר. מלכות שמים דומה לאיש הזורע כשזרעו זרע טוב.	[395]	24 He set before them another parable. The kingdom of heaven is like a man who sows good seed (in his field).			Av 30 Began sunset Fri Aug 21, 16 CE
13:25	25 Men då folket sov, kom hans ovän och sådde ogräs mitt ibland vetet och gick sedan sin väg.	25 But while men slept, his enemy came and sowed tares among the wheat, and went his way.	25 εν δε τω καθευδειν τους ανθρωπους ηλθεν αυτου ο εχθρος και εσπειρεν ζιζανια ανα μεσον του σιτου και απηλθεν	25 וכד דמכו אנשׂא אתא בעלדבבה וזרע זיזנא בינת חטא ואזל	ויהי כאשר בני אדם ישנים בא שונאו ויזרע על החטים זון בלעז ברייא״גה וילך.	[396]	25 It came to pass when the men were sleeping, his enemy came and sowed tares over the wheat, that is, beriyagah, and he went away.
13:26	26 När nu säden sköt upp och gick i ax, visade sig också ogräset.	26 But when the blade was sprung up, and brought forth fruit, then appeared the tares also.	26 οτε δε εβλαστησεν ο χορτος και καρπον εποιησεν τοτε εφανη και τα ζιζανια	26 כד דין יעא עסבא ועבד פארא הידין אתחזיו אף זיזנא	ויהי כאשר גדלה העשב לעשות פרי וראה הזון.	[397]	26 It came to pass when the herb grew up to make fruit, he saw the tares.
13:27	27 Då gick tjänarna till sin herre och sade: Herre, visst sådde du god säd i din åker? Varifrån har då ogräset kommit?	27 So the servants of the householder came and said unto him, Sir, didst not thou sow good seed in thy field? from whence then hath it tares?	27 προσελθοντες δε οι δουλοι του οικοδεσποτου ειπον αυτω κυριε ουχι καλον σπερμα εσπειρας εν τω σω αγρω ποθεν ουν εχει τα ζιζανια	27 וקרבו עבדוהי דמרא ביתא ואמרו לה מרן לא הא זרעא טבא זרעת בקריתך מן אימכא אית בה זיזנא	ויקרבו עבדי בעל השדה אליו ויאמרו לו אדונינו הלא זרע טוב זרעת. ומאין היה הזון?	[398]	27 The servants of the master of the field drew near to him and said to him: Master did you not sow good seed? Then whence came the tares?
13:28	28 Han svarade: En ovän har gjort det. Tjänarna frågade honom: Vill du att vi skall gå och samla ihop det?	28 He said unto them, An enemy hath done this. The servants said unto him, Wilt thou then that we go and gather them up?	28 ο δε εφη αυτοις εχθρος ανθρωπος τουτο εποιησεν οι δε δουλοι ειπον αυτω θελεις ουν απελθοντες συλλεξωμεν αυτα	28 הו דין אמר להון גברא בעלדבבא עבד הדא אמרין לה עבדוהי צבא אנת נאזל נגבא אנון	אמר להם שונאי עשו זה ויאמרו לו עבדיו נעקור הזון.	[399]	28 He said to them: My enemy (did) this. His servants said to him: We will uproot the tares.
13:29	29 Nej, svarade han, om ni rensar bort ogräset, kan ni på samma gång rycka upp vetet.	29 But he said, Nay; lest while ye gather up the tares, ye root up also the wheat with them.	29 ο δε εφη ου μηποτε συλλεγοντες τα ζιζανια εκριζωσητε αμα αυτοις τον σιτον	29 הו דין אמר להון דלמא כד מגבין אנתון זיזנא תעקרון עמהון אף חטא	ויאמר להם לא פן תעקרו החטה.	[400]	29 He said to them: No, lest you uproot the wheat.
13:30	30 Låt båda växa tillsammans fram till skörden. Och när skördetiden är inne, skall jag säga till skördemännen: Samla först ihop ogräset och bind det i knippen som skall brännas upp, men vetet skall ni samla in i min loge."	30 Let both grow together until the harvest: and in the time of harvest I will say to the reapers, Gather ye together first the tares, and bind them in bundles to burn them: but gather the wheat into my barn.	30 αφετε συναυξανεσθαι αμφοτερα μεχρι του θερισμου και εν τω καιρω του θερισμου ερω τοις θερισταις συλλεξατε πρωτον τα ζιζανια και δησατε αυτα εις δεσμας προς το κατακαυσαι αυτα τον δε σιτον συναγαγετε εις την αποθηκην μου	30 שׂבוקו רבין תריהון אכחדא עדמא לחצדא ובזבנא דחצדא אמר אנא לחצודא גבו לוקדם זיזנא ואסורו אנון מאסריתא דנאקדון חטא דין כנשׂו אנין לאוצרי	אלא הניחו זה וזה ויגדל עד הקציר ובעת הקציר אמר לקוצרים לקטו הזון ראשונה וקשרו אותה חבילות חבילות לשרוף והחטה תנו באוצר.	[401]	30 But let them remain together and grow up until the harvest and in the time of the harvest I will say to the reapers: Gather the tares first and bind them into individual bundles for burning and the wheat put into the granary.
					פרק ס״א
13:31	31 Han framställde också en annan liknelse för dem: "Himmelriket är likt ett senapskorn, som en man tar och sår i sin åker.	31 Another parable put he forth unto them, saying, The kingdom of heaven is like to a grain of mustard seed, which a man took, and sowed in his field:	31 αλλην παραβολην παρεθηκεν αυτοις λεγων ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων κοκκω σιναπεως ον λαβων ανθρωπος εσπειρεν εν τω αγρω αυτου	31 אחרנא מתלא אמתל להון ואמר דמיא מלכותא דשׂמיא לפרדתא דחרדלא דנסב גברא זרעה בקריתה	וישם לפניהם משל אחר. מלכות שמים דומה לגרגיר חרדל שיקח אותו אדם ויזרעהו בשדה.	[402]	31 He set before them another parable. The kingdom of heaven is like a grain of mustard which a man takes and sows in the field.			Av 30 Began sunset Fri Aug 21, 16 CE
13:32	32 Det är minst av alla frön, men när det har växt upp är det störst bland alla köksväxter och blir som ett träd, så att himlens fåglar kommer och bygger bo i grenarna."	32 Which indeed is the least of all seeds: but when it is grown, it is the greatest among herbs, and becometh a tree, so that the birds of the air come and lodge in the branches thereof.	32 ο μικροτερον μεν εστιν παντων των σπερματων οταν δε αυξηθη μειζον των λαχανων εστιν και γινεται δενδρον ωστε ελθειν τα πετεινα του ουρανου και κατασκηνουν εν τοις κλαδοις αυτου	32 והי זעוריא הי מן כלהון זרעונא מא דין דרבת רבא הי מן כלהון ירקונא והויא אילנא איך דתאתא פרחתא דשׂמיא תקן בסוכיה	והוא דק מכל זרעונים ובגדלו יגדל על כל העשבים ונעשה עץ גדול עד שעוף השמים יאצילו באנפא.	[403]	32 It is smaller than all garden herbs, but when it grows up it is greater than all herbs and is made into a great tree until the birds of heaven withdraw into (its branches).
13:33	33 Ännu en liknelse framställde han för dem: "Himmelriket är likt en surdeg, som en kvinna tar och blandar in i tre mått mjöl, till dess alltsammans blir syrat."	33 Another parable spake he unto them; The kingdom of heaven is like unto leaven, which a woman took, and hid in three measures of meal, till the whole was leavened.	33 αλλην παραβολην ελαλησεν αυτοις ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων ζυμη ην λαβουσα γυνη ενεκρυψεν εις αλευρου σατα τρια εως ου εζυμωθη ολον	33 אחרנא מתלא אמר להון דמיא מלכותא דשׂמיא לחמירא הו דשׂקלת אנתתא טמרת בתלת סאין דקמחא עדמא דכלה חמע	וידבר להם משל אחר. מלכות שמים דומה לשאור שמביא אותו האלה בשלש סאים קמח ויחמיץ את כולו.	[404]	33 He spoke to them another parable. The kingdom of heaven is like leaven which (a woman puts) into three measures of flour and it leavens all of it.
13:34	34 Allt detta talade Jesus till folket i liknelser. Han talade endast i liknelser till dem,	34 All these things spake Jesus unto the multitude in parables; and without a parable spake he not unto them:	34 ταυτα παντα ελαλησεν ο ιησους εν παραβολαις τοις οχλοις και χωρις παραβολης ουκ ελαλει αυτοις	34 הלין כלהין מלל ישׂוע בפלאתא לכנשׂא ודלא פלאתא לא ממלל הוא עמהון	כל המשלים האלה דבר יש״ו לחבורות ובלי משל לא היה דובר אליהם	[405]	34 All of these parables Jesus spoke to the crowds and without a parable he did not speak to them,
13:35	35 för att det skulle uppfyllas som var sagt genom profeten: Jag vill öppna min mun för att tala i liknelser. Jag skall förkunna vad som har varit dolt sedan världens skapelse.	35 That it might be fulfilled which was spoken by the prophet, saying, I will open my mouth in parables; I will utter things which have been kept secret from the foundation of the world.	35 οπως πληρωθη το ρηθεν δια του προφητου λεγοντος ανοιξω εν παραβολαις το στομα μου ερευξομαι κεκρυμμενα απο καταβολης κοσμου	35 איך דנתמלא מדם דאתאמר ביד נביא דאמר אפתח פומי במתלא ואבע כסיתא דמן קדם תרמיתה דעלמא	לקיים מה שנאמר ע״פ הנביא אפתחה במשל פי אביעה חדות מני קדם.	[406]	35 to fulfill what was said according to the prophet: I will open my mouth in parables; I will utter riddles from ancient times.
					פרק ס״ב
13:36	36 Sedan lämnade Jesus folkskaran och gick hem. Hans lärjungar kom då fram till honom och sade: "Förklara för oss liknelsen om ogräset i åkern."	36 Then Jesus sent the multitude away, and went into the house: and his disciples came unto him, saying, Declare unto us the parable of the tares of the field.	36 τοτε αφεις τους οχλους ηλθεν εις την οικιαν ο ιησους και προσηλθον αυτω οι μαθηται αυτου λεγοντες φρασον ημιν την παραβολην των ζιζανιων του αγρου	36 הידין ישׂוע שׂבק לכנשׂא ואתא לביתא וקרבו לותה תלמידוהי ואמרין לה פשׂק לן מתלא הו דזיזנא ודקריתא	אז נפרד יש״ו מן החבורות ויבא אל הבית. ויקרבו אליו תלמידיו ובקשו ממנו לפרוש להם משל הזון.	[407]	36 Then Jesus was parted from the crowds and went into the house. His disciples came to him and asked him to explain for them the parable of the tares.			Av 30 Began sunset Fri Aug 21, 16 CE
13:37	37 Han svarade: "Den som sår den goda säden är Människosonen.	37 He answered and said unto them, He that soweth the good seed is the Son of man;	37 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις ο σπειρων το καλον σπερμα εστιν ο υιος του ανθρωπου	37 הו דין ענא ואמר להון הו דזרע זרעא טבא איתוהי ברה דאנשׂא	ויען להם ויאמר להם הזורע זרע טוב הוא האדם	[408]	37 He answered them and said to them: The one who sows good seed is man,
13:38	38 Åkern är världen. Den goda säden är rikets barn, ogräset är den ondes barn.	38 The field is the world; the good seed are the children of the kingdom; but the tares are the children of the wicked one;	38 ο δε αγρος εστιν ο κοσμος το δε καλον σπερμα ουτοι εισιν οι υιοι της βασιλειας τα δε ζιζανια εισιν οι υιοι του πονηρου	38 וקריתא איתיה עלמא זרעא דין טבא בניה אנון דמלכותא זיזנא דין איתיהון בנוהי דבישׂא	והשדה הוא העולם הזה ופרי הטוב הם הצדיקים והזון הם הרשעים.	[409]	38 the field is this world, the good fruit is the righteous, and the tares are the evil.
13:39	39 Ovännen som sådde det är djävulen. Skördetiden är tidsålderns slut, och skördemännen är änglar.	39 The enemy that sowed them is the devil; the harvest is the end of the world; and the reapers are the angels.	39 ο δε εχθρος ο σπειρας αυτα εστιν ο διαβολος ο δε θερισμος συντελεια του αιωνος εστιν οι δε θερισται αγγελοι εισιν	39 בעלדבבא דין דזרע אנון איתוהי סטנא חצדא דין איתוהי שׂולמה דעלמא חצודא דין מלאכא	והשונא שזרע אותו הוא השטן והקמה אחרית העה״ב והקוצרים הם המלאכים.	[410]	39 The enemy who sowed it is Satan, the standing grain at the end is the world to come, and the reapers are the angels.
13:40	40 Som när ogräset samlas ihop och bränns upp i eld, skall det vara vid tidsålderns slut.	40 As therefore the tares are gathered and burned in the fire; so shall it be in the end of this world.	40 ωσπερ ουν συλλεγεται τα ζιζανια και πυρι κατακαιεται ουτως εσται εν τη συντελεια του αιωνος τουτου	40 איכנא הכיל דמתגבין זיזנא ויקדין בנורא הכנא נהוא בשׂולמה דעלמא הנא	וכאשר לקטו הקוצרים הזון לשרוף כן יהיה באחרית הימים.	[411]	40 As the reapers gather the tares to bum, so will it be at the end of the days.
13:41	41 Människosonen skall sända ut sina änglar, och de skall samla ihop och föra bort ur hans rike alla som blir andra till fall och lever i laglöshet,	41 The Son of man shall send forth his angels, and they shall gather out of his kingdom all things that offend, and them which do iniquity;	41 αποστελει ο υιος του ανθρωπου τους αγγελους αυτου και συλλεξουσιν εκ της βασιλειας αυτου παντα τα σκανδαλα και τους ποιουντας την ανομιαν	41 נשׂדר ברה דאנשׂא מלאכוהי ונגבון מן מלכותה כלהון מכשׂולא וכלהון עבדי עולא	ישלח בן אדם את ממלאכיו לעקור ממלכותו כל רשע וכל פועלי און.	[412]	41 The Son of Man will send his angels to uproot from his kingdom all evil and all who do iniquity.
13:42	42 och de skall kasta dem i den brinnande ugnen. Där skall man gråta och skära tänder.	42 And shall cast them into a furnace of fire: there shall be wailing and gnashing of teeth.	42 και βαλουσιν αυτους εις την καμινον του πυρος εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων	42 ונרמון אנון באתונא דנורא תמן נהוא בכיא וחורק שׂנא	וישליחו אותם במדורת אש ושם יהיה בכי וחריקת שינים.	[413]	42 They will (cast) them into the pyre of fire; there will be weeping and gnashing of teeth.
13:43	43 Då skall de rättfärdiga lysa som solen, i sin Faders rike. Hör, du som har öron att höra med!	43 Then shall the righteous shine forth as the sun in the kingdom of their Father. Who hath ears to hear, let him hear.	43 τοτε οι δικαιοι εκλαμψουσιν ως ο ηλιος εν τη βασιλεια του πατρος αυτων ο εχων ωτα ακουειν ακουετω	43 הידין זדיקא ננהרון איך שׂמשׂא במלכותה דאבוהון מן דאית לה אדנא דנשׂמע נשׂמע	אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם. למי אזנים לשמוע ישמע.	[414]	43 Then the righteousness will shine like the sun in the kingdom of their father. Whoever has ears to hear let him hear.
					פרק ס״ג
13:44	44 Himmelriket är likt en skatt som är gömd i en åker. En man finner den och gömmer den, och i sin glädje går han och säljer allt vad han äger och köper den åkern.	44 Again, the kingdom of heaven is like unto treasure hid in a field; the which when a man hath found, he hideth, and for joy thereof goeth and selleth all that he hath, and buyeth that field.	44 παλιν ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων θησαυρω κεκρυμμενω εν τω αγρω ον ευρων ανθρωπος εκρυψεν και απο της χαρας αυτου υπαγει και παντα οσα εχει πωλει και αγοραζει τον αγρον εκεινον	44 תוב דמיא מלכותא דשׂמיא לסימתא דמטשׂיא בקריתא הי דאשׂכחה גברא וטשׂיה ומן חדותה אזל זבן כל דאית לה וזבנה לקריתא הי	עוד אמר יש״ו לתלמידיו מלכות שמים היא דומה לאדם המוציא מטמון אשר יסתירוהו ובשמחת הממון ימכור כל אשר לו ויקנה השדה בעדו.	[415]	44 Again Jesus said to his disciples: The kingdom of heaven is like a man who finds a treasure which had been hidden and in gladness over the value he sells all which he has and buys the field for himself.			Av 30 Began sunset Fri Aug 21, 16 CE
13:45	45 Himmelriket är också likt en köpman som söker efter vackra pärlor.	45 Again, the kingdom of heaven is like unto a merchant man, seeking goodly pearls:	45 παλιν ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω εμπορω ζητουντι καλους μαργαριτας	45 תוב דמיא מלכותא דשׂמיא לגברא תגרא דבעא הוא מרגניתא טבתא	ועוד מלכות שמים דומה לאדם סוחר המבקש אבנים יקרות.		45 Again the kingdom of heaven is like a certain merchant seeking precious stones.
13:46	46 Och när han har funnit en mycket dyrbar pärla, går han och säljer allt vad han äger och köper den.	46 Who, when he had found one pearl of great price, went and sold all that he had, and bought it.	46 ος ευρων ενα πολυτιμον μαργαριτην απελθων πεπρακεν παντα οσα ειχεν και ηγορασεν αυτον	46 כד דין אשׂכח מרגניתא חדא יקירת דמיא אזל זבן כל מא דאית לה וזבנה	וכאשר ימצא אחת טובה ימכור כל אשר לו ויקנה אותה.	[416]	46 When he finds a good one, he sells all which he has and buys it.
13:47	47 Himmelriket är vidare likt en not som kastas i sjön och fångar fisk av alla slag.	47 Again, the kingdom of heaven is like unto a net, that was cast into the sea, and gathered of every kind:	47 παλιν ομοια εστιν η βασιλεια των ουρανων σαγηνη βληθειση εις την θαλασσαν και εκ παντος γενους συναγαγουση	47 תוב דמיא מלכותא דשׂמיא למצידתא דנפלת בימא ומן כל גנס כנשׂת	מלכות שמים דומה לרשת בתוך הים שכל מיני דגים נאספים בה.	[417]	47 The kingdom of heaven is like a net in the midst of the sea in which are gathered all kinds of fish.
13:48	48 När den blir full, drar man upp den på stranden och sätter sig ner och samlar de goda fiskarna i kärl, men de dåliga kastar man bort.	48 Which, when it was full, they drew to shore, and sat down, and gathered the good into vessels, but cast the bad away.	48 ην οτε επληρωθη αναβιβασαντες επι τον αιγιαλον και καθισαντες συνελεξαν τα καλα εις αγγεια τα δε σαπρα εξω εβαλον	48 וכד מלת אסקוה לספרי ימא ויתבו גביו וטבא ארמיו במאנא ובישׂא שׂדו לבר	וכאשר תמלא יוציאוה לחוץ ויוצאים הדייגים ובוחרים הטובים בכליהם והרעים משליכים חוצה.	[418]	48 When it is full, they draw it out, and the fishermen go forth and choose the good for their vessels and the bad they cast away.
13:49	49 Så skall det vara vid tids- ålderns slut. Änglarna skall gå ut och skilja de onda från de rättfärdiga	49 So shall it be at the end of the world: the angels shall come forth, and sever the wicked from among the just,	49 ουτως εσται εν τη συντελεια του αιωνος εξελευσονται οι αγγελοι και αφοριουσιν τους πονηρους εκ μεσου των δικαιων	49 הכנא נהוא בשׂולמה דעלמא נפקון מלאכא ונפרשׂון בישׂא מן ביני זדיקא	כן יהיה באחרית הימים יצאו המלאכים ויבדילו הרשעים מתוך הצדיקים.	[419]	49 Thus it will be at the end of days; the angels will go forth and separate the evil from the midst of the righteous.
13:50	50 och kasta dem i den brinnande ugnen. Där skall man gråta och skära tänder.	50 And shall cast them into the furnace of fire: there shall be wailing and gnashing of teeth.	50 και βαλουσιν αυτους εις την καμινον του πυρος εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων	50 ונרמון אנון באתונא דנורא תמן נהוא בכיא וחורק שׂנא	וישליכו אותם במדורות אש שם יהיה בכי וחריקת שינים.	[420]	50 Then they shall cast them into the pyre of fire; there shall be weeping and gnashing of teeth.
13:51	51 Har ni förstått allt detta?" De svarade honom: "Ja".	51 Jesus saith unto them, Have ye understood all these things? They say unto him, Yea, Lord.	51 λεγει αυτοις ο ιησους συνηκατε ταυτα παντα λεγουσιν αυτω ναι κυριε	51 אמר להון ישׂוע אסתכלתון כלהין הלין אמרין לה אין מרן	ויאמר להם הבנתם זה. ויאמרו כן.	[421]	51 He said to them: Have you understood this? They said: Yes.
13:52	52 Då sade han till dem: "Därför är varje skriftlärd, som har blivit en himmelrikets lärjunge, lik en man som ur sitt förråd hämtar fram både nytt och gammalt."	52 Then said he unto them, Therefore every scribe which is instructed unto the kingdom of heaven is like unto a man that is an householder, which bringeth forth out of his treasure things new and old.	52 ο δε ειπεν αυτοις δια τουτο πας γραμματευς μαθητευθεις εις την βασιλειαν των ουρανων ομοιος εστιν ανθρωπω οικοδεσποτη οστις εκβαλλει εκ του θησαυρου αυτου καινα και παλαια	52 אמר להון מטל הנא כל ספרא דמתתלמד למלכות שׂמיא דמא לגברא מרא ביתא דמפק מן סימתה חדתתא ועתיקתא	לזאת כל חכם ידמה במלכות שמים לאדם אבי הטף המוציא מאוצרו דברים חדשים גם ישנים.		52 Every wise man in the kingdom of heaven, therefore, is like a certain father of children who brings forth from his treasure things new and old.
					פרק ס״ד
13:53	53 När Jesus hade avslutat dessa liknelser, lämnade han platsen.	53 And it came to pass, that when Jesus had finished these parables, he departed thence.	53 και εγενετο οτε ετελεσεν ο ιησους τας παραβολας ταυτας μετηρεν εκειθεν	53 והוא דכד שׂלם ישׂוע מתלא הלין שׂני מן תמן	ויהי אחרי זאת כאשר כלה יש״ו הדברים האלה עבר משם.		53 It came to pass after this, when Jesus finished these words, he passed on from there.
13:54	54 Han kom till sin hemstad och undervisade dem i deras synagoga, och de blev mycket förvånade och sade: "Varifrån har han fått denna vishet och dessa kraftgärningar?	54 And when he was come into his own country, he taught them in their synagogue, insomuch that they were astonished, and said, Whence hath this man this wisdom, and these mighty works?	54 και ελθων εις την πατριδα αυτου εδιδασκεν αυτους εν τη συναγωγη αυτων ωστε εκπληττεσθαι αυτους και λεγειν ποθεν τουτω η σοφια αυτη και αι δυναμεις	54 ואתא למדינתה ומלף הוא להון בכנושׂתהון איכנא דנתהרון ונאמרון אימכא לה להנא חכמתא הדא וחילא	ובא לארצו והיה מלמד לאנשים בבתי כנסיות. והפרושים נפלאו ויאמרו בלבם מאין בה לזה החכמה וכח לעשות אלו הפעולות.	[422]	54 He came into his own country and was teaching the people in the synagogues. The Pharisees were amazed and said in their heart: Whence (came) to this one the wisdom and power to do these deeds?
13:55	55 Är det inte snickarens son? Heter inte hans mor Maria och hans bröder Jakob och Josef och Simon och Judas?	55 Is not this the carpenter's son? is not his mother called Mary? and his brethren, James, and Joses, and Simon, and Judas?	55 ουχ ουτος εστιν ο του τεκτονος υιος ουχι η μητηρ αυτου λεγεται μαριαμ και οι αδελφοι αυτου ιακωβος και ιωσης και σιμων και ιουδας	55 לא הוא הנא ברה דנגרא לא אמה מתקריא מרים ואחוהי יעקוב ויוסא ושׂמעון ויהודא	אין בן זה הנפח ומרים? הלא ידעתם שכל אלו אמו מרים ואחיו ג׳ יוסף ושמע״ון ויהוד״ה	[423]	55 (Is this) not the son of the smith and Mary? Do you not know all these: his mother Mary, his three brothers: Joseph, Simon, and Judah,
13:56	56 Och bor inte alla hans systrar här hos oss? Varifrån har han fått allt detta?"	56 And his sisters, are they not all with us? Whence then hath this man all these things?	56 και αι αδελφαι αυτου ουχι πασαι προς ημας εισιν ποθεν ουν τουτω ταυτα παντα	56 ואחותה כלהין לא הא לותן אנין אימכא לה הכיל להנא הלין כלהין	ואחיותיו. הלא ידעתם שכל אלו עמנו? ומאין בא לזה כל אלה?	[424]	56 and his sisters? Do you not know all these who are with us? Whence came to this one all these things?
13:57	57 Och de tog anstöt av honom. Men Jesus sade till dem: "En profet är alltid föraktad i sin hemstad och i sin egen familj."	57 And they were offended in him. But Jesus said unto them, A prophet is not without honour, save in his own country, and in his own house.	57 και εσκανδαλιζοντο εν αυτω ο δε ιησους ειπεν αυτοις ουκ εστιν προφητης ατιμος ει μη εν τη πατριδι αυτου και εν τη οικια αυτου	57 ומתכשׂלין הוו בה הו דין ישׂוע אמר להון לית נביא דצעיר אלא במדינתה ובביתה	והיו נבוכים בו. ויען להם יש״ו אין נביא שאין לו כבוד כ״א בארצו ועירו וביתו.	[425]	57 So they were confused about him. Jesus answered them: A prophet is not without honor except in his own land, city and house.
13:58	58 Och han gjorde inte många kraftgärningar där, eftersom de inte trodde på honom.	58 And he did not many mighty works there because of their unbelief.	58 και ουκ εποιησεν εκει δυναμεις πολλας δια την απιστιαν αυτων	58 ולא עבד תמן חילא סגיאא מטל לא הימנותהון	ולא רצה לעשות שם שום אות למיעוט אמונתם.	[426]	58 Then he did not wish to do there any sign because of their little faith.
					פרק ס״ה		Chapter 14
14:1	1 Vid den tiden fick landsfursten Herodes höra ryktet om Jesus,	1 At that time Herod the tetrarch heard of the fame of Jesus,	1 εν εκεινω τω καιρω ηκουσεν ηρωδης ο τετραρχης την ακοην ιησου	1 בהו דין זבנא שׂמע הרודס טטררכא שׂמעה דישׂוע	בעת ההיא שמע הורוד״וס טיטרא״קה שמועות יש״ו.	[427]	1 At that time Herod the Tetrarch heard reports about Jesus.			Adar 29 began on: Tue Mar 16, 17 CE
14:2	2 och han sade till sina tjänare: "Det är Johannes Döparen som har uppstått från de döda, och därför verkar dessa krafter i honom."	2 And said unto his servants, This is John the Baptist; he is risen from the dead; and therefore mighty works do shew forth themselves in him.	2 και ειπεν τοις παισιν αυτου ουτος εστιν ιωαννης ο βαπτιστης αυτος ηγερθη απο των νεκρων και δια τουτο αι δυναμεις ενεργουσιν εν αυτω	2 ואמר לעבדוהי הנו יוחנן מעמדנא הו קם מן בית מיתא מטל הנא חילא מסתערין בה	ויאמר לעבדיו הנה אני מאמין שאלו הפלאות עושה יוחנן המטביל.	[428]	2 He said to his servants: Behold I believe that John the Baptizer is doing these miracles.
14:3	3 Herodes hade nämligen låtit gripa Johannes och slå honom i bojor och sätta honom i fängelse för Herodias skull, som var gift med hans bror Filippus.	3 For Herod had laid hold on John, and bound him, and put him in prison for Herodias' sake, his brother Philip's wife.	3 ο γαρ ηρωδης κρατησας τον ιωαννην εδησεν αυτον και εθετο εν φυλακη δια ηρωδιαδα την γυναικα φιλιππου του αδελφου αυτου	3 הו גיר הרודס אחד הוא ליוחנן ואסרה וארמיה בית אסירא מטל הרודיא אנתת פיליפוס אחוהי	שהיה לפי שהורוד״וס תפש ליוחנן בימים ההם ויאסרהו במאסר לפי שהיה מוכיחו שלא יקח לאורדיסא לאשה שהיתה אשת אחיו.	[429]	3 This happened because Herod had seized John in those days and had bound him in prison because he was reproving him that he should not take Herodias for a wife because she was the wife of his brother.
14:4	4 Ty Johannes hade sagt till Herodes: "Det är inte tillåtet för dig att ha henne."	4 For John said unto him, It is not lawful for thee to have her.	4 ελεγεν γαρ αυτω ο ιωαννης ουκ εξεστιν σοι εχειν αυτην	4 אמר הוא לה גיר יוחנן דלא שׂליט דתהוא לך אנתתא	והיה אומר לו יוחנן אינה ראויה לך.		4 John was saying to him: She is not permissible to you.
14:5	5 Herodes ville döda honom, men han var rädd för folket, eftersom man ansåg att Johannes var en profet.	5 And when he would have put him to death, he feared the multitude, because they counted him as a prophet.	5 και θελων αυτον αποκτειναι εφοβηθη τον οχλον οτι ως προφητην αυτον ειχον	5 וצבא הוא למקטלה ודחל הוא מן עמא דאיך דלנביא אחידין הוו לה	והנה הורוד״וס היה רוצה להורגו לולי יראת העם שלנביא היה ביניהם.	[430]	5 Then behold Herod wished to kill him, except for fear of the people [who believed] he was a prophet among them.
14:6	6 Så kom Herodes födelsedag, och Herodias dotter dansade inför gästerna. Herodes blev mycket förtjust	6 But when Herod's birthday was kept, the daughter of Herodias danced before them, and pleased Herod.	6 γενεσιων δε αγομενων του ηρωδου ωρχησατο η θυγατηρ της ηρωδιαδος εν τω μεσω και ηρεσεν τω ηρωδη	6 כד הוא דין בית ילדה דהרודס רקדת ברתה דהרודיא קדם סמיכא ושׂפרת לה להרודס	ובמשתה יום הולד את הורודוס קרא לגדולי המלכות לאכול עמו ובעוד שהיו אוכלים היתה בתו מרקדת ביניהם וייטב להורודוס.	[431]	6 On the feast of Herod's birthday, he called the nobles of the kingdom to eat with him, and while they were eating, his daughter danced among them and it was pleasing to Herod.
14:7	7 och svor på att han skulle ge henne vad hon än begärde.	7 Whereupon he promised with an oath to give her whatsoever she would ask.	7 οθεν μεθ ορκου ωμολογησεν αυτη δουναι ο εαν αιτησηται	7 מטל הנא במומתא ימא לה דנתל לה כלמדם דתשׂאל	וישבע לה שיתן לה את כל אשר תשאל ממנו.	[432]	7 He swore to give her whatever she asked from him.
14:8	8 Hon intalades då av sin mor att säga: "Ge mig här på ett fat Johannes Döparens huvud!"	8 And she, being before instructed of her mother, said, Give me here John Baptist's head in a charger.	8 η δε προβιβασθεισα υπο της μητρος αυτης δος μοι φησιν ωδε επι πινακι την κεφαλην ιωαννου του βαπτιστου	8 הי דין מטל דמלפא הות לאמה אמרת הב לי הרכא בפינכא רשׂה דיוחנן מעמדנא	והנערה מיוסרת מיומה שאלה ראש יוחנן המטביל באגן א״.	[433]	8 The girl, being instructed by (her mother), asked for the head of John the Baptizer in a bowl.
14:9	9 Fastän kungen var bedrövad över sin ed inför gästerna, befallde han att hon skulle få det.	9 And the king was sorry: nevertheless for the oath's sake, and them which sat with him at meat, he commanded it to be given her.	9 και ελυπηθη ο βασιλευς δια δε τους ορκους και τους συνανακειμενους εκελευσεν δοθηναι	9 וכרית לה למלכא מטל דין מומתא וסמיכא פקד דנתיהב לה	והמלך נעצב מאד בעד השבועה שעשה בפני הקרואים ויצו להעשות כן.	[434]	9 The king was very sad because of the oath which he had made before those invited. But he commanded to do so
14:10	10 Och han lät halshugga Johannes i fängelset.	10 And he sent, and beheaded John in the prison.	10 και πεμψας απεκεφαλισεν τον ιωαννην εν τη φυλακη	10 ושׂדר פסקה רשׂה דיוחנן בית אסירא	וישלח לשחוט יוחנן בבית הסוהר.	[435]	10 and sent to kill John in prison.
14:11	11 Man bar in Johannes huvud på ett fat och gav det åt den lilla flickan, och hon bar det till sin mamma.	11 And his head was brought in a charger, and given to the damsel: and she brought it to her mother.	11 και ηνεχθη η κεφαλη αυτου επι πινακι και εδοθη τω κορασιω και ηνεγκεν τη μητρι αυτης	11 ואיתי רשׂה בפינכא ואתיהב לטליתא ואיתיתה לאמה	ויביאו ראש יוחנן באגן ויתנוהו לנערה והנערה נתנה לאמה.	[436]	11 They brought the head of John in a bowl and gave it to the girl and the girl gave it to her mother.
14:12	12 Johannes lärjungar kom och tog den döda kroppen och begravde den. Sedan gick de och berättade alltsammans för Jesus.	12 And his disciples came, and took up the body, and buried it, and went and told Jesus.	12 και προσελθοντες οι μαθηται αυτου ηραν το σωμα και εθαψαν αυτο και ελθοντες απηγγειλαν τω ιησου	12 וקרבו תלמידוהי שׂקלו שׂלדה קברו ואתו חויו לישׂוע	ויבאו תלמידי יוחנן וישאו הגוף ויקברוהו והתלמידים הגידו הדבר ליש״ו.	[437]	12 Then the disciples of John came and took the body and buried it and the disciples told the matter to Jesus.
14:13	13 När Jesus hörde detta, for han med båt därifrån till en enslig plats, där de kunde vara för sig själva. Men folket fick höra det och följde efter honom till fots från städerna.	13 When Jesus heard of it, he departed thence by ship into a desert place apart: and when the people had heard thereof, they followed him on foot out of the cities.	13 και ακουσας ο ιησους ανεχωρησεν εκειθεν εν πλοιω εις ερημον τοπον κατ ιδιαν και ακουσαντες οι οχλοι ηκολουθησαν αυτω πεζη απο των πολεων	13 ישׂוע דין כד שׂמע שׂני מן תמן באלפא לאתרא חורבא בלחודוהי וכד שׂמעו כנשׂא אזלו בתרה ביבשׂא מן מדינתא	וכשמוע יש״ו נסע משם באניה וילך למדבר יהודה. וכשמוע החבורות וילכו אחריו מכל המדינות.	[438]	13 When Jesus heard it, he departed from there in a boat and went into the wilderness of Judea. When the crowds heard they followed him from all the cities.
14:14	14 När han steg ur båten, fick han se en stor folkskara, och han förbarmade sig över dem och botade de sjuka bland dem.	14 And Jesus went forth, and saw a great multitude, and was moved with compassion toward them, and he healed their sick.	14 και εξελθων ο ιησους ειδεν πολυν οχλον και εσπλαγχνισθη επ αυτους και εθεραπευσεν τους αρρωστους αυτων	14 ונפק ישׂוע חזא כנשׂא סגיאא ואתרחם עליהון ואסי כריהיהון	וכשיצאו ראה אחריו עם רב ויט אליו חסד וירפא כל מחלותם.		14 When they came out he saw behind him a numerous people; so he extended kindness to [them] and healed all of their diseases.
14:15	15 På kvällen kom lärjungarna fram till honom och sade: "Platsen här ligger ensligt till, och det är redan sent. Sänd i väg folket, så att de kan gå in i byarna och köpa sig mat."	15 And when it was evening, his disciples came to him, saying, This is a desert place, and the time is now past; send the multitude away, that they may go into the villages, and buy themselves victuals.	15 οψιας δε γενομενης προσηλθον αυτω οι μαθηται αυτου λεγοντες ερημος εστιν ο τοπος και η ωρα ηδη παρηλθεν απολυσον τους οχλους ινα απελθοντες εις τας κωμας αγορασωσιν εαυτοις βρωματα	15 כד הוא דין רמשׂא קרבו לותה תלמידוהי ואמרו לה אתרא חורבא הו ועדנא עבר לה שׂרי כנשׂא דאנשׂא דנאזלון לקוריא ונזבנון להון סיברתא	ובעת ערב קרבו אליו תלמידיו ויאמרו לו זה המקום צר עובר. עזוב החבורות שילכו במגדלים ויקחו הצורך אליהם.	[439]	15 At evening time his disciples came to him and said to him: This place is limited (and the time) is advancing. Let the crowds go into the towers that they might take the necessities for themselves.			Adar 30 began on: Wed Mar 17, 17 CE
14:16	16 Jesus sade till dem: "De behöver inte gå härifrån. Ge ni dem att äta."	16 But Jesus said unto them, They need not depart; give ye them to eat.	16 ο δε ιησους ειπεν αυτοις ου χρειαν εχουσιν απελθειν δοτε αυτοις υμεις φαγειν	16 הו דין אמר להון לא מתבעא להון למאזל הבו להון אנתון למאכל	ויען להם יש״ו אינם צריכים לילך תנו להם לאכל.	[440]	16 Jesus answered them: They have no need to go; give them to eat.
14:17	17 De svarade: "Vi har bara fem bröd och två fiskar här."	17 And they say unto him, We have here but five loaves, and two fishes.	17 οι δε λεγουσιν αυτω ουκ εχομεν ωδε ει μη πεντε αρτους και δυο ιχθυας	17 הנון דין אמרו לה לית לן תנן אלא חמשׂ גריצן ותרין נונין	והם ענו אין לנו בכאן כי אם חמש ככרות שני דגים.	[441]	17 They answered: We have nothing here except five loaves (and) two fish.
14:18	18 Han sade: "Hämta hit dem till mig."	18 He said, Bring them hither to me.	18 ο δε ειπεν φερετε μοι αυτους ωδε	18 אמר להון ישׂוע איתו אנון לי להרכא	ויאמר להם הביאו אותם אלי.	[442]	18 He said to them: Bring them to me.
14:19	19 Sedan befallde han folket att slå sig ner i gräset. Och han tog de fem bröden och de två fiskarna, såg upp mot himlen, tackade Gud, bröt bröden och gav dem till lärjungarna, och de gav dem till folket.	19 And he commanded the multitude to sit down on the grass, and took the five loaves, and the two fishes, and looking up to heaven, he blessed, and brake, and gave the loaves to his disciples, and the disciples to the multitude.	19 και κελευσας τους οχλους ανακλιθηναι επι τους χορτους και λαβων τους πεντε αρτους και τους δυο ιχθυας αναβλεψας εις τον ουρανον ευλογησεν και κλασας εδωκεν τοις μαθηταις τους αρτους οι δε μαθηται τοις οχλοις	19 ופקד לכנשׂא למסתמכו על ארעא ושׂקל הנון חמשׂא לחמין ותרין נונין וחר בשׂמיא וברך וקצא ויהב לתלמידוהי והנון תלמידא סמו לכנשׂא	ויצו שישובו העם על העשבים. וכשישבו לקח החמש ככרות והשני דגים ובהיותו מביט לשמים ברך אותם ויחלקם ויתנם לתלמידיו והתלמידים חלקו לסייעות.	[443]	19 Then he commanded that the people should (sit) on the grass. When they sat he took the five loaves and two fish and as he looked into heaven he blessed them, divided them, gave them to his disciples and the disciples made distribution to the groups.
14:20	20 Alla åt och blev mätta, och lärjungarna plockade upp de överblivna styckena, tolv korgar fulla.	20 And they did all eat, and were filled: and they took up of the fragments that remained twelve baskets full.	20 και εφαγον παντες και εχορτασθησαν και ηραν το περισσευον των κλασματων δωδεκα κοφινους πληρεις	20 ואכלו כלהון וסבעו ושׂקלו תותרא דקציא תרעסר קופינין כד מלין	ואכלו כלם וישבעו. וכן מהדגים אכלו כרצונם. ואחר שתכלו לקחו הפתיתים הנשארות וימלאו מהם שנים עשר סאים.	[444]	20 All of them ate and were satisfied. They also ate the fish according to what they desired. After they had finished, they took the fragments which remained and filled twelve seahs with them.
14:21	21 De som hade ätit var omkring fem tusen män, förutom kvinnor och barn.	21 And they that had eaten were about five thousand men, beside women and children.	21 οι δε εσθιοντες ησαν ανδρες ωσει πεντακισχιλιοι χωρις γυναικων και παιδιων	21 הנון דין אנשׂא דאכלו הוין הוו אלפא חמשׂא סטר מן נשׂא וטליא	ויהי מספר האוכלים חמשת אלפים אנשים מלבד הנשים והטף.	[445]	21 The number of those eating was five thousand men apart from women and children.
					פרק ס״ו
14:22	22 Strax därefter befallde han sina lärjungar att stiga i båten och före honom fara över till andra sidan sjön, medan han själv sände i väg folket.	22 And straightway Jesus constrained his disciples to get into a ship, and to go before him unto the other side, while he sent the multitudes away.	22 και ευθεως ηναγκασεν ο ιησους τους μαθητας αυτου εμβηναι εις το πλοιον και προαγειν αυτον εις το περαν εως ου απολυση τους οχλους	22 ומחדא אלץ לתלמידוהי דנסקון לספינתא ונאזלון קדמוהי לעברא עד שׂרא הו לכנשׂא	ואחרי זה צוה לתלמידיו לכנס באניה וישליחו קודם ממנו בעיר שהחבורות הולכות.	[446]	22 After this, he commanded his disciples to assemble in a boat that they might (go) before him to the city to which the crowds were going.			Abib 1 began on: Thu Mar 18, 17 CE
14:23	23 Sedan gick han upp på berget för att få vara för sig själv och be. När det blev kväll, var han ensam där.	23 And when he had sent the multitudes away, he went up into a mountain apart to pray: and when the evening was come, he was there alone.	23 και απολυσας τους οχλους ανεβη εις το ορος κατ ιδιαν προσευξασθαι οψιας δε γενομενης μονος ην εκει	23 וכד שׂרא לכנשׂא סלק לטורא בלחודוהי למצליו וכד חשׂכת בלחודוהי הוא תמן	ואחר שעזב החבורות עלה להר והתפלל לבדו ויהי לעת ערב והוא לבדו עומד.		23 After he left the crowds, he went upon a mountain and prayed alone. At the time of evening he was standing alone.
14:24	24 Båten befann sig redan många stadier från land och var hårt ansatt av vågorna, eftersom vinden låg emot.	24 But the ship was now in the midst of the sea, tossed with waves: for the wind was contrary.	24 το δε πλοιον ηδη μεσον της θαλασσης ην βασανιζομενον υπο των κυματων ην γαρ εναντιος ο ανεμος	24 ואלפא רחיקא הות מן ארעא אסטדותא סגיאא כד משׂתגשׂא סגי מן גללא רוחא גיר לקובלה הות	והאניה באמצע הים וגליהם היו דוחפות אותה לפי שהרוח היה מנגד.	[447]	24 The boat was in the midst of the sea and (the waves of the sea) were driving it because the wind was contrary.
14:25	25 Vid fjärde nattväkten kom Jesus till dem, gående på sjön.	25 And in the fourth watch of the night Jesus went unto them, walking on the sea.	25 τεταρτη δε φυλακη της νυκτος απηλθεν προς αυτους ο ιησους περιπατων επι της θαλασσης	25 במטרתא דין רביעיתא דלליא אתא לותהון ישׂוע כד מהלך על מיא	למשמרה הרביעית מהלילה בא להם יש״ו הולך בים.	[448]	25 At the fourth watch of the night Jesus came to them walking on the sea.
14:26	26 När lärjungarna fick se honom gå på sjön, blev de förskräckta och sade: "Det är en vålnad." Och de skrek, så rädda var de.	26 And when the disciples saw him walking on the sea, they were troubled, saying, It is a spirit; and they cried out for fear.	26 και ιδοντες αυτον οι μαθηται επι την θαλασσαν περιπατουντα εταραχθησαν λεγοντες οτι φαντασμα εστιν και απο του φοβου εκραξαν	26 וחזאוהי תלמידוהי דמהלך על מיא ואתתזיעו ואמרין הוו דחזוא הו דגלא ומן דחלתהון קעו	וכאשר ראוהו תלמידיו הלך בים נבהלו בשר בחושבם שהיה שד ומרוב פחדם היו צועקים.	[449]	26 When his disciples saw him walking on the sea they were alarmed, thinking he was a demon, and from the greatness of their fear they were crying out.
14:27	27 Men genast sade Jesus till dem: "Var lugna. Det är jag. Var inte rädda."	27 But straightway Jesus spake unto them, saying, Be of good cheer; it is I; be not afraid.	27 ευθεως δε ελαλησεν αυτοις ο ιησους λεγων θαρσειτε εγω ειμι μη φοβεισθε	27 הו דין ישׂוע ברשׂעתה מלל עמהון ואמר אתלבבו אנא אנא לא תדחלון	ואז ענה להם יש״ו ויאמר להם יהיה אמונה בכם שאני הוא ואל תיראו.	[450]	27 Then Jesus answered them and said to them: Let faith be among you because it is I; do not fear.
14:28	28 Petrus sade: "Herre, om det är du, så befall att jag skall komma till dig på vattnet."	28 And Peter answered him and said, Lord, if it be thou, bid me come unto thee on the water.	28 αποκριθεις δε αυτω ο πετρος ειπεν κυριε ει συ ει κελευσον με προς σε ελθειν επι τα υδατα	28 וענא כאפא ואמר לה מרי אן אנת הו פקוד לי אתא לותך על מיא	ויען פייט״רוס ויאמר לו אדו׳ אם אתה הוא צוה אותי לבא אליך במים.	[451]	28 Peter answered and said to him: Master, if it is you, command me to come to you on the water.
14:29	29 Jesus sade: "Kom!" Petrus steg ur båten och gick på vattnet fram till honom.	29 And he said, Come. And when Peter was come down out of the ship, he walked on the water, to go to Jesus.	29 ο δε ειπεν ελθε και καταβας απο του πλοιου ο πετρος περιεπατησεν επι τα υδατα ελθειν προς τον ιησουν	29 ישׂוע דין אמר לה תא ונחת כאפא מן אלפא והלך על מיא דנאתא לות ישׂוע	ויאמר לו יש״ו בא. וירד פייט״רוס מהספינה והלך בים ובא ליש״ו.	[452]	29 Jesus said to him: Come. So Peter came down from the boat, walked on the sea and came to Jesus.
14:30	30 Men när han såg hur häftigt vinden låg på, blev han rädd och började sjunka. Då ropade han: "Herre, hjälp mig!"	30 But when he saw the wind boisterous, he was afraid; and beginning to sink, he cried, saying, Lord, save me.	30 βλεπων δε τον ανεμον ισχυρον εφοβηθη και αρξαμενος καταποντιζεσθαι εκραξεν λεγων κυριε σωσον με	30 וכד חזא רוחא דקשׂיא דחל ושׂרי למטבע וארים קלה ואמר מרי פרוקיני	ובראותו חוזק הרוח פחד מאד ובהתחילו ליטבע צעק ואמר אדו׳הושיעני.		30 But when he saw the strength of the wind he feared exceedingly and as he began to sink he cried out and said: Master, save me.
14:31	31 Genast räckte Jesus ut handen och grep tag i honom och sade: "Så lite tro du har! Varför tvivlade du?"	31 And immediately Jesus stretched forth his hand, and caught him, and said unto him, O thou of little faith, wherefore didst thou doubt?	31 ευθεως δε ο ιησους εκτεινας την χειρα επελαβετο αυτου και λεγει αυτω ολιγοπιστε εις τι εδιστασας	31 ובר שׂעתה פשׂט אידה מרן ואחדה ואמר לה זעור הימנותא למנא אתפלגת	ומיד יש״ו האריך ידו ולקחו ואמר לו אדם מאמונה מעוטה למה נסתפקת.	[453]	31 Immediately Jesus stretched out his hand, took him, and said to him: Man of little faith, why did you doubt?
14:32	32 De steg i båten och vinden lade sig.	32 And when they were come into the ship, the wind ceased.	32 και εμβαντων αυτων εις το πλοιον εκοπασεν ο ανεμος	32 וכד סלקו לאלפא שׂלית רוחא	וכאשר עלו באניה נח הרוח		32 When they went up into the boat, the wind became quiet,
14:33	33 Och de som var i båten tillbad honom och sade: "Du är verkligen Guds Son."	33 Then they that were in the ship came and worshipped him, saying, Of a truth thou art the Son of God.	33 οι δε εν τω πλοιω ελθοντες προσεκυνησαν αυτω λεγοντες αληθως θεου υιος ει	33 ואתו הנון דבאלפא סגדו לה ואמרו שׂריראית ברה אנת דאלהא	ואשר בספינה השתחוו לו ואמרו באמת אתה הוא בן האלקים.	[454]	33 and those in the boat worshipped him and said: Truly you are the Son of God.
14:34	34 När de hade farit över sjön, lade de till vid Gennesaret.	34 And when they were gone over, they came into the land of Gennesaret.	34 και διαπερασαντες ηλθον εις την γην γεννησαρετ	34 ורדו ואתו לארעא דגנסר		[455]
14:35	35 Männen på platsen kände igen honom och skickade ut bud i hela trakten, och man förde till honom alla som var sjuka	35 And when the men of that place had knowledge of him, they sent out into all that country round about, and brought unto him all that were diseased;	35 και επιγνοντες αυτον οι ανδρες του τοπου εκεινου απεστειλαν εις ολην την περιχωρον εκεινην και προσηνεγκαν αυτω παντας τους κακως εχοντας	35 ואשׂתודעוהי אנשׂא דאתרא הו ושׂדרו לכלהין קוריא דחדריהון וקרבו לה כלהון אילין דבישׂ בישׂ עבידין	וכאשר הכירוהו אנשי המקום שלחו בכל אותו המלכות והביאו לו כל החולים מכל מדוים.	[456]	35 When the people of the place recognized him they sent into all that kingdom and brought to him all who were sick with various kinds of diseases.
14:36	36 och bad honom att de åtminstone skulle få röra vid hörntofsen på hans mantel. Och alla som rörde vid den blev friska.	36 And besought him that they might only touch the hem of his garment: and as many as touched were made perfectly whole.	36 και παρεκαλουν αυτον ινα μονον αψωνται του κρασπεδου του ιματιου αυτου και οσοι ηψαντο διεσωθησαν	36 ובעין הוו מנה דנקרבון אפן לכנפא בלחוד דלבושׂה ואילין דקרבו אתאסיו	וחלו פניו ירצו לעוזבם יגעו בכנף מעילו וכל אשר נגע נתרפא.	[457]	36 They implored him that (he) might be pleased to allow them to touch the skirt of his garment; and each one who touched him was healed.
					פרק ס״ז		Chapter 15
15:1	1 Sedan kom några fariseer och skriftlärda från Jerusalem fram till Jesus och frågade:	1 Then came to Jesus scribes and Pharisees, which were of Jerusalem, saying,	1 τοτε προσερχονται τω ιησου οι απο ιεροσολυμων γραμματεις και φαρισαιοι λεγοντες	1 הידין קרבו לות ישׂוע פרישׂא וספרא דמן אורשׂלם ואמרין	אז בא אל יש״ו החכמים והפרושים ויאמרו אליו	[458]	1 Then the sages and the Pharisees came to Jesus and said to him:
15:2	2 "Varför bryter dina lärjungar mot de äldstes stadgar? De tvättar inte händerna innan de äter."	2 Why do thy disciples transgress the tradition of the elders? for they wash not their hands when they eat bread.	2 διατι οι μαθηται σου παραβαινουσιν την παραδοσιν των πρεσβυτερων ου γαρ νιπτονται τας χειρας αυτων οταν αρτον εσθιωσιν	2 למנא תלמידיך עברין על משׂלמנותא דקשׂישׂא ולא משׂיגין אידיהון מא דאכלין לחמא	למה עוברים תלמידך תקנות הראשונות שהם אינם רוחצים ידיהם קודם האכילה.	[459]	2 Why do (your disciples) transgress the ordinances of antiquity by not washing their hands before eating?
15:3	3 Han svarade dem: "Varför bryter ni mot Guds bud för era stadgars skull?	3 But he answered and said unto them, Why do ye also transgress the commandment of God by your tradition?	3 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις διατι και υμεις παραβαινετε την εντολην του θεου δια την παραδοσιν υμων	3 ענא ישׂוע ואמר להון למנא אף אנתון עברין אנתון על פוקדנא דאלהא מטל משׂלמנותכון	ויאמר להם יש״ו ולמה אתם עוברים מאמרי האל בעד תקנותיכם		3 Jesus said to them: Why do you transgress the words of God because of your ordinances?
15:4	4 Gud har sagt: Hedra din far och din mor och: Den som förbannar sin far eller mor skall straffas med döden.	4 For God commanded, saying, Honour thy father and mother: and, He that curseth father or mother, let him die the death.	4 ο γαρ θεος ενετειλατο λεγων τιμα τον πατερα σου και την μητερα και ο κακολογων πατερα η μητερα θανατω τελευτατω	4 אלהא גיר אמר יקר לאבוך ולאמך ומן דמצחא לאבוהי ולאמה ממת נמות	שהאל אמר כבד את אביך ואת אמך ומכה אביו ואמו מות יומת.	[460]	4 For God said: Honor your father and your mother and he who smites his father and mother will surely be put to death.
15:5	5 Men ni påstår: Om någon säger till sin far eller mor: Vad du kunde ha fått av mig, det ger jag som offergåva,	5 But ye say, Whosoever shall say to his father or his mother, It is a gift, by whatsoever thou mightest be profited by me;	5 υμεις δε λεγετε ος αν ειπη τω πατρι η τη μητρι δωρον ο εαν εξ εμου ωφεληθης και ου μη τιμηση τον πατερα αυτου η την μητερα αυτου	5 אנתון דין אמרין אנתון כל מן דנאמר לאבא או לאמא קורבני מדם דתתהנא מני ולא ניקר לאבוהי או לאמה	ואתם אומרים שאיזה דבר יאמר האדם לאביו ולאמו שבאיזה נדבה שיתן בעד אותו חטא שיכופר לו אותו עון.	[461]	5 But you say that whatever word a man should say to his father and mother in regard to any donation he might give for him as a sinner, this iniquity itself will be made void to him.[462]
15:6	6 då skall han inte hedra sin far eller mor. Ni upphäver Guds ord för era stadgars skull.	6 And honour not his father or his mother, he shall be free. Thus have ye made the commandment of God of none effect by your tradition.	6 και ηκυρωσατε την εντολην του θεου δια την παραδοσιν υμων	6 ובטלתון מלתא דאלהא מטל משׂלמנותא דילכון	ולא יכבד אביו ואמו ואתם מבזים אמרי אל בתקנותיכם.	[463]	6 So he does not honor his father and his mother, and you despise the words of God by your ordinances.
15:7	7 Ni hycklare, rätt profeterade Jesaja om er:	7 Ye hypocrites, well did Esaias prophesy of you, saying,	7 υποκριται καλως προεφητευσεν περι υμων ησαιας λεγων	7 נסבי באפא שׂפיר אתנבי עליכון אשׂעיא ואמר	היו חנפים הנה ישעיה ניבא מכם ואמר	[464]	7 Woe, hypocrites; behold Isaiah prophesied concerning you and said:
15:8	8 Detta folk ärar mig med sina läppar, men deras hjärtan är långt ifrån mig.	8 This people draweth nigh unto me with their mouth, and honoureth me with their lips; but their heart is far from me.	8 εγγιζει μοι ο λαος ουτος τω στοματι αυτων και τοις χειλεσιν με τιμα η δε καρδια αυτων πορρω απεχει απ εμου	8 עמא הנא בספותה הו מיקר לי לבהון דין סגי רחיק מני	כה אמר ה״ יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני	[465]	8 Thus the Lord said: because this people has come near with their mouth and has honored me with their lips, but their heart is far from me
15:9	9 Förgäves dyrkar de mig, eftersom de läror de förkunnar är människors bud."	9 But in vain they do worship me, teaching for doctrines the commandments of men.	9 ματην δε σεβονται με διδασκοντες διδασκαλιας ενταλματα ανθρωπων	9 וסריקאית דחלין לי כד מלפין יולפנא דפוקדנא דבנינשׂא	ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה.	[466]	9 and their reverence toward me, which is taught, is the commandments of men.
15:10	10 Sedan kallade han till sig folket och sade till dem: "Lyssna och förstå!	10 And he called the multitude, and said unto them, Hear, and understand:	10 και προσκαλεσαμενος τον οχλον ειπεν αυτοις ακουετε και συνιετε	10 וקרא לכנשׂא ואמר להון שׂמעו ואסתכלו	ויש״ו קרא לסיעות ויאמר להם שמעו והביטו.	[467]	10 Jesus called to the crowds and said to them: Hear and consider.
15:11	11 Det som kommer in i munnen gör inte människan oren. Men det som går ut ur munnen, det orenar henne."	11 Not that which goeth into the mouth defileth a man; but that which cometh out of the mouth, this defileth a man.	11 ου το εισερχομενον εις το στομα κοινοι τον ανθρωπον αλλα το εκπορευομενον εκ του στοματος τουτο κοινοι τον ανθρωπον	11 לא הוא מדם דעאל לפומא מסיב לברנשׂא אלא מדם דנפק מן פומא הו הו מסיב לברנשׂא	הנכנס בעד הפה אינו מלכלך האדם אבל היוצא מהפה מלכלך האדם.	[468]	11 That which enters through the mouth does not soil the man, but that which goes out of the mouth soils the man.
15:12	12 Lärjungarna gick då fram till honom och sade: "Vet du att fariseerna tog illa vid sig, när de hörde detta?"	12 Then came his disciples, and said unto him, Knowest thou that the Pharisees were offended, after they heard this saying?	12 τοτε προσελθοντες οι μαθηται αυτου ειπον αυτω οιδας οτι οι φαρισαιοι ακουσαντες τον λογον εσκανδαλισθησαν	12 הידין קרבו תלמידוהי ואמרין לה ידע אנת דפרישׂא דשׂמעו מלתא הדא אתכשׂלו	אז קרבו אליו תלמידיו ויאמרו לו דע שהפרושים נבוכים בעד דבר זה.	[469]	12 Then his disciples came to him and said to him: Know that the Pharisees were perplexed by this word.
15:13	13 Jesus svarade: "Varje planta, som min himmelske Fader inte har planterat, skall ryckas upp med roten.	13 But he answered and said, Every plant, which my heavenly Father hath not planted, shall be rooted up.	13 ο δε αποκριθεις ειπεν πασα φυτεια ην ουκ εφυτευσεν ο πατηρ μου ο ουρανιος εκριζωθησεται	13 הו דין ענא ואמר להון כל נצבתא אידא דלא נצבה אבי דבשׂמיא תתעקר	ויען להם יש״ו כל נטיעה שלא נטעה אבי שבשמים תשחת.		13 Jesus answered them: Every plant which my Father who is in heaven did not plant will be destroyed.
15:14	14 Låt dem vara. De är blinda ledare för blinda. Och om en blind leder en blind, faller båda i gropen."	14 Let them alone: they be blind leaders of the blind. And if the blind lead the blind, both shall fall into the ditch.	14 αφετε αυτους οδηγοι εισιν τυφλοι τυφλων τυφλος δε τυφλον εαν οδηγη αμφοτεροι εις βοθυνον πεσουνται	14 שׂבוקו להון סמיא אנון נגודא דסמיא סמיא דין לסמיא אן נדבר תריהון בגומצא נפלין	הניחו אותם שהעורים מדריכים לעורים ואם עור ידריך עור אחר יפלו שניהם בבור.	[470]	14 Leave them alone because the blind are leading the blind; and if a blind man leads another who is blind, both will fall into a pit.
15:15	15 Petrus sade då till honom: "Förklara denna liknelse för oss."	15 Then answered Peter and said unto him, Declare unto us this parable.	15 αποκριθεις δε ο πετρος ειπεν αυτω φρασον ημιν την παραβολην ταυτην	15 וענא שׂמעון כאפא ואמר לה מרי פשׂק לן מתלא הנא	ויען לו פייט״רוס אדוני פרוש לנו זאת החדה.	[471]	15 Peter answered him: Lord explain to us this riddle.
15:16	16 Jesus sade: "Är ni också fortfarande lika oförståndiga?	16 And Jesus said, Are ye also yet without understanding?	16 ο δε ιησους ειπεν ακμην και υμεις ασυνετοι εστε	16 הו דין אמר להון עדמא להשׂא אף אנתון לא מסתכלין אנתון	ויען להם יש״ו עדיין אתם מבלי דעת.		16 Jesus answered them: Are you still without knowledge?
15:17	17 Förstår ni inte att allt som kommer in i munnen går ner i magen och töms ut på avträdet?	17 Do not ye yet understand, that whatsoever entereth in at the mouth goeth into the belly, and is cast out into the draught?	17 ουπω νοειτε οτι παν το εισπορευομενον εις το στομα εις την κοιλιαν χωρει και εις αφεδρωνα εκβαλλεται	17 לא ידעין אנתון דמדם דעאל לפומא לכרסא הו אזל ומן תמן בתדכיתא משׂתדא לבר	לא תבינו אתם שכל הנכנס בעד הפה הולך לבטן והכל הולך בעד המקום הטבעי?	[472]	17 Do you not understand that every thing that enters through the mouth goes into the belly and all of it goes on to the natural place?
15:18	18 Men det som går ut ur munnen kommer från hjärtat, och det gör människan oren.	18 But those things which proceed out of the mouth come forth from the heart; and they defile the man.	18 τα δε εκπορευομενα εκ του στοματος εκ της καρδιας εξερχεται κακεινα κοινοι τον ανθρωπον	18 מדם דין דמן פומא נפק מן לבא נפק והויו מסיב לה לברנשׂא	והיוצא בעד הפה מתנועע מהלב וזהו המלכלך האדם.		18 But that which goes out through the mouth is moved by the heart; this is what soils the man.
15:19	19 Ty från hjärtat kommer onda tankar, mord, äktenskapsbrott, otukt, stöld, falskt vittnesbörd och hädelser.	19 For out of the heart proceed evil thoughts, murders, adulteries, fornications, thefts, false witness, blasphemies:	19 εκ γαρ της καρδιας εξερχονται διαλογισμοι πονηροι φονοι μοιχειαι πορνειαι κλοπαι ψευδομαρτυριαι βλασφημιαι	19 מן לבא הו גיר נפקן מחשׂבתא בישׂתא גורא קטלא זניותא גנבותא סהדות שׂוקרא גודפא	לפי שמחלל הלב יוצא התרמית והרציחה והנאופים והגנבות ועדות שקרים והקללות.	[473]	19 Because the defiled heart brings forth deceitfulness, murder, adulteries, robberies, the witness of liars and curses.
15:20	20 Sådant orenar människan. Men att äta utan att tvätta händerna gör inte människan oren."	20 These are the things which defile a man: but to eat with unwashen hands defileth not a man.	20 ταυτα εστιν τα κοινουντα τον ανθρωπον το δε ανιπτοις χερσιν φαγειν ου κοινοι τον ανθρωπον	20 הלין אנין דמסיבן לברנשׂא אן אנשׂ דין נלעס כד לא משׂגן אידוהי לא מסתיב	וכל אלה הדברים הם המבלבלים האדם. אמנם האכילה בלי רחיצת ידים אינה מלכלכת האדם.	[474]	20 All these things are what (soil) the man. Indeed eating without washing the hands does not soil the man.
					פרק ס״ח
15:21	21 Jesus lämnade platsen och drog sig undan till området kring Tyrus och Sidon.	21 Then Jesus went thence, and departed into the coasts of Tyre and Sidon.	21 και εξελθων εκειθεν ο ιησους ανεχωρησεν εις τα μερη τυρου και σιδωνος	21 ונפק מן תמן ישׂוע ואתא לתחומא דצור ודצידן	ואחר שאמר יש״ו זה הלך בגלילי צור וסדום.	[475]	21 After Jesus had said this, he went into the regions of Tyre and Sodom.
15:22	22 Då kom en kanaaneisk kvinna från dessa trakter och ropade: "Herre, Davids Son, förbarma dig över mig! Min dotter är svårt besatt."	22 And, behold, a woman of Canaan came out of the same coasts, and cried unto him, saying, Have mercy on me, O Lord, thou Son of David; my daughter is grievously vexed with a devil.	22 και ιδου γυνη χαναναια απο των οριων εκεινων εξελθουσα εκραυγασεν αυτω λεγουσα ελεησον με κυριε υιε δαβιδ η θυγατηρ μου κακως δαιμονιζεται	22 והא אנתתא כנעניתא מן תחומא הנון נפקת כד קעיא ואמרא אתרחם עלי מרי ברה דדויד ברתי בישׂאית מתדברא מן שׂאדא	ותבוא לפניו אשה כנענית באה מארצות מזרח צועקת אליו אדוני בן דוד חנני שבתי אחוזת השדים.	[476]	22 Then there came to him a certain Canaanite woman, who came from the lands of the East, crying out to him: Master, son of David, have mercy on me because my daughter is possessed by demons.
15:23	23 Men han svarade henne inte med ett ord. Hans lärjungar gick då fram och bad honom: "Skicka i väg henne! Hon följer ju efter oss och ropar."	23 But he answered her not a word. And his disciples came and besought him, saying, Send her away; for she crieth after us.	23 ο δε ουκ απεκριθη αυτη λογον και προσελθοντες οι μαθηται αυτου ηρωτων αυτον λεγοντες απολυσον αυτην οτι κραζει οπισθεν ημων	23 הו דין לא פניה פתגמא וקרבו תלמידוהי בעו מנה ואמרין שׂריה דקעיא בתרן	ויש״ו לא ענה דבר. ותלמידיו קרבו אליו ויאמרו לו אדונינו למה אתה מניח לזאת האשה צועקת אחרינו.	[477]	23 Jesus did not answer (her) a word. So his disciples approached him and said to him: Our master, why do you abandon this woman who is crying out after us?
15:24	24 Han svarade: "Jag är sänd endast till de förlorade fåren av Israels hus."	24 But he answered and said, I am not sent but unto the lost sheep of the house of Israel.	24 ο δε αποκριθεις ειπεν ουκ απεσταλην ει μη εις τα προβατα τα απολωλοτα οικου ισραηλ	24 הו דין ענא ואמר להון לא אשׂתדרת אלא לות ערבא דטעו מן בית איסריל	ויען להם יש״ו לא שלחוני כי אם לצאן אובדות מבית ישראל.	[478]	24 Jesus answered them: They did not send me except to the lost sheep from the house of Israel.
15:25	25 Men hon kom och föll ner för honom och sade: "Herre, hjälp mig!"	25 Then came she and worshipped him, saying, Lord, help me.	25 η δε ελθουσα προσεκυνει αυτω λεγουσα κυριε βοηθει μοι	25 הי דין אתת סגדת לה ואמרת מרי עדריני	והאשה משתחוה לו ואומרת אדוני עוזרני.	[479]	25 Then the woman worshipped him and said: Lord help me.
15:26	26 Han svarade: "Det är inte rätt att ta brödet från barnen och kasta det åt hundarna."	26 But he answered and said, It is not meet to take the children's bread, and to cast it to dogs.	26 ο δε αποκριθεις ειπεν ουκ εστιν καλον λαβειν τον αρτον των τεκνων και βαλειν τοις κυναριοις	26 אמר לה לא שׂפיר למסב לחמא דבניא ולמרמיו לכלבא	ויאמר לה יש״ו לא טוב שיקח האדם הפת מבניו ויתננו לכלבים.	[480]	26 Jesus said to her: It is not good that a man should take the bread from his children and give it to the dogs.
15:27	27 Hon sade: "Jo, Herre, också hundarna äter smulorna som faller från deras herrars bord."	27 And she said, Truth, Lord: yet the dogs eat of the crumbs which fall from their masters' table.	27 η δε ειπεν ναι κυριε και γαρ τα κυναρια εσθιει απο των ψιχιων των πιπτοντων απο της τραπεζης των κυριων αυτων	27 הי דין אמרת אין מרי אף כלבא אכלין מן פרתותא דנפלין מן פתורא דמריהון וחאין	ותען האשה פעמים רבים אוכלים הכלבים הפתיתים הנופלים משלחן אדוניהם.	[481]	27 The woman answered: Often the dogs eat the pieces of bread that fall from the table of their master.
15:28	28 Då svarade Jesus henne: "Kvinna, din tro är stor. Det skall bli som du vill." Och från det ögonblicket var hennes dotter botad.	28 Then Jesus answered and said unto her, O woman, great is thy faith: be it unto thee even as thou wilt. And her daughter was made whole from that very hour.	28 τοτε αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτη ω γυναι μεγαλη σου η πιστις γενηθητω σοι ως θελεις και ιαθη η θυγατηρ αυτης απο της ωρας εκεινης	28 הידין אמר לה ישׂוע או אנתתא רבא הי הימנותכי נהוא לכי איך דצביא אנתי ואתאסית ברתה מן הי שׂעתא	ויען לה יש״ו אשה גדולה אמונתיך יעשה לך כאשר שאלת. ומהעת ההוא והלאה נרפאת בתה.	[482]	28 Jesus answered her: Woman, great is your faith, let it be done to you as you asked. So from that time on her daughter was healed.
					פרק ס״ט
15:29	29 Jesus begav sig därifrån och gick längs Galileiska sjön, och sedan gick han upp på berget och satte sig där.	29 And Jesus departed from thence, and came nigh unto the sea of Galilee; and went up into a mountain, and sat down there.	29 και μεταβας εκειθεν ο ιησους ηλθεν παρα την θαλασσαν της γαλιλαιας και αναβας εις το ορος εκαθητο εκει	29 ושׂני מן תמן ישׂוע ואתא על גנב ימא דגלילא וסלק לטורא ויתב תמן	וכאשר הלך יש״ו משם הלך עבר הגליל להר. בעומדו שם	[483]	29 When Jesus moved on from there, he went to the region across Galilee to a mountain. As he stood there
15:30	30 Mycket folk kom till honom, och de hade med sig lama, blinda, krymplingar, stumma och många andra, som de lade ner vid hans fötter, och han botade dem.	30 And great multitudes came unto him, having with them those that were lame, blind, dumb, maimed, and many others, and cast them down at Jesus' feet; and he healed them:	30 και προσηλθον αυτω οχλοι πολλοι εχοντες μεθ εαυτων χωλους τυφλους κωφους κυλλους και ετερους πολλους και ερριψαν αυτους παρα τους ποδας του ιησου και εθεραπευσεν αυτους	30 וקרבו לותה כנשׂא סגיאא דאית הוו עמהון חגירא וסמיא וחרשׂא ופשׂיגא ואחרנא סגיאא וארמיו אנון לות רגלוהי דישׂוע ואסי אנון	ראה עם רב מביטים הרבה צולעים ומנוגעים ופסחים ורבים אחרים ויפלו לרגליו וירפאם.	[484]	30 he saw many people (among whom) were many lame, leprous, those who limped, and many others; they fell at his feet and he healed them.
15:31	31 Och folket häpnade, när de såg stumma tala, krymplingar bli friska, lama gå och blinda se. Och de prisade Israels Gud.	31 Insomuch that the multitude wondered, when they saw the dumb to speak, the maimed to be whole, the lame to walk, and the blind to see: and they glorified the God of Israel.	31 ωστε τους οχλους θαυμασαι βλεποντας κωφους λαλουντας κυλλους υγιεις χωλους περιπατουντας και τυφλους βλεποντας και εδοξασαν τον θεον ισραηλ	31 איך דנתדמרון כנשׂא הנון דחזין חרשׂא דממללין ופשׂיגא דמתחלמין וחגירא דמהלכין וסמיא דחזין ושׂבחו לאלהא דיסריל	והעם היו תמהים איך האלמים היו מדברים והפסחים הולכים והעורים רואים וכלם משבחים לאל.	[485]	31 The people were amazed at how the dumb were speaking and the lame were walking and the blind were seeing; all of them were praising God.
15:32	32 Jesus kallade till sig sina lärjungar och sade: "Det gör mig ont om dessa människor. De har redan varit hos mig i tre dagar och har inget att äta. Jag vill inte låta dem ge sig i väg hungriga. De kan duka under på vägen."	32 Then Jesus called his disciples unto him, and said, I have compassion on the multitude, because they continue with me now three days, and have nothing to eat: and I will not send them away fasting, lest they faint in the way.	32 ο δε ιησους προσκαλεσαμενος τους μαθητας αυτου ειπεν σπλαγχνιζομαι επι τον οχλον οτι ηδη ημερας τρεις προσμενουσιν μοι και ουκ εχουσιν τι φαγωσιν και απολυσαι αυτους νηστεις ου θελω μηποτε εκλυθωσιν εν τη οδω	32 הו דין ישׂוע קרא לתלמידוהי ואמר להון מתרחם אנא על כנשׂא הנא דהא תלתא יומין קויו לותי ולית להון מא דנאכלון ודאשׂרא אנון כד צימין לא צבא אנא דלמא נעופון באורחא	אז אמר יש״ו לתלמידיו יש לי רחמנות מהם שהם מיחלים אותי זה שני ימים שעברו ואין להם מה שיאכלו. ואיני רוצה להוליכם בתענית יען לא יחלשו בדרך.	[486]	32 Then Jesus said to his disciples: I have compassion on them because they have remained with me these two days since they came across and they have nothing to eat. I do not want to lead them fasting [lest] they grow faint in the way.	Then Jesus called his disciples unto him, and said, I have compassion on the multitude, because they are continuing with me now for two days, and have nothing to eat: and I will not send them away fasting, lest they faint in the way.	NOTICE: Shem Tov’s Hebrew Matthew says: “two days,” not “three days as per the Peshitta and the Textus Receptus!”	Bul 1 [= Tishri 1 of the Jews; cf. footnote at this link!] began on: Sun Oct 10, 17 CE
15:33	33 Lärjungarna frågade honom: "Var skall vi här i ödemarken få så mycket bröd, att vi kan mätta så många?"	33 And his disciples say unto him, Whence should we have so much bread in the wilderness, as to fill so great a multitude?	33 και λεγουσιν αυτω οι μαθηται αυτου ποθεν ημιν εν ερημια αρτοι τοσουτοι ωστε χορτασαι οχλον τοσουτον	33 אמרין לה תלמידוהי אימכא לן בחורבא לחמא דנסבע כנשׂא הנא כלה	ויענו לו תלמידיו ומאין אנו יכולים למצוא לחם במדבר הזה לשביע לעם.	[487]	33 His disciples answered him: Whence will we be able to find bread in this wilderness to satisfy the people?
15:34	34 Jesus sade till dem: "Hur många bröd har ni?" De svarade: "Sju bröd och några små fiskar."	34 And Jesus saith unto them, How many loaves have ye? And they said, Seven, and a few little fishes.	34 και λεγει αυτοις ο ιησους ποσους αρτους εχετε οι δε ειπον επτα και ολιγα ιχθυδια	34 אמר להון ישׂוע כמא לחמין אית לכון אמרין לה שׂבעא וקליל נונא דקדקא	ויען יש״ו ויאמר להם כמה ככרים לחם לכם. ויענו שבעה ומעט דגים.	[488]	34 Jesus answered and said to them: How many loaves of bread do you have? They answered: Seven and a few fish.
15:35	35 Då befallde han folket att slå sig ner på marken.	35 And he commanded the multitude to sit down on the ground.	35 και εκελευσεν τοις οχλοις αναπεσειν επι την γην	35 ופקד לכנשׂא דנסתמכון על ארעא	ויצו יש״ו לעם לישב ע״ג העשבים.	[489]	35 So Jesus commanded the people to sit upon the grass.
15:36	36 Och han tog de sju bröden och fiskarna, tackade Gud, bröt bröden och gav dem åt lärjungarna, och lärjungarna gav åt folket.	36 And he took the seven loaves and the fishes, and gave thanks, and brake them, and gave to his disciples, and the disciples to the multitude.	36 και λαβων τους επτα αρτους και τους ιχθυας ευχαριστησας εκλασεν και εδωκεν τοις μαθηταις αυτου οι δε μαθηται τω οχλω	36 ושׂקל להלין שׂבעא לחמין ולנונא ושׂבח וקצא ויהב לתלמידוהי ותלמידא יהבו לכנשׂא	ולקח השבעה ככרות וישברם ונתנם לתלמידיו והם נתנו לעם.	[490]	36 He took the seven loaves and broke them and gave them to his disciples and they gave to the people.
15:37	37 Alla åt och blev mätta, och man plockade upp de överblivna styckena, sju korgar fulla.	37 And they did all eat, and were filled: and they took up of the broken meat that was left seven baskets full.	37 και εφαγον παντες και εχορτασθησαν και ηραν το περισσευον των κλασματων επτα σπυριδας πληρεις	37 ואכלו כלהון וסבעו ושׂקלו תותרא דקציא מלא שׂבעא אספרידין	ויאכלו כולם וישבעו והותר שבעה סאים.	[491]	37 All of them ate and were satisfied and (from that which was remaining they filled) seven seahs.
15:38	38 De som hade ätit var fyra tusen män, förutom kvinnor och barn.	38 And they that did eat were four thousand men, beside women and children.	38 οι δε εσθιοντες ησαν τετρακισχιλιοι ανδρες χωρις γυναικων και παιδιων	38 הנון דין דאכלו הוין הוו ארבעא אלפין גברא סטר מן נשׂא וטליא	והאוכלים היו במספר ארבעת אלפים אנשים לבד הנשים והטף.	[492]	38 Those who were eating were by number four thousand men besides women and children.
					פרק שבעים
15:39	39 Och sedan han sänt i väg folket, steg han i båten och kom över till Magadans område.	39 And he sent away the multitude, and took ship, and came into the coasts of Magdala.	39 και απολυσας τους οχλους ενεβη εις το πλοιον και ηλθεν εις τα ορια μαγδαλα	39 וכד שׂרא לכנשׂא סלק לאלפא ואתא לתחומא דמגדו	אחר זה נכנס יש״ו בספינה ובא לארץ מאצידונייא.	[493]	39 After this Jesus entered a boat and came to the land of Macedonia.			Bul 4; eve [= Tishri 1 of the Jews; cf. footnote at this link!] began sunset Wed Oct 13, 17 CE
16:1	1 Fariseerna och sadduceerna kom fram och ville snärja Jesus och begärde att han skulle visa dem ett tecken från himlen.	1 The Pharisees also with the Sadducees came, and tempting desired him that he would shew them a sign from heaven.	1 και προσελθοντες οι φαρισαιοι και σαδδουκαιοι πειραζοντες επηρωτησαν αυτον σημειον εκ του ουρανου επιδειξαι αυτοις	1 וקרבו פרישׂא וזדוקיא מנסין לה ושׂאלין לה אתא מן שׂמיא דנחוא אנון	ויבואו אליו החכמים והפרושים מנסים אותו וילמדם איזה אות מהשמים.	[494]	Chapter 16 1 Sages and Pharisees came to him, tempting him to teach them some sign from heaven.
16:2	2 Men han svarade dem: "På kvällen säger ni: Det blir vackert väder, för himlen är röd,	2 He answered and said unto them, When it is evening, ye say, It will be fair weather: for the sky is red.	2 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις οψιας γενομενης λεγετε ευδια πυρραζει γαρ ο ουρανος	2 הו דין ענא ואמר להון מא דהוא רמשׂא אמרין אנתון צחוא הו סמקת גיר שׂמיא	ויען להם יש״ו חנפים אתם אומרים ערב מחר יום צח יהיה לפי שהשמים אדומים	[495]	2 Jesus answered them: Hypocrites, you say in the evening: Tomorrow will be a clear day because the sky is red.
16:3	3 och på morgonen: I dag blir det oväder, för himlen är röd och mulen. Himlens utseende förstår ni att tyda, men tidernas tecken kan ni inte tyda.	3 And in the morning, It will be foul weather to day: for the sky is red and lowring. O ye hypocrites, ye can discern the face of the sky; but can ye not discern the signs of the times?	3 και πρωι σημερον χειμων πυρραζει γαρ στυγναζων ο ουρανος υποκριται το μεν προσωπον του ουρανου γινωσκετε διακρινειν τα δε σημεια των καιρων ου δυνασθε	3 ובצפרא אמרין אנתון יומנא סתוא הו סמקת גיר שׂמיא כמיראית נסבי באפא פרצופא דשׂמיא ידעין אנתון דתבקון אתותא דזבנא הנא לא ידעין אנתון דתפרשׂון	ובבקר אתם אומרים היום ימטיר שהשמים חשוכים. א״כ אתם יודעים משפט מראים השמים ואין אתם יודעים משפט הזמנים.	[496]	3 Then in the morning you say: Today it will rain because the sky is dark. If so, you know the law regarding the appearance of the sky, but you do not know the law regarding the times.	Do you not know how to discriminate the indicators of the Appointments of Elohim?,” or “Can you not recognize the [precise and specific] indicators of the Feasts of the Almighty?	Cf. this link and a footnote re Matt 16:1-4, and re Luke 4:19 “To preach the acceptable year of the Lord.” “κηρυξαι^G2784^V-AAN ενιαυτον^G1763^N-ASM κυριου^G2962^N-GSM δεκτον^G1184^A-ASM”
16:4	4 Ett ont och trolöst släkte begär ett tecken, men det skall inte få något annat tecken än Jonas tecken." Och han lämnade dem och gick sin väg.	4 A wicked and adulterous generation seeketh after a sign; and there shall no sign be given unto it, but the sign of the prophet Jonas. And he left them, and departed.	4 γενεα πονηρα και μοιχαλις σημειον επιζητει και σημειον ου δοθησεται αυτη ει μη το σημειον ιωνα του προφητου και καταλιπων αυτους απηλθεν	4 שׂרבתא בישׂתא וגירתא אתא בעיא ואתא לא מתיהבא לה אלא אתה דיונן נביא ושׂבק אנון ואזל	זרע מרעים שאל אות ואות לא ינתן להם כי אם אות של יונה הנביא. ואז נפרד והלך לו.	[497]	4 The offspring of evil-doers ask for a sign, but no sign will be given them except the sign of Jonah the Prophet. Then he was separated (from them) and went away.
16:5	5 När lärjungarna kom över till andra sidan sjön, märkte de att de hade glömt att ta med bröd.	5 And when his disciples were come to the other side, they had forgotten to take bread.	5 και ελθοντες οι μαθηται αυτου εις το περαν επελαθοντο αρτους λαβειν	5 וכד אתו תלמידוהי לעברא טעו דנסבון עמהון לחמא	וכאשר יש״ו היה בשפת הים אמר לתלמידיו שיכינו לחם והוא נכנס לספינה עם תלמידיו ותלמידיו שכחו ולא הכניסו שום לחם.	[498]	5 When Jesus came to the sea shore he told his disciples to prepare bread. Then he entered a boat with his disciples, but the disciples forgot and did not bring any bread.			Bul 4; day [= Tishri 1 of the Jews; cf. footnote at this link!] began sunset Wed Oct 13, 17 CE
16:6	6 Jesus sade till dem: "Akta er för fariseernas och sadduceernas surdeg!"	6 Then Jesus said unto them, Take heed and beware of the leaven of the Pharisees and of the Sadducees.	6 ο δε ιησους ειπεν αυτοις ορατε και προσεχετε απο της ζυμης των φαρισαιων και σαδδουκαιων	6 הו דין אמר להון חזו אזדהרו מן חמירא דפרישׂא ודזדוקיא		[499]
16:7	7 De sade till varandra: "Varför har vi inte tagit bröd med oss?"	7 And they reasoned among themselves, saying, It is because we have taken no bread.	7 οι δε διελογιζοντο εν εαυτοις λεγοντες οτι αρτους ουκ ελαβομεν	7 הנון דין מתרעין הוו בנפשׂהון ואמרין דלחמא לא נסבו
16:8	8 Jesus märkte det och sade: "Varför samtalar ni med varandra om att ni inte har bröd? Så lite tro ni har!	8 Which when Jesus perceived, he said unto them, O ye of little faith, why reason ye among yourselves, because ye have brought no bread?	8 γνους δε ο ιησους ειπεν αυτοις τι διαλογιζεσθε εν εαυτοις ολιγοπιστοι οτι αρτους ουκ ελαβετε	8 ישׂוע דין ידע ואמר להון מנא מתחשׂבין אנתון בנפשׂכון זעורי הימנותא דלחמא לא שׂקלתון	ויש״ו אמר להם אתם מעטי השכל חושבים שאין לכם לחם.	[500]	8b Jesus said to them: You have little understanding who think that you have no bread.
16:9	9 Förstår ni ännu ingenting? Kommer ni inte ihåg de fem bröden till de fem tusen och hur många korgar ni fick?	9 Do ye not yet understand, neither remember the five loaves of the five thousand, and how many baskets ye took up?	9 ουπω νοειτε ουδε μνημονευετε τους πεντε αρτους των πεντακισχιλιων και ποσους κοφινους ελαβετε	9 לא עדמא להשׂא אסתכלתון לא עהדין אנתון להנון חמשׂא לחמין דחמשׂא אלפין וכמא קופינין שׂקלתון	9-12 ואין אתם זוכרים מהחמשה ככרות וארבע אלף איש וכמה סאים נשארו? ולכן תבינו שאיני מדבר מהחלמיש וגם מהלחמים הטבעיים אבל אני אומר לכם שתשארו מהנהגת הפרושים והצדוקים.	[501]	9-12 Do you not remember the five loaves and four thousand men how many seahs were left over? Therefore you should understand that I am not speaking of natural loaves but I am saying to you that you should (beware) of the behavior of the Pharisees and Sadducees.
16:10	10 Eller de sju bröden till de fyra tusen och hur många korgar ni fick?	10 Neither the seven loaves of the four thousand, and how many baskets ye took up?	10 ουδε τους επτα αρτους των τετρακισχιλιων και ποσας σπυριδας ελαβετε	10 ולא להנון שׂבעא לחמין דארבעא אלפין וכמא אספרידין שׂקלתון
16:11	11 Hur kunde ni tro att jag talade till er om bröd? Jag sade ju att ni skulle akta er för fariseernas och sadduceernas surdeg."	11 How is it that ye do not understand that I spake it not to you concerning bread, that ye should beware of the leaven of the Pharisees and of the Sadducees?	11 πως ου νοειτε οτι ου περι αρτου ειπον υμιν προσεχειν απο της ζυμης των φαρισαιων και σαδδουκαιων	11 איכן לא אסתכלתון דלא הוא על לחמא אמרת לכון אלא דתזדהרון מן חמירא דפרישׂא ודזדוקיא
16:12	12 Då förstod de att han inte hade talat om att akta sig för surdeg i bröd, utan för fariseernas och sadduceernas lära.	12 Then understood they how that he bade them not beware of the leaven of bread, but of the doctrine of the Pharisees and of the Sadducees.	12 τοτε συνηκαν οτι ουκ ειπεν προσεχειν απο της ζυμης του αρτου αλλ απο της διδαχης των φαρισαιων και σαδδουκαιων	12 הידין אסתכלו דלא אמר דנזדהרון מן חמירא דלחמא אלא מן יולפנא דפרישׂא ודזדוקיא
					פרק ע״א
16:13	13 Då Jesus kom till trakten av Caesarea Filippi, frågade han sina lärjungar: "Vem säger folket att Människosonen är?"	13 When Jesus came into the coasts of Caesarea Philippi, he asked his disciples, saying, Whom do men say that I the Son of man am?	13 ελθων δε ο ιησους εις τα μερη καισαρειας της φιλιππου ηρωτα τους μαθητας αυτου λεγων τινα με λεγουσιν οι ανθρωποι ειναι τον υιον του ανθρωπου	13 כד דין אתא ישׂוע לאתרא דקסריא-דפיליפוס משׂאל הוא לתלמידוהי ואמר מנו אמרין עלי אנשׂא דאיתי ברה דאנשׂא	ויצא יש״ו אל ארץ סוריא״ה וארץ פיל״וף נקרא פיליב״וס וישאל לתלמידיו לאמר מה אומרים בני אדם בשבילי.	[502]	13 Jesus went out unto the Land of Syria (that is, Caesarea) and the land of Philoph, called (Philipos), and asked his disciples saying: What do men say about me?
16:14	14 De svarade: "Somliga säger Johannes Döparen, andra Elia och andra Jeremia eller någon av profeterna."	14 And they said, Some say that thou art John the Baptist: some, Elias; and others, Jeremias, or one of the prophets.	14 οι δε ειπον οι μεν ιωαννην τον βαπτιστην αλλοι δε ηλιαν ετεροι δε ιερεμιαν η ενα των προφητων	14 הנון דין אמרו אית דאמרין יוחנן מעמדנא אחרנא דין אליא ואחרנא ארמיא או חד מן נביא	ויאמרו אליו מהם אומרים שהוא יוחנן המטביל ומהם אומרים שהוא אליהו ומהם ירמיהו או א״ מהנביאים.	[503]	14 They said unto him: Some say he is John the Baptizer, some say he is Elijah and some Jeremiah or one of the prophets.
16:15	15 Han sade till dem: "Och ni, vem säger ni att jag är?"	15 He saith unto them, But whom say ye that I am?	15 λεγει αυτοις υμεις δε τινα με λεγετε ειναι	15 אמר להון אנתון דין מנו אמרין אנתון דאיתי	ויאמר להם יש״ו ואתם מה אומרים בשבילי.	[504]	15 Jesus said to them: What do you say about me?
16:16	16 Simon Petrus svarade: "Du är Messias, den levande Gudens Son."	16 And Simon Peter answered and said, Thou art the Christ, the Son of the living God.	16 αποκριθεις δε σιμων πετρος ειπεν συ ει ο χριστος ο υιος του θεου του ζωντος	16 ענא שׂמעון כאפא ואמר אנת הו משׂיחא ברה דאלהא חיא	ויען שמעון נקרא פייט״רוס ויאמר אתה משיח לעז קריסט״ו בן אלקים חיים שבאתה בזה העולם.	[505]	16 Simon, called Petros, answered and said: You are the Messiah, that is, Kristo, the Son of the living God, who has come into this world.
16:17	17 Jesus sade till honom: "Salig är du, Simon, Jonas son. Ty kött och blod har inte uppenbarat detta för dig, utan min Fader som är i himlen.	17 And Jesus answered and said unto him, Blessed art thou, Simon Barjona: for flesh and blood hath not revealed it unto thee, but my Father which is in heaven.	17 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτω μακαριος ει σιμων βαρ ιωνα οτι σαρξ και αιμα ουκ απεκαλυψεν σοι αλλ ο πατηρ μου ο εν τοις ουρανοις	17 ענא ישׂוע ואמר לה טוביך שׂמעון ברה-דיונא דבסרא ודמא לא גלא לך אלא אבי דבשׂמיא	ויאמרו אליו יש״ו אשריך שמעון בר יונה שבשר ודם לא גלה לך כי אם אבי שבשמים.	[506]	17 Jesus said to him: Blessed are you Simon bar Jonah because flesh and blood has not revealed [this] to you but my Father who is heaven.
16:18	18 Jag säger dig: Du är Petrus, och på denna klippa skall jag bygga min församling, och helvetets portar skall inte få makt över den.	18 And I say also unto thee, That thou art Peter, and upon this rock I will build my church; and the gates of hell shall not prevail against it.	18 καγω δε σοι λεγω οτι συ ει πετρος και επι ταυτη τη πετρα οικοδομησω μου την εκκλησιαν και πυλαι αδου ου κατισχυσουσιν αυτης	18 אף אנא אמר אנא לך דאנת הו כאפא ועל הדא כאפא אבניה לעדתי ותרעא דשׂיול לא נחסנונה	ואני אומר לך שאתה אבן ואני אבנה עליך בית תפלתי. ושערי גהינם לא יוכלו נגדך	[507]	18 I say to you: you are a stone and I will build upon you my house of prayer. The gates of Gehenna will not prevail against you
16:19	19 Jag skall ge dig himmelrikets nycklar. Allt vad du binder på jorden skall vara bundet i himlen, och allt vad du löser på jorden skall vara löst i himlen."	19 And I will give unto thee the keys of the kingdom of heaven: and whatsoever thou shalt bind on earth shall be bound in heaven: and whatsoever thou shalt loose on earth shall be loosed in heaven.	19 και δωσω σοι τας κλεις της βασιλειας των ουρανων και ο εαν δησης επι της γης εσται δεδεμενον εν τοις ουρανοις και ο εαν λυσης επι της γης εσται λελυμενον εν τοις ουρανοις	19 לך אתל קלידא דמלכותא דשׂמיא וכל מדם דתאסור בארעא נהוא אסיר בשׂמיא ומדם דתשׂרא בארעא נהוא שׂרא בשׂמיא	לפי שאני אתן לך מפתחות מלכות השמים. וכל אשר תקשור בארץ יהיה קשור בשמים וכל אשר תתיר בארץ יהיה מותר בשמים.		19 because I will give to you the keys of the Kingdom of heaven. Whatever you bind on earth will be bound in heaven; whatever you loose on earth will be loosed in heaven.
16:20	20 Sedan förbjöd han lärjungarna att tala om för någon att han var Messias.	20 Then charged he his disciples that they should tell no man that he was Jesus the Christ.	20 τοτε διεστειλατο τοις μαθηταις αυτου ινα μηδενι ειπωσιν οτι αυτος εστιν ιησους ο χριστος	20 הידין פקד לתלמידוהי דלאנשׂ לא נאמרון דהויו משׂיחא	אז צוה לתלמידיו לבל יאמרו שהוא משיח.		20 Then he commanded his disciples not to say that he is the Messiah.
					פרק ע״ב
16:21	21 Från den tiden började Jesus förklara för sina lärjungar att han måste gå till Jerusalem och lida mycket genom de äldste och översteprästerna och de skriftlärda och att han måste dödas och på tredje dagen uppväckas.	21 From that time forth began Jesus to shew unto his disciples, how that he must go unto Jerusalem, and suffer many things of the elders and chief priests and scribes, and be killed, and be raised again the third day.	21 απο τοτε ηρξατο ο ιησους δεικνυειν τοις μαθηταις αυτου οτι δει αυτον απελθειν εις ιεροσολυμα και πολλα παθειν απο των πρεσβυτερων και αρχιερεων και γραμματεων και αποκτανθηναι και τη τριτη ημερα εγερθηναι	21 ומן הידין שׂרי ישׂוע למחויו לתלמידוהי דעתיד הו דנאזל לאורשׂלם וסגי נחשׂ מן קשׂישׂא ומן רבי כהנא וספרא ונתקטל וליומא דתלתא נקום	מכאן ואילך התחיל יש״ו לגלות לתלמידיו שהוא צריך ללכת לירושלם ולשאת עול רבים מהכהנים וזקני העם עד שיהרגוהו ויום השלישי יקום.	[508]	21 Henceforth Jesus began to reveal to his disciples that it was necessary for him to go to Jerusalem and to suffer the injustice of many, from the priests and the elders of the people, until they should kill him; then on the third day he would arise.[509]	…And Day Three [of the week] he would arise.
16:22	22 Då tog Petrus honom åt sidan och började motsäga honom: "Gud är nådig mot dig, Herre. Detta skall aldrig hända dig."	22 Then Peter took him, and began to rebuke him, saying, Be it far from thee, Lord: this shall not be unto thee.	22 και προσλαβομενος αυτον ο πετρος ηρξατο επιτιμαν αυτω λεγων ιλεως σοι κυριε ου μη εσται σοι τουτο	22 ודברה כאפא ושׂרי למכאא בה ואמר חס לך מרי דתהוא לך הדא	ויקחוהו פייט״רוס בינו לבינו והתחיל להוכיח לאמר חלילה לך להיות לך כן אדו׳.	[510]	22 Peter took him aside privately and began to rebuke (him) saying: Far be it that it should be like this to you, Lord.
16:23	23 Men Jesus vände sig om och sade till Petrus: "Gå bort ifrån mig, Satan! Du vill få mig på fall. Vad du tänker är inte Guds tankar utan människotankar."	23 But he turned, and said unto Peter, Get thee behind me, Satan: thou art an offence unto me: for thou savourest not the things that be of God, but those that be of men.	23 ο δε στραφεις ειπεν τω πετρω υπαγε οπισω μου σατανα σκανδαλον μου ει οτι ου φρονεις τα του θεου αλλα τα των ανθρωπων	23 הו דין אתפני ואמר לכאפא זל לך לבסתרי סטנא תוקלתא אנת לי דלא מתרעא אנת דאלהא אלא דבני אנשׂא	וישב יש״ו ויבט אליו ויאמר לו לך השטן לא תמרה פי שאינך מכיר דבר האל כי אם דברי האדם.	[511]	23 Jesus turned, looked at him, and said to him: Go away Satan; do not disobey (me), because you do not regard the word of God but the words of man.
16:24	24 Jesus sade till sina lärjungar: "Om någon vill följa mig, skall han förneka sig själv och ta sitt kors på sig och följa mig.	24 Then said Jesus unto his disciples, If any man will come after me, let him deny himself, and take up his cross, and follow me.	24 τοτε ο ιησους ειπεν τοις μαθηταις αυτου ει τις θελει οπισω μου ελθειν απαρνησασθω εαυτον και αρατω τον σταυρον αυτου και ακολουθειτω μοι	24 הידין אמר ישׂוע לתלמידוהי מן דצבא דנאתא בתרי נכפור בנפשׂה ונשׂקול זקיפה ונאתא בתרי	אז דבר יש״ו לתלמידיו מי שירצה לבא אחרי יבזה עצמו ויקח את השתי וערב ר״ל שקרב עצמו למיתה וילך אחרי.	[512]	24 Then Jesus said to his disciples: Whoever wishes to come after me let him despise himself, take the cross, that is, offer himself unto death, and come after me.
16:25	25 Den som vill bevara sitt liv skall mista det, men den som mister sitt liv för min skull, han skall vinna det.	25 For whosoever will save his life shall lose it: and whosoever will lose his life for my sake shall find it.	25 ος γαρ αν θελη την ψυχην αυτου σωσαι απολεσει αυτην ος δ αν απολεση την ψυχην αυτου ενεκεν εμου ευρησει αυτην	25 מן דצבא גיר דנחא נפשׂה נובדיה ומן דנובד נפשׂה מטלתי נשׂכחיה	כל הרוצה להושיע נפשו יאבד אותה בעדי והמאבד את חייו בעה״ז בשבילי יושיע נפשו לחיי העה״ב.	[513]	25 Everyone who wishes to save his soul will lose it for my sake, and he who loses his life in this world for my sake will save his soul for the life of the world to come.
16:26	26 Ty vad hjälper det en människa, om hon vinner hela världen men tar skada till sin själ? Eller vad kan en människa ge i utbyte mot sin själ?	26 For what is a man profited, if he shall gain the whole world, and lose his own soul? or what shall a man give in exchange for his soul?	26 τι γαρ ωφελειται ανθρωπος εαν τον κοσμον ολον κερδηση την δε ψυχην αυτου ζημιωθη η τι δωσει ανθρωπος ανταλλαγμα της ψυχης αυτου	26 מנא גיר מתהנא ברנשׂא אן כלה עלמא נקנא ונפשׂה נחסר או מנא נתל ברנשׂא תחלופא דנפשׂה	מה בצע לאדם אם ירויח את כל העולם אם נפשו יאבד לעד ואיזה תמורה טובה יעשה האדם אם בעד הדברים ההווים והנפסדים יתן נפשו לדין גהינם.	[514]	26 What profit is there for a man if he should gain the whole world [but] lose his soul forever; what good exchange does the man make if for present things that are spoiled he should give his soul to the judgment of Gehenna?
16:27	27 Människosonen skall komma i sin Faders härlighet med sina änglar, och då skall han löna var och en efter hans gärningar.	27 For the Son of man shall come in the glory of his Father with his angels; and then he shall reward every man according to his works.	27 μελλει γαρ ο υιος του ανθρωπου ερχεσθαι εν τη δοξη του πατρος αυτου μετα των αγγελων αυτου και τοτε αποδωσει εκαστω κατα την πραξιν αυτου	27 עתיד הו גיר ברה דאנשׂא דנאתא בתשׂבוחתא דאבוהי עם מלאכוהי קדישׂא והידין נפרוע לאנשׂ אנשׂ איך עבדוהי	כי בן האל יבא בכבד אביו שבשמים עם מלאכיו להשיב לכל איש כמפעלו.	[515]	27 Because the Son of God will come in the glory of his Father who is in heaven with his angels to reward each man according to his work.
16:28	28 Amen säger jag er: Några av dem som står här skall inte smaka döden, förrän de får se Människosonen komma i sitt rike."	28 Verily I say unto you, There be some standing here, which shall not taste of death, till they see the Son of man coming in his kingdom.	28 αμην λεγω υμιν εισιν τινες των ωδε εστηκοτων οιτινες ου μη γευσωνται θανατου εως αν ιδωσιν τον υιον του ανθρωπου ερχομενον εν τη βασιλεια αυτου	28 אמין אמר אנא לכון דאית אנשׂא דקימין תנן דלא נטעמון מותא עדמא דנחזון לברה דאנשׂא דאתא במלכותה	אמן אני אומר לכם שיש מהעומדים פה שלא יטעמו מות עד שיראו בן אלוה בא במלכותו.	[516]	28 Truly I say to you there are some of those standing here who will not taste death until they see the Son of God coming in his kingdom.
					פרק ע״ג		Chapter 17
17:1	1 Sex dagar därefter tog Jesus med sig Petrus och Jakob och hans bror Johannes och förde dem upp på ett högt berg för att vara ensam med dem.	1 And after six days Jesus taketh Peter, James, and John his brother, and bringeth them up into an high mountain apart,	1 και μεθ ημερας εξ παραλαμβανει ο ιησους τον πετρον και ιακωβον και ιωαννην τον αδελφον αυτου και αναφερει αυτους εις ορος υψηλον κατ ιδιαν	1 ובתר שׂתא יומין דבר ישׂוע לכאפא וליעקוב וליוחנן אחוהי ואסק אנון לטורא רמא בלחודיהון	אתר ששה ימים לקח יש״ו לפייט״רוס וגם יעקב לעז גאימ״י ויוחנן אחיו ויוליכם אל הר גבוה משם להתפלל הוא.	[517]	1 After six days Jesus took Peter, James, that is, Jimi, and John his brother and brought them to a high mountain where he might pray.			Tishri 22 began on: Fri Oct 1, 17 CE
17:2	2 Och han förvandlades inför dem: hans ansikte lyste som solen, och hans kläder blev vita som ljuset.	2 And was transfigured before them: and his face did shine as the sun, and his raiment was white as the light.	2 και μετεμορφωθη εμπροσθεν αυτων και ελαμψεν το προσωπον αυτου ως ο ηλιος τα δε ιματια αυτου εγενετο λευκα ως το φως	2 ואשׂתחלף ישׂוע קדמיהון ונהר פרצופה איך שׂמשׂא נחתוהי דין חורו איך נוהרא	ובעוד שהיה מתפלל השתנה לפניהם וקרן עור פניו כשמש ומלבושיו לבנים כשלג.	[518]	2 While he was praying he was changed before them and the skin of his face shone like the sun and his garments [became] white like snow.
17:3	3 Och se, Mose och Elia visade sig för dem, och de samtalade med honom.	3 And, behold, there appeared unto them Moses and Elias talking with him.	3 και ιδου ωφθησαν αυτοις μωσης και ηλιας μετ αυτου συλλαλουντες	3 ואתחזיו להון מושׂא ואליא כד ממללין עמה	אליהם משה ואליהו מדברים עמו והגידו ליש״ו כל מה שיקראהו בירושלם. ופייט״רוס וחביריו היו נרדמים. נים ולא נים תיר ולא תיר. ראו גופו ושני אנשים עמו.	[519]	3 (Then) Moses and Elijah, while speaking with him, (were revealed) to them and they told Jesus all which would happen to him in Jerusalem. Peter and his companions were asleep. Asleep but not asleep; awake but not awake. They saw his body and the two men with him.[520]
17:4	4 Petrus sade till Jesus: "Herre, det är gott för oss att vara här. Om du vill, skall jag göra tre hyddor, en åt dig, en åt Mose och en åt Elia."	4 Then answered Peter, and said unto Jesus, Lord, it is good for us to be here: if thou wilt, let us make here three tabernacles; one for thee, and one for Moses, and one for Elias.	4 αποκριθεις δε ο πετρος ειπεν τω ιησου κυριε καλον εστιν ημας ωδε ειναι ει θελεις ποιησωμεν ωδε τρεις σκηνας σοι μιαν και μωση μιαν και μιαν ηλια	4 ענא דין כאפא ואמר לישׂוע מרי שׂפיר הו לן דתנן נהוא ואן צבא אנת נעבד תנן תלת מטלין חדא לך וחדא למושׂא וחדא לאליא	וכאשר הלכו אז אמר פייט״רוס ליש״ו טוב להיות בכאן. ונעשה פה שלש משכנות לך אחד ולמשה אחד ולאלוה אחד שלא היה יודע מה היה דובר.	[521]	4 When they went away, then Peter said to Jesus: It is good to be here. Let us make here three tabernacles, one for you, one for Moses, and one for Elijah, because he did not know what he was saying.
17:5	5 Medan han ännu talade, se, då sänkte sig ett lysande moln ner över dem. Och en röst ur molnet sade: "Denne är min Son, den Älskade. I honom har jag min glädje. Lyssna till honom!"	5 While he yet spake, behold, a bright cloud overshadowed them: and behold a voice out of the cloud, which said, This is my beloved Son, in whom I am well pleased; hear ye him.	5 ετι αυτου λαλουντος ιδου νεφελη φωτεινη επεσκιασεν αυτους και ιδου φωνη εκ της νεφελης λεγουσα ουτος εστιν ο υιος μου ο αγαπητος εν ω ευδοκησα αυτου ακουετε	5 ועד הו ממלל הא עננא נהירתא אטלת עליהון וקלא הוא מן עננא דאמר הנו ברי חביבא דבה אצטבית לה שׂמעו	עודנו מדבר והנה ענן שכסה אותם ויבהלו עד מאד ובעוד שהם תחת הענן שמעו מתוך הענן קול מדבר ואומר הנה זה בני יקירי וחפצי בו אליו תשמעון.	[522]	5 While he was still speaking, behold a cloud covered them, and they were greatly alarmed; while they were under the cloud they heard from the midst of the cloud a voice speaking and saying: Behold, this is my son, my beloved, my delight is in him, you shall obey him.
17:6	6 När lärjungarna hörde det, föll de ner på sina ansikten och greps av stor fruktan.	6 And when the disciples heard it, they fell on their face, and were sore afraid.	6 και ακουσαντες οι μαθηται επεσον επι προσωπον αυτων και εφοβηθησαν σφοδρα	6 וכד שׂמעו תלמידא נפלו על אפיהון ודחלו טב	וישמעו התלמידים ויפלו על פניהם ארצה וייראו מאד.		6 The disciples heard [this], fell on their faces to the ground, and feared exceedingly.
17:7	7 Men Jesus gick fram och rörde vid dem och sade: "Stig upp och var inte förskräckta!"	7 And Jesus came and touched them, and said, Arise, and be not afraid.	7 και προσελθων ο ιησους ηψατο αυτων και ειπεν εγερθητε και μη φοβεισθε	7 ואתקרב לותהון ישׂוע וקרב להון ואמר קומו לא תדחלון	וכאשר נפסק הקול ויאמר להם יש״ו קומו אל תיראו.	[523]	7 When the voice ceased, Jesus said to them: Arise, do not fear.
17:8	8 Och när de såg upp, såg de ingen utom Jesus.	8 And when they had lifted up their eyes, they saw no man, save Jesus only.	8 επαραντες δε τους οφθαλμους αυτων ουδενα ειδον ει μη τον ιησουν μονον	8 וארימו עיניהון ולאנשׂ לא חזו אלא אן לישׂוע בלחודוהי	וישאו עיניהם ולא ראו כי אם יש״ו בלבד.	[524]	8 They lifted up their eyes and saw no one except Jesus alone.
					פרק ע״ד
17:9	9 På väg ner från berget befallde Jesus dem: "Tala inte om för någon vad ni har sett, förrän Människosonen har uppstått från de döda."	9 And as they came down from the mountain, Jesus charged them, saying, Tell the vision to no man, until the Son of man be risen again from the dead.	9 και καταβαινοντων αυτων απο του ορους ενετειλατο αυτοις ο ιησους λεγων μηδενι ειπητε το οραμα εως ου ο υιος του ανθρωπου εκ νεκρων αναστη	9 וכד נחתין מן טורא פקד אנון ישׂוע ואמר להון לעין אנשׂ לא תאמרון חזוא הנא עדמא דנקום ברה דאנשׂא מן מיתא	וירד יש״ו מן ההר ויצו להם לאמר אל תדברו לאיש המראה אשר ראיתם עד שיקום בן האדם מן המות.		9 Jesus came down from the mountain and commanded them saying: Tell no man the vision you have seen until the Son of Man has risen from death.			Tishri 22 began on: Fri Oct 1, 17 CE
17:10	10 Lärjungarna frågade honom: "Varför säger då de skriftlärda att Elia först måste komma?"	10 And his disciples asked him, saying, Why then say the scribes that Elias must first come?	10 και επηρωτησαν αυτον οι μαθηται αυτου λεγοντες τι ουν οι γραμματεις λεγουσιν οτι ηλιαν δει ελθειν πρωτον	10 ושׂאלוהי תלמידוהי ואמרין לה מנא הכיל ספרא אמרין דאליא ולא דנאתא לוקדם	וישאלוהו לו תלמידיו לאמר מה חכמים אומרים שאליה יבא ראשונה.	[525]	10 His disciples asked him saying: Why do the sages say that Elijah will come first?
17:11	11 Han svarade: "Elia skall komma och återupprätta allt.	11 And Jesus answered and said unto them, Elias truly shall first come, and restore all things.	11 ο δε ιησους αποκριθεις ειπεν αυτοις ηλιας μεν ερχεται πρωτον και αποκαταστησει παντα	11 ענא ישׂוע ואמר אליא אתא לוקדם דכל מדם נשׂלם	ויען להם ויאמר אמנם אליה יבא ויושיע כל העולם.	[526]	11 He answered them and said: Indeed Elijah will come and will save all the world.
17:12	12 Men jag säger er: Elia har redan kommit, och de kände inte igen honom utan gjorde med honom alldeles som de ville. På samma sätt skall också Människosonen få lida genom dem."	12 But I say unto you, That Elias is come already, and they knew him not, but have done unto him whatsoever they listed. Likewise shall also the Son of man suffer of them.	12 λεγω δε υμιν οτι ηλιας ηδη ηλθεν και ουκ επεγνωσαν αυτον αλλ εποιησαν εν αυτω οσα ηθελησαν ουτως και ο υιος του ανθρωπου μελλει πασχειν υπ αυτων	12 אמר אנא לכון דין דהא אליא אתא ולא ידעוהי ועבדו בה כל מא דצבו הכנא אף ברה דאנשׂא עתיד דנחשׂ מנהון	אומר אני לכם שכבר בא ולא הכירוהו ועשו בו כרצונם. פן יעשו כבן אדם.	[527]	12 I say to you, he has already come, they did not know him, and they did to him according to their desire. (So) they will do to the Son of Man.
17:13	13 Då förstod lärjungarna att han hade talat till dem om Johannes Döparen.	13 Then the disciples understood that he spake unto them of John the Baptist.	13 τοτε συνηκαν οι μαθηται οτι περι ιωαννου του βαπτιστου ειπεν αυτοις	13 הידין אסתכלו תלמידא דעל יוחנן מעמדנא אמר להון	אז הבינו התלמידים שבשבל יוחנן המטביל היה מדבר זה.	[528]	13 Then the disciples understood that regarding John the Baptizer he was saying this.
					פרק ע״ה
17:14	14 När de sedan kom till folket, gick en man fram till Jesus, föll på knä för honom	14 And when they were come to the multitude, there came to him a certain man, kneeling down to him, and saying,	14 και ελθοντων αυτων προς τον οχλον προσηλθεν αυτω ανθρωπος γονυπετων αυτω	14 וכד אתו לות כנשׂא קרב לה גברא וברך על בורכוהי	ויהי בבואו אל החבורות ויבא לפניו איש כורע על ברכיו.		14 It came to pass when he approached the crowds, a man came to him, bowing on his knees.
17:15	15 och sade: "Herre, förbarma dig över min son! Han är månadssjuk och plågas svårt. Ofta faller han i elden och ofta i vattnet.	15 Lord, have mercy on my son: for he is lunatick, and sore vexed: for ofttimes he falleth into the fire, and oft into the water.	15 και λεγων κυριε ελεησον μου τον υιον οτι σεληνιαζεται και κακως πασχει πολλακις γαρ πιπτει εις το πυρ και πολλακις εις το υδωρ	15 ואמר לה מרי אתרחם עלי ברי דאית לה בר אגרא ובישׂאית עביד כמא גיר זבנין בנורא נפל וכמא זבנין במיא	ויאמר אדוני חנני וחוסה על בני כי נבעת מרוח רעה וחולה מאד וחורק את שיניו ומקטף בפיו ונופל מקומתו ארצה ונופל פעמים באש ופעמים במים.	[529]	15 He said: Have mercy on me, Lord, and pity my son because he is terrified of an evil spirit and is very sick. He grinds his teeth, (foams) at his mouth, falls from his place to the ground, and falls sometimes into fire and sometimes into water.
17:16	16 Jag förde honom till dina lärjungar, men de kunde inte bota honom."	16 And I brought him to thy disciples, and they could not cure him.	16 και προσηνεγκα αυτον τοις μαθηταις σου και ουκ ηδυνηθησαν αυτον θεραπευσαι	16 וקרבתה לתלמידיך ולא אשׂכחו למאסיותה	והביאותיו לתלמידך ולא יוכלו לרפאתו.	[530]	16 (I) brought him to your disciple(s), but they were unable to heal him.
17:17	17 Jesus svarade: "Du fördärvade släkte som inte vill tro! Hur länge skall jag vara hos er? Hur länge skall jag stå ut med er? För honom till mig!"	17 Then Jesus answered and said, O faithless and perverse generation, how long shall I be with you? how long shall I suffer you? bring him hither to me.	17 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν ω γενεα απιστος και διεστραμμενη εως ποτε εσομαι μεθ υμων εως ποτε ανεξομαι υμων φερετε μοι αυτον ωδε	17 ענא ישׂוע ואמר און שׂרבתא דלא מהימנא ומעקלתא עדמא לאמתי אהוא עמכון ועדמא לאמתי אסיברכון איתיהי לי לכא	ויען יש״ו ויאמר דור רע אוי לכם אתם הכופרים עד מתי אהיה עמכם ועד מתי אשא טרחכם. הביאוהו אלי.	[531]	17 Jesus answered and said: Evil generation, woe to you who deny; how long will I be with you, how long will I bear your trouble? Bring him to me.
17:18	18 Och Jesus talade strängt till den onde anden, och den for ut ur honom. Från det ögonblicket var pojken botad.	18 And Jesus rebuked the devil; and he departed out of him: and the child was cured from that very hour.	18 και επετιμησεν αυτω ο ιησους και εξηλθεν απ αυτου το δαιμονιον και εθεραπευθη ο παις απο της ωρας εκεινης	18 וכאא בה ישׂוע ונפק מנה שׂאדא ואתאסי טליא מן הי שׂעתא
					[ MARK ]
Mark 9:20	Mar 9:20 Och de kom med honom till Jesus. Så snart anden fick se honom slet den i pojken, och han föll till marken och vältrade sig och tuggade fradga.	Mar 9:20 And they brought him unto him: and when he saw him, straightway the spirit tare him; and he fell on the ground, and wallowed foaming.	Mar 9:20 και ηνεγκαν αυτον προς αυτον και ιδων αυτον ευθεως το πνευμα εσπαραξεν αυτον και πεσων επι της γης εκυλιετο αφριζων	20 ואיתיוהי לותה וכד חזתה רוחא בר שׂעתה חבטתה ונפל על ארעא ומתבעק הוא ומרעת	והביאוהו אליו ומיד שיש״ו ראהו השטן מכניעו ומפילו לארץ והתחיל מתעפר ומתקצף.	[532]	MK 9:20 They brought him to him and immediately when Jesus looked at him, the satan subdued him and cast him to the ground, and he began rolling in the dust and foaming.
Mark 9:21	Mar 9:21 Jesus frågade hans far: "Hur länge har det varit så med honom?" Fadern svarade: "Sedan han var barn.	Mar 9:21 And he asked his father, How long is it ago since this came unto him? And he said, Of a child.	Mar 9:21 και επηρωτησεν τον πατερα αυτου ποσος χρονος εστιν ως τουτο γεγονεν αυτω ο δε ειπεν παιδιοθεν	21 ושׂאל ישׂוע לאבוהי דכמא לה זבנא הא מן דהכנא הו אמר לה הא מן טליותה	ויש״ו שאל לאבי הנער כמה זמן שהשטן לקחו. והאב השיבו מזמן פלוני והלאה.	[533]	MK 9:21 Jesus asked the father of the boy: How long has the satan taken him? The father answered him: From a certain time and beyond.
Mark 9:22	Mar 9:22 Ofta kastar anden honom än i elden och än i vattnet för att ta livet av honom. Men om du kan, så förbarma dig över oss och hjälp oss!"	Mar 9:22 And ofttimes it hath cast him into the fire, and into the waters, to destroy him: but if thou canst do any thing, have compassion on us, and help us.	Mar 9:22 και πολλακις αυτον και εις πυρ εβαλεν και εις υδατα ινα απολεση αυτον αλλ ει τι δυνασαι βοηθησον ημιν σπλαγχνισθεις εφ ημας	22 וזבנין סגיאן ארמיתה בנורא ובמיא דתובדיוהי אלא מדם דמשׂכח אנת עדריני ואתרחם עלי	והרבה פעמים הפילו באש ובמים בעניין יוכל השמידו. ואם אתה אדר בשום עניין תוכל לעוזרו עזרהו. וישא האיש חן בעיניו ונתמלא רחמים עליו.	[534]	MK 9:22 Often he casts him into fire or water to destroy him if possible. If, Lord, you are able to help him in any way, help him. Then the man found favor in his eyes, and he was filled with compassion for him.
Mark 9:23	Mar 9:23 Jesus sade till honom: "Om du kan, säger du. Allt förmår den som tror."	Mar 9:23 Jesus said unto him, If thou canst believe, all things are possible to him that believeth.	Mar 9:23 ο δε ιησους ειπεν αυτω το ει δυνασαι πιστευσαι παντα δυνατα τω πιστευοντι	23 אמר לה ישׂוע אן משׂכח אנת דתהימן כל מדם משׂכח דנהוא למן דמהימן	ואמר לו אם תוכל להאמין כל דבר תוכל להשלים לפי שלמאמין כל הדברים קלים.	[535]	MK 9:23 He said to him: If you can believe, you will be able to accomplish anything, because to the one who believes all things are easy.
Mark 9:24	Mar 9:24 Genast ropade barnets far: "Jag tror. Hjälp min otro!"	Mar 9:24 And straightway the father of the child cried out, and said with tears, Lord, I believe; help thou mine unbelief.	Mar 9:24 και ευθεως κραξας ο πατηρ του παιδιου μετα δακρυων ελεγεν πιστευω κυριε βοηθει μου τη απιστια	24 ובר שׂעתה קעא אבוהי דטליא כד בכא ואמר מהימן אנא מרי עדר לחסירות הימנותי	ומיד בכה בצעקה אבי הנער ואמר אדו׳ אני מאמין אמנם עוזרני לפי אמונתי.	[536]	MK 9:24 Immediately the father of the boy cried out with a shout and said: Lord, I believe, indeed help me according to my faith.
Mark 9:25	Mar 9:25 Jesus såg att ännu mer folk strömmade till, och han sade strängt till den orene anden: "Du stumme och döve ande, jag befaller dig: far ut ur honom och kom aldrig mer in i honom!"	Mar 9:25 When Jesus saw that the people came running together, he rebuked the foul spirit, saying unto him, Thou dumb and deaf spirit, I charge thee, come out of him, and enter no more into him.	Mar 9:25 ιδων δε ο ιησους οτι επισυντρεχει οχλος επετιμησεν τω πνευματι τω ακαθαρτω λεγων αυτω το πνευμα το αλαλον και κωφον εγω σοι επιτασσω εξελθε εξ αυτου και μηκετι εισελθης εις αυτον	25 כד חזא דין ישׂוע דרהט עמא ומתכנשׂ לותה כאא בהי רוחא טנפתא ואמר לה רוחא חרשׂתא דלא ממללא אנא פקד אנא לכי פוקי מנה ותוב לא תעלין לה	וכאשר ראה יש״ו שהעם מתקבצים לזה ואמר לו חזק ואלם הנני מצוך שתצא מכאן ומכאן והלאה לא תשוב כאן עוד.	[537]	MK 9:25 When Jesus saw that the people were gathering together (he commanded the demon) and said to him: Hard and dumb (satan), behold I command you to come out from there and henceforth do not return here again.
Mark 9:26	Mar 9:26 Den orene anden skrek och ryckte våldsamt i honom och for ut. Pojken var som livlös, och de flesta sade att han var död.	Mar 9:26 And the spirit cried, and rent him sore, and came out of him: and he was as one dead; insomuch that many said, He is dead.	Mar 9:26 και κραξαν και πολλα σπαραξαν αυτον εξηλθεν και εγενετο ωσει νεκρος ωστε πολλους λεγειν οτι απεθανεν	26 וקעא שׂאדא הו סגי ושׂחקה ונפק והוא איך מיתא איך דסגיאא נאמרון דמית לה	והשטן יצא צועק ומכאיב והנער נשאר כמת בעניין שרבים היו אומרים שהוא מת.	[538]	MK 9:26 Then the satan came out screaming and inflicting pain and the boy was left as dead so that many were saying that he was dead.
Mark 9:27	Mar 9:27 Men Jesus tog honom i handen och reste upp honom, och han steg upp.	Mar 9:27 But Jesus took him by the hand, and lifted him up; and he arose.	Mar 9:27 ο δε ιησους κρατησας αυτον της χειρος ηγειρεν αυτον και ανεστη	27 הו דין ישׂוע אחדה באידה ואקימה	ויש״ו לקחו והעמידו וקם.	[539]	MK 9:27 Jesus took him (by the hand), stood him up and he arose.
Mark 9:28	Mar 9:28 När Jesus hade kommit inomhus och lärjungarna var ensamma med honom, frågade de: "Varför kunde inte vi driva ut honom?"	Mar 9:28 And when he was come into the house, his disciples asked him privately, Why could not we cast him out?	Mar 9:28 και εισελθοντα αυτον εις οικον οι μαθηται αυτου επηρωτων αυτον κατ ιδιαν οτι ημεις ουκ ηδυνηθημεν εκβαλειν αυτο	28 כד על דין לביתא ישׂוע שׂאלוהי תלמידוהי בלחודיהון למנא חנן לא אשׂכחן למפקותה	וכאשר נכנס יש״ו לבית	[540]	MK 9:28 When Jesus entered the house
					[ MATTHEW ]
17:19	19 Då lärjungarna hade blivit ensamma med Jesus, gick de fram och frågade: "Varför kunde inte vi driva ut honom?"	19 Then came the disciples to Jesus apart, and said, Why could not we cast him out?	19 τοτε προσελθοντες οι μαθηται τω ιησου κατ ιδιαν ειπον διατι ημεις ουκ ηδυνηθημεν εκβαλειν αυτο	19 הידין קרבו תלמידא לות ישׂוע בלחודוהי ואמרו לה למנא חנן לא אשׂכחן למאסיותה	אז קרבו התלמידים ליש״ו בסתר ויאמרו אליו מדוע לא נוכל אנחנו להוציאו.	[541]	19 the disciples drew near to Jesus secretly and said to him: Why were we not able to cast it out.
17:20	20 Han svarade: "Därför att ni har så lite tro. Amen säger jag er: Om ni har tro, bara som ett senapskorn, skall ni säga till detta berg: Flytta dig dit bort, och det kommer att flytta sig. Ingenting skall vara omöjligt för er."	20 And Jesus said unto them, Because of your unbelief: for verily I say unto you, If ye have faith as a grain of mustard seed, ye shall say unto this mountain, Remove hence to yonder place; and it shall remove; and nothing shall be impossible unto you.	20 ο δε ιησους ειπεν αυτοις δια την απιστιαν υμων αμην γαρ λεγω υμιν εαν εχητε πιστιν ως κοκκον σιναπεως ερειτε τω ορει τουτω μεταβηθι εντευθεν εκει και μεταβησεται και ουδεν αδυνατησει υμιν	20 אמר להון ישׂוע מטל לא הימנותכון אמין גיר אמר אנא לכון דאן תהוא בכון הימנותא איך פרדתא דחרדלא תאמרון לטורא הנא דשׂנא מכא ונשׂנא ומדם לא נחסנכון	ויאמר להם למיעוט אמונתכם. אמן אני אומר לכם אם יהיה בכם מן האמונה כגרגיר חרדל אם תאמינו להר הזה תאמרו סורו ויסור וכל דבר לא יבצר מכם.	[542]	20 He said to them: Because of the limitation of your faith. Truly I say to you if there be in you any faith, as a grain of mustard, if you believe, you will say to this mountain depart and it will depart; nothing will be withheld from you.
17:21		21 Howbeit this kind goeth not out but by prayer and fasting.	21 τουτο δε το γενος ουκ εκπορευεται ει μη εν προσευχη και νηστεια	21 הנא דין גנסא לא נפק אלא בצומא ובצלותא	וזה המין מן השדים לא יצא כי אם בתפלה וצום.	[543]	21 But this kind of demon does not come out except by prayer and fasting.
					פרק ע״ו
17:22	22 När de var samlade i Galileen, sade Jesus till dem: "Människosonen skall utlämnas i människors händer,	22 And while they abode in Galilee, Jesus said unto them, The Son of man shall be betrayed into the hands of men:	22 αναστρεφομενων δε αυτων εν τη γαλιλαια ειπεν αυτοις ο ιησους μελλει ο υιος του ανθρωπου παραδιδοσθαι εις χειρας ανθρωπων	22 כד מתהפכין דין בגלילא אמר להון ישׂוע עתיד הו ברה דאנשׂא דנשׂתלם באידי בני אנשׂא	המה בגליל ויאמר יש״ו בן האדם ימסר ליד בני האדם.	[544]	22 They were in Galilee and Jesus said: The Son of Man will be delivered into the hand of men.
17:23	23 och de skall döda honom, men på tredje dagen skall han uppstå." Då blev de mycket bedrövade.	23 And they shall kill him, and the third day he shall be raised again. And they were exceeding sorry.	23 και αποκτενουσιν αυτον και τη τριτη ημερα εγερθησεται και ελυπηθησαν σφοδρα	23 ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום וכרית להון טב	ויהרגוהו וביום השלישי יקום.		23 They will kill him and on the third day he will arise.
17:24	24 De gick sedan till Kapernaum, och de som tog upp tempelskatten kom fram till Petrus och frågade: "Betalar inte er mästare tempelskatt?"	24 And when they were come to Capernaum, they that received tribute money came to Peter, and said, Doth not your master pay tribute?	24 ελθοντων δε αυτων εις καπερναουμ προσηλθον οι τα διδραχμα λαμβανοντες τω πετρω και ειπον ο διδασκαλος υμων ου τελει τα διδραχμα	24 וכד אתו לכפרנחום קרבו הנון דנסבין תרין תרין זוזין דכסף רשׂא לות כאפא ואמרו לה רבכון לא יהב תרין זוזוהי	ויבואו כפר נחום מרתה ויקרבוהו מקבלי המכס לפייט״רוס ויאמרו אליהם רביכם אינו נוהג ונותן מכס.	[545]	24 They came to Capernaum-Martha and the tax collectors drew near to Peter and said to (him): your teacher does not follow the custom to pay tax.
17:25	25 "Jo", svarade han. Sedan Petrus hade kommit hem, frågade Jesus honom, innan Petrus hunnit säga något: "Vad tror du, Simon? Av vilka tar jordens kungar upp tull och skatt, av sina söner eller av andra?"	25 He saith, Yes. And when he was come into the house, Jesus prevented him, saying, What thinkest thou, Simon? of whom do the kings of the earth take custom or tribute? of their own children, or of strangers?	25 λεγει ναι και οτε εισηλθεν εις την οικιαν προεφθασεν αυτον ο ιησους λεγων τι σοι δοκει σιμων οι βασιλεις της γης απο τινων λαμβανουσιν τελη η κηνσον απο των υιων αυτων η απο των αλλοτριων	25 אמר להון אין וכד על כאפא לביתא קדמה ישׂוע ואמר לה מנא מתחזא לך שׂמעון מלכיה דארעא מן מן נסבין מכסא וכסף רשׂא מן בניהון או מן נוכריא	ויאמרו כן. ויבואו בבית והקדים יש״ו לאמר אליו לפייט״רוס מה נראה לך פייט״רוס מלכי ארץ ממי לוקחים מכם מן בניהם או מן הנכרים.	[546]	25 Thus they spoke. (He) went into the house and Jesus anticipated him saying to Peter: What is your judgment, Peter, the kings of the earth, from whom do they take tribute, from their sons or from foreigners?
17:26	26 Han svarade: "Av andra". Då sade Jesus till honom: "Alltså är sönerna fria.	26 Peter saith unto him, Of strangers. Jesus saith unto him, Then are the children free.	26 λεγει αυτω ο πετρος απο των αλλοτριων εφη αυτω ο ιησους αραγε ελευθεροι εισιν οι υιοι	26 אמר לה שׂמעון מן נוכריא אמר לה ישׂוע מדין בני חארא אנון בניא	ויען אליו מן הנכרים. ויאמר להם יש״ו אם כן הבנים תפשים. ויאמר לא תהיו בעבר זה נבהלים.	[547]	26 He answered him: From foreigners. Jesus said to them: If so the sons are (free). Then he said: Do not be dismayed because of this.
17:27	27 Men för att vi inte skall stöta oss med dem, så gå ner till sjön och kasta ut en krok. Ta sedan den första fisk som du får upp och öppna gapet på den. Då skall du hitta ett silvermynt. Ta det och ge åt dem för min och din räkning."	27 Notwithstanding, lest we should offend them, go thou to the sea, and cast an hook, and take up the fish that first cometh up; and when thou hast opened his mouth, thou shalt find a piece of money: that take, and give unto them for me and thee.	27 ινα δε μη σκανδαλισωμεν αυτους πορευθεις εις την θαλασσαν βαλε αγκιστρον και τον αναβαντα πρωτον ιχθυν αρον και ανοιξας το στομα αυτου ευρησεις στατηρα εκεινον λαβων δος αυτοις αντι εμου και σου	27 דלא דין נכשׂל אנון זל לימא וארמא בלועא ונונא קדמיא דסלק פתח פומה ותשׂכח אסתרא הי סב והב חלפי וחלפיך	ויאמר לפייט״רוס לך לים והשלך חכה ואותו דג שתקח ראשונה תמצא בפיו מטבע כסף ואותו תתן בעדינו.	[548]	27 He said to Peter: Go to the sea and cast a fishing hook and fish with it because in the mouth of the one you will catch first you will find a silver coin. That you will give for us.
					פרק ע״ז		Chapter 18
18:1	1 I samma ögonblick kom lärjungarna fram till Jesus och frågade: "Vem är störst i himmelriket?"	1 At the same time came the disciples unto Jesus, saying, Who is the greatest in the kingdom of heaven?	1 εν εκεινη τη ωρα προσηλθον οι μαθηται τω ιησου λεγοντες τις αρα μειζων εστιν εν τη βασιλεια των ουρανων	1 בהי שׂעתא קרבו תלמידא לות ישׂוע ואמרין מנו כי רב במלכותא דשׂמיא	בעת ההיא קרבו התלמידים אל יש״ו ויאמרו אליו מי אתה חושב שהוא גדול במלכות שמים.	[549]	1 At that time the disciples drew near to Jesus and said to him: Whom do you think is great in the kingdom of heaven?
18:2	2 Då kallade han till sig ett barn och ställde det mitt ibland dem	2 And Jesus called a little child unto him, and set him in the midst of them,	2 και προσκαλεσαμενος ο ιησους παιδιον εστησεν αυτο εν μεσω αυτων	2 וקרא ישׂוע טליא ואקימה בינתהון	ויקרא נער אחד (קטן וישימהו בתוכם.	[550]	2 He called a (small) lad (and placed him in their midst.
18:3	3 och sade: "Amen säger jag er: Om ni inte omvänder er och blir som barn, kommer ni inte in i himmelriket.	3 And said, Verily I say unto you, Except ye be converted, and become as little children, ye shall not enter into the kingdom of heaven.	3 και ειπεν αμην λεγω υμιν εαν μη στραφητε και γενησθε ως τα παιδια ου μη εισελθητε εις την βασιλειαν των ουρανων	3 ואמר אמין אמרנא לכון דאלא תתהפכון ותהוון איך טליא לא תעלון למלכותא דשׂמיא	ויאמר אני אומר אם לא תשובו להיות כנער הזה לא תבואו במ״ש.		3 He said: I say if you do not turn to become like this lad, you will not enter the kingdom of heaven.
18:4	4 Den som ödmjukar sig som detta barn, han är den störste i himmelriket.	4 Whosoever therefore shall humble himself as this little child, the same is greatest in the kingdom of heaven.	4 οστις ουν ταπεινωση εαυτον ως το παιδιον τουτο ουτος εστιν ο μειζων εν τη βασιλεια των ουρανων	4 מן הכיל דממכך נפשׂה איך הנא טליא הו נהוא רב במלכותא דשׂמיא
18:5	5 Och den som tar emot ett sådant barn i mitt namn, han tar emot mig.	5 And whoso shall receive one such little child in my name receiveth me.	5 και ος εαν δεξηται παιδιον τοιουτον εν επι τω ονοματι μου εμε δεχεται	5 ומן דנקבל איך טליא הנא בשׂמי לי מקבל	והמקבל נער א׳) כזה על שמי מקבל.	[551]	5 He who receives a lad) like this in my name receives (me).
18:6	6 Men den som förleder en av dessa små som tror på mig, för honom vore det bättre att en kvarnsten hängdes om hans hals och han sänktes i havets djup.	6 But whoso shall offend one of these little ones which believe in me, it were better for him that a millstone were hanged about his neck, and that he were drowned in the depth of the sea.	6 ος δ αν σκανδαλιση ενα των μικρων τουτων των πιστευοντων εις εμε συμφερει αυτω ινα κρεμασθη μυλος ονικος επι τον τραχηλον αυτου και καταποντισθη εν τω πελαγει της θαλασσης	6 וכל דנכשׂל לחד מן הלין זעורא דמהימנין בי פקח הוא לה דתהוא תליא רחיא דחמרא בצורה ומטבע בעומקוהי דימא	ואשר יכשיל אחד מהנערים הקטנים המאמינים בי טוב לו שיקשור פלח רכב על צוארו ויוטל במצולות ים.	[552]	6 He who causes one of the small lads who believe on me to stumble, it would be good for him to tie a millstone upon his neck and be cast into the depth of the sea.
18:7	7 Ve över världen som förför. Förförelser måste komma, men ve den människa genom vilken förförelsen kommer.	7 Woe unto the world because of offences! for it must needs be that offences come; but woe to that man by whom the offence cometh!	7 ουαι τω κοσμω απο των σκανδαλων αναγκη γαρ εστιν ελθειν τα σκανδαλα πλην ουαι τω ανθρωπω εκεινω δι ου το σκανδαλον ερχεται	7 וי לעלמא מן מכשׂולא אננקא גיר דנאתון מכשׂולא וי דין לגברא דבאידה נאתון מכשׂולא	(אוי ליושבי תבל מפני המבוכות שצריכות המבוכות לבא.) ויאמר אוי לאדם שיבא בשבלו.	[553]	7 (Woe to the inhabitants of the world because of confusion, because confusion must come.) He also said: Woe to the man who comes because of it.
18:8	8 Om din hand eller din fot förleder dig till synd, så hugg av den och kasta den ifrån dig. Det är bättre för dig att gå in i livet stympad eller halt än att ha båda händerna och båda fötterna i behåll och kastas i den eviga elden.	8 Wherefore if thy hand or thy foot offend thee, cut them off, and cast them from thee: it is better for thee to enter into life halt or maimed, rather than having two hands or two feet to be cast into everlasting fire.	8 ει δε η χειρ σου η ο πους σου σκανδαλιζει σε εκκοψον αυτα και βαλε απο σου καλον σοι εστιν εισελθειν εις την ζωην χωλον η κυλλον η δυο χειρας η δυο ποδας εχοντα βληθηναι εις το πυρ το αιωνιον	8 אן דין אידך או רגלך מכשׂלא לך פסוקיה ושׂדיה מנך טב הו לך דתעול לחיא כד חגיס אנת או כד פשׂיג ולא כד אית לך תרתין אידין או תרתין רגלין תפל בנורא דלעלם	ואם ידך ורגלך יכשילך תכריתהו ותכשילהו ממך. טוב לך לבא בחיים עוד או פסח מהיות לך ידים ורגלים לתתך באש עולמית.	[554]	8 If your hand or your foot causes you to stumble cut it off and (cast it) from you; it is better for you to enter into life (blind) or lame than having two hands and two feet for you to be given to everlasting fire.
18:9	9 Och om ditt öga förleder dig till synd, så riv ut det och kasta det ifrån dig. Det är bättre för dig att gå in i livet med ett öga än att ha båda ögonen i behåll och kastas i det brinnande Gehenna.	9 And if thine eye offend thee, pluck it out, and cast it from thee: it is better for thee to enter into life with one eye, rather than having two eyes to be cast into hell fire.	9 και ει ο οφθαλμος σου σκανδαλιζει σε εξελε αυτον και βαλε απο σου καλον σοι εστιν μονοφθαλμον εις την ζωην εισελθειν η δυο οφθαλμους εχοντα βληθηναι εις την γεενναν του πυρος	9 ואן הו דעינך מכשׂלא לך חציה ושׂדיה מנך טב הו לך דבחדא עינא תעול לחיא ולא כד אית לך תרתין עינין תפל בגהנא דנורא	ואם עיניך תכשילך ותקרה ותשליכה ממך. טוב לך לבא בחיים בעץ אחד מהיות לך עינים ולתתך בגהינם.	[555]	9 If your (eye) should cause you to stumble, pick it out and cast it from you. It is better for you to enter into life with one eye than to have two eyes and to be given to Gehenna.
18:10	10 Se till att ni inte föraktar någon enda av dessa små. Jag säger er att deras änglar i himlen alltid ser min himmelske Faders ansikte.	10 Take heed that ye despise not one of these little ones; for I say unto you, That in heaven their angels do always behold the face of my Father which is in heaven.	10 ορατε μη καταφρονησητε ενος των μικρων τουτων λεγω γαρ υμιν οτι οι αγγελοι αυτων εν ουρανοις δια παντος βλεπουσιν το προσωπον του πατρος μου του εν ουρανοις	10 חזו לא תבסון על חד מן הלין זעורא אמר אנא לכון גיר דמלאכיהון בשׂמיא בכלזבן חזין פרצופה דאבי דבשׂמיא	והזהרו פן תדינו אחת מהנערים הקטנים. אומר אני לכם למלאכיהם הם רואים תמיד בני אבי שבשמים.	[556]	10 Take heed lest you judge one of the small lads. I say to you, their angels always see the sons of my father who is in heaven,
18:11		11 For the Son of man is come to save that which was lost.	11 ηλθεν γαρ ο υιος του ανθρωπου σωσαι το απολωλος	11 אתא גיר ברה דאנשׂא דנחא מדם דאביד הוא	ובן אדם בטל להושיע האויבים.	[557]	11 and the Son of Man has stopped saving the enemy.
					פרק ע״ח
18:12	12 Vad tror ni? Om någon har hundra får och ett av dem kommer bort, lämnar han då inte de nittionio i bergen och går ut och letar efter det som gått vilse?	12 How think ye? if a man have an hundred sheep, and one of them be gone astray, doth he not leave the ninety and nine, and goeth into the mountains, and seeketh that which is gone astray?	12 τι υμιν δοκει εαν γενηται τινι ανθρωπω εκατον προβατα και πλανηθη εν εξ αυτων ουχι αφεις τα εννενηκονταεννεα επι τα ορη πορευθεις ζητει το πλανωμενον	12 מנא מתחזא לכון אן נהוון לאנשׂ מאא ערבין ונטעא חד מנהון לא שׂבק תשׂעין ותשׂעא בטורא ואזל בעא להו דטעא	מה יראה לכם אם יהיה לאיש מאה צאן ופרח אחת מהן הלא יעזוב תשעים ותשעה בהרים וילך לבקש הנדחה.	[558]	12 What is your opinion? If a man has a hundred sheep and one of them (runs off), will he not leave the ninety-nine in the mountains and go seek the one which has strayed?
18:13	13 Och om han finner det, amen säger jag er: Han gläder sig mer över det fåret än över de nittionio som inte har gått vilse.	13 And if so be that he find it, verily I say unto you, he rejoiceth more of that sheep, than of the ninety and nine which went not astray.	13 και εαν γενηται ευρειν αυτο αμην λεγω υμιν οτι χαιρει επ αυτω μαλλον η επι τοις εννενηκονταεννεα τοις μη πεπλανημενοις	13 ואן נשׂכחה אמין אמרנא לכון דחדא בה יתיר מן תשׂעין ותשׂעא דלא טעו	ואם ימצאנה אמן אני אומר לכם שישמח עליה יותר מהתשעים ותשעה אשר לא נדחו.	[559]	13 If he should find it, truly I say to you he will rejoice over it more than the ninety-nine which did not go astray.
18:14	14 Så är det inte heller er himmelske Faders vilja att någon enda av dessa små skall gå förlorad.	14 Even so it is not the will of your Father which is in heaven, that one of these little ones should perish.	14 ουτως ουκ εστιν θελημα εμπροσθεν του πατρος υμων του εν ουρανοις ινα αποληται εις των μικρων τουτων	14 הכנא לית צבינא קדם אבוכון דבשׂמיא דנאבד חד מן זעורא הלין	כן לא ירצה אב שבשמים שיאבד א״ מהנערים.	[560]	14 Thus (my) Father who is in heaven does not wish that any of these lads should be lost.
					פקר ע״ט
18:15	15 Om din broder har begått en synd, så gå och ställ honom till svars enskilt, mellan fyra ögon. Om han lyssnar på dig, har du vunnit din broder.	15 Moreover if thy brother shall trespass against thee, go and tell him his fault between thee and him alone: if he shall hear thee, thou hast gained thy brother.	15 εαν δε αμαρτηση εις σε ο αδελφος σου υπαγε και ελεγξον αυτον μεταξυ σου και αυτου μονου εαν σου ακουση εκερδησας τον αδελφον σου	15 אן דין אסכל בך אחוך זל אכסיהי ביניך ולה בלחוד אן שׂמעך יתרת אחוך	בעת ההיא אמר יש״ו לשמעון נקרא פייט״רוס אם יחטא לך אחיך הוכיחנו בינו לבינך. אם ישמע אליך קנית את אחיך.	[561]	15 At that time Jesus said to Simon, called Petros: If your brother sins against you, reprove him privately. If he listens to you, you have gained your brother.
18:16	16 Men om han inte lyssnar, ta då med dig en eller två andra, för att varje sak må avgöras efter två eller tre vittnens ord.	16 But if he will not hear thee, then take with thee one or two more, that in the mouth of two or three witnesses every word may be established.	16 εαν δε μη ακουση παραλαβε μετα σου ετι ενα η δυο ινα επι στοματος δυο μαρτυρων η τριων σταθη παν ρημα	16 ואלא שׂמעך דבר עמך חד או תרין דעל פום תרין או תלתא סהדין תקום כל מלא	ואם לא ישמע אליך הוכיחנו בפני אחר ואם בכל אלה לא ישמע לך תוסיף עוד אחד או שנים לפנים שנים או שלשה עדים שעל פי שנים או שלשה עדים יקום דבר.	[562]	16 If he does not listen to you, reprove him before another; if by every oath he does not listen to you, add still one or two (in order that your words might be before) two or three witnesses, because by two or three witnesses a word will be established.
18:17	17 Lyssnar han inte till dem, så säg det till församlingen. Lyssnar han inte heller till församlingen, då skall han vara för dig som en hedning och publikan.	17 And if he shall neglect to hear them, tell it unto the church: but if he neglect to hear the church, let him be unto thee as an heathen man and a publican.	17 εαν δε παρακουση αυτων ειπε τη εκκλησια εαν δε και της εκκλησιας παρακουση εστω σοι ωσπερ ο εθνικος και ο τελωνης	17 אן דין אף לא להנון נשׂמע אמר לעדתא אן דין אף לא לעדתא נשׂמע נהוא לך איך מכסא ואיך חנפא	ואם בכל אלה לא ישמע אמור אותו בקהל ואם לא ישמע בקהל חשוב אותו כמנודה ואויב ואכזר.	[563]	17 If by every oath he does not listen, tell it in the assembly; and if he does not listen to the assembly consider him as ostracized, an enemy, and cruel.
18:18	18 Amen säger jag er: Allt vad ni binder på jorden skall vara bundet i himlen, och allt vad ni löser på jorden skall vara löst i himlen.	18 Verily I say unto you, Whatsoever ye shall bind on earth shall be bound in heaven: and whatsoever ye shall loose on earth shall be loosed in heaven.	18 αμην λεγω υμιν οσα εαν δησητε επι της γης εσται δεδεμενα εν τω ουρανω και οσα εαν λυσητε επι της γης εσται λελυμενα εν τω ουρανω	18 ואמין אמר אנא לכון דכל מא דתאסרון בארעא נהוא אסיר בשׂמיא ומדם דתשׂרון בארעא נהוא שׂרא בשׂמיא	אמן אני אומר לכם שכל אלה אשר תאסרו בארץ אסור הוא בשמים וכל אשר תתירו בארץ מותר יהיה בשמים.	[564]	18 Truly I say to you that every oath which you shall bind on earth is bound in heaven and every [oath] which you shall loose on earth will be loosed in heaven.
18:19	19 Vidare säger jag er: Om två av er här på jorden kommer överens om att be om något, vad det än är, så skall de få det av min Fader i himlen.	19 Again I say unto you, That if two of you shall agree on earth as touching any thing that they shall ask, it shall be done for them of my Father which is in heaven.	19 παλιν λεγω υμιν οτι εαν δυο υμων συμφωνησωσιν επι της γης περι παντος πραγματος ου εαν αιτησωνται γενησεται αυτοις παρα του πατρος μου του εν ουρανοις	19 תוב אמרנא לכון דאן תרין מנכון נשׂתוון בארעא על כל צבו דנשׂאלון נהוא להון מן לות אבי דבשׂמיא	וגם אני אומר לכם אם ירצו שנים מכם לשים שלים בארץ כל אשר יבקשו יהיה לכם מאת שבשמים.	[565]	19 Also I say to you, if two of you wish to make peace on earth, everything which (you) ask will be yours from (my Father) who is in heaven.
18:20	20 Ty där två eller tre är samlade i mitt namn, där är jag mitt ibland dem."	20 For where two or three are gathered together in my name, there am I in the midst of them.	20 ου γαρ εισιν δυο η τρεις συνηγμενοι εις το εμον ονομα εκει ειμι εν μεσω αυτων	20 איכא גיר דתרין או תלתא כנישׂין בשׂמי תמן אנא בינתהון	ובכל מקום שיתחברו שנים או שלשה על שמי שם אנכי בתוככם.	[566]	20 In every place where two or three are joined together in my name there am I in (their) midst.
18:21	21 Då gick Petrus fram och frågade Jesus: "Herre, hur många gånger skall min broder försynda sig mot mig och få min förlåtelse? Upp till sju gånger?"	21 Then came Peter to him, and said, Lord, how oft shall my brother sin against me, and I forgive him? till seven times?	21 τοτε προσελθων αυτω ο πετρος ειπεν κυριε ποσακις αμαρτησει εις εμε ο αδελφος μου και αφησω αυτω εως επτακις	21 הידין קרב לותה כאפא ואמר מרי כמא זבנין אן נסכל בי אחי אשׂבוק לה עדמא לשׂבע זבנין	אז קרב פייט״רוס אליו לאמר אדוני אם יחטא לי אחי עד שבע פעמים אמחול לו.	[567]	21 Then Peter drew near to him saying: Lord, if my brother sins against me, shall I forgive him unto seven times.
18:22	22 Jesus sade till honom: "Jag säger dig: Inte sju gånger utan sjuttio gånger sju.	22 Jesus saith unto him, I say not unto thee, Until seven times: but, Until seventy times seven.	22 λεγει αυτω ο ιησους ου λεγω σοι εως επτακις αλλ εως εβδομηκοντακις επτα	22 אמר לה ישׂוע לא אמר אנא לך עדמא לשׂבע אלא עדמא לשׂבעין זבנין שׂבע שׂבע	ויאמר לו יש״ו איני אומר לך עד שבע כי אם עד שבעים ושבעה.	[568]	22 Jesus said to him: I do not say to you unto seven, but unto seventy-seven.
					פרק פ״
18:23	23 Därför är himmelriket likt en kung som ville ha redovisning av sina tjänare.	23 Therefore is the kingdom of heaven likened unto a certain king, which would take account of his servants.	23 δια τουτο ωμοιωθη η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω βασιλει ος ηθελησεν συναραι λογον μετα των δουλων αυτου	23 מטל הנא אתדמית מלכותא דשׂמיא לגברא מלכא דצבא דנסב חושׂבנא מן עבדוהי	בעת ההיא אמר יש״ו לתלמידיו מלכות שמים דומה היא לאדם מלך יושב לעשות חשבון עם עבדיו ומשרתיו.	[569]	23 At that time Jesus said to his disciples: The kingdom of heaven is like a certain king who sat to make a reckoning with his servants and ministers.
18:24	24 När han började granskningen, förde man fram till honom en som var skyldig tio tusen talenter.	24 And when he had begun to reckon, one was brought unto him, which owed him ten thousand talents.	24 αρξαμενου δε αυτου συναιρειν προσηνεχθη αυτω εις οφειλετης μυριων ταλαντων	24 וכד שׂרי למסב קרבו לה חד דחיב רבו ככרין	וכאשר התחיל לחשוב בא א׳ שהוא חייב כעשרת אלפים זהובים.	[570]	24 As he began to reckon one came who owed about ten thousand pieces of gold.
18:25	25 Eftersom han inte kunde betala, befallde hans herre att han och hans hustru och barn och allt vad han ägde skulle säljas och skulden betalas.	25 But forasmuch as he had not to pay, his lord commanded him to be sold, and his wife, and children, and all that he had, and payment to be made.	25 μη εχοντος δε αυτου αποδουναι εκελευσεν αυτον ο κυριος αυτου πραθηναι και την γυναικα αυτου και τα τεκνα και παντα οσα ειχεν και αποδοθηναι	25 וכד לית לה למפרע פקד מרה דנזדבן הו ואנתתה ובנוהי וכל מדם דאית לה ונפרוע	ואין לו מה ליתן ויצו אדוניו למכור אותו ואת בניו ואת כל אשר לו לשלם הממון.	[571]	25 But he had nothing to give and his master commanded to sell him and his children and all which was his to repay the value.
18:26	26 Tjänaren föll ner för honom och bad: Ha tålamod med mig, så skall jag betala dig alltsammans.	26 The servant therefore fell down, and worshipped him, saying, Lord, have patience with me, and I will pay thee all.	26 πεσων ουν ο δουλος προσεκυνει αυτω λεγων κυριε μακροθυμησον επ εμοι και παντα σοι αποδωσω	26 ונפל הו עבדא סגד לה ואמר מרי אגר עלי רוחא וכל מדם פרע אנא לך	ויפול העבד לפני אדוניו ויתחנן לו לרחם עליו ולהמתין לו כי הכל ישלם.	[572]	26 The servant fell before his master and implored him to have pity on him and to be patient with him because he would repay everything.
18:27	27 Då förbarmade sig tjänarens herre över honom och gav honom fri och efterskänkte hans skuld.	27 Then the lord of that servant was moved with compassion, and loosed him, and forgave him the debt.	27 σπλαγχνισθεις δε ο κυριος του δουλου εκεινου απελυσεν αυτον και το δανειον αφηκεν αυτω	27 ואתרחם מרה דעבדא הו ושׂריהי וחובתה שׂבק לה	ויחמול עליו אדוניו ומחל לו הכל.	[573]	27 Then his master had pity on him and forgave him everything.
18:28	28 Men när tjänaren kom ut, träffade han en av sina medtjänare, som var skyldig honom hundra denarer. Han tog fast honom och ville strypa honom och sade: Betala, vad du är skyldig!	28 But the same servant went out, and found one of his fellowservants, which owed him an hundred pence: and he laid hands on him, and took him by the throat, saying, Pay me that thou owest.	28 εξελθων δε ο δουλος εκεινος ευρεν ενα των συνδουλων αυτου ος ωφειλεν αυτω εκατον δηναρια και κρατησας αυτον επνιγεν λεγων αποδος μοι ο τι οφειλεις	28 נפק דין עבדא הו ואשׂכח לחד מן כנותה דחיב הוא לה דינרא מאא ואחדה וחנק הוא לה ואמר לה הב לי מדם דחיב אנת לי	ויצא העבד ההוא וימצא אחד מחביריו שהוא חייב לו מאה מעות ויחזק בו ויפגע לו לאמר	[574]	28 But that servant went out and found one of his comrades who owed him a hundred pieces of money and he grasped him and struck him saying:
18:29	29 Hans medtjänare föll då ner och bad honom: Ha tålamod med mig, så skall jag betala dig.	29 And his fellowservant fell down at his feet, and besought him, saying, Have patience with me, and I will pay thee all.	29 πεσων ουν ο συνδουλος αυτου εις τους ποδας αυτου παρεκαλει αυτον λεγων μακροθυμησον επ εμοι και παντα αποδωσω σοι	29 ונפל הו כנתה על רגלוהי בעא מנה ואמר לה אגר עלי רוחא ופרע אנא לך	חוסה עלי והמתן לי והכל אשלם.	[575]	29 . . . trust me and be patient with me and I will repay everything.
18:30	30 Men han gick inte med på det utan gick och lät sätta honom i fängelse, tills han hade betalat vad han var skyldig.	30 And he would not: but went and cast him into prison, till he should pay the debt.	30 ο δε ουκ ηθελεν αλλ απελθων εβαλεν αυτον εις φυλακην εως ου αποδω το οφειλομενον	30 הו דין לא צבא אלא אזל ארמיה בית אסירא עדמא דנתל לה מא דחיב לה	ולא אבה לשמוע לו ויוליכוהו לבית הסוהר עד שלם לו הכל.	[576]	30 But he was not willing to listen to him; so (he) brought him to the prison until he repaid him everything.
18:31	31 När hans medtjänare såg vad som hände, blev de mycket upprörda och gick och talade om alltsammans för sin herre.	31 So when his fellowservants saw what was done, they were very sorry, and came and told unto their lord all that was done.	31 ιδοντες δε οι συνδουλοι αυτου τα γενομενα ελυπηθησαν σφοδρα και ελθοντες διεσαφησαν τω κυριω αυτων παντα τα γενομενα	31 כד חזו דין כנותהון מדם דהוא כרית להון טב ואתו אודעו למרהון כל דהוא	וראו עבדי המלך את אשר עשה ויחר להם מאד ויבאו ויגידו לאדוניהם.	[577]	31 The servants of the king saw that which he did and they were very angry and went and told their master.
18:32	32 Då kallade hans herre honom till sig och sade: Du onde tjänare! Hela skulden efterskänkte jag dig, därför att du bad mig.	32 Then his lord, after that he had called him, said unto him, O thou wicked servant, I forgave thee all that debt, because thou desiredst me:	32 τοτε προσκαλεσαμενος αυτον ο κυριος αυτου λεγει αυτω δουλε πονηρε πασαν την οφειλην εκεινην αφηκα σοι επει παρεκαλεσας με	32 הידין קריהי מרה ואמר לה עבדא בישׂא הי כלה חובתא שׂבקת לך דבעית מני	אז קרא אותו אדוניו ויאמר לו עבד ארור הלא מחלתי לך כל חוביך כאשר פייסתני.	[578]	32 Then his master called him and said to him: Cursed servant, did I not forgive you all your (debt) when you placated me?
18:33	33 Borde inte du också ha förbarmat dig över din medtjänare, liksom jag förbarmade mig över dig?	33 Shouldest not thou also have had compassion on thy fellowservant, even as I had pity on thee?	33 ουκ εδει και σε ελεησαι τον συνδουλον σου ως και εγω σε ηλεησα	33 לא ולא הוא לך אף אנת דתחון לכנתך איכנא דאנא חנתך	ומדוע לא מחלת לעבדך בהתחננו אליך כאשר מחלתיך?	[579]	33 So why did you not forgive your servant when he supplicated you as I forgave you?
18:34	34 Och i sin vrede överlämnade hans herre honom till fångvaktarna, tills han hade betalt allt vad han var skyldig.	34 And his lord was wroth, and delivered him to the tormentors, till he should pay all that was due unto him.	34 και οργισθεις ο κυριος αυτου παρεδωκεν αυτον τοις βασανισταις εως ου αποδω παν το οφειλομενον αυτω	34 ורגז מרה ואשׂלמה למנגדנא עדמא דנפרוע כל מדם דחיב לה	ויחר אף אדוניו בו ויצו לענותו עד ישלם לו כל החוב.	[580]	34 His master was angry with him and commanded to afflict him until he should repay him all the debt.
18:35	35 Så skall också min himmelske Fader göra med er, om ni inte var och en av hjärtat förlåter sin broder."	35 So likewise shall my heavenly Father do also unto you, if ye from your hearts forgive not every one his brother their trespasses.	35 ουτως και ο πατηρ μου ο επουρανιος ποιησει υμιν εαν μη αφητε εκαστος τω αδελφω αυτου απο των καρδιων υμων τα παραπτωματα αυτων	35 הכנא נעבד לכון אבי דבשׂמיא אלא תשׂבקון אנשׂ לאחוהי מן לבכון סכלותה	כן יעשה לכם אבי שבשמים אם לא תמחלו איש את אחיו בלב שלם.	[581]	35 Thus will my Father who is in heaven do to you if you do not forgive each man his brother with a perfect heart.
					פרק פ״א		Chapter 19
19:1	1 När Jesus hade avslutat detta tal, lämnade han Galileen och gick genom landet på andra sidan Jordan till Judeens område.	1 And it came to pass, that when Jesus had finished these sayings, he departed from Galilee, and came into the coasts of Judaea beyond Jordan;	1 και εγενετο οτε ετελεσεν ο ιησους τους λογους τουτους μετηρεν απο της γαλιλαιας και ηλθεν εις τα ορια της ιουδαιας περαν του ιορδανου	1 והוא דכד שׂלם ישׂוע מלא הלין שׂקל מן גלילא ואתא לתחומא דיהוד לעברא דיורדנן	ויהי כאשר כלה יש״ו הדברים האלה עבר מן הגליל ויבא לקצות ארץ יהודה אשר בעבר הירדן.	[582]	1 It came to pass when Jesus finished these words he passed on from Galilee and came to the outskirts of the land of Judah across the Jordan.
19:2	2 Mycket folk följde honom, och han botade dem.	2 And great multitudes followed him; and he healed them there.	2 και ηκολουθησαν αυτω οχλοι πολλοι και εθεραπευσεν αυτους εκει	2 ואתו בתרה כנשׂא סגיאא ואסי אנון תמן	וילכו אחריו חבורות רבות וירפא את כולם.		2 There followed him large crowds and he healed all of them.
19:3	3 Några fariseer kom fram till honom och ville snärja honom och sade: "Är det tillåtet att skilja sig från sin hustru av någon anledning?"	3 The Pharisees also came unto him, tempting him, and saying unto him, Is it lawful for a man to put away his wife for every cause?	3 και προσηλθον αυτω οι φαρισαιοι πειραζοντες αυτον και λεγοντες αυτω ει εξεστιν ανθρωπω απολυσαι την γυναικα αυτου κατα πασαν αιτιαν	3 וקרבו לותה פרישׂא ומנסין הוו לה ואמרין אן שׂליט לאנשׂ דנשׂרא אנתתה בכל עלא	ויגשו אליו את הפרושים לנסותו. וישאלוהו לאמר אם מותר לעזוב את אשתו בשום עניין וליתן לה גט.	[583]	3 Then the Pharisees came to him to tempt him. They asked him saying: Is it permissible for one to leave his wife for any matter and to give her a bill of divorce.
19:4	4 Han svarade: "Har ni inte läst att Skaparen från begynnelsen gjorde dem till man och kvinna	4 And he answered and said unto them, Have ye not read, that he which made them at the beginning made them male and female,	4 ο δε αποκριθεις ειπεν αυτοις ουκ ανεγνωτε οτι ο ποιησας απ αρχης αρσεν και θηλυ εποιησεν αυτους	4 הו דין ענא ואמר להון לא קריתון דהו דעבד מן ברשׂית דכרא ונקבתא עבד אנון	ויען להם הלא קראתם לעושיהם מקדם זכר ונקבה בראם.	[584]	4 He answered them: Have you not read that he who made them of old, male and female he created them.
19:5	5 och sade: Därför skall en man lämna sin far och mor och hålla sig till sin hustru, och de två skall vara ett kött?	5 And said, For this cause shall a man leave father and mother, and shall cleave to his wife: and they twain shall be one flesh?	5 και ειπεν ενεκεν τουτου καταλειψει ανθρωπος τον πατερα και την μητερα και προσκολληθησεται τη γυναικι αυτου και εσονται οι δυο εις σαρκα μιαν	5 ואמר מטל הנא נשׂבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקף לאנתתה ונהוון תריהון חד בסר	ואמר על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.	[585]	5 He said: Therefore a man shall leave his father and his mother and cleave to his wife and they will become one flesh.
19:6	6 Så är de inte längre två utan ett kött. Vad Gud har fogat samman skall människan inte skilja åt."	6 Wherefore they are no more twain, but one flesh. What therefore God hath joined together, let not man put asunder.	6 ωστε ουκετι εισιν δυο αλλα σαρξ μια ο ουν ο θεος συνεζευξεν ανθρωπος μη χωριζετω	6 מדין לא הוו תרין אלא חד פגר מדם הכיל דאלהא זוג ברנשׂא לא נפרשׂ	א״כ אינם שנים כי אם בשר אחד ומה שחבר הבורא אין אדם יכול להפריד.		6 If so, they are not two but one flesh, and whatever the creator has joined together man is unable to separate.
19:7	7 De sade till honom: "Varför har då Mose befallt att mannen skall ge hustrun ett skilsmässobrev och skicka bort henne?"	7 They say unto him, Why did Moses then command to give a writing of divorcement, and to put her away?	7 λεγουσιν αυτω τι ουν μωσης ενετειλατο δουναι βιβλιον αποστασιου και απολυσαι αυτην	7 אמרין לה למנא הכיל מושׂא פקד דנתל כתבא דשׂובקנא ונשׂריה	ויאמר לו אם כן מדוע צוה משה לתת גט כריתות ושלחה מביתו.	[586]	7 (They) said to him: If so, why did Moses command to give her a bill of divorce and to send her away from his house?
19:8	8 Han svarade: "Därför att era hjärtan är så hårda tillät Mose er att skiljas från era hustrur, men från början var det inte så.	8 He saith unto them, Moses because of the hardness of your hearts suffered you to put away your wives: but from the beginning it was not so.	8 λεγει αυτοις οτι μωσης προς την σκληροκαρδιαν υμων επετρεψεν υμιν απολυσαι τας γυναικας υμων απ αρχης δε ου γεγονεν ουτως	8 אמר להון מושׂא לוקבל קשׂיות לבכון אפס לכון דתשׂרון נשׂיכון מן ברשׂית דין לא הוא הכנא	ויאמר להם משה לעקשות פה לבבכם אמר לכם לעזוב את נשיכם. ומעולם לא היה כן.	[587]	8 He said to them: Moses, because of the obstinacy of your heart, said for you to leave your wives. But from eternity it was not so.
19:9	9 Jag säger er: Den som skiljer sig från sin hustru av något annat skäl än otukt och gifter sig med en annan, han begår äktenskapsbrott."	9 And I say unto you, Whosoever shall put away his wife, except it be for fornication, and shall marry another, committeth adultery: and whoso marrieth her which is put away doth commit adultery.	9 λεγω δε υμιν οτι ος αν απολυση την γυναικα αυτου ει μη επι πορνεια και γαμηση αλλην μοιχαται και ο απολελυμενην γαμησας μοιχαται	9 אמר אנא לכון דין דמן דשׂבק אנתתה דלא גורא ונסב אחרתא גאר ומן דנסב שׂביקתא גאר	אומר אני לכם שכל העוזב את אשתו ויקח אחרת אם לא בשביל ניאוף הוא נואף והלוקח הגרושה ניאף.	[588]	9 I say to you that everyone who leaves his wife and takes another, if not for adultery, commits adultery; and he who takes her who has been divorced (commits adultery).
19:10	10 Hans lärjungar sade till honom: "Om det är så med mannens ställning till hustrun, då är det ingen fördel med att gifta sig."	10 His disciples say unto him, If the case of the man be so with his wife, it is not good to marry.	10 λεγουσιν αυτω οι μαθηται αυτου ει ουτως εστιν η αιτια του ανθρωπου μετα της γυναικος ου συμφερει γαμησαι	10 אמרין לה תלמידוהי אן הכנא אית עדליא ביני גברא לאנתתא לא פקח למסב אנתתא	ויאמרו אליו תלמידיו א״כ דבר אדם עם אשתו לא טוב לקחת אותה.	[589]	10 Then his disciples said to him: If the matter of a man with his wife is so, it is not good to take her.
19:11	11 Han svarade dem: "Inte alla förstår det ordet utan endast de som har fått den gåvan.	11 But he said unto them, All men cannot receive this saying, save they to whom it is given.	11 ο δε ειπεν αυτοις ου παντες χωρουσιν τον λογον τουτον αλλ οις δεδοται	11 הו דין אמר להון לא כלנשׂ ספק לה למלתא הדא אלא מן דיהיב לה	ויאמר אליהם אין דבר זה לכל אלא למי שנתן להם.		11 He said to them: This matter is not for everyone but for those to whom it has been given.
19:12	12 Det finns de som inte kan gifta sig, därför att de är födda sådana, och de som inte kan det, därför att människor gjort dem sådana. Och det finns andra som för himmelrikets skull inte gifter sig. Den som kan förstå detta, må ta det till sig."	12 For there are some eunuchs, which were so born from their mother's womb: and there are some eunuchs, which were made eunuchs of men: and there be eunuchs, which have made themselves eunuchs for the kingdom of heaven's sake. He that is able to receive it, let him receive it.	12 εισιν γαρ ευνουχοι οιτινες εκ κοιλιας μητρος εγεννηθησαν ουτως και εισιν ευνουχοι οιτινες ευνουχισθησαν υπο των ανθρωπων και εισιν ευνουχοι οιτινες ευνουχισαν εαυτους δια την βασιλειαν των ουρανων ο δυναμενος χωρειν χωρειτω	12 אית גיר מהימנא דמן כרסא דאמהון אתילדו הכנא ואית מהימנא דמן בנינשׂא הוו מהימנא ואית מהימנא דהנון עבדו נפשׂהון מהימנא מטל מלכותא דשׂמיא מן דמשׂכח דנספק נספק	שיש סריסים מתולדותם אלו הם אשר לא חטאו. ויש סריסים מעצמם שכובשים את יצרם בשביל מלכות שמים אלו הם חכמים במעלה גדולה. מי שיוכל להבין יבין.	[590]	12 Because there are eunuchs from their birth; these are those who have not sinned. (There are eunuchs made by man) and there are self-made eunuchs who subdue their desire for the sake of the kingdom of heaven; these are (those who enter) into great prominence. Whoever is able to understand let him understand.
					פרק פ״ב
19:13	13 Sedan bar man fram barn till Jesus, för att han skulle lägga händerna på dem och be. Men lärjungarna visade bort dem.	13 Then were there brought unto him little children, that he should put his hands on them, and pray: and the disciples rebuked them.	13 τοτε προσηνεχθη αυτω παιδια ινα τας χειρας επιθη αυτοις και προσευξηται οι δε μαθηται επετιμησαν αυτοις	13 הידין קרבו לה טליא דנסים אידה עליהון ונצלא וכאו בהון תלמידוהי	אז הובאו אליו ילדים לשים ידו עליהם ולהתפלל עליהם ותלמידיו מגרשים אותם.	[591]	13 Then they brought children to him that he might lay his hand on them and pray for them, but his disciples were driving them away.
19:14	14 Då sade Jesus: "Låt barnen komma till mig och hindra dem inte! Ty himmelriket tillhör sådana."	14 But Jesus said, Suffer little children, and forbid them not, to come unto me: for of such is the kingdom of heaven.	14 ο δε ιησους ειπεν αφετε τα παιδια και μη κωλυετε αυτα ελθειν προς με των γαρ τοιουτων εστιν η βασιλεια των ουρανων	14 הו דין ישׂוע אמר להון שׂבוקו טליא אתין לותי ולא תכלון אנון דדאילין גיר דאיך הלין אנון איתיה מלכותא דשׂמיא	ויאמר אליהם יש״ו הניחו הנערים לבא אלי ולא תמנעום שמהם מלכות שמים. באמת אני אומר לכם שלא יכנס במלכות שמים אם לא כאלה.	[592]	14 Jesus said to them: Permit the lads to come to me and do not restrain them, for of them is the kingdom of heaven. Truly I say to you that one will not enter the kingdom of heaven except (he shall be) like these.
19:15	15 Och han lade händerna på dem och gick sedan därifrån.	15 And he laid his hands on them, and departed thence.	15 και επιθεις αυτοις τας χειρας επορευθη εκειθεν	15 וסם אידה עליהון ואזל מן תמן	וישם ידו עליהם וילך משם.		15 So he laid his hand on them and went on from there.
19:16	16 En man kom fram till Jesus och frågade: "Mästare, vad skall jag göra för gott för att få evigt liv?"	16 And, behold, one came and said unto him, Good Master, what good thing shall I do, that I may have eternal life?	16 και ιδου εις προσελθων ειπεν αυτω διδασκαλε αγαθε τι αγαθον ποιησω ινα εχω ζωην αιωνιον	16 ואתא חד קרב ואמר לה מלפנא טבא מנא דטב אעבד דנהוון לי חיא דלעלם	ויגש אליו בחור א״ משתחוה לו ויאמר לו ר׳ איזה טוב אעשה לקנות חיי העה״ב.	[593]	16 A young man came to him worshipping him and said to him: Rabbi what good thing shall I do to acquire the life of the world to come.
19:17	17 Jesus sade till honom: "Varför frågar du mig om det goda? En är den Gode, och vill du gå in i livet, så håll buden."	17 And he said unto him, Why callest thou me good? there is none good but one, that is, God: but if thou wilt enter into life, keep the commandments.	17 ο δε ειπεν αυτω τι με λεγεις αγαθον ουδεις αγαθος ει μη εις ο θεος ει δε θελεις εισελθειν εις την ζωην τηρησον τας εντολας	17 הו דין אמר לה מנא קרא אנת לי טבא לית טבא אלא אן חד אלהא אן דין צבא אנת דתעול לחיא טר פוקדנא	ויען אליו מה תשאל מטוב אין האדם טוב כי האל לבדו הוא טוב. ואם תרצה לבא בחיים שמור המצוות.	[594]	17 He answered him: Why do you ask about good? No man is good; because God alone is good. But if you wish to enter life keep the commandments.
19:18	18 Han frågade honom: "Vilka?" Jesus svarade: "Du skall inte mörda, Du skall inte begå äktenskapsbrott, Du skall inte stjäla, Du skall inte vittna falskt,	18 He saith unto him, Which? Jesus said, Thou shalt do no murder, Thou shalt not commit adultery, Thou shalt not steal, Thou shalt not bear false witness,	18 λεγει αυτω ποιας ο δε ιησους ειπεν το ου φονευσεις ου μοιχευσεις ου κλεψεις ου ψευδομαρτυρησεις	18 אמר לה אילין הו דין ישׂוע אמר לה דלא תקטול ולא תגור ולא תגנוב ולא תסהד סהדות שׂוקרא	ויאמר לו מה הן. ויאמר לו יש״ו לא תרצח לא תגנוב לא תענה ברעך עד שקר.	[595]	18 He said to him: What are they? Jesus said to him: Thou shalt not kill, thou shalt not steal, thou shalt not bear false witness against your neighbor.
19:19	19 Hedra din far och mor och Du skall älska din nästa som dig själv."	19 Honour thy father and thy mother: and, Thou shalt love thy neighbour as thyself.	19 τιμα τον πατερα σου και την μητερα και αγαπησεις τον πλησιον σου ως σεαυτον	19 ויקר לאבוך ולאמך ותחב לקריבך איך נפשׂך	כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך.		19 Honor your father and your mother and love your neighbor as yourself.
19:20	20 Då sade den unge mannen till Jesus: "Allt detta har jag hållit. Vad är det mer som fattas?"	20 The young man saith unto him, All these things have I kept from my youth up: what lack I yet?	20 λεγει αυτω ο νεανισκος παντα ταυτα εφυλαξαμην εκ νεοτητος μου τι ετι υστερω	20 אמר לה הו עלימא הלין כלהין נטרת אנין מן טליותי מנא חסיר אנא	ויאמר לו הבחור כל אלה שמרתי ומה יחסר לי עוד.	[596]	20 The young man said to him: All these I have kept, so what yet do I lack?
19:21	21 Jesus svarade: "Vill du vara fullkomlig, gå och sälj vad du äger och ge åt de fattiga. Då skall du få en skatt i himlen. Och kom sedan och följ mig."	21 Jesus said unto him, If thou wilt be perfect, go and sell that thou hast, and give to the poor, and thou shalt have treasure in heaven: and come and follow me.	21 εφη αυτω ο ιησους ει θελεις τελειος ειναι υπαγε πωλησον σου τα υπαρχοντα και δος πτωχοις και εξεις θησαυρον εν ουρανω και δευρο ακολουθει μοι	21 אמר לה ישׂוע אן צבא אנת גמירא למהוא זל זבן קנינך והב למסכנא ותהוא לך סימתא בשׂמיא ותא בתרי	ויאמר אליו יש״ו אם תרצה להיות תם לך ומכור כל אשר לך ותנהו לעניים ויהיה לך אוצר בשמים ובא אחרי.	[597]	21 Jesus said unto him: If you wish to be perfect go and sell all which you have and give it to the poor and you will have treasure in heaven and follow me.
19:22	22 När den unge mannen hörde detta, gick han bedrövad sin väg, ty han ägde mycket.	22 But when the young man heard that saying, he went away sorrowful: for he had great possessions.	22 ακουσας δε ο νεανισκος τον λογον απηλθεν λυπουμενος ην γαρ εχων κτηματα πολλα	22 שׂמע דין הו עלימא מלתא הדא ואזל כד כריא לה אית הוא לה גיר קנינא סגיאא	ויהי כשמוע הבחור הלך לפי שלא היה לו קרקעות רבות.	[598]	22 It came to pass when the young man heard he went away (angry) because he did not have much property.
19:23	23 Jesus sade till sina lärjungar: "Amen säger jag er: det är svårt för en rik att komma in i himmelriket.	23 Then said Jesus unto his disciples, Verily I say unto you, That a rich man shall hardly enter into the kingdom of heaven.	23 ο δε ιησους ειπεν τοις μαθηταις αυτου αμην λεγω υμιν οτι δυσκολως πλουσιος εισελευσεται εις την βασιλειαν των ουρανων	23 ישׂוע דין אמר לתלמידוהי אמין אמר אנא לכון דעטלא הי לעתירא דנעול למלכות שׂמיא	ויאמר יש״ו לתלמידיו אמן אני אומר לכם שכבד לעשיר לבא במלכות שמים.		23 Jesus said to his disciples: Truly I say to you, it is hard for a rich man to enter the kingdom of heaven.
19:24	24 Ja, jag säger er: det är lättare för en kamel att komma igenom ett synålsöga än för en rik att komma in i Guds rike."	24 And again I say unto you, It is easier for a camel to go through the eye of a needle, than for a rich man to enter into the kingdom of God.	24 παλιν δε λεγω υμιν ευκοπωτερον εστιν καμηλον δια τρυπηματος ραφιδος διελθειν η πλουσιον εις την βασιλειαν του θεου εισελθειν	24 תוב דין אמרנא לכון דדליל הו לגמלא למעל בחרורא דמחטא או עתירא דנעול למלכותא דאלהא	ועוד אני אומר לכם שיותר קל לבא הגמל בעין המחט מן העשיר במלכות שמים.		24 Again I say to you, it is easier for a camel to enter the eye of a needle than a rich man the kingdom of heaven.
19:25	25 När lärjungarna hörde det, blev de mycket förskräckta och sade: "Vem kan då bli frälst?"	25 When his disciples heard it, they were exceedingly amazed, saying, Who then can be saved?	25 ακουσαντες δε οι μαθηται αυτου εξεπλησσοντο σφοδρα λεγοντες τις αρα δυναται σωθηναι	25 תלמידא דין כד שׂמעו תהירין הוו טב ואמרין מנו כי משׂכח דנחא	וישמעו התלמידים ויתמהו מאד ויאמרו ליש״ו א״כ מי יוכל להושיע.	[599]	25 The disciples heard and were exceedingly amazed and said to Jesus: If so, who can save [them]?
19:26	26 Jesus såg på dem och sade: "För människor är det omöjligt, men för Gud är allting möjligt."	26 But Jesus beheld them, and said unto them, With men this is impossible; but with God all things are possible.	26 εμβλεψας δε ο ιησους ειπεν αυτοις παρα ανθρωποις τουτο αδυνατον εστιν παρα δε θεω παντα δυνατα εστιν	26 חר בהון ישׂוע ואמר להון לות בנינשׂא הדא לא משׂכחא לות אלהא דין כלמדם משׂכחא	ויפן אליהם ויאמר נגד בני אדם הדבר קשה ונגד האלקים הכל דבר קל להיות.	[600]	26 He turned to them and said: With man the matter is difficult, but with God everything is easy.
					פרק פ״ג
19:27	27 Då tog Petrus till orda: "Se,vi har lämnat allt och följt dig. Vad skall vi få för det?"	27 Then answered Peter and said unto him, Behold, we have forsaken all, and followed thee; what shall we have therefore?	27 τοτε αποκριθεις ο πετρος ειπεν αυτω ιδου ημεις αφηκαμεν παντα και ηκολουθησαμεν σοι τι αρα εσται ημιν	27 הידין ענא כאפא ואמר לה הא אנחנן שׂבקן כלמדם ואתין בתרך מנא כי נהוא לן	ויען פייט״רוס ויאמר לו הנה עזבנו הכל לילך אחריך מה יהיה לנו.	[601]	27 Peter answered and said to him: Behold we have left all to follow after you; what will be ours?
19:28	28 Jesus sade till dem: "Amen säger jag er: Vid pånyttfödelsen, när Människosonen sätter sig på sin härlighets tron, då skall också ni som har följt mig sitta på tolv troner och döma Israels tolv stammar.	28 And Jesus said unto them, Verily I say unto you, That ye which have followed me, in the regeneration when the Son of man shall sit in the throne of his glory, ye also shall sit upon twelve thrones, judging the twelve tribes of Israel.	28 ο δε ιησους ειπεν αυτοις αμην λεγω υμιν οτι υμεις οι ακολουθησαντες μοι εν τη παλιγγενεσια οταν καθιση ο υιος του ανθρωπου επι θρονου δοξης αυτου καθισεσθε και υμεις επι δωδεκα θρονους κρινοντες τας δωδεκα φυλας του ισραηλ	28 אמר להון ישׂוע אמין אמר אנא לכון דאנתון דאתיתון בתרי בעלמא חדתא מא דיתב ברה דאנשׂא על תרנוס דשׂובחה תתבון אף אנתון על תרעסר כורסון ותדונון תרעסר שׂבטא דאיסראיל	ויאמר יש״ו אמן אני אומר לכם שאתם ההולכים אחרי שביום הדין כאשר ישב האדם על כסא כבודו תשבו גם אתם על י״ב כסאות שנים עשר שבטי ישראל.	[602]	28 Jesus said: Truly I say to you who follow me, in the day of judgment when man sits upon the throne of his glory you also will sit upon the twelve thrones of the twelve tribes of Israel.
19:29	29 Och var och en som för mitt namns skull har lämnat hus eller bröder eller systrar eller far eller mor eller barn eller åkrar, han kommer att få hundrafalt igen och skall ärva evigt liv.	29 And every one that hath forsaken houses, or brethren, or sisters, or father, or mother, or wife, or children, or lands, for my name's sake, shall receive an hundredfold, and shall inherit everlasting life.	29 και πας ος αφηκεν οικιας η αδελφους η αδελφας η πατερα η μητερα η γυναικα η τεκνα η αγρους ενεκεν του ονοματος μου εκατονταπλασιονα ληψεται και ζωην αιωνιον κληρονομησει	29 וכלנשׂ דשׂבק בתא או אחא או אחותא או אבא או אמא או אנתתא או בניא או קוריא מטל שׂמי חד במאא נקבל וחיא דלעלם נארת	וכל העוזב ביתו גם אחיותיו ואביו ואמו ואשתו ובניו על שמי יקבל כמותם ומלכות שמים ירש.	[603]	29 Everyone who leaves his house, and (his brothers), also his sisters, his father, his mother, his wife, and his children for my name will receive (a hundred) like them and will inherit the kingdom of heaven.
19:30	30 Men många som är de första skall bli de sista, och många som är de sista skall bli de första.	30 But many that are first shall be last; and the last shall be first.	30 πολλοι δε εσονται πρωτοι εσχατοι και εσχατοι πρωτοι	30 סגיאא דין קדמיא דנהוון אחריא ואחריא קדמיא	רבים ראשונים יהיו אחרונים ורבים אחרונים יהיו ראשונים.	[604]	30 Many who are first will be last and many who are last will be first.
					פרק פ״ד		Chapter 20
20:1	1 Ty himmelriket är likt en husbonde som tidigt på morgonen gick ut för att leja arbetare till sin vingård.	1 For the kingdom of heaven is like unto a man that is an householder, which went out early in the morning to hire labourers into his vineyard.	1 ομοια γαρ εστιν η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω οικοδεσποτη οστις εξηλθεν αμα πρωι μισθωσασθαι εργατας εις τον αμπελωνα αυτου	1 דמיא גיר מלכותא דשׂמיא לגברא מרא ביתא דנפק בצפרא דנאגור פעלא לכרמה	אחר זה אמר יש״ו לתלמידיו מלכות שמים דומה לאדם יחיד אדון ביתו המשכיר בבקר לשכור פועלים.	[605]	1 After this Jesus said to his disciples: The kingdom of heaven is like a certain individual who was master in his house (who arose early) in the morning to hire laborers (for his vineyard).
20:2	2 Han kom överens med dem om en dagslön på en denar och skickade dem till sin vingård.	2 And when he had agreed with the labourers for a penny a day, he sent them into his vineyard.	2 συμφωνησας δε μετα των εργατων εκ δηναριου την ημεραν απεστειλεν αυτους εις τον αμπελωνα αυτου	2 קץ דין עם פעלא מן דינרא ביומא ושׂדר אנון לכרמה	והשכירם בדינר אחד ליום וישלחם לכרמו.		2 He hired them for one dinar a day and sent them into his vineyard.
20:3	3 Vid tredje timmen gick han ut och fick se andra stå arbetslösa på torget.	3 And he went out about the third hour, and saw others standing idle in the marketplace,	3 και εξελθων περι την τριτην ωραν ειδεν αλλους εστωτας εν τη αγορα αργους	3 ונפק בתלת שׂעין וחזא אחרנא דקימין בשׂוקא ובטילין	ויצא בשלישית היום וירא אחרים עומדים בשוק בטלים.	[606]	3 He went out at the third [hour] of the day and saw others standing idle in the market place.
20:4	4 Han sade till dem: Gå ni också till min vingård! Jag skall ge er en rättvis lön.	4 And said unto them; Go ye also into the vineyard, and whatsoever is right I will give you. And they went their way.	4 κακεινοις ειπεν υπαγετε και υμεις εις τον αμπελωνα και ο εαν η δικαιον δωσω υμιν	4 ואמר להון זלו אף אנתון לכרמא ומדם דולא יהב אנא לכון	ויאמר להם לכו גם אתם לכרמי ובראוי אתן לכם.	[607]	4 He said to them: Go also you into my vineyard and that which is suitable I will give to you.
20:5	5 Och de gick. Vid sjätte och vid nionde timmen gick han ut igen och gjorde likadant.	5 Again he went out about the sixth and ninth hour, and did likewise.	5 οι δε απηλθον παλιν εξελθων περι εκτην και εννατην ωραν εποιησεν ωσαυτως	5 הנון דין אזלו ונפק תוב בשׂת ובתשׂע שׂעין ועבד הכות	וילכו. ויצאו עוד בצהרים וגם בשעה תשיעית ויעש כן.	[608]	5 So they went. Then (he) came out again at noon and also at the ninth hour and did the same.
20:6	6 Också vid elfte timmen gick han ut och fann några andra stå där, och han sade till dem: Varför står ni här hela dagen arbetslösa?	6 And about the eleventh hour he went out, and found others standing idle, and saith unto them, Why stand ye here all the day idle?	6 περι δε την ενδεκατην ωραν εξελθων ευρεν αλλους εστωτας αργους και λεγει αυτοις τι ωδε εστηκατε ολην την ημεραν αργοι	6 ולאפי חדעסרא שׂעין נפק ואשׂכח אחרנא דקימין ובטילין ואמר להון מנא קימין אנתון יומא כלה ובטלין	ובאחת עשרה שעה יצא ג״כ וימצא אחרים עומדים ויאמר להם מדוע אתם עומדים בטלים כל היום.	[609]	6 At the eleventh hour he went out also and found others standing and he said to them: Why do you stand idle all day?
20:7	7 De svarade honom: Därför att ingen har lejt oss. Han sade då till dem: Gå till min vingård, ni också.	7 They say unto him, Because no man hath hired us. He saith unto them, Go ye also into the vineyard; and whatsoever is right, that shall ye receive.	7 λεγουσιν αυτω οτι ουδεις ημας εμισθωσατο λεγει αυτοις υπαγετε και υμεις εις τον αμπελωνα και ο εαν η δικαιον ληψεσθε	7 אמרין לה דלא אנשׂ אגרן אמר להון זלו אף אנתון לכרמא ומדם דולא נסבין אנתון	ויענו לו שלא שכרנו אדם. ויאמר אליהם לכו גם אתם לכרמי.	[610]	7 They answered him: No man has hired us. So he said to them: Go also you into my vineyard.
20:8	8 På kvällen sade vingårdens herre till sin förvaltare: Kalla på arbetarna och ge dem deras lön. Men börja med de sista och sluta med de första.	8 So when even was come, the lord of the vineyard saith unto his steward, Call the labourers, and give them their hire, beginning from the last unto the first.	8 οψιας δε γενομενης λεγει ο κυριος του αμπελωνος τω επιτροπω αυτου καλεσον τους εργατας και αποδος αυτοις τον μισθον αρξαμενος απο των εσχατων εως των πρωτων	8 כד הוא דין רמשׂא אמר מרא כרמא לרביתה קרי פעלא והב להון אגרהון ושׂרא מן אחריא ועדמא לקדמיא	ויהי לעת ערב ויאמר בעל הכרם לניצב על הפועלים קרא אותם ואתן להם שכרם. ויחל באחרונים ויכל בראשונים.		8 It came to pass at evening, the master of the vineyard said to the officer over the laborers: Call them that I might give to them their wages. He began with the last and finished with the first.
20:9	9 De som hade blivit lejda vid elfte timmen kom då fram och fick var sin denar.	9 And when they came that were hired about the eleventh hour, they received every man a penny.	9 και ελθοντες οι περι την ενδεκατην ωραν ελαβον ανα δηναριον	9 ואתו הנון דחדעסרא שׂעין נסבו דינר דינר	והאחרונים קבלו דינר אחד.		9 The last received one dinar.
20:10	10 När sedan de första kom, trodde de att de skulle få mer, men också de fick en denar.	10 But when the first came, they supposed that they should have received more; and they likewise received every man a penny.	10 ελθοντες δε οι πρωτοι ενομισαν οτι πλειονα ληψονται και ελαβον και αυτοι ανα δηναριον	10 וכד אתו קדמיא סברו דיתיר שׂקלין ושׂקלו דינר דינר אף הנון	והראשונים חשבו לקחת יותר והוא לא נתן לכולם כי אם דינר.	[611]	10 So the first thought they would receive more, but he gave only a dinar to each of them.
20:11	11 När de fick den, klagade de på husbonden och sade:	11 And when they had received it, they murmured against the goodman of the house,	11 λαβοντες δε εγογγυζον κατα του οικοδεσποτου	11 וכד שׂקלו רטנו על מרא ביתא	וילונו הראשונים על בעל הכרם		11 Then the first murmured against the master of the vineyard
20:12	12 De där som kom sist har gjort en timme, och du har jämställt dem med oss, som har stått ut med dagens slit och hetta.	12 Saying, These last have wrought but one hour, and thou hast made them equal unto us, which have borne the burden and heat of the day.	12 λεγοντες οτι ουτοι οι εσχατοι μιαν ωραν εποιησαν και ισους ημιν αυτους εποιησας τοις βαστασασιν το βαρος της ημερας και τον καυσωνα	12 ואמרין הלין אחריא חדא שׂעא עבדו ואשׂוית אנון עמן דשׂקלן יוקרה דיומא וחומה	לאמר אלו האחרונים עמלו שעה אחת והשוית אותם עמנו שעמלנו כל היום והחורב.	[612]	12 saying: These last worked one hour and you have made them like us who have worked all day [in] the heat.
20:13	13 Han svarade en av dem: Min vän, jag gör dig ingen orätt. Kom du inte överens med mig om en denar?	13 But he answered one of them, and said, Friend, I do thee no wrong: didst not thou agree with me for a penny?	13 ο δε αποκριθεις ειπεν ενι αυτων εταιρε ουκ αδικω σε ουχι δηναριου συνεφωνησας μοι	13 הו דין ענא ואמר לחד מנהון חברי לא מעול אנא בך לא הוא בדינר קצת עמי	ויען לאחד מהם ויאמר לו אהובי איני עושה לך עול. הלא בדינר א״ שכרתיך?	[613]	13 He answered one of them and said to him: My friend, I have done you no injustice. Did I not hire you for one dinar?
20:14	14 Ta det som är ditt och gå. Men åt den siste vill jag ge lika mycket som åt dig.	14 Take that thine is, and go thy way: I will give unto this last, even as unto thee.	14 αρον το σον και υπαγε θελω δε τουτω τω εσχατω δουναι ως και σοι	14 סב דילך וזל צבא אנא דין דלהנא אחריא אתל איך דלך	קחנו ולך. אם אני רוצה לתת לזה האחרון כמותך		14 Take it and go. If I wish to give to this last like you
20:15	15 Får jag inte göra som jag vill med det som är mitt? Eller ser du med onda ögon på att jag är så god?	15 Is it not lawful for me to do what I will with mine own? Is thine eye evil, because I am good?	15 η ουκ εξεστιν μοι ποιησαι ο θελω εν τοις εμοις ει ο οφθαλμος σου πονηρος εστιν οτι εγω αγαθος ειμι	15 או לא שׂליט לי דמדם דצבא אנא אעבד בדילי או עינך בישׂא דאנא טב אנא	הלא אעשה כרצוני? הידע בעיניך כאשר אני טוב?	[614]	15 may I not do according to my desire? (Is there evil) in your eyes when I am good?
20:16	16 Så skall de sista bli de första och de första bli de sista."	16 So the last shall be first, and the first last: for many be called, but few chosen.	16 ουτως εσονται οι εσχατοι πρωτοι και οι πρωτοι εσχατοι πολλοι γαρ εισιν κλητοι ολιγοι δε εκλεκτοι	16 הכנא נהוון אחריא קדמיא וקדמיא אחריא סגיאין אנון גיר קריא וזעורין גביא	כן יהיה אחרונים ראשונים והראשונים אחרונים. רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים.	[615]	16 So the last shall be first and the first last. Many are called but few are the chosen.
					פרק פ״ה
20:17	17 När Jesus var på väg upp till Jerusalem, tog han de tolv lärjungarna åt sidan och sade till dem, där de gick vägen fram:	17 And Jesus going up to Jerusalem took the twelve disciples apart in the way, and said unto them,	17 και αναβαινων ο ιησους εις ιεροσολυμα παρελαβεν τους δωδεκα μαθητας κατ ιδιαν εν τη οδω και ειπεν αυτοις	17 עתיד הוא דין ישׂוע דנסק לאורשׂלם ודבר לתרעסר תלמידוהי בינוהי ולהון באורחא ואמר להון	ויקרב יש״ו אל ירושלם ויקח את י״ב תלמידיו בסתר ויאמר אליהם		17 Jesus drew near to Jerusalem and took his twelve disciples secretly and said to them:
20:18	18 "Se, vi går nu upp till Jerusalem, och Människosonen kommer att överlämnas till översteprästerna och de skriftlärda. De skall döma honom till döden	18 Behold, we go up to Jerusalem; and the Son of man shall be betrayed unto the chief priests and unto the scribes, and they shall condemn him to death,	18 ιδου αναβαινομεν εις ιεροσολυμα και ο υιος του ανθρωπου παραδοθησεται τοις αρχιερευσιν και γραμματευσιν και κατακρινουσιν αυτον θανατω	18 הא סלקין חנן לאורשׂלם וברה דאנשׂא משׂתלם לרבי כהנא ולספרא ונחיבוניהי למותא	הנה אנחנו עולים לירושלם ובן האדם ימסר לגדולי החכמים והכהנים וייחייבוהו למות.	[616]	18 Behold we are going up to Jerusalem and the Son of Man will be delivered over to the chief sages and priests and they will condemn him to death.
20:19	19 och utlämna honom åt hedningarna, som skall håna och gissla och korsfästa honom. Och på tredje dagen skall han uppstå."	19 And shall deliver him to the Gentiles to mock, and to scourge, and to crucify him: and the third day he shall rise again.	19 και παραδωσουσιν αυτον τοις εθνεσιν εις το εμπαιξαι και μαστιγωσαι και σταυρωσαι και τη τριτη ημερα αναστησεται	19 ונשׂלמוניהי לעממא ונבזחון בה וננגדוניהי ונזקפוניהי וליומא דתלתא נקום	וגם ימסרו אותו לגוים להכותו ולהשביתו וביום השלישי.	[617]	19 Also they will deliver him to the Gentiles to smite and, destroy him, but on the third day (he will arise).
20:20	20 Modern till Sebedeus söner gick då fram till Jesus tillsammans med sina söner. Hon föll på knä och ville be honom om något.	20 Then came to him the mother of Zebedee's children with her sons, worshipping him, and desiring a certain thing of him.	20 τοτε προσηλθεν αυτω η μητηρ των υιων ζεβεδαιου μετα των υιων αυτης προσκυνουσα και αιτουσα τι παρ αυτου	20 הידין קרבת לה אמהון דבני זבדי הי ובניה וסגדת לה ושׂאלא הות לה מדם	אז בא אשת זבדיאל עם בניה משתחוה ומבקשת בקשה ממנו.	[618]	20 Then came the wife of Zebedeel with her sons bowing down and making a request from him.
20:21	21 Han frågade henne: "Vad vill du?" Hon sade till honom: "Lova att mina båda söner här får sitta bredvid dig i ditt rike, den ene på din högra sida och den andre på din vänstra."	21 And he said unto her, What wilt thou? She saith unto him, Grant that these my two sons may sit, the one on thy right hand, and the other on the left, in thy kingdom.	21 ο δε ειπεν αυτη τι θελεις λεγει αυτω ειπε ινα καθισωσιν ουτοι οι δυο υιοι μου εις εκ δεξιων σου και εις εξ ευωνυμων εν τη βασιλεια σου	21 הו דין אמר לה מנא צביא אנתי אמרא לה אמר דנתבון הלין תרין בני חד מן ימינך וחד מן סמלך במלכותך	ויאמר אליה מה תרצי. ותאמר שתצוה לשבת שני בני אלה האחד לימינך והשני לשמאלך במלכותך.	[619]	21 He said to her: What do you wish? She said: That you command these my two sons to sit the one on your right and the other on your left in your kingdom.
20:22	22 Jesus svarade: "Ni vet inte vad ni ber om. Kan ni dricka den kalk som jag skall dricka?" De svarade: "Det kan vi."	22 But Jesus answered and said, Ye know not what ye ask. Are ye able to drink of the cup that I shall drink of, and to be baptized with the baptism that I am baptized with? They say unto him, We are able.	22 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν ουκ οιδατε τι αιτεισθε δυνασθε πιειν το ποτηριον ο εγω μελλω πινειν και το βαπτισμα ο εγω βαπτιζομαι βαπτισθηναι λεγουσιν αυτω δυναμεθα	22 ענא ישׂוע ואמר לא ידעין אנתון מנא שׂאלין אנתון משׂכחין אנתון למשׂתא כסא דאנא עתיד למשׂתא או מעמודיתא דאנא עמד אנא תעמדון אמרין לה משׂכחין חנן	ויען להם יש״ו לא תדעון מה תבקשון. התוכל לסבול היסורין והמיתה שאני עתיד לסבול? ויאמרו נוכל.	[620]	22 Jesus answered them: You do not know what you are asking. Are you able to endure the suffering and the death that I am going to endure? They said: We are able.
20:23	23 Jesus sade till dem: "Min kalk skall ni dricka, men platsen på min högra sida och platsen på min vänstra sida är det inte min sak att ge bort, utan de skall tillfalla dem som min Fader har berett dem för."	23 And he saith unto them, Ye shall drink indeed of my cup, and be baptized with the baptism that I am baptized with: but to sit on my right hand, and on my left, is not mine to give, but it shall be given to them for whom it is prepared of my Father.	23 και λεγει αυτοις το μεν ποτηριον μου πιεσθε και το βαπτισμα ο εγω βαπτιζομαι βαπτισθησεσθε το δε καθισαι εκ δεξιων μου και εξ ευωνυμων μου ουκ εστιν εμον δουναι αλλ οις ητοιμασται υπο του πατρος μου	23 אמר להון כסי תשׂתון ומעמודיתא דאנא עמד אנא תעמדון דתתבון דין מן ימיני ומן סמלי לא הות דילי דאתל אלא לאילין דאתטיבת מן אבי	ויאמר להם שתו כוסי והושיבו לשמאלי או גם לימיני אין לי לתתה לכם כי אם לאשר הוא נכון לפני אבי.	[621]	23 Then he said to them: Drink my cup, but (that you should sit) on my left or my right is not for me to grant to you but to the one who is prepared before my Father.
20:24	24 När de tio andra hörde detta, blev de upprörda över de båda bröderna.	24 And when the ten heard it, they were moved with indignation against the two brethren.	24 και ακουσαντες οι δεκα ηγανακτησαν περι των δυο αδελφων	24 כד דין שׂמעו עסרא רגזו על הנון תרין אחין	וישמעו העשרה ויחר בעיניהם בעניין שני אחים.	[622]	24 The ten heard [this] and it was a matter of anger in their eyes in regard to the two brothers.
20:25	25 Men Jesus kallade dem till sig och sade: "Ni vet att folkens ledare uppträder som herrar över sina folk och att deras stormän använder sin makt över dem.	25 But Jesus called them unto him, and said, Ye know that the princes of the Gentiles exercise dominion over them, and they that are great exercise authority upon them.	25 ο δε ιησους προσκαλεσαμενος αυτους ειπεν οιδατε οτι οι αρχοντες των εθνων κατακυριευουσιν αυτων και οι μεγαλοι κατεξουσιαζουσιν αυτων	25 וקרא אנון ישׂוע ואמר להון ידעין אנתון דרשׂיהון דעממא מריהון אנון ורורבניהון שׂליטין עליהון	ויקרבם יש״ו אליו ויאמר להם דעו שנשיאי הגוים רודים בהם וגדוליהם מבקשים לנפשם.		25 Jesus (brought them near) to him and said to them: Know that the princes of the Gentiles have dominion over them and their great ones seek (to subdue them).
20:26	26 Men så skall det inte vara bland er. Nej, den som vill vara störst bland er skall vara de andras tjänare,	26 But it shall not be so among you: but whosoever will be great among you, let him be your minister;	26 ουχ ουτως δε εσται εν υμιν αλλ ος εαν θελη εν υμιν μεγας γενεσθαι εστω υμων διακονος	26 לא הכנא נהוא בינתכון אלא מן דצבא בכון דנהוא רבא נהוא לכון משׂמשׂנא	לא כן יהיה ביניכם שהרוצה להיות גדול ביניכם ישקת אתכם.	[623]	26 It will not be so among you, because he who wishes to be great among you (will serve) you.
20:27	27 och den som vill vara främst bland er skall vara de andras slav.	27 And whosoever will be chief among you, let him be your servant:	27 και ος εαν θελη εν υμιν ειναι πρωτος εστω υμων δουλος	27 ומן דצבא בכון דנהוא קדמיא נהוא לכון עבדא	ואשר ירצה ביניכם להיות ראשון יהיה לכם עבד		27 He who among you wishes to be first will be your servant,
20:28	28 Så har inte heller Människosonen kommit för att bli tjänad utan för att tjäna och ge sitt liv till lösen för många."	28 Even as the Son of man came not to be ministered unto, but to minister, and to give his life a ransom for many.	28 ωσπερ ο υιος του ανθρωπου ουκ ηλθεν διακονηθηναι αλλα διακονησαι και δουναι την ψυχην αυτου λυτρον αντι πολλων	28 איכנא דברה דאנשׂא לא אתא דנשׂתמשׂ אלא דנשׂמשׂ ודנתל נפשׂה פורקנא חלף סגיאא	ששר בן אדם לא בא שישרתוהו כי אם הוא לשרת ולתת נפשו כופר לרבים.	[624]	28 (just as) the Son of Man did not come that they might serve him, but that he might serve and give himself as a ransom for many.
					פרק פ״ו
20:29	29 När de var på väg ut ur Jeriko följde mycket folk med honom.	29 And as they departed from Jericho, a great multitude followed him.	29 και εκπορευομενων αυτων απο ιεριχω ηκολουθησεν αυτω οχλος πολυς	29 וכד נפק ישׂוע מן איריחו אתא הוא בתרה כנשׂא סגיאא	המה נכנסים ביריחו ותלך אחריו חבורה אחת.		29 They entered into Jericho and a crowd followed him.
20:30	30 Två blinda satt där vid vägen, och när de fick höra att Jesus gick förbi, ropade de: "Förbarma dig över oss, Herre, Davids son!"	30 And, behold, two blind men sitting by the way side, when they heard that Jesus passed by, cried out, saying, Have mercy on us, O Lord, thou Son of David.	30 και ιδου δυο τυφλοι καθημενοι παρα την οδον ακουσαντες οτι ιησους παραγει εκραξαν λεγοντες ελεησον ημας κυριε υιος δαβιδ	30 והא סמיא תרין יתבין הוו על יד אורחא וכד שׂמעו דישׂוע עבר יהבו קלא ואמרין אתרחם עלין מרי ברה דדויד	והנה שני עורים יוצאים אצל הדרך. וישמעו קול ההמון וישאלוהו מה זה. ויאמר להם הנביא יש״ו מנזא״רית בא. אז צעקו לאמר בן דוד חננן.	[625]	30 Behold two blind men came out beside the road. They heard the noise of the multitude and (asked) what this might be. It was said to them: The prophet Jesus from Nazareth is coming. Then they cried out saying: Son of David, have mercy on us.
20:31	31 Folket uppmanade dem strängt att tiga. Men de ropade ännu högre: "Förbarma dig över oss, Herre, Davids son!"	31 And the multitude rebuked them, because they should hold their peace: but they cried the more, saying, Have mercy on us, O Lord, thou Son of David.	31 ο δε οχλος επετιμησεν αυτοις ινα σιωπησωσιν οι δε μειζον εκραζον λεγοντες ελεησον ημας κυριε υιος δαβιδ	31 כנשׂא דין כאין הוו בהון דנשׂתקון והנון יתיראית ארימו קלהון ואמרין מרן אתרחם עלין ברה דדויד	והחבורה גערו בהם ואעפ״כ הם היו צועקים ואומרים האדון בן דוד חננו.	[626]	31 But the crowd rebuked them (saying: Be silent;) they nevertheless were crying out and saying: Lord, Son of David, have mercy on us.
20:32	32 Jesus stannade och kallade dem till sig och frågade: "Vad vill ni att jag skall göra för er?"	32 And Jesus stood still, and called them, and said, What will ye that I shall do unto you?	32 και στας ο ιησους εφωνησεν αυτους και ειπεν τι θελετε ποιησω υμιν	32 וקם ישׂוע וקרא אנון ואמר מנא צבין אנתון דאעבד לכון	ויעמוד יש״ו ויקראם ויאמר מה תרצו להעשות לכם.		32 So Jesus stopped, called them and said: What do you want [me] to do for you?
20:33	33 De svarade honom: "Herre, öppna våra ögon!"	33 They say unto him, Lord, that our eyes may be opened.	33 λεγουσιν αυτω κυριε ινα ανοιχθωσιν ημων οι οφθαλμοι	33 אמרין לה מרן דנתפתחן עינין	ויאמרו האדון שתפקחנה עינינו.		33 They said: Lord that our eyes might be opened.
20:34	34 Då förbarmade sig Jesus över dem och rörde vid deras ögon. Genast kunde de se, och de följde honom.	34 So Jesus had compassion on them, and touched their eyes: and immediately their eyes received sight, and they followed him.	34 σπλαγχνισθεις δε ο ιησους ηψατο των οφθαλμων αυτων και ευθεως ανεβλεψαν αυτων οι οφθαλμοι και ηκολουθησαν αυτω	34 ואתרחם עליהון ישׂוע וקרב לעיניהון ובר שׂעתה אתפתח עיניהון ואזלו בתרה	ויחמול עליהם יש״ו ויגע בעיניהם ויאמר להם אמונתכם ריפא אתכם. ומיד ראו והודו לאל והלכו אחריו וכל העם הודו לאל על זה.	[627]	34 Jesus had pity on them, touched their eyes and said to them: Your faith has healed you. Immediately they saw, praised God, and followed him. Then, all the people praised God because of this.
					פרק פ״ז		Chapter 21
21:1	1 När de närmade sig Jerusalem och kom till Betfage vid Oljeberget, sände Jesus i väg två lärjungar	1 And when they drew nigh unto Jerusalem, and were come to Bethphage, unto the mount of Olives, then sent Jesus two disciples,	1 και οτε ηγγισαν εις ιεροσολυμα και ηλθον εις βηθφαγη προς το ορος των ελαιων τοτε ο ιησους απεστειλεν δυο μαθητας	1 וכד קרב לאורשׂלם ואתא לבית-פגא על גנב טורא דזיתא שׂדר ישׂוע תרין מן תלמידוהי	ויקרבו אל ירושלם ויבואו לבית פאגי להר הזתים וישלח יש״ו שנים מתלמידיו.	[628]	1 They drew near to Jerusalem and came to Bethpage on the Mount of Olives, and Jesus sent two of his disciples.
21:2	2 och sade till dem: "Gå till byn som ligger framför er. Där skall ni genast finna en åsna som står bunden med ett föl bredvid sig. Lös dem och led dem till mig.	2 Saying unto them, Go into the village over against you, and straightway ye shall find an ass tied, and a colt with her: loose them, and bring them unto me.	2 λεγων αυτοις πορευθητε εις την κωμην την απεναντι υμων και ευθεως ευρησετε ονον δεδεμενην και πωλον μετ αυτης λυσαντες αγαγετε μοι	2 ואמר להון זלו לקריתא הדא דלקובלכון ומחדא משׂכחין אנתון חמרא דאסירא ועילא עמה שׂרו איתו לי	ויאמר אליהם לכו אל המבצר אשר הוא נכחכם ומיד תמצאו אתון אחת ועירה אחת. והתירו אותם והביאום אלי.	[629]	2 He said unto them: Go into the fortress which is opposite you and immediately you will find a she-ass and her colt (with her). Untie them and bring them to me.
21:3	3 Och om någon säger något till er, skall ni svara: Herren behöver dem. Han kommer då omedelbart att skicka i väg dem."	3 And if any man say ought unto you, ye shall say, The Lord hath need of them; and straightway he will send them.	3 και εαν τις υμιν ειπη τι ερειτε οτι ο κυριος αυτων χρειαν εχει ευθεως δε αποστελει αυτους	3 ואן אנשׂ אמר לכון מדם אמרו לה דלמרן מתבעין ומחדא משׂדר להון לכא	ואם יאמר לכם איש שום דבר אמרו לו שהאדון צריך להם ומיד יעזוב אתהם.	[630]	3 If a man should say anything to you, tell him the master has need of them and immediately he will let them go.
21:4	4 Detta hände för att det skulle uppfyllas som var sagt genom profeten:	4 All this was done, that it might be fulfilled which was spoken by the prophet, saying,	4 τουτο δε ολον γεγονεν ινα πληρωθη το ρηθεν δια του προφητου λεγοντος	4 הדא דין דהות דנתמלא מדם דאתאמר ביד נביא דאמר	כל זה לקיים דבר הנביא לאמר		4 All this was to fulfill the word of the prophet saying:
21:5	5 Säg till Sions dotter: Se, din konung kommer till dig, ödmjuk, ridande på en åsna, på ett åsneföl, en arbetsåsnas föl.	5 Tell ye the daughter of Sion, Behold, thy King cometh unto thee, meek, and sitting upon an ass, and a colt the foal of an ass.	5 ειπατε τη θυγατρι σιων ιδου ο βασιλευς σου ερχεται σοι πραυς και επιβεβηκως επι ονον και πωλον υιον υποζυγιου	5 אמרו לברת צהיון הא מלככי אתא לכי מכיך ורכיב על חמרא ועל עילא בר אתנא	אמרו לבת ציון הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוסב על אתון ועל עיר בן אתון.	[631]	5 Say to the daughter of Zion: behold your king comes to you, just and victorious is he, humble and (riding) upon a she-ass and upon a colt the foal of a she-ass.
21:6	6 Lärjungarna gav sig i väg och gjorde som Jesus hade befallt dem.	6 And the disciples went, and did as Jesus commanded them,	6 πορευθεντες δε οι μαθηται και ποιησαντες καθως προσεταξεν αυτοις ο ιησους	6 ואזלו תלמידא ועבדו איכנא דפקד להון ישׂוע	וילכו ויעשו כאשר ציום יש״ו.	[632]	6 Then they went and did as Jesus commanded them.
21:7	7 De förde åsnan och fölet till honom och lade sina mantlar på dem, och han satt upp.	7 And brought the ass, and the colt, and put on them their clothes, and they set him thereon.	7 ηγαγον την ονον και τον πωλον και επεθηκαν επανω αυτων τα ιματια αυτων και επεκαθισαν επανω αυτων	7 ואיתיו לחמרא ולעילא וסמו על עילא נחתיהון ורכב עלוהי ישׂוע	ויביאו האתון והעיר וירכב יש״ו עליה והאחרים שמו עליהם כליהם ומלבושיהם ויעלו למעלה.		7 They brought the she-ass and the colt, and Jesus rode upon it while the others placed their garments and clothes upon them. Then they made the ascent.
21:8	8 Folkskaran som var mycket stor bredde ut sina mantlar på vägen. Andra skar kvistar från träden och strödde på vägen.	8 And a very great multitude spread their garments in the way; others cut down branches from the trees, and strawed them in the way.	8 ο δε πλειστος οχλος εστρωσαν εαυτων τα ιματια εν τη οδω αλλοι δε εκοπτον κλαδους απο των δενδρων και εστρωννυον εν τη οδω	8 וסוגאא דכנשׂא משׂוין הוו מאניהון באורחא אחרנא דין פסקין הוו סוכא מן אילנא ורמין באורחא	ורבים מהחבורה פורשים מלבושיהם בדרך ואחרים הסודרנא ענפי העצים וישליכו לפניו ולאחריו	[633]	8 Many of the crowd spread out their garments in the way, and others (cut) branches from the trees and cast them before him and behind him,
21:9	9 Och folket, både de som gick före honom och de som följde efter, ropade: Hosianna, Davids son! Välsignad är han som kommer i Herrens namn. Hosianna i höjden!	9 And the multitudes that went before, and that followed, cried, saying, Hosanna to the Son of David: Blessed is he that cometh in the name of the Lord; Hosanna in the highest.	9 οι δε οχλοι οι προαγοντες και οι ακολουθουντες εκραζον λεγοντες ωσαννα τω υιω δαβιδ ευλογημενος ο ερχομενος εν ονοματι κυριου ωσαννα εν τοις υψιστοις	9 כנשׂא דין אילין דאזלין הוו קדמוהי ואתין בתרה קעין הוו ואמרין אושׂענא לברה דדויד בריך הו דאתא בשׂמה דמריא אושׂענא במרומא	קוראים לאמר הושענא מושיע העולם ברוך הבא בשם ה״ הושענא מושיענו תתפאר בשמים ובארץ.	[634]	9 calling out saying: Hosanna, savior of the world, blessed is he who comes in the name of the Lord; hosanna, our savior, may you be glorified in heaven and on earth.
					פרק פ״ח
21:10	10 Och när han drog in i Jerusalem, kom hela staden i rörelse, och man frågade: "Vem är han?"	10 And when he was come into Jerusalem, all the city was moved, saying, Who is this?	10 και εισελθοντος αυτου εις ιεροσολυμα εσεισθη πασα η πολις λεγουσα τις εστιν ουτος	10 וכד על לאורשׂלם אתתזיעת כלה מדינתא ואמרין הוו מנו הנא	ויהי אחרי כן בבא יש״ו ירושלם חרדה כל העיר לאמר מי הוא זה.	[635]	10 It came to pass afterwards, when Jesus entered Jerusalem, all the city quaked saying: Who is this?
21:11	11 Folket svarade: "Det är Profeten, Jesus från Nasaret i Galileen."	11 And the multitude said, This is Jesus the prophet of Nazareth of Galilee.	11 οι δε οχλοι ελεγον ουτος εστιν ιησους ο προφητης ο απο ναζαρεθ της γαλιλαιας	11 כנשׂא דין אמרין הוו הנו ישׂוע נביא דמן נצרת דגלילא	ויאמרו העם זה לזה יש״ו הנביא מנאזא״ריל אשר בגליל.	[636]	11 The people said to one another: Jesus the Prophet from (Nazareth) which is in Galilee.
21:12	12 Jesus kom in på tempelplatsen och drev ut alla som sålde och köpte där. Han slog omkull borden för dem som växlade pengar och bänkarna för dem som sålde duvor	12 And Jesus went into the temple of God, and cast out all them that sold and bought in the temple, and overthrew the tables of the moneychangers, and the seats of them that sold doves,	12 και εισηλθεν ο ιησους εις το ιερον του θεου και εξεβαλεν παντας τους πωλουντας και αγοραζοντας εν τω ιερω και τας τραπεζας των κολλυβιστων κατεστρεψεν και τας καθεδρας των πωλουντων τας περιστερας	12 ועל ישׂוע להיכלא דאלהא ואפק לכלהון דזבנין ומזבנין בהיכלא וסחף פתורא דמערפנא וכורסותא דהנון דמזבנין יונא	ויבא יש״ו בית ה״ וימצא שם הקונים והמוכרים. ויהפוך לוחות השולחנים והמושבות מוכרי היונים.	[637]	12 Jesus entered the house of the Lord and found there those who buy and sell. He overturned the tables of the money-changers and the seats of those who were selling doves.
21:13	13 och sade till dem: "Det är skrivet: Mitt hus skall kallas ett bönens hus. Men ni har gjort det till ett rövarnäste."	13 And said unto them, It is written, My house shall be called the house of prayer; but ye have made it a den of thieves.	13 και λεγει αυτοις γεγραπται ο οικος μου οικος προσευχης κληθησεται υμεις δε αυτον εποιησατε σπηλαιον ληστων	13 ואמר להון כתיב הו דביתי בית צלותא נתקרא אנתון דין עבדתוניהי מערתא דלסטיא	ויאמר אליהם כתיב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אותה מערת פריצים.		13 He said unto them: It is written, my house will be called a house of prayer for all the nations, but you have made it a cave of violent men.
21:14	14 På tempelplatsen kom blinda och lama fram till honom, och han botade dem.	14 And the blind and the lame came to him in the temple; and he healed them.	14 και προσηλθον αυτω τυφλοι και χωλοι εν τω ιερω και εθεραπευσεν αυτους	14 וקרבו לה בהיכלא סמיא וחגיסא ואסי אנון	ויקרבו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם.		14 Then the blind and lame came to him in the temple and he healed them.
21:15	15 När översteprästerna och de skriftlärda såg de under som han gjorde och barnen som ropade i templet: "Hosianna, Davids son!", blev de mycket upprörda	15 And when the chief priests and scribes saw the wonderful things that he did, and the children crying in the temple, and saying, Hosanna to the Son of David; they were sore displeased,	15 ιδοντες δε οι αρχιερεις και οι γραμματεις τα θαυμασια α εποιησεν και τους παιδας κραζοντας εν τω ιερω και λεγοντας ωσαννα τω υιω δαβιδ ηγανακτησαν	15 כד חזו דין רבי כהנא ופרישׂא תדמרתא דעבד וטליא דקעין בהיכלא ואמרין אושׂענא לברה דדויד אתבאשׂ להון	ויבואו גדולי החכמים והכהנים לראות הפלאות שעשה. והנערים קוראים במקדש ואומרים ישתבח בן האל. והחכמים ילעגו	[638]	15 The chief sages and priests came to see the wonders which he did. The young boys were calling out in the temple saying: Let the Son of God be praised. The sages mocked
21:16	16 och frågade honom: "Hör du vad de säger?" Jesus svarade dem: "Ja, har ni aldrig läst: Ur barns och spädbarns mun låter du en lovsång stiga upp till dig"?	16 And said unto him, Hearest thou what these say? And Jesus saith unto them, Yea; have ye never read, Out of the mouth of babes and sucklings thou hast perfected praise?	16 και ειπον αυτω ακουεις τι ουτοι λεγουσιν ο δε ιησους λεγει αυτοις ναι ουδεποτε ανεγνωτε οτι εκ στοματος νηπιων και θηλαζοντων κατηρτισω αινον	16 ואמרין לה שׂמע אנת מנא אמרין הלין אמר להון ישׂוע אין מן מתום לא קריתון דמן פומא דטליא ודילודא תקנת תשׂבוחתא	ויאמרו לו הלא שמעת מה אומרים אלו. ויען להם ויאמר שמעתי אלו. הלא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עוז?	[639]	16 and said to him: Have you not heard what these are saying. He answered them and said: I heard them. Have you not read: From the mouth of children and babes you have established strength?
21:17	17 Sedan lämnade han dem och gick ut ur staden till Betania, där han övernattade.	17 And he left them, and went out of the city into Bethany; and he lodged there.	17 και καταλιπων αυτους εξηλθεν εξω της πολεως εις βηθανιαν και ηυλισθη εκει	17 ושׂבק אנון ונפק לבר מן מדינתא לבית-עניא ובת תמן	ויעזוב וילך חוצה אל בית חנניא וילך שם ושם היה דורש להם ממלכות האל.	[640]	17 He left and went out to Bethany and (spent the night) there and there he was explaining to them the kingdom of God.
21:18	18 När Jesus tidigt på morgonen vände tillbaka till staden, blev han hungrig.	18 Now in the morning as he returned into the city, he hungered.	18 πρωιας δε επαναγων εις την πολιν επεινασεν	18 בצפרא דין כד הפך למדינתא כפן	ויהי בבקר וישב לעיר רעב.		18 It came to pass in the morning that he returned to the city hungry.
21:19	19 Han fick då se ett fikonträd vid vägen och gick fram till det men fann inget annat än blad på det. Då sade han: "Aldrig någonsin skall det växa frukt på dig." Och genast vissnade fikonträdet.	19 And when he saw a fig tree in the way, he came to it, and found nothing thereon, but leaves only, and said unto it, Let no fruit grow on thee henceforward for ever. And presently the fig tree withered away.	19 και ιδων συκην μιαν επι της οδου ηλθεν επ αυτην και ουδεν ευρεν εν αυτη ει μη φυλλα μονον και λεγει αυτη μηκετι εκ σου καρπος γενηται εις τον αιωνα και εξηρανθη παραχρημα η συκη	19 וחזא תתא חדא באורחא ואתא לותה ולא אשׂכח בה מדם אלא אן טרפא בלחוד ואמר לה לא נהוון בכי תוב פארא לעלם ומחדא יבשׂת תתא הי	וירא תאנה אחת אצל הדרך ויגש אליה ולא מצא בה רק העלים לבד. ויאמר לה אל יצא ממך פרי לעולם. ותיבש התאנה מיד.	[641]	19 He saw a fig tree near the road and drew near to it but found nothing on it except leaves. He said to it: May fruit never come forth from you. Immediately the fig tree died up.
21:20	20 När lärjungarna såg det, blev de mycket förvånade och frågade: "Hur kunde fikonträdet vissna så plötsligt?"	20 And when the disciples saw it, they marvelled, saying, How soon is the fig tree withered away!	20 και ιδοντες οι μαθηται εθαυμασαν λεγοντες πως παραχρημα εξηρανθη η συκη	20 וחזו תלמידא ותהרו ואמרין איכנא בר שׂעתה יבשׂת תתא	ויראו התלמידים ויתמהו ויאמרו איך יבשה התאנה מיד.	[642]	20 The disciples saw, were amazed, and said: How is it the fig tree dried up immediately?
21:21	21 Jesus svarade dem: "Amen säger jag er: Om ni har tro och inte tvivlar, skall ni inte bara kunna göra det jag gjorde med fikonträdet. Ni skall också kunna säga till detta berg: Lyft dig och kasta dig i havet, och det skall ske.	21 Jesus answered and said unto them, Verily I say unto you, If ye have faith, and doubt not, ye shall not only do this which is done to the fig tree, but also if ye shall say unto this mountain, Be thou removed, and be thou cast into the sea; it shall be done.	21 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν αυτοις αμην λεγω υμιν εαν εχητε πιστιν και μη διακριθητε ου μονον το της συκης ποιησετε αλλα καν τω ορει τουτω ειπητε αρθητι και βληθητι εις την θαλασσαν γενησεται	21 ענא ישׂוע ואמר להון אמין אמר אנא לכון דאן תהוא בכון הימנותא ולא תתפלגון לא בלחוד הדא דתתא תעבדון אלא אפן לטורא הנא תאמרון דאשׂתקל ופל בימא תהוא	ויען יש״ו ויאמר להם אם תהיה בכם אמונה בלי ספק לא לתאנה בלבד תעשו כי אם תאמרו להר הזה שימוש ויבא בם יעשה.	[643]	21 Jesus answered and said to them: If you have faith without doubt, not only to the fig tree will you do [thus], but should you say to this mountain that it should depart and go (into the sea), it will be done.
21:22	22 Allt vad ni ber om i er bön skall ni få, när ni tror."	22 And all things, whatsoever ye shall ask in prayer, believing, ye shall receive.	22 και παντα οσα αν αιτησητε εν τη προσευχη πιστευοντες ληψεσθε	22 וכל מדם דתשׂאלון בצלותא ותהימנון תסבון	וכל אשר תשאלון בתפלה ותהיו מאמינים תקבלון.	[644]	22 Everything which you shall ask in prayer while believing, you will receive.
					פרק פ״ט
21:23	23 Jesus gick upp till templet och undervisade. Då kom översteprästerna och folkets äldste fram till honom och frågade: "Vad har du för fullmakt att göra detta, och vem har gett dig den fullmakten?"	23 And when he was come into the temple, the chief priests and the elders of the people came unto him as he was teaching, and said, By what authority doest thou these things? and who gave thee this authority?	23 και ελθοντι αυτω εις το ιερον προσηλθον αυτω διδασκοντι οι αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι του λαου λεγοντες εν ποια εξουσια ταυτα ποιεις και τις σοι εδωκεν την εξουσιαν ταυτην	23 וכד אתא ישׂוע להיכלא קרבו לה רבי כהנא וקשׂישׂא דעמא כד מלף ואמרין לה באינא שׂולטן הלין עבד אנת ומנו יהב לך שׂולטנא הנא	ויבא אל המקדש ללמד ויקרבו אליו החכמים והכהנים וקציני העם לאמר באיזה כח תעשה החיל הזה.	[645]	23 He went into the temple to teach and there came to him the sages, the priests, and the rulers of the people saying: By what power do you do this (and who gave you) this strength?
21:24	24 Jesus svarade dem: "Också jag vill ställa en fråga till er. Svarar ni mig på den, skall jag säga er vad jag har för fullmakt att göra detta.	24 And Jesus answered and said unto them, I also will ask you one thing, which if ye tell me, I in like wise will tell you by what authority I do these things.	24 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν αυτοις ερωτησω υμας καγω λογον ενα ον εαν ειπητε μοι καγω υμιν ερω εν ποια εξουσια ταυτα ποιω	24 ענא ישׂוע ואמר להון אשׂאלכון אף אנא מלתא חדא ואן תאמרון לי ואף אנא אמר אנא לכון באינא שׂולטנא הלין עבד אנא	ויען להם יש״ו ויאמר להם אשאל מכם גם אני שאלה אחת ואם תאמרו לי אותה גם אני אומר לכם באיזה כח אני עושה.	[646]	24 Jesus answered them and said to them: I also will ask you a question and if you tell me I also will tell you by what power I do [this].
21:25	25 Johannes dop, varifrån kom det? Från himlen eller från människor?" De överlade med varandra och sade: "Säger vi: Från himlen, kommer han att svara: Varför trodde ni då inte på honom?	25 The baptism of John, whence was it? from heaven, or of men? And they reasoned with themselves, saying, If we shall say, From heaven; he will say unto us, Why did ye not then believe him?	25 το βαπτισμα ιωαννου ποθεν ην εξ ουρανου η εξ ανθρωπων οι δε διελογιζοντο παρ εαυτοις λεγοντες εαν ειπωμεν εξ ουρανου ερει ημιν διατι ουν ουκ επιστευσατε αυτω	25 מעמודיתה דיוחנן אימכא איתיה מן שׂמיא הי או מן בנינשׂא הנון דין מתרעין הוו בנפשׂהון ואמרין דאן נאמר מן שׂמיא אמר לן ועל מנא לא הימנתוניהי	טבילת יוחנן מאין היתה מן השמים או מן האנשים? ויתעצבו ביניהם לאמר מה נאמר. אם נאמר מהשמים יאמר לנו למה לא תאמינו בו.	[647]	25 The baptism of John whence was it, from heaven or from men? They grieved among themselves saying: What will we say. If we say from heaven, he will say to us: Why did you not believe him?
21:26	26 Säger vi: Från människor, måste vi vara rädda med folket, eftersom alla anser att Johannes var en profet."	26 But if we shall say, Of men; we fear the people; for all hold John as a prophet.	26 εαν δε ειπωμεν εξ ανθρωπων φοβουμεθα τον οχλον παντες γαρ εχουσιν τον ιωαννην ως προφητην	26 ודנאמר מן בנינשׂא דחלין אנחנן מן כנשׂא כלהון גיר איך נביא אחידין הוו לה ליוחנן	ואם נאמר מן האנשים נירא מן החבורה שכלם מאמינים שיוחנן נביא היה.	[648]	26 If we say from men, we fear the crowd because all of them believe John was a prophet.
21:27	27 Därför svarade de: "Vi vet inte." Jesus sade till dem: "Då säger inte heller jag er vad jag har för fullmakt att göra detta."	27 And they answered Jesus, and said, We cannot tell. And he said unto them, Neither tell I you by what authority I do these things.	27 και αποκριθεντες τω ιησου ειπον ουκ οιδαμεν εφη αυτοις και αυτος ουδε εγω λεγω υμιν εν ποια εξουσια ταυτα ποιω	27 ענו ואמרין לה לא ידעינן אמר להון ישׂוע אף לא אנא אמר אנא לכון באינא שׂולטנא הלין עבד אנא	ויאמרו לא ידענו. ויאמר גם אני לא אומר לכם באיזה כח אני עושה.	[649]	27 So they said: We do not know. He said: Also I will not tell you by what power I do [this].
					פרק צ״
21:28	28 "Vad anser ni om detta? En man hade två söner. Han gick till den förste och sade: Min son, gå i dag och arbeta i min vingård.	28 But what think ye? A certain man had two sons; and he came to the first, and said, Son, go work to day in my vineyard.	28 τι δε υμιν δοκει ανθρωπος ειχεν τεκνα δυο και προσελθων τω πρωτω ειπεν τεκνον υπαγε σημερον εργαζου εν τω αμπελωνι μου	28 מנא דין מתחזא לכון גברא חד אית הוו לה בניא תרין וקרב לות קדמיא ואמר לה ברי זל יומנא פלוח בכרמא	בערב ההיא אמר יש״ו לתלמידיו מה נראה לכם. איש א״ היו לו שני בנים ויגש האחד ויאמר לו לך בני היום לעבוד כרמי.	[650]	28 In that evening Jesus said to his disciples: What is your opinion? A certain man had two sons; he approached (one) and said to him: Go my son today to work in my vineyard.
21:29	29 Jag vill inte, svarade han, men ångrade sig sedan och gick.	29 He answered and said, I will not: but afterward he repented, and went.	29 ο δε αποκριθεις ειπεν ου θελω υστερον δε μεταμεληθεις απηλθεν	29 הו דין ענא ואמר לא צבא אנא בחרתא דין אתתוי ואזל	ויאמר לו איני רוצה. ואח״כ נחם והלך.	[651]	29 He said to him: I do not wish to. But afterward he repented and went.
21:30	30 Mannen vände sig då till den andre och sade samma sak. Han svarade: Ja, herre, men han gick inte.	30 And he came to the second, and said likewise. And he answered and said, I go, sir: and went not.	30 και προσελθων τω δευτερω ειπεν ωσαυτως ο δε αποκριθεις ειπεν εγω κυριε και ουκ απηλθεν	30 וקרב לות אחרנא ואמר לה הכות הו דין ענא ואמר אנא מרי ולא אזל	ויאמר לאחר כמו כן ויען אליו הנני אדר ולא הלך.	[652]	30 He said to the other likewise and he answered him: Here I am, Sir, but he did not go.
21:31	31 Vilken av de båda gjorde som fadern ville?" De svarade: "Den förste." Jesus sade till dem: "Amen säger jag er: Publikaner och horor skall gå in i Guds rike men inte ni.	31 Whether of them twain did the will of his father? They say unto him, The first. Jesus saith unto them, Verily I say unto you, That the publicans and the harlots go into the kingdom of God before you.	31 τις εκ των δυο εποιησεν το θελημα του πατρος λεγουσιν αυτω ο πρωτος λεγει αυτοις ο ιησους αμην λεγω υμιν οτι οι τελωναι και αι πορναι προαγουσιν υμας εις την βασιλειαν του θεου	31 מנו מן הלין תריהון עבד צבינא דאבוהי אמרין לה הו קדמיא אמר להון ישׂוע אמין אמר אנא לכון דמכסא וזניתא קדמין לכון למלכותא דאלהא	מי משניהם עשה רצון האב? ויאמרו לו הראשון. ויאמר להם יש״ו אמן אני אומר לכם שהפריצים והקדישות יקדמו אתכם במלכות שמים.	[653]	31 Which of two did the will of the Father? They said to him: The first. Jesus said to them: Truly I say to you, violent men and harlots will precede you into the kingdom of heaven
21:32	32 Ty Johannes kom till er på rättfärdighetens väg, men ni trodde inte på honom. Publikaner och horor trodde på honom. Och fastän ni såg det, ångrade ni er inte heller efteråt och trodde på honom.	32 For John came unto you in the way of righteousness, and ye believed him not: but the publicans and the harlots believed him: and ye, when ye had seen it, repented not afterward, that ye might believe him.	32 ηλθεν γαρ προς υμας ιωαννης εν οδω δικαιοσυνης και ουκ επιστευσατε αυτω οι δε τελωναι και αι πορναι επιστευσαν αυτω υμεις δε ιδοντες ου μετεμεληθητε υστερον του πιστευσαι αυτω	32 אתא גיר לותכון יוחנן באורחא דכאנותא ולא הימנתוניהי מכסא דין וזניתא הימנוהי אנתון דין אף לא כד חזיתון אתתויתון בחרתא דתהימנון בה	שבא אליכם יוחנן דרך צדקה ולא המנתם. באו הפריצים והקדישות והאמינו בו ואתם רואים ולא חזרתם בתשובה. גם אחרי כן לא נחמתם להאמין בו. למי אזנים לשמוע ישמע בחרפה.	[654]	32 because John came to you in the way of righteousness and you did not (believe him. But) violent men and harlots believed him and you saw it and did not turn in repentance. Also afterward you did not repent to believe him. To the one who has ears to hear let him hear in disgrace.
					פרק צ״א
21:33	33 Lyssna till en annan liknelse. En husbonde planterade en vingård, satte stängsel kring den, högg ut en vinpress och byggde ett vakttorn. Sedan arrenderade han ut den till vingårdsarbetare och reste bort.	33 Hear another parable: There was a certain householder, which planted a vineyard, and hedged it round about, and digged a winepress in it, and built a tower, and let it out to husbandmen, and went into a far country:	33 αλλην παραβολην ακουσατε ανθρωπος τις ην οικοδεσποτης οστις εφυτευσεν αμπελωνα και φραγμον αυτω περιεθηκεν και ωρυξεν εν αυτω ληνον και ωκοδομησεν πυργον και εξεδοτο αυτον γεωργοις και απεδημησεν	33 שׂמעו אחרנא מתלא גברא חד אית הוא מרא ביתא ונצב כרמא ואחדרה סיגא וחפר בה מעצרתא ובנא בה מגדלא ואוחדה לפלחא וחזק	(בעת ההיא אמר יש״ו לתלמידיו ולסיעת היהודים שמעו נא משל הזורע . אדם אחד נכבד נטע כרם וגדר אותו מסביב ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויפקידהו לעובדים וילך לדרכו.	[655]	33 (At that time Jesus said to his disciples and to a company of the Jews: Hear now the parable of the sower. A certain honorable man planted a vineyard, walled it up on every side, built a tower in its midst, and also dug a vat in it, entrusted it to servants, and went on his way.
21:34	34 När skördetiden närmade sig, skickade han sina tjänare till vingårdsarbetarna för att få sin del av avkastningen.	34 And when the time of the fruit drew near, he sent his servants to the husbandmen, that they might receive the fruits of it.	34 οτε δε ηγγισεν ο καιρος των καρπων απεστειλεν τους δουλους αυτου προς τους γεωργους λαβειν τους καρπους αυτου	34 כד דין מטא זבנא דפארא שׂדר לעבדוהי לות פלחא דנשׂדרון לה מן פארא דכרמה	ויהי לעת אסוף התבואה שלח אל עבדיו אל העובדים לקבל תבואתו.	[656]	34 It came to pass at the time of the gathering of the produce, he sent his servants to those who were working to receive his produce.
21:35	35 Men vingårdsarbetarna grep hans tjänare. En slog de, en annan dödade de och en tredje stenade de.	35 And the husbandmen took his servants, and beat one, and killed another, and stoned another.	35 και λαβοντες οι γεωργοι τους δουλους αυτου ον μεν εδειραν ον δε απεκτειναν ον δε ελιθοβολησαν	35 ואחדו פלחא לעבדוהי ואית דמחאוהי ואית דרגמוהי ואית דקטלוהי	ויקחו העובדים את עבדיו ויכו את האחד ויהרגו את השני והשלישי סקלו באבנים	[657]	35 But the workers took his servants, smote the first, killed the second, and the third they stoned with stones.
21:36	36 Han skickade då ännu fler tjänare än första gången, och de gjorde på samma sätt med dem.	36 Again, he sent other servants more than the first: and they did unto them likewise.	36 παλιν απεστειλεν αλλους δουλους πλειονας των πρωτων και εποιησαν αυτοις ωσαυτως	36 ותוב שׂדר אחרנא עבדא דסגיאין מן קדמיא והכות עבדו להון	וישלח עוד עבדים רבים מהראשונים ויעשו להם כמו כן.	[658]	36 Again he sent many more servants than the first and they did to them likewise.
21:37	37 Till sist sände han sin son till dem. Han tänkte: De kommer att ha respekt för min son.	37 But last of all he sent unto them his son, saying, They will reverence my son.	37 υστερον δε απεστειλεν προς αυτους τον υιον αυτου λεγων εντραπησονται τον υιον μου	37 אחרית דין שׂדר לותהון לברה כד אמר כבר נבהתון מן ברי	סוף דבר שלח להם בנו לאמר אולי יראו את בני.	[659]	37 Finally, he sent them his son saying: Perhaps they will honor my son.
21:38	38 Men när vingårdsarbetarna fick se sonen, sade de till varandra: Här har vi arvtagaren! Kom, låt oss döda honom, så får vi hans arv.	38 But when the husbandmen saw the son, they said among themselves, This is the heir; come, let us kill him, and let us seize on his inheritance.	38 οι δε γεωργοι ιδοντες τον υιον ειπον εν εαυτοις ουτος εστιν ο κληρονομος δευτε αποκτεινωμεν αυτον και κατασχωμεν την κληρονομιαν αυτου	38 פלחא דין כד חזאוהי לברא אמרו בינתהון הנו ירתא תו נקטליוהי ונאחוד ירתותה	ויראו העובדים את בנו ויאמרו איש אל רעהו זהו היורש. לכו ונהרגהו ונירש נחלתו.	[660]	38 The workers saw his son and said to one another: This is the heir. Come, let us kill him and we will inherit his estate.
21:39	39 Och de tog fast honom, förde ut honom ur vingården och dödade honom.	39 And they caught him, and cast him out of the vineyard, and slew him.	39 και λαβοντες αυτον εξεβαλον εξω του αμπελωνος και απεκτειναν	39 ואחדו אפקוהי לבר מן כרמא וקטלוהי	ויקחוהו ויוציאוהו מן הכרם ויהרגוהו.	[661]	39 So they took him, cast him out of the vineyard, and killed him.
21:40	40 När nu vingårdens herre kommer, vad skall han då göra med dessa vingårdsarbetare?"	40 When the lord therefore of the vineyard cometh, what will he do unto those husbandmen?	40 οταν ουν ελθη ο κυριος του αμπελωνος τι ποιησει τοις γεωργοις εκεινοις	40 מא דאתא הכיל מרה דכרמא מנא נעבד לפלחא הנון	ועתה כאשר יבא בעל הכרם מה יעשה להם?		40 Now when the lord of the vineyard comes what will he do to them?
21:41	41 De sade till honom: "Onda som de är, skall han låta dem få en ond död, och han skall arrendera ut vingården till andra vingårdsarbetare, som ger honom avkastningen i rätt tid."	41 They say unto him, He will miserably destroy those wicked men, and will let out his vineyard unto other husbandmen, which shall render him the fruits in their seasons.	41 λεγουσιν αυτω κακους κακως απολεσει αυτους και τον αμπελωνα εκδοσεται αλλοις γεωργοις οιτινες αποδωσουσιν αυτω τους καρπους εν τοις καιροις αυτων	41 אמרין לה דבישׂ בישׂ נובד אנון וכרמא נוחד לאחרנא פלחא אילין דיהבין לה פארא בזבנהון	ויענו לו לאמר הרעים יאבדם ברעה וכרמו יתן לעובדים אחרים שיתנו לו חלק תבואתו מיד.	[662]	41 They answered him saying: As for the wicked he will destroy them in misery and his vineyard he will give to other workers who will immediately give to him the portion of his produce.
21:42	42 Jesus sade till dem: "Har ni aldrig läst i Skrifterna: Den sten som byggnadsarbetarna kastade bort har blivit en hörnsten. Herren har gjort den till detta, och underbar är den i våra ögon?	42 Jesus saith unto them, Did ye never read in the scriptures, The stone which the builders rejected, the same is become the head of the corner: this is the Lord's doing, and it is marvellous in our eyes?	42 λεγει αυτοις ο ιησους ουδεποτε ανεγνωτε εν ταις γραφαις λιθον ον απεδοκιμασαν οι οικοδομουντες ουτος εγενηθη εις κεφαλην γωνιας παρα κυριου εγενετο αυτη και εστιν θαυμαστη εν οφθαλμοις ημων	42 אמר להון ישׂוע לא ממתום קריתון בכתבא דכאפא דאסליו בניא הי הות לרשׂא דזויתא מן לות מריא הות הדא ואיתיה תדמורתא בעינין	ויאמר להם יש״ו הלא קראתם הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת ה״ היתה זאת היא נפלאת בעינינו.	[663]	42 Jesus said to them: have you not read the scripture, the stone the builders rejected has become the head of the comer; this was from the Lord; it is a marvel in our eyes.
21:43	43 Därför säger jag er att Guds rike skall tas ifrån er och ges åt ett folk som bär dess frukt.	43 Therefore say I unto you, The kingdom of God shall be taken from you, and given to a nation bringing forth the fruits thereof.	43 δια τουτο λεγω υμιν οτι αρθησεται αφ υμων η βασιλεια του θεου και δοθησεται εθνει ποιουντι τους καρπους αυτης	43 מטל הנא אמר אנא לכון דתשׂתקל מנכון מלכותא דאלהא ותתיהב לעמא דעבד פארא	לזאת אני אומר לכם שתתקרע מלכות שמים מעליכם ותנתן לגוי עושה פרי.		43 Therefore I say to you the kingdom of heaven will be tom from you and given to a nation producing fruit.
21:44	44 Den som faller på den stenen skall krossas, och den som stenen faller på skall smulas sönder."	44 And whosoever shall fall on this stone shall be broken: but on whomsoever it shall fall, it will grind him to powder.	44 και ο πεσων επι τον λιθον τουτον συνθλασθησεται εφ ον δ αν πεση λικμησει αυτον	44 ומן דנפל על כאפא הדא נתרעע וכל מן דהי תפל עלוהי תדריוהי	והנופל על האבן הזאת ידחה ואשר יפול עליה יסדק.	[664]	44 He who falls upon this stone will be cast down; he who falls upon it will be broken apart.
21:45	45 Översteprästerna och fariseerna hörde hans liknelser, och de förstod att det var om dem han talade.	45 And when the chief priests and Pharisees had heard his parables, they perceived that he spake of them.	45 και ακουσαντες οι αρχιερεις και οι φαρισαιοι τας παραβολας αυτου εγνωσαν οτι περι αυτων λεγει	45 וכד שׂמעו רבי כהנא ופרישׂא מתלוהי ידעו דעליהון אמר	וישמעו גדולי הכהנים והפרושים משליו ויכירו שהוא מדבר בעדם.	[665]	45 The chief priests and the Pharisees heard his parables and understood that he was speaking in regard to them.
21:46	46 De ville gripa honom men fruktade för folket, eftersom man ansåg att han var en profet.	46 But when they sought to lay hands on him, they feared the multitude, because they took him for a prophet.	46 και ζητουντες αυτον κρατησαι εφοβηθησαν τους οχλους επειδη ως προφητην αυτον ειχον	46 ובעו למאחדה ודחלו מן כנשׂא מטל דאיך דלנביא אחידין הוו לה	ויבקשו להמיתו ויראו מהחבורות שלנביא היה להם.)	[666]	46 They sought to kill him but they feared the crowds to whom he was a prophet.)
					פרק צ״א (צ״ב)		Chapter 22
22:1	1 Jesus talade än en gång till dem i liknelser:	1 And Jesus answered and spake unto them again by parables, and said,	1 και αποκριθεις ο ιησους παλιν ειπεν αυτοις εν παραβολαις λεγων	1 וענא תוב ישׂוע במתלא ואמר	ויען יש״ו ויאמר להם עוד בדברי משל.	[667]	1 Jesus answered and spoke to them again in the words of a parable.
22:2	2 "Himmelriket är likt en kung som höll bröllop för sin son.	2 The kingdom of heaven is like unto a certain king, which made a marriage for his son,	2 ωμοιωθη η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω βασιλει οστις εποιησεν γαμους τω υιω αυτου	2 אתדמית מלכותא דשׂמיא לגברא מלכא דעבד משׂתותא לברה	מלכות שמים דומה למלך אשר עושה חופה.		2 The Kingdom of heaven is like a king who made a wedding ceremony.
22:3	3 Han sände ut sina tjänare för att kalla de inbjudna till bröllopet, men de ville inte komma.	3 And sent forth his servants to call them that were bidden to the wedding: and they would not come.	3 και απεστειλεν τους δουλους αυτου καλεσαι τους κεκλημενους εις τους γαμους και ουκ ηθελον ελθειν	3 ושׂדר לעבדוהי דנקרון למזמנא למשׂתותא ולא צבו למאתא	וישלח את עבדיו בעד הקרואים לחופה ולא אבו לו.	[668]	3 He sent his servants to those who had been invited to the wedding ceremony, but they did not wish (to come).
22:4	4 Då sände han ut andra tjänare och befallde dem att säga till de inbjudna: Jag har gjort i ordning min måltid. Mina oxar och min gödboskap är slaktade och allt är färdigt. Kom till bröllopet!	4 Again, he sent forth other servants, saying, Tell them which are bidden, Behold, I have prepared my dinner: my oxen and my fatlings are killed, and all things are ready: come unto the marriage.	4 παλιν απεστειλεν αλλους δουλους λεγων ειπατε τοις κεκλημενοις ιδου το αριστον μου ητοιμασα οι ταυροι μου και τα σιτιστα τεθυμενα και παντα ετοιμα δευτε εις τους γαμους	4 תוב שׂדר עבדא אחרנא ואמר אמרו למזמנא דהא שׂרותי מטיבא ותורי ומפטמי קטילין וכל מדם מטיב תו למשׂתותא	וישלח עוד עבדים אחרים לאמר אמרו לקרואים הנה הכנתי המשתה וזבחתי שורים ועופות והכל מוכן. בואו אל החופה.	[669]	4 He again sent other servants saying: Tell those who are invited, behold I have prepared a feast, I have killed oxen and fowl, and all is ready. Come to the wedding ceremony.
22:5	5 Men de brydde sig inte om det utan gick sin väg, en till sitt jordbruk, en annan till sina affärer.	5 But they made light of it, and went their ways, one to his farm, another to his merchandise:	5 οι δε αμελησαντες απηλθον ο μεν εις τον ιδιον αγρον ο δε εις την εμποριαν αυτου	5 הנון דין בסו ואזלו אית דלקריתה ואית דלתאגורתה	והם בזו וילכו מקצתם בעיר ומקצתם בעסקיהם.	[670]	5 But they scorned and went away, some into the city and some to their businesses.
22:6	6 De andra grep hans tjänare och misshandlade och dödade dem.	6 And the remnant took his servants, and entreated them spitefully, and slew them.	6 οι δε λοιποι κρατησαντες τους δουλους αυτου υβρισαν και απεκτειναν	6 שׂרכא דין אחדו לעבדוהי וצערו וקטלו	והאחרים (לקחו את עבדיו) והתעללו בם והרגום.	[671]	6 Others (took his servants), abused them, and killed them.
22:7	7 Då blev kungen vred och skickade ut sina trupper och lät döda mördarna och brände ner deras stad.	7 But when the king heard thereof, he was wroth: and he sent forth his armies, and destroyed those murderers, and burned up their city.	7 ακουσας δε ο βασιλευς ωργισθη και πεμψας τα στρατευματα αυτου απωλεσεν τους φονεις εκεινους και την πολιν αυτων ενεπρησεν	7 כד שׂמע דין מלכא רגז ושׂדר חילותה אובד לקטולא הנון ולמדינתהון אוקד	וישמע המלך ויחר אפו וישלח הרוצחים ההם ואת ביתם שרף באש.	[672]	7 The King heard this, was angry, sent those murderers away, and burned their house with fire.
22:8	8 Sedan sade han till sina tjänare: Allt är klart för bröllopet, men de inbjudna var inte värdiga.	8 Then saith he to his servants, The wedding is ready, but they which were bidden were not worthy.	8 τοτε λεγει τοις δουλοις αυτου ο μεν γαμος ετοιμος εστιν οι δε κεκλημενοι ουκ ησαν αξιοι	8 הידין אמר לעבדוהי משׂתותא מטיבא והנון דמזמנין הוו לא שׂוין הוו	אז אמר לעבדיו החופה מוכנת היא רק הקרואים לא היו ראויים.		8 Then he said to his servants: The marriage ceremony is ready, but those who were invited were unworthy.
22:9	9 Gå därför till vägskälen och bjud till bröllopet alla som ni träffar på.	9 Go ye therefore into the highways, and as many as ye shall find, bid to the marriage.	9 πορευεσθε ουν επι τας διεξοδους των οδων και οσους αν ευρητε καλεσατε εις τους γαμους	9 זלו הכיל למפקנא דאורחתא וכל מן דמשׂכחין אנתון קרו למשׂתותא	ועתה צאו אל הדרכים וכל אשר תמצאו קראו לחופה.	[673]	9 Now go out unto the roads and all whom you find invite to the marriage ceremony.
22:10	10 Tjänarna gick då ut på vägarna och samlade alla de mötte, både onda och goda, och bröllopssalen fylldes med gäster.	10 So those servants went out into the highways, and gathered together all as many as they found, both bad and good: and the wedding was furnished with guests.	10 και εξελθοντες οι δουλοι εκεινοι εις τας οδους συνηγαγον παντας οσους ευρον πονηρους τε και αγαθους και επλησθη ο γαμος ανακειμενων	10 ונפקו עבדא הנון לאורחתא וכנשׂו כל דאשׂכחו בישׂא וטבא ואתמלי בית משׂתותא סמיכא	ויצאו עבדיו אל הדרכים ויקבצו כל הנמצאים טובים ורעים ותמלא החופה מהאוכלים.	[674]	10 His servants went out unto the ways and assembled all those who were found, good and bad; so the marriage ceremony was filled with those who were eating.
22:11	11 När kungen kom in för att se sina gäster, lade han märke till en man som inte var klädd i bröllopskläder.	11 And when the king came in to see the guests, he saw there a man which had not on a wedding garment:	11 εισελθων δε ο βασιλευς θεασασθαι τους ανακειμενους ειδεν εκει ανθρωπον ουκ ενδεδυμενον ενδυμα γαμου	11 ועל מלכא דנחזא סמיכא וחזא תמן גברא דלא לבישׂ לבושׂא דמשׂתותא	ויבא המלך לראות האוכלים וירא שם אדם אשר לא היה מלובש בגדי החופה.	[675]	11 The king entered to see those who were eating and saw there a man who was not clothed in wedding garments.
22:12	12 Han sade till honom: Min vän, hur har du kommit in utan bröllopskläder? Mannen teg.	12 And he saith unto him, Friend, how camest thou in hither not having a wedding garment? And he was speechless.	12 και λεγει αυτω εταιρε πως εισηλθες ωδε μη εχων ενδυμα γαμου ο δε εφιμωθη	12 ואמר לה חברי איכנא עלת לכא כד נחתא דמשׂתותא לית לך הו דין אשׂתתק	ויאמר לו אהובי איך באתה לכאן בלא לבושי החופה. והוא החריש.	[676]	12 He said to him: My friend how did you come in here without wedding garments? He was silent.
22:13	13 Då sade kungen till tjänarna: Bind honom till händer och fötter och kasta ut honom i mörkret här utanför! Där skall man gråta och skära tänder.	13 Then said the king to the servants, Bind him hand and foot, and take him away, and cast him into outer darkness; there shall be weeping and gnashing of teeth.	13 τοτε ειπεν ο βασιλευς τοις διακονοις δησαντες αυτου ποδας και χειρας αρατε αυτον και εκβαλετε εις το σκοτος το εξωτερον εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων	13 הידין אמר מלכא למשׂמשׂנא אסורו אידוהי ורגלוהי ואפקוהי לחשׂוכא בריא תמן נהוא בכיא וחורק שׂנא	אז אמר המלך למשרתיו אסרו ידיו ורגליו והשליכוהו בשאול תחתית ושם יהיה בכי וחרוק שינים	[677]	13 Then the king said to his servants: Bind his hands and feet and cast him to the nether most and lowest hell; there will be weeping and gnashing of teeth.
22:14	14 Ty många är kallade, men få är utvalda."	14 For many are called, but few are chosen.	14 πολλοι γαρ εισιν κλητοι ολιγοι δε εκλεκτοι	14 סגיאין אנון גיר קריא וזעורין גביא	הקרואים רבים והנבחרים מעטים.	[678]	14 Many are called but few are chosen.
					פרק צ״ג
22:15	15 Då gick fariseerna och överlade om hur de skulle kunna fälla honom för något som han sade.	15 Then went the Pharisees, and took counsel how they might entangle him in his talk.	15 τοτε πορευθεντες οι φαρισαιοι συμβουλιον ελαβον οπως αυτον παγιδευσωσιν εν λογω	15 הידין אזלו פרישׂא נסבו מלכא דאיכנא נצודוניהי במלתא	אז הלכו הפירושים ויועצו לקחתו בדבר.		15 Then the Pharisees came and took counsel to take him in speech.			Aviv 28 Sabbath #2 [of 8] of Omer Began sunset Fri April 24, 16 CE or else[679] Zif 6 Sabbath #3 [of 8] of Omer Began sunset Fri May 1, 16 CE
22:16	16 De sände till honom sina lärjungar tillsammans med herodianerna, som skulle säga: "Mästare, vi vet att du är ärlig och ger en rätt undervisning om Guds väg och inte tar parti för någon utan behandlar alla lika.	16 And they sent out unto him their disciples with the Herodians, saying, Master, we know that thou art true, and teachest the way of God in truth, neither carest thou for any man: for thou regardest not the person of men.	16 και αποστελλουσιν αυτω τους μαθητας αυτων μετα των ηρωδιανων λεγοντες διδασκαλε οιδαμεν οτι αληθης ει και την οδον του θεου εν αληθεια διδασκεις και ου μελει σοι περι ουδενος ου γαρ βλεπεις εις προσωπον ανθρωπων	16 ושׂדרו לותה תלמידיהון עם דבית הרודס ואמרין לה מלפנא ידעינן דשׂריר אנת ואורחא דאלהא בקושׂתא מלף אנת ולא שׂקיל אנת צפתא דאנשׂ לא גיר נסב אנת באפא דאנשׂא	וישליחו אליו מתלמידיהם עם פרושים מהורוד״וס לאמר רבי ידענו שנאמן אתה ותלמוד באמונה דרך האלקים ואינך חושש לשום דבר ולא נושא פנים.	[680]	16 They sent to him some of their disciples, with (violent men) from Herod saying: Rabbi, we know that you are faithful, you faithfully study the way of God, you fear nothing, and are impartial.
22:17	17 Säg oss nu: Vad anser du? Är det tillåtet att betala skatt till kejsaren eller är det inte tillåtet?"	17 Tell us therefore, What thinkest thou? Is it lawful to give tribute unto Caesar, or not?	17 ειπε ουν ημιν τι σοι δοκει εξεστιν δουναι κηνσον καισαρι η ου	17 אמר לן הכיל איכנא מתחזא לך שׂליט למתל כסף רשׂא לקסר או לא	אמור מה יראה לך הנכון לתת מס לציזא״רי אם אין.	[681]	17 Tell us your opinion: Is it right to give tribute to Caesar or not?
22:18	18 Jesus märkte deras ondska och frågade: "Varför försöker ni snärja mig, ni hycklare?	18 But Jesus perceived their wickedness, and said, Why tempt ye me, ye hypocrites?	18 γνους δε ο ιησους την πονηριαν αυτων ειπεν τι με πειραζετε υποκριται	18 ישׂוע דין ידע בישׂותהון ואמר מנא מנסין אנתון לי נסבי באפא	ויחרישו את נכלותם ויאמר למה תמיתוני חנפנים	[682]	18 (Jesus recognized) their deceit and said: Why do (you entice me, hypocrites)?
22:19	19 Visa mig det mynt som man betalar skatten med." De räckte honom en denar,	19 Shew me the tribute money. And they brought unto him a penny.	19 επιδειξατε μοι το νομισμα του κηνσου οι δε προσηνεγκαν αυτω δηναριον	19 חואוני דינרא דכסף רשׂא הנון דין קרבו לה דינרא	הראו לי מטבע המס. ויביאו לו.	[683]	19 Show me a tax coin. They brought (a plain one) to him.	Show me the seal of the obligation. And they brought it to him.
22:20	20 och han frågade dem: "Vems bild och inskrift är detta?"	20 And he saith unto them, Whose is this image and superscription?	20 και λεγει αυτοις τινος η εικων αυτη και η επιγραφη	20 ואמר להון ישׂוע דמנו צלמא הנא וכתבא	ויאמר אליהם למי הצורה הזאת והרשום.		20 He said to them: Whose form is this and [whose] impression?
22:21	21 De svarade: "Kejsarens". Då sade han till dem: "Ge då kejsaren det som tillhör kejsaren, och Gud det som tillhör Gud."	21 They say unto him, Caesar's. Then saith he unto them, Render therefore unto Caesar the things which are Caesar's; and unto God the things that are God's.	21 λεγουσιν αυτω καισαρος τοτε λεγει αυτοις αποδοτε ουν τα καισαρος καισαρι και τα του θεου τω θεω	21 אמרין דקסר אמר להון הבו הכיל דקסר לקסר ודאלהא לאלהא	ויאמר לציזא״רי. אז אמר אליהם יש״ו השיבו לציזא״רי את אשר לציזא״רי לציזא״רי ואשר לאלקים לאלקים.	[684]	21 They said: Caesar's. Then Jesus said to them: Return to Caesar that which is Caesar's and to God that which is God's.
22:22	22 När de hörde detta, blev de mycket förvånade. Och de lämnade honom och gick sin väg.	22 When they had heard these words, they marvelled, and left him, and went their way.	22 και ακουσαντες εθαυμασαν και αφεντες αυτον απηλθον	22 וכד שׂמעו אתדמרו ושׂבקוהי ואזלו	וישמעו ויתמהו ויעזבוהו וילכו.	[685]	22 They heard and were amazed. They left him and went away.
					פרק צ״ד
22:23	23 Samma dag kom det fram några sadduceer till Jesus - de påstår att det inte finns någon uppståndelse - och frågade honom:	23 The same day came to him the Sadducees, which say that there is no resurrection, and asked him,	23 εν εκεινη τη ημερα προσηλθον αυτω σαδδουκαιοι οι λεγοντες μη ειναι αναστασιν και επηρωτησαν αυτον	23 בהו יומא קרבו זדוקיא ואמרין לה לית חית מיתא ושׂאלוהי	ביום ההוא קראו אליו הצדוקים והכופרים בתחיית המתים. וישאלוהו	[686]	23 On that day, the Sadducces and those who deny the resurrection of the dead met him. They asked him
22:24	24 "Mästare, Mose har sagt: Om någon dör barnlös, skall hans bror gifta sig med änkan och skaffa barn åt sin bror.	24 Saying, Master, Moses said, If a man die, having no children, his brother shall marry his wife, and raise up seed unto his brother.	24 λεγοντες διδασκαλε μωσης ειπεν εαν τις αποθανη μη εχων τεκνα επιγαμβρευσει ο αδελφος αυτου την γυναικα αυτου και αναστησει σπερμα τω αδελφω αυτου	24 ואמרין לה מלפנא מושׂא אמר לן דאן אנשׂ נמות כד לית לה בניא נסב אחוהי אנתתה ונקים זרעא לאחוהי	לאמר ר׳ אמור לנו אמר משה כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו שיקח אחיו את אשתו לקיים זרע אחיו.	[687]	24 saying: Rabbi, Moses surely said to us: When brothers dwell together and one of them dies and has no son, his brother should take his wife to raise up the seed of his brother.
22:25	25 Nu fanns det bland oss sju bröder. Den förste gifte sig och dog, och då han inte hade några barn, lämnade han sin hustru efter sig åt sin bror.	25 Now there were with us seven brethren: and the first, when he had married a wife, deceased, and, having no issue, left his wife unto his brother:	25 ησαν δε παρ ημιν επτα αδελφοι και ο πρωτος γαμησας ετελευτησεν και μη εχων σπερμα αφηκεν την γυναικα αυτου τω αδελφω αυτου	25 אית הוו דין לותן אחא שׂבעא קדמיא שׂקל אנתתא ומית ודלית הוא לה בניא שׂבקה אנתתה לאחוהי	והנה שבעה אתים היו בינינו ונשא הראשון אשה ומת בלא זרע ויבם אחיו את אשתו.	[688]	25 Behold there were seven brothers among us. The first one took a wife, died without seed and his brother married his wife.
22:26	26 På samma sätt gick det med den andre och den tredje och till slut med alla sju.	26 Likewise the second also, and the third, unto the seventh.	26 ομοιως και ο δευτερος και ο τριτος εως των επτα	26 הכות אף הו דתרין ואף הו דתלתא ועדמא לשׂבעתיהון	וכן השני ושלישי עד השביעי.	[689]	26 Likewise the second and third unto the seventh.
22:27	27 Sist av alla dog hustrun.	27 And last of all the woman died also.	27 υστερον δε παντων απεθανεν και η γυνη	27 בחרתא דין דכלהון מיתת אף אנתתא	ואחריהם מתה האשה.	[690]	27 After them the woman died.
22:28	28 Vem av de sju skall hon vara hustru till vid uppståndelsen? Alla var ju gifta med henne."	28 Therefore in the resurrection whose wife shall she be of the seven? for they all had her.	28 εν τη ουν αναστασει τινος των επτα εσται γυνη παντες γαρ εσχον αυτην	28 בקימתא הכיל לאינא מן הלין שׂבעא תהוא אנתתא כלהון גיר נסבוה	שכבר היה לכולם אל מי מהשבעה תהיה האשה.	[691]	28 Since (she) had already belonged to all of them, to which of the seven will she be a wife?
22:29	29 Jesus svarade dem: "Ni tar fel och förstår varken Skriften eller Guds makt.	29 Jesus answered and said unto them, Ye do err, not knowing the scriptures, nor the power of God.	29 αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν αυτοις πλανασθε μη ειδοτες τας γραφας μηδε την δυναμιν του θεου	29 ענא ישׂוע ואמר להון טעין אנתון דלא ידעין אנתון כתבא ולא חילה דאלהא	ויען יש״ו ויאמר אליהם תשגו ולא תבינו הספרים ועוז האלקים.	[692]	29 Jesus answered and said to them: You err and do not understand the writings or the power of God.
22:30	30 Ty vid uppståndelsen gifter man sig inte och blir inte bortgift, utan man är som änglarna i himlen.	30 For in the resurrection they neither marry, nor are given in marriage, but are as the angels of God in heaven.	30 εν γαρ τη αναστασει ουτε γαμουσιν ουτε εκγαμιζονται αλλ ως αγγελοι του θεου εν ουρανω εισιν	30 בקימתא גיר דמיתא לא נסבין נשׂא אפלא נשׂא הוין לגברא אלא איך מלאכא דאלהא בשׂמיא איתיהון	ביום התקומה לא יקחו האנשים נשים ולא הנשים אנשים רק יהיו כמלאכי אלקים בשמים.	[693]	30 In the day of resurrection men will not take women nor women men, but they will be like the angels of God in heaven.
22:31	31 Men när det gäller de dödas uppståndelse, har ni inte läst vad Gud har sagt till er:	31 But as touching the resurrection of the dead, have ye not read that which was spoken unto you by God, saying,	31 περι δε της αναστασεως των νεκρων ουκ ανεγνωτε το ρηθεν υμιν υπο του θεου λεγοντος	31 על קימתא דין דמיתא לא קריתון מדם דאתאמר לכון מן אלהא דאמר	הלא קראתם מתחיית המתים שאמר ה״ לכם שאמר	[694]	31 Have you not read concerning the resurrection of the dead that the Lord spoke to you saying:
22:32	32 Jag är Abrahams Gud och Isaks Gud och Jakobs Gud? Han är inte en Gud för döda utan för levande."	32 I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob? God is not the God of the dead, but of the living.	32 εγω ειμι ο θεος αβρααμ και ο θεος ισαακ και ο θεος ιακωβ ουκ εστιν ο θεος θεος νεκρων αλλα ζωντων	32 דאנא אנא אלהה דאברהם אלהה דאיסחק אלהה דיעקוב ואלהא לא הוא דמיתא אלא דחיא	אני ה״ אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב. וא״כ אינו אלקי המתים כ״א אלקי החיים.	[695]	32 I the Lord am the God of Abraham, the God of Isaac and the God of Jacob? If so, he is not the God of the dead but the God of the living.
22:33	33 När folket hörde detta, häpnade de över hans undervisning.	33 And when the multitude heard this, they were astonished at his doctrine.	33 και ακουσαντες οι οχλοι εξεπλησσοντο επι τη διδαχη αυτου	33 וכד שׂמעו כנשׂא מתתמהין הוו ביולפנה	וישמעו החבורות ויתמהו מחכמתו.		33 The crowds heard and were amazed at his wisdom.
					פרק צ״ה
22:34	34 Fariseerna hörde att Jesus hade gjort sadduceerna svarslösa och samlades kring honom.	34 But when the Pharisees had heard that he had put the Sadducees to silence, they were gathered together.	34 οι δε φαρισαιοι ακουσαντες οτι εφιμωσεν τους σαδδουκαιους συνηχθησαν επι το αυτο	34 פרישׂא דין כד שׂמעו דשׂתק לזדוקיא אתכנשׂו אכחדא	וכאשר ראו הפירושים כי אין מענה לצדוקים התחברו עבדיו.	[696]	34 When the Pharisees saw that the Sadducces had no answer, they joined his servants.
22:35	35 En av dem, en laglärd, ville sätta honom på prov och frågade:	35 Then one of them, which was a lawyer, asked him a question, tempting him, and saying,	35 και επηρωτησεν εις εξ αυτων νομικος πειραζων αυτον και λεγων	35 ושׂאלה חד מנהון דידע נמוסא כד מנסא לה	וישאלוהו חכם א״ לנסותו	[697]	35 Then a sage asked him tempting him:
22:36	36 "Mästare, vilket är det största budet i lagen?"	36 Master, which is the great commandment in the law?	36 διδασκαλε ποια εντολη μεγαλη εν τω νομω	36 מלפנא אינא פוקדנא רב בנמוסא	ר׳ אמור איזה היא מצוה גדולה שבתורה.	[698]	36 Rabbi, tell [us] which is the greatest commandment in the Torah.
22:37	37 Han svarade: "Du skall älska Herren din Gud av hela ditt hjärta och av hela din själ och av hela ditt förstånd.	37 Jesus said unto him, Thou shalt love the Lord thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy mind.	37 ο δε ιησους ειπεν αυτω αγαπησεις κυριον τον θεον σου εν ολη τη καρδια σου και εν ολη τη ψυχη σου και εν ολη τη διανοια σου	37 ישׂוע דין אמר לה דתרחם למריא אלהך מן כלה לבך ומן כלה נפשׂך ומן כלה חילך ומן כלה רעינך	אמר לו ואהבת את ה״ אלקיך בכל לבבך וכו.	[699]	37 He said to him: Thou shalt love the Lord your God with all your heart (and with all your soul and all your strength).
22:38	38 Detta är det största och främsta budet.	38 This is the first and great commandment.	38 αυτη εστιν πρωτη και μεγαλη εντολη	38 הנו פוקדנא רבא וקדמיא	זו היא הראשונה.	[700]	38 This is the first.
22:39	39 Sedan kommer ett som liknar det: Du skall älska din nästa som dig själv.	39 And the second is like unto it, Thou shalt love thy neighbour as thyself.	39 δευτερα δε ομοια αυτη αγαπησεις τον πλησιον σου ως σεαυτον	39 ודתרין דדמא לה דתרחם לקריבך איך נפשׂך	שנית דומה אליה ואהבת לרעך כמוך.	[701]	39 The second is like it: Thou shalt love your neighbor as yourself.
22:40	40 På dessa två bud hänger hela lagen och profeterna."	40 On these two commandments hang all the law and the prophets.	40 εν ταυταις ταις δυσιν εντολαις ολος ο νομος και οι προφηται κρεμανται	40 בהלין תרין פוקדנין תליא אוריתא ונביא	ועל שתי המצוות האלה התורה כולה תלויה והנביאים.	[702]	40 Upon these two commandments the whole law hangs and the prophets.
22:41	41 Medan fariseerna var samlade, frågade Jesus dem:	41 While the Pharisees were gathered together, Jesus asked them,	41 συνηγμενων δε των φαρισαιων επηρωτησεν αυτους ο ιησους	41 כד כנישׂין דין פרישׂא שׂאל אנון ישׂוע	ויאספו הפרושים וישאלם יש״ו	[703]	41 The Pharisees assembled and Jesus asked them
22:42	42 "Vad anser ni om Messias? Vems son är han?" De svarade honom: "Davids".	42 Saying, What think ye of Christ? whose son is he? They say unto him, The Son of David.	42 λεγων τι υμιν δοκει περι του χριστου τινος υιος εστιν λεγουσιν αυτω του δαβιδ	42 ואמר מנא אמרין אנתון על משׂיחא בר מנו אמרין לה בר דויד	לאמר מה יראה לכם מן המשיח ובן מי יהיה. ויאמרו לו בן דוד.	[704]	42 saying: What is your opinion concerning the Messiah, whose son will he be? They said to him: The son of David.
22:43	43 Då sade han till dem: "Hur kan då David, driven av Anden, kalla honom Herre och säga:	43 He saith unto them, How then doth David in spirit call him Lord, saying,	43 λεγει αυτοις πως ουν δαβιδ εν πνευματι κυριον αυτον καλει λεγων	43 אמר להון ואיכנא דויד ברוח קרא לה מריא אמר גיר	ויאמר להם איך קראו אותו דוד ברוח הקדש לאמר אדון	[705]	43 He said to them: How is it that David by the Holy Spirit called him saying: Lord,
22:44	44 Herren sade till min Herre: Sätt dig på min högra sida, tills jag har lagt dina fiender under dina fötter.	44 The LORD said unto my Lord, Sit thou on my right hand, till I make thine enemies thy footstool?	44 ειπεν ο κυριος τω κυριω μου καθου εκ δεξιων μου εως αν θω τους εχθρους σου υποποδιον των ποδων σου	44 דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני עדמא דאסים בעלדבביך תחית רגליך	דכתיב נאם ה״ לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך.	[706]	44 as it is written: The Lord said to my Lord sit at my right hand until I make your enemies the footstool of your feet.
22:45	45 Om nu David kallar honom sin Herre, hur kan då Messias vara Davids son?"	45 If David then call him Lord, how is he his son?	45 ει ουν δαβιδ καλει αυτον κυριον πως υιος αυτου εστιν	45 אן הכיל דויד קרא לה מריא איכנא ברה הו	אם דוד קראו אדון איך יהיה בנו?	[707]	45 If David called him Lord, how is he his son?
22:46	46 Ingen kunde svara honom ett ord, och från den dagen vågade ingen längre fråga honom.	46 And no man was able to answer him a word, neither durst any man from that day forth ask him any more questions.	46 και ουδεις εδυνατο αυτω αποκριθηναι λογον ουδε ετολμησεν τις απ εκεινης της ημερας επερωτησαι αυτον ουκετι	46 ולא אנשׂ אשׂכח דנתל לה פתגמא ולא אנשׂ אמרח תוב מן הו יומא למשׂאלותה	ולא יכלו להשיבו דבר מכאן ואילך פחדו לשאול ממנו דבר.	[708]	46 They were not able to answer him a word (and) from then on they feared to ask him anything.
					פרק צ״ו		Chapter 23
23:1	1 Sedan sade Jesus till folket och till sina lärjungar:	1 Then spake Jesus to the multitude, and to his disciples,	1 τοτε ο ιησους ελαλησεν τοις οχλοις και τοις μαθηταις αυτου	1 הידין ישׂוע מלל עם כנשׂא ועם תלמידוהי	אז דבר יש״ו אל העם ואל תלמידיו		1 Then Jesus spoke to the people and to his disciples
23:2	2 "På Moses stol sitter de skriftlärda och fariseerna.	2 Saying, The scribes and the Pharisees sit in Moses' seat:	2 λεγων επι της μωσεως καθεδρας εκαθισαν οι γραμματεις και οι φαρισαιοι	2 ואמר להון על כורסיא דמושׂא יתבו ספרא ופרישׂא	לאמר על כסא משה ישבו הפירושים והחכמים.		2 saying: Upon the seat of Moses the Pharisees and the sages sit.
23:3	3 Allt vad de lär er skall ni därför göra och hålla, men efter deras gärningar skall ni inte handla. Ty de talar men handlar inte.	3 All therefore whatsoever they bid you observe, that observe and do; but do not ye after their works: for they say, and do not.	3 παντα ουν οσα αν ειπωσιν υμιν τηρειν τηρειτε και ποιειτε κατα δε τα εργα αυτων μη ποιειτε λεγουσιν γαρ και ου ποιουσιν	3 כל מדם הכיל דנאמרון לכון דתטרון טרו ועבדו איך עבדיהון דין לא תעבדון אמרין גיר ולא עבדין	ועתה כל אשר יאמר לכם שמרו ועשו ובתקנותיהם ומעשיהם אל תעשו שהם אומרים והם אינם עושים.	[709]	3 Now all which (they) say to you keep and do; but (according to) their ordinances and deeds do not do because they say and do not.
23:4	4 De binder ihop tunga bördor och lägger dem på människornas axlar, men själva vill de inte ens med sitt finger flytta på dem.	4 For they bind heavy burdens and grievous to be borne, and lay them on men's shoulders; but they themselves will not move them with one of their fingers.	4 δεσμευουσιν γαρ φορτια βαρεα και δυσβαστακτα και επιτιθεασιν επι τους ωμους των ανθρωπων τω δε δακτυλω αυτων ου θελουσιν κινησαι αυτα	4 ואסרין מובלא יקירתא וסימין על כתפתא דבני אנשׂא הנון דין בצבעהון לא צבין דנקרבון להין	ודורשים ונותנים משאות גדולות לא יוכלו לסובלם והם אפי׳ באצבעם אינם רוצים לנוע.	[710]	4 They demand and set forth great burdens [which] (the shoulders of men) are not able to bear; but they themselves even with their finger are unwilling to move.
23:5	5 Och alla sina gärningar gör de för att människor skall se dem. De gör sina böneremmar breda och sina hörntofsar stora.	5 But all their works they do for to be seen of men: they make broad their phylacteries, and enlarge the borders of their garments,	5 παντα δε τα εργα αυτων ποιουσιν προς το θεαθηναι τοις ανθρωποις πλατυνουσιν δε τα φυλακτηρια αυτων και μεγαλυνουσιν τα κρασπεδα των ιματιων αυτων	5 וכלהון עבדיהון עבדין דנתחזון לבני אנשׂא מפתין גיר תפליהון ומורכין תכלתא דמרטוטיהון	וכל מעשיהם עושים למראה עינים ולובשים מלבושים יקרים וציציות נקראים פיב״ליאוס גדולים	[711]	5 All their actions they do for the sake of appearances: they wear expensive garments and large tassels, called phiblios;
23:6	6 De älskar hedersplatsen vid festmåltiderna och de främsta platserna i synagogorna,	6 And love the uppermost rooms at feasts, and the chief seats in the synagogues,	6 φιλουσιν τε την πρωτοκλισιαν εν τοις δειπνοις και τας πρωτοκαθεδριας εν ταις συναγωγαις	6 ורחמין רשׂ סמכא בחשׂמיתא ורשׂ מותבא בכנושׂתא	אהבים להיות מסובים ראשונה בבתי משתאות ולהיות מושבם בבתי כנסיות בראשונה	[712]	6 they love to recline first in the banquet halls, to be (seated) first at the synagogues,
23:7	7 och de vill gärna att folk hälsar på dem på torgen och kallar dem rabbi.	7 And greetings in the markets, and to be called of men, Rabbi, Rabbi.	7 και τους ασπασμους εν ταις αγοραις και καλεισθαι υπο των ανθρωπων ραββι ραββι	7 ושׂלמא בשׂוקא ודנהוון מתקרין מן אנשׂא רבי	ולהשתחוות להם בחוצות ולקוראם רבנים.	[713]	7 to prostrate themselves in the streets, and to be called Rabbi.
23:8	8 Men låt ingen kalla er rabbi, ty en är er Mästare, och ni är alla bröder.	8 But be not ye called Rabbi: for one is your Master, even Christ; and all ye are brethren.	8 υμεις δε μη κληθητε ραββι εις γαρ εστιν υμων ο καθηγητης ο χριστος παντες δε υμεις αδελφοι εστε	8 אנתון דין לא תתקרון רבי חד הו גיר רבכון אנתון דין כלכון אחא אנתון	ואתם אל תרצו להיות נקראים רבנים. אחד הוא רבכם וכולכם אחים.	[714]	8 But as for you, do not desire to be called Rabbi. One is your Rabbi and all of you are brothers.
23:9	9 Ni skall inte heller kalla någon på jorden er fader, ty en är er Fader, han som är i himlen.	9 And call no man your father upon the earth: for one is your Father, which is in heaven.	9 και πατερα μη καλεσητε υμων επι της γης εις γαρ εστιν ο πατηρ υμων ο εν τοις ουρανοις	9 ואבא לא תקרון לכון בארעא חד הו גיר אבוכון דבשׂמיא	ואב אל תקראו לאדם על הארץ. אחד הוא אביכם שבשמים.	[715]	9 Call no man upon the earth father. One is your father who is in heaven.
23:10	10 Ni skall inte låta någon kalla er lärare, ty en är er lärare, Kristus.	10 Neither be ye called masters: for one is your Master, even Christ.	10 μηδε κληθητε καθηγηται εις γαρ υμων εστιν ο καθηγητης ο χριστος	10 ולא תתקרון מדברנא מטל דחד הו מדברנכון משׂיחא	ואל תקראו רבנים שרבכם אחד הוא המשיח.	[716]	10 Do not be called Rabbi, because one is your Rabbi, the Messiah.
23:11	11 Den som är störst bland er skall vara de andras tjänare.	11 But he that is greatest among you shall be your servant.	11 ο δε μειζων υμων εσται υμων διακονος	11 הו דין דרב בכון נהוא לכון משׂמשׂנא	הגדול ביניכם יהיה משרת אתכם.		11 The greatest among you will serve you.
23:12	12 Var och en som upphöjer sig skall bli förödmjukad, och var och en som ödmjukar sig skall bli upphöjd.	12 And whosoever shall exalt himself shall be abased; and he that shall humble himself shall be exalted.	12 οστις δε υψωσει εαυτον ταπεινωθησεται και οστις ταπεινωσει εαυτον υψωθησεται	12 מן גיר דנרים נפשׂה נתמכך ומן דנמך נפשׂה נתתרים	ואשר יתרומם ישח ואשר ישח ירום.	[717]	12 He who exalts himself will be humbled; he who is humbled will be exalted.
					פרק צ״ז
23:13	13 Ve er, skriftlärda och fariseer, ni hycklare! Ni stänger himmelriket för människor. Själva kommer ni inte in, och dem som försöker komma dit hindrar ni att komma in.	13 But woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye shut up the kingdom of heaven against men: for ye neither go in yourselves, neither suffer ye them that are entering to go in.	13 ουαι δε υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι κατεσθιετε τας οικιας των χηρων και προφασει μακρα προσευχομενοι δια τουτο ληψεσθε περισσοτερον κριμα	13 וי לכון ספרא ופרישׂא נסבי באפא דאכלין אנתון בתא דארמלתא בעלתא דמורכין אנתון צלותכון מטל הנא תקבלון דינא יתירא	אוי לכם הפרושים והחכמים חנפים מלכות שמים בפני בני אדם והרוצים לבא אינכם עוזבים אותם לבא.	[718]	13 Woe to you Pharisees and sages, hypocrites (because you close up) the kingdom of heaven before men; (you yourselves do not enter) and those who wish to enter you do not permit to enter.
23:14		14 Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye devour widows' houses, and for a pretence make long prayer: therefore ye shall receive the greater damnation.	14 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι κλειετε την βασιλειαν των ουρανων εμπροσθεν των ανθρωπων υμεις γαρ ουκ εισερχεσθε ουδε τους εισερχομενους αφιετε εισελθειν	14 וי לכון ספרא ופרישׂא נסבי באפא דאחידין אנתון מלכותא דשׂמיא קדם בני אנשׂא אנתון גיר לא עאלין אנתון ולאילין דעאלין לא שׂבקין אנתון למעל	אוי לכם הפרושים והחכמים חנפים שאתם אוכלים וחולקים נכסי הנשים האלמנות בדרש ארוך ובעבור זה תסבלו עונש ארך.	[719]	14 Woe to you Pharisees and sages, hypocrites, because you devour and divide the wealth of certain widows with lengthy exposition; for this you will suffer a long punishment.
23:15	15 Ve er, skriftlärda och fariseer, ni hycklare! Ni far omkring över land och hav för att göra någon till en proselyt, och när han har blivit det, gör ni honom till ett Gehennas barn, dubbelt värre än ni själva.	15 Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye compass sea and land to make one proselyte, and when he is made, ye make him twofold more the child of hell than yourselves.	15 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι περιαγετε την θαλασσαν και την ξηραν ποιησαι ενα προσηλυτον και οταν γενηται ποιειτε αυτον υιον γεεννης διπλοτερον υμων	15 וי לכון ספרא ופרישׂא נסבי באפא דמתכרכין אנתון ימא ויבשׂא דתעבדון חד גיורא ומא דהוא עבדין אנתון לה ברה דגהנא אעפא עליכון	סובבים הים והיבשה לקשור לב איש אחד באמונתכם וכאשר יהיה נקשר יהיה רע כפלים מקודם	[720]	15 You encompass sea and land to bind the heart of one man to your faith and when he is bound he is doubly worse than before.
23:16	16 Ve er, ni blinda ledare! Ni säger: Om någon svär vid templet, betyder det ingenting. Men om någon svär vid guldet i templet, då är han bunden vid sin ed.	16 Woe unto you, ye blind guides, which say, Whosoever shall swear by the temple, it is nothing; but whosoever shall swear by the gold of the temple, he is a debtor!	16 ουαι υμιν οδηγοι τυφλοι οι λεγοντες ος αν ομοση εν τω ναω ουδεν εστιν ος δ αν ομοση εν τω χρυσω του ναου οφειλει	16 וי לכון נגודא סמיא דאמרין אנתון דמן דימא בהיכלא לא הוא מדם מן דין דימא בדהבא דבהיכלא חאב	אוי לכם מושבי העורים אשר תאמרו שהנשבע בהיכל אינו חייב ואשר ידור באיזה דבר שהוא נקדש לבניין ההיכל חייב לשלם	[721]	16 Woe to you, council of the blind, who say that he who swears by the temple is not obligated, but he who vows by anything which is consecrated to the structure of the temple is obligated to pay,
23:17	17 Ni blinda dårar, vilket är förmer, guldet eller templet som helgar guldet?	17 Ye fools and blind: for whether is greater, the gold, or the temple that sanctifieth the gold?	17 μωροι και τυφλοι τις γαρ μειζων εστιν ο χρυσος η ο ναος ο αγιαζων τον χρυσον	17 סכלא וסמיא מנא גיר רב דהבא או היכלא דהו מקדשׂ לה לדהבא	משוגעים ועורים איזה יותר גדול ההיכל או דבר הנקדש להיכל	[722]	17 —mad and blind men, which is greater, the temple or that which is consecrated to the temple?—
23:18	18 Ni säger också: Om någon svär vid altaret, betyder det ingenting. Men om någon svär vid gåvan på altaret, då är han bunden vid sin ed.	18 And, Whosoever shall swear by the altar, it is nothing; but whosoever sweareth by the gift that is upon it, he is guilty.	18 και ος εαν ομοση εν τω θυσιαστηριω ουδεν εστιν ος δ αν ομοση εν τω δωρω τω επανω αυτου οφειλει	18 ומן דימא במדבחא לא הוא מדם מן דין דימא בקורבנא דלעל מנה חאב	ואשר ישבע במזבח אינו חייב והנשבע שיקריב קרבן חייב לתת.	[723]	18 and whoever swears by the altar is not obligated but he who swears that he will make an offering is obligated to give it.
23:19	19 Ni blinda, vilket är förmer, gåvan eller altaret som helgar gåvan?	19 Ye fools and blind: for whether is greater, the gift, or the altar that sanctifieth the gift?	19 μωροι και τυφλοι τι γαρ μειζον το δωρον η το θυσιαστηριον το αγιαζον το δωρον	19 סכלא ועוירא מנא רב קורבנא או מדבחא דמקדשׂ לקורבנא	איזה יותר הקרבן או המזבח המקדש או הקרבן?	[724]	19 (Woe blind men), which is more, the gift or the altar, the temple or the gift?
23:20	20 Den som därför svär vid altaret, svär både vid det och vid allt som ligger på det.	20 Whoso therefore shall swear by the altar, sweareth by it, and by all things thereon.	20 ο ουν ομοσας εν τω θυσιαστηριω ομνυει εν αυτω και εν πασιν τοις επανω αυτου	20 מן דימא הכיל במדבחא ימא בה ובכל מא דאית לעל מנה	אשר ישבע במזבח נשבע ובכל מה שבתוכו.	[725]	20 He who swears by the altar swears (by it) and by everything which is in it.
23:21	21 Och den som svär vid templet svär både vid det och vid honom som bor där.	21 And whoso shall swear by the temple, sweareth by it, and by him that dwelleth therein.	21 και ο ομοσας εν τω ναω ομνυει εν αυτω και εν τω κατοικουντι αυτον	21 ומן דימא בהיכלא ימא בה ובמן דעמר בה		[726]
23:22	22 Och den som svär vid himlen svär både vid Guds tron och vid honom som sitter på den.	22 And he that shall swear by heaven, sweareth by the throne of God, and by him that sitteth thereon.	22 και ο ομοσας εν τω ουρανω ομνυει εν τω θρονω του θεου και εν τω καθημενω επανω αυτου	22 ומן דימא בשׂמיא ימא בכורסיה דאלהא ובמן דיתב לעל מנה	ואשר ישבע בכסא אלקים נשבע בו וביושב עליו.	[727]	22 He who swears by the throne of God swears by it and by the one who sits upon it.
					פרק צ״ח
23:23	23 Ve er, skriftlärda och fariseer, ni hycklare! Ni ger tionde av mynta, dill och kummin men försummar det som är viktigast i lagen: rätten, barmhärtigheten och troheten. Det ena borde ni göra utan att försumma det andra.	23 Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye pay tithe of mint and anise and cummin, and have omitted the weightier matters of the law, judgment, mercy, and faith: these ought ye to have done, and not to leave the other undone.	23 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι αποδεκατουτε το ηδυοσμον και το ανηθον και το κυμινον και αφηκατε τα βαρυτερα του νομου την κρισιν και τον ελεον και την πιστιν ταυτα εδει ποιησαι κακεινα μη αφιεναι	23 וי לכון ספרא ופרישׂא נסבי באפא דמעסרין אנתון ננעא ושׂבתא וכמונא ושׂבקתון יקירתה דנמוסא דינא וחננא והימנותא הלין דין ולא הוא דתעבדון והלין לא תשׂבקון	אוי להם לחכמים ולפרושים המעשרים הנמנע והשבת והרמון והגחלים ענבים אשר הוא יותר נכבד זהו משפטי התורה והם החסד והאמת והאמונה. אלו המאמרים ראויים לעשות ולא לשכוח אותם.	[728]	23 Woe to them, the sages and Pharisees, who tithe (mint,) dill, and pomegranate, but who commit robbery (and leave undone) that which is weightier, that is, the judgments of the Torah which are: kindness, truth and faithfulness. These are commands worthy of doing; one should not forget them.	23 Woe to them, the sages and Pharisees, who tithe the delicacies, and the Sabbath, and the pomegranate, but who commit robbery (and leave undone) that which is weightier, that is, the judgments of the Torah which are: kindness, truth and faithfulness. These are commands worthy of doing; one should not forget them.	Cf. this link!
23:24	24 Ni blinda ledare! Ni silar mygg och sväljer kameler.	24 Ye blind guides, which strain at a gnat, and swallow a camel.	24 οδηγοι τυφλοι οι διυλιζοντες τον κωνωπα την δε καμηλον καταπινοντες	24 נגודא סמיא דמצללין בקא ובלעין גמלא	זרע מנהיגים העורים מדקדקים בדבר היתוש ובולעים את הגמל.		24 Offspring of blind leaders, who are strict in the matter of the gnat and swallow the camel.
23:25	25 Ve er, skriftlärda och fariseer, ni hycklare! Ni rengör utsidan av bägaren och fatet, men inuti är de fulla av rofferi och omåttlighet.	25 Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye make clean the outside of the cup and of the platter, but within they are full of extortion and excess.	25 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι καθαριζετε το εξωθεν του ποτηριου και της παροψιδος εσωθεν δε γεμουσιν εξ αρπαγης και ακρασιας	25 וי לכון ספרא ופרישׂא נסבי באפא דמדכין אנתון ברה דכסא ודזבורא לגו דין מלין חטופיא ועולא	אוי לכם הפרושים והחכמים שתקנחו הכוסות והקערות מבחוץ ותוכם מלא נבלה וטומאה.	[729]	25 Woe to you Pharisees and sages because you cleanse cups and platters on the outside but inside them is full of wickedness and uncleanness.
23:26	26 Du blinde farisé, gör först insidan av bägaren ren, så blir också utsidan ren.	26 Thou blind Pharisee, cleanse first that which is within the cup and platter, that the outside of them may be clean also.	26 φαρισαιε τυφλε καθαρισον πρωτον το εντος του ποτηριου και της παροψιδος ινα γενηται και το εκτος αυτων καθαρον	26 פרישׂא עוירא דכו לוקדם גוה דכסא ודזבורא דהוא אף ברהון דכא	רחוף נקה תחלה מה שבתוכו להיות טהור אשר מבחוץ.	[730]	26 (Hypocrite), cleanse first that which is inside in order that that which is outside might be pure.
23:27	27 Ve er, skriftlärda och fariseer, ni hycklare! Ni liknar vitkalkade gravar. Utanpå ser de vackra ut, men inuti är de fulla av de dödas ben och allt slags orenhet.	27 Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! for ye are like unto whited sepulchres, which indeed appear beautiful outward, but are within full of dead men's bones, and of all uncleanness.	27 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι παρομοιαζετε ταφοις κεκονιαμενοις οιτινες εξωθεν μεν φαινονται ωραιοι εσωθεν δε γεμουσιν οστεων νεκρων και πασης ακαθαρσιας	27 וי לכון ספרא ופרישׂא נסבי באפא דדמין אנתון לקברא מכלשׂא דמן לבר מתחזין שׂפירא מן לגו דין מלין גרמא דמיתא וכלה טנפותא	אוי לכם החכמים והפרושים החנפים הדומים לקברים המלובנים שידמו מבחוץ יבין לבני אדם ובתוכן מלאות עצמות מתים ומטונפים.	[731]	27 Woe to you sages and Pharisees, hypocrites, who are like whitened sepulchers which appear on the outside to be (beautiful) to men, but on the inside are full of the bones of the dead and the filthy.
23:28	28 Så är det också med er. Utanpå ser ni ut att vara rättfärdiga, men inuti är ni fulla av hyckleri och ondska.	28 Even so ye also outwardly appear righteous unto men, but within ye are full of hypocrisy and iniquity.	28 ουτως και υμεις εξωθεν μεν φαινεσθε τοις ανθρωποις δικαιοι εσωθεν δε μεστοι εστε υποκρισεως και ανομιας	28 הכנא אף אנתון מן לבר מתחזין אנתון לבני אנשׂא איך זדיקא ומן לגו מלין אנתון עולא ומסב באפא	כן תראו אתם מבחוץ צדיקים לבני אדם ובקרבכם מלאות חנפות ורשעות.	[732]	28 Thus you appear on the outside to be righteous to men, but within you are full of hypocrisy and wickedness.
23:29	29 Ve er, skriftlärda och fariseer, ni hycklare! Ni bygger profeternas gravar och pryder de rättfärdigas minnesstenar	29 Woe unto you, scribes and Pharisees, hypocrites! because ye build the tombs of the prophets, and garnish the sepulchres of the righteous,	29 ουαι υμιν γραμματεις και φαρισαιοι υποκριται οτι οικοδομειτε τους ταφους των προφητων και κοσμειτε τα μνημεια των δικαιων	29 וי לכון ספרא ופרישׂא נסבי באפא דבנין אנתון קברא דנביא ומצבתין אנתון בית קבורא דזדיקא	אוי להם החנפים והפרושים והחכמים שתבנו קברי הנביאים ותכבדו צאני הצדיקים.	[733]	29 Woe (to you), hypocrites, Pharisees, and sages because you build the tombs of the prophets and glorify the (monuments) of the righteous.
23:30	30 och säger: Om vi hade levt på våra fäders tid, skulle vi inte ha varit med om att utgjuta profeternas blod.	30 And say, If we had been in the days of our fathers, we would not have been partakers with them in the blood of the prophets.	30 και λεγετε ει ημεν εν ταις ημεραις των πατερων ημων ουκ αν ημεν κοινωνοι αυτων εν τω αιματι των προφητων	30 ואמרין אנתון דאלו הוין ביומי אבהין לא הוין הוין להון שׂותפא בדמא דנביא	ותאמרו אם היינו בימי אבותינו לא היינו מניחים בימי הנביאים.	[734]	30 You say: If we had been in the days of our fathers we would not have permitted [them] (to put) the prophets (to death).
23:31	31 Därmed vittnar ni om er själva, att ni är söner till dem som mördade profeterna.	31 Wherefore ye be witnesses unto yourselves, that ye are the children of them which killed the prophets.	31 ωστε μαρτυρειτε εαυτοις οτι υιοι εστε των φονευσαντων τους προφητας	31 מדין מסהדין אנתון על נפשׂכון דבניא אנתון דהנון דקטלו לנביא	בזאת אתם מעידים על עצמכם שבנים אתם לאשר הרגו הנביאים		31 In this you bear witness against yourselves that you are sons of those who killed the prophets.
23:32	32 Fyll då också ni era fäders mått!	32 Fill ye up then the measure of your fathers.	32 και υμεις πληρωσατε το μετρον των πατερων υμων	32 ואף אנתון מלו משׂוחתא דאבהיכון	ואתם נוהגים כמעשה אבותיכם.		32 You behave according to the deeds of your fathers.
23:33	33 Ni ormar, ni huggormsyngel, hur skall ni kunna undgå att dömas till Gehenna?	33 Ye serpents, ye generation of vipers, how can ye escape the damnation of hell?	33 οφεις γεννηματα εχιδνων πως φυγητε απο της κρισεως της γεεννης	33 חוותא ילדא דאכדנא איכנא תערקון מן דינא דגהנא	נחשים זרע צפעונים איך תנוסו מדין גיהנם אם לא תשובו בתשובה.		33 Serpents, seed of vipers, how will you escape the judgment of Gehenna if you do not turn in repentance?
					פרק צ״ט
23:34	34 Därför sänder jag till er profeter, visa män och skriftlärda. Somliga av dem skall ni döda och korsfästa, andra skall ni gissla i era synagogor och förfölja från stad till stad.	34 Wherefore, behold, I send unto you prophets, and wise men, and scribes: and some of them ye shall kill and crucify; and some of them shall ye scourge in your synagogues, and persecute them from city to city:	34 δια τουτο ιδου εγω αποστελλω προς υμας προφητας και σοφους και γραμματεις και εξ αυτων αποκτενειτε και σταυρωσετε και εξ αυτων μαστιγωσετε εν ταις συναγωγαις υμων και διωξετε απο πολεως εις πολιν	34 מטל הנא הא אנא משׂדר אנא לותכון נביא וחכימא וספרא מנהון קטלין אנתון וזקפין אנתון ומנהון מנגדין אנתון בכנושׂתכון ותרדפון אנון מן מדינא למדינא	בעת ההיא אמר יש״ו לחבורות היהודים לזאת הנני שולח לכם נביאים וחכמים וסופרים. ומהם תהרגו ומהם תכאיבו בבתי כנסיותכם ותרדפוני מעיר אל עיר.	[735]	34 At that time Jesus said to the crowds of Jews: Therefore, behold I am sending to you prophets, sages, and scribes. Some of them you will kill, some of them you will afflict in your synagogues and you will pursue (them) from city to city,
23:35	35 Så kommer över er allt rättfärdigt blod som är utgjutet på jorden, från den rättfärdige Abels blod till Sakarias, Barakias sons, blod, honom som ni mördade mellan templet och altaret.	35 That upon you may come all the righteous blood shed upon the earth, from the blood of righteous Abel unto the blood of Zacharias son of Barachias, whom ye slew between the temple and the altar.	35 οπως ελθη εφ υμας παν αιμα δικαιον εκχυνομενον επι της γης απο του αιματος αβελ του δικαιου εως του αιματος ζαχαριου υιου βαραχιου ον εφονευσατε μεταξυ του ναου και του θυσιαστηριου	35 איכנא דנאתא עליכון כלה דמא דזדיקא דאתאשׂד על ארעא מן דמה דהביל זדיקא ועדמא לדמה דזכריא בר ברכיא הו דקטלתון ביני היכלא למדבחא	עליכם דם כל צדיק הנשפך על הארץ מדם הבל הצדיק עד דם צכריה בן ברכיה אשר הרגתם בין ההיכל ולמזבח.	[736]	35 (in order to place) upon you the blood of every righteous one which has been poured out upon the earth, from the blood of Abel the righteous unto the blood of Zechariah the Son of Barachiah whom you killed between the temple and the altar.
23:36	36 Amen säger jag er: Allt detta skall komma över det här släktet.	36 Verily I say unto you, All these things shall come upon this generation.	36 αμην λεγω υμιν ηξει ταυτα παντα επι την γενεαν ταυτην	36 אמין אמר אנא לכון דנאתין הלין כלהין על שׂרבתא הדא	באמת אני אומר לכם שיבואו כל אלה על הדור הזה		36 Truly I say to you that all these things will come upon this generation,
23:37	37 Jerusalem, Jerusalem, du som mördar profeterna och stenar dem som är sända till dig. Hur ofta har jag inte velat samla dina barn, så som hönan samlar sina kycklingar under vingarna, men ni ville inte.	37 O Jerusalem, Jerusalem, thou that killest the prophets, and stonest them which are sent unto thee, how often would I have gathered thy children together, even as a hen gathereth her chickens under her wings, and ye would not!	37 ιερουσαλημ ιερουσαλημ η αποκτεινουσα τους προφητας και λιθοβολουσα τους απεσταλμενους προς αυτην ποσακις ηθελησα επισυναγαγειν τα τεκνα σου ον τροπον επισυναγει ορνις τα νοσσια εαυτης υπο τας πτερυγας και ουκ ηθελησατε	37 אורשׂלם אורשׂלם קטלת נביא ורגמת לאילין דשׂליחין לותה כמא זבנין צבית דאכנשׂ בניכי איך דכנשׂא תרנגולתא פרוגיה תחית גפיה ולא צביתון	ועל ירושלים ההורגת הנביאים ומסלקת השלוחים כמה פעמים רציתי לאסוף בניך כאשר תאסוף התרנגולת אפרוחיה תחת כנפיה ולא רצית.	[737]	37 and upon Jerusalem who kills the prophets and removes those who are sent. How many times I wished to gather your children as a hen gathers her chicks under her wings and you would not.
23:38	38 Se, ert hus kommer att stå öde.	38 Behold, your house is left unto you desolate.	38 ιδου αφιεται υμιν ο οικος υμων ερημος	38 הא משׂתבק לכון ביתכון חרבא	לכן אתם תעזבו בתיכם חרבות.		38 Therefore you will leave your houses desolate.
23:39	39 Ty jag säger er: Härefter skall ni inte se mig, förrän ni säger: Välsignad är han som kommer i Herrens namn."	39 For I say unto you, Ye shall not see me henceforth, till ye shall say, Blessed is he that cometh in the name of the Lord.	39 λεγω γαρ υμιν ου μη με ιδητε απ αρτι εως αν ειπητε ευλογημενος ο ερχομενος εν ονοματι κυριου	39 אמרנא לכון גיר דלא תחזונני מן השׂא עדמא דתאמרון בריך הו דאתא בשׂמה דמריא	באמת אני אומר לכם לא תראוני מכאן ואילך עד שתאמרו ברוך מושיענו.		39 Truly I say to you, you will not see me henceforth until you will say: Blessed is our savior.
					פרק ק׳		Chapter 24
24:1	1 När Jesus lämnade templet och var på väg ut, kom hans lärjungar fram och visade honom på tempelbyggnaderna.	1 And Jesus went out, and departed from the temple: and his disciples came to him for to shew him the buildings of the temple.	1 και εξελθων ο ιησους επορευετο απο του ιερου και προσηλθον οι μαθηται αυτου επιδειξαι αυτω τας οικοδομας του ιερου	1 ונפק ישׂוע מן היכלא למאזל וקרבו תלמידוהי מחוין הוו לה בנינה דהיכלא	ויהי כאשר יצא יש״ו מן המקדש וכשהיה הולך נגשו תלמידיו להראותו בניני המקדש.	[738]	1 It came to pass when Jesus went out from the temple, as he was going, his disciples drew near to show him the buildings of the temple.
24:2	2 Men han sade till dem: "Ni ser allt detta. Amen säger jag er: Här skall inte lämnas sten på sten. Allt skall brytas ner."	2 And Jesus said unto them, See ye not all these things? verily I say unto you, There shall not be left here one stone upon another, that shall not be thrown down.	2 ο δε ιησους ειπεν αυτοις ου βλεπετε παντα ταυτα αμην λεγω υμιν ου μη αφεθη ωδε λιθος επι λιθον ος ου μη καταλυθησεται	2 הו דין אמר להון לא הא חזין אנתון הלין כלהין אמין אמר אנא לכון דלא תשׂתבק הרכא כאף על כאף דלא תסתתר	ויאמר תראו כל אלה אמן אני אומר לכם שהכל יהרס ולא ישאר שם אבן על אבן.	[739]	2 He said: You see all these; truly I say to you that all will be destroyed and there will not be left there one stone upon another.
24:3	3 När Jesus sedan satt på Oljeberget och lärjungarna var ensamma med honom, gick de fram till honom och frågade: "Säg oss: När skall detta ske, och vad blir tecknet på din återkomst och den här tidsålderns slut?"	3 And as he sat upon the mount of Olives, the disciples came unto him privately, saying, Tell us, when shall these things be? and what shall be the sign of thy coming, and of the end of the world?	3 καθημενου δε αυτου επι του ορους των ελαιων προσηλθον αυτω οι μαθηται κατ ιδιαν λεγοντες ειπε ημιν ποτε ταυτα εσται και τι το σημειον της σης παρουσιας και της συντελειας του αιωνος	3 וכד יתב ישׂוע על טורא דזיתא קרבו תלמידוהי ואמרין ביניהון ולה אמר לן אמתי הלין נהוין ומנא הי אתא דמאתיתך ודשׂולמה דעלמא	ובשבתו על הר הזתים נגד בית המקדש שאלו לו פיט״רוש ויחנן ואנדריאה בסתר מתי יהיה כל אלה ומה האות שיהיה כשיהיו כל אלה הענינים או כשיתחילו ומתי יהיה תכלית העולם וביאתך.	[740]	3 As he sat on the Mount of Olives opposite the temple, Peter, John and Andrew asked him secretly: When will all these things be and what will be the sign when all these matters will take place, or when will they begin and when will be the end of the world and your coming?	As on his Sabbath on the Mount of Olives opposite the temple, Peter, John and Andrew asked him secretly: When…
24:4	4 Jesus svarade dem: "Se till att ingen bedrar er.	4 And Jesus answered and said unto them, Take heed that no man deceive you.	4 και αποκριθεις ο ιησους ειπεν αυτοις βλεπετε μη τις υμας πλανηση	4 ענא ישׂוע ואמר להון אזדהרו לא אנשׂ נטעיכון	ויען להם יש״ו השמרו פן יתעה אתכם איש	[741]	4 Jesus answered them: beware lest anyone should lead you astray,
24:5	5 Ty många skall komma i mitt namn och säga: Jag är Messias, och de skall leda många vilse.	5 For many shall come in my name, saying, I am Christ; and shall deceive many.	5 πολλοι γαρ ελευσονται επι τω ονοματι μου λεγοντες εγω ειμι ο χριστος και πολλους πλανησουσιν	5 סגיאא גיר נאתון בשׂמי ונאמרון דאנא אנא משׂיחא וסגיאא נטעון	שרבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח ויתעו אתכם.	[742]	5 because many will come in my name saying: I am the Messiah, and they will lead you astray.
24:6	6 Ni kommer att höra stridslarm och rykten om krig. Se då till att ni inte blir skrämda. Ty detta måste hända, men därmed har slutet ännu inte kommit.	6 And ye shall hear of wars and rumours of wars: see that ye be not troubled: for all these things must come to pass, but the end is not yet.	6 μελλησετε δε ακουειν πολεμους και ακοας πολεμων ορατε μη θροεισθε δει γαρ παντα γενεσθαι αλλ ουπω εστιν το τελος	6 עתידין אנתון דין למשׂמע קארסא ושׂמעא דקרבא חזו לא תתדודון ולא גיר דכלהין נהוין אלא לא עדכיל שׂולמא	ואתם כאשר תשמעו המלחמות וחברת הצבאות השמרו פן תהבלו שכל זה עתיד לבא אבל עדין אין התכלית.	[743]	6 As for you, when you hear of wars and a company of hosts, beware lest you become foolish, because all of this will occur, but the end will not be yet.
24:7	7 Folk skall resa sig mot folk och rike mot rike, och det skall bli hungersnöd och jordbävningar på den ena platsen efter den andra.	7 For nation shall rise against nation, and kingdom against kingdom: and there shall be famines, and pestilences, and earthquakes, in divers places.	7 εγερθησεται γαρ εθνος επι εθνος και βασιλεια επι βασιλειαν και εσονται λιμοι και λοιμοι και σεισμοι κατα τοπους	7 נקום גיר עמא על עמא ומלכותא על מלכותא ונהוון כפנא ומותנא וזועא בדוכא דוכא	ויקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה ויהיו מהומות רבות ורעב כבד ורעש במקומות.		7 Nation will rise up against nation and kingdom against kingdom; there will be great tumults, grievous famine, and earthquake in [various] places.
24:8	8 Men allt detta är bara början på 'födslovåndorna'.	8 All these are the beginning of sorrows.	8 παντα δε ταυτα αρχη ωδινων	8 הלין דין כלהין רשׂא אנין דחבלא	כל אלה תחלת המכאובות.	[744]	8 All of these are the beginning of suffering.
24:9	9 Då skall man utlämna er till att misshandlas och dödas, och ni kommer att bli hatade av alla folk för mitt namns skull.	9 Then shall they deliver you up to be afflicted, and shall kill you: and ye shall be hated of all nations for my name's sake.	9 τοτε παραδωσουσιν υμας εις θλιψιν και αποκτενουσιν υμας και εσεσθε μισουμενοι υπο παντων των εθνων δια το ονομα μου	9 הידין נשׂלמונכון לאולצנא ונקטלונכון ותהוון סניאין מן כלהון עממא מטל שׂמי	אז יאסרו אתכם לצרות ויהרגו אתכם ותהיו לחרפה לכל העמים על שמי.	[745]	9 Then they will bind you over for tribulation and will kill you, and you will become a reproach to all the nations for my name.
24:10	10 Och då skall många komma på fall, och de skall förråda varandra och hata varandra.	10 And then shall many be offended, and shall betray one another, and shall hate one another.	10 και τοτε σκανδαλισθησονται πολλοι και αλληλους παραδωσουσιν και μισησουσιν αλληλους	10 הידין נתכשׂלון סגיאא ונסנון חד לחד ונשׂלמון חד לחד	ואז ירגזו רבים ויבגדו הם בהם ויתקצפו ביניהם.	[746]	10 Then many will be perturbed, deal treacherously with each other, and be enraged among themselves.
24:11	11 Många falska profeter skall träda fram och bedra många.	11 And many false prophets shall rise, and shall deceive many.	11 και πολλοι ψευδοπροφηται εγερθησονται και πλανησουσιν πολλους	11 וסגיאא נביא דגלא נקומון ונטעון לסגיאא	ויקומו נביאי השקר ויטעו את הרבים.	[747]	11 False prophets will arise and lead many astray.
24:12	12 Och eftersom laglösheten tilltar, kommer kärleken att svalna hos de flesta.	12 And because iniquity shall abound, the love of many shall wax cold.	12 και δια το πληθυνθηναι την ανομιαν ψυγησεται η αγαπη των πολλων	12 ומטל סגיאות עולא נפוג חובא דסגיאא	וכאשר תרבה הרשעות תפוג אהבת רבים.		12 When wickedness multiplies, the love of many will grow faint.
24:13	13 Men den som håller ut intill slutet skall bli frälst.	13 But he that shall endure unto the end, the same shall be saved.	13 ο δε υπομεινας εις τελος ουτος σωθησεται	13 מן דנסיבר דין עדמא לחרתא הו נחא	ואשר יחכה עד התכלית יושע.		13 Whoever waits until the end will be saved.
24:14	14 Och detta evangelium om riket skall predikas i hela världen till ett vittnesbörd för alla folk, och sedan skall slutet komma.	14 And this gospel of the kingdom shall be preached in all the world for a witness unto all nations; and then shall the end come.	14 και κηρυχθησεται τουτο το ευαγγελιον της βασιλειας εν ολη τη οικουμενη εις μαρτυριον πασιν τοις εθνεσιν και τοτε ηξει το τελος	14 ותתכרז הדא סברתא דמלכותא בכלה עלמא לסהדותא דכלהון עממא והידין נאתא שׂולמא	ותדרש בשורה לעז אוו״נגילי זאת בכל הארץ לעדות עלי על כל הגוים ואז תבא התכלית.	[748]	14 And this gospel, that is, evungili, will be preached in all the earth for a witness concerning me to all the nations and then the end will come.
24:15	15 När ni då ser 'förödelsens styggelse', som profeten Daniel talar om, stå på helig plats - den som läser detta bör noga lägga märke till det -	15 When ye therefore shall see the abomination of desolation, spoken of by Daniel the prophet, stand in the holy place, (whoso readeth, let him understand:)	15 οταν ουν ιδητε το βδελυγμα της ερημωσεως το ρηθεν δια δανιηλ του προφητου εστως εν τοπω αγιω ο αναγινωσκων νοειτω	15 מא דין דחזיתון אתא טנפתא דחורבא דאתאמר בדניאיל נביא דקימא בדוכתא קדישׂתא הו דקרא נסתכל	זה אנטיק״ריסטוש וזהו שקוץ שומם האמור על פי דניאל עומד במקום קדוש והקורא יבין.	[749]	15 This is the Anti-Christ and this is the abomination which desolates which was spoken of by Daniel [as] standing in the holy place. Let the one who reads understand.
24:16	16 då måste de som är i Judeen fly bort till bergen.	16 Then let them which be in Judaea flee into the mountains:	16 τοτε οι εν τη ιουδαια φευγετωσαν επι τα ορη	16 הידין אילין דביהוד אנון נערקון לטורא	אז אשר ביודא ינוסו להרים.	[750]	16 Then those who are in Juda, let them flee to the mountains.
24:17	17 Den som är på taket skall inte gå ner för att ta med sig det som finns i huset,	17 Let him which is on the housetop not come down to take any thing out of his house:	17 ο επι του δωματος μη καταβαινετω αραι τι εκ της οικιας αυτου	17 והו דבאגרא הו לא נחות למסב דבביתה	ואשר על הבית לא ירד לקרות שום דבר מביתו.	[751]	17 He who is upon the house, let him not come down (to take) anything out of his house.
24:18	18 och den som är på åkern skall inte vända tillbaka för att hämta sin mantel.	18 Neither let him which is in the field return back to take his clothes.	18 και ο εν τω αγρω μη επιστρεψατω οπισω αραι τα ιματια αυτου	18 ואינא דבחקלא הו לא נתהפך לבסתרה למסב לבשׂה	ואשר בשדה לא ישוב לקחת כתנתו.		18 He who is in the field, let him not turn back to take his garment.
24:19	19 Ve dem som väntar barn eller ammar i de dagarna!	19 And woe unto them that are with child, and to them that give suck in those days!	19 ουαι δε ταις εν γαστρι εχουσαις και ταις θηλαζουσαις εν εκειναις ταις ημεραις	19 וי דין לבטנתא ולאילין דמינקן בהנון יומתא	הוי להרות ולמניקות בימים ההם.	[752]	19 Woe to those who are pregnant and to those who nurse children in those days.
24:20	20 Be att ni inte måste fly under vintern eller på sabbaten.	20 But pray ye that your flight be not in the winter, neither on the sabbath day:	20 προσευχεσθε δε ινα μη γενηται η φυγη υμων χειμωνος μηδε εν σαββατω	20 צלו דין דלא נהוא ערוקיכון בסתוא ולא בשׂבתא	התפללו לאל שלא תהיה מנוסתכם בסתו ובשבת.	[753]	20 Pray to God that your flight will not be (on the Sabbath day).	Pray to God that your flight will not be (on the Day of the Sabbath)	The term “the Day of the Sabbath,” as used with the NT, is preferentially used in refernence to the 1^st, 2^nd, and 8^th of 8 Seventh Day Sabbaths within the Reckoning of Omer towards the Seventh Day Pentecost! More…
24:21	21 Ty då skall det bli en så stor nöd att något liknande inte förekommit sedan världens begynnelse och aldrig mer skall förekomma.	21 For then shall be great tribulation, such as was not since the beginning of the world to this time, no, nor ever shall be.	21 εσται γαρ τοτε θλιψις μεγαλη οια ου γεγονεν απ αρχης κοσμου εως του νυν ουδ ου μη γενηται	21 נהוא גיר הידין אולצנא רבא אינא דלא הוא מן רשׂיתה דעלמא ועדמא להשׂא ולא נהוא	שאז תהיה צרה גדולה אשר לא נהיתה מבראת העולם עד עתה וכמוה לא תהיה.	[754]	21 Because then there will be great distress which has not been from the creation of the world unto now and as will not be.
24:22	22 Och om inte den tiden förkortades, skulle ingen människa bli frälst. Men för de utvaldas skull kommer den tiden att förkortas.	22 And except those days should be shortened, there should no flesh be saved: but for the elect's sake those days shall be shortened.	22 και ει μη εκολοβωθησαν αι ημεραι εκειναι ουκ αν εσωθη πασα σαρξ δια δε τους εκλεκτους κολοβωθησονται αι ημεραι εκειναι	22 ואלו לא אתכריו יומתא הנון לא חיא הוא כל בסר מטל גביא דין נתכרון יומתא הנון	ולולי היות הימים ההם מעטים לא יושיע כל בשר רק בעבור הנבחרים ימעטו הימים ההם.	[755]	22 Except those days were few, no flesh would be saved; but for the sake of the chosen those days will be few.
24:23	23 Om någon då säger till er: Se här är Messias, eller: Där är han, så tro det inte.	23 Then if any man shall say unto you, Lo, here is Christ, or there; believe it not.	23 τοτε εαν τις υμιν ειπη ιδου ωδε ο χριστος η ωδε μη πιστευσητε	23 הידין אן אנשׂ נאמר לכון הא הרכא הו משׂיחא או הרכא לא תהימנון	ובאותו הזמן אם יאמר איש לכם הנה המשיח או לשם לא תאמינו.	[756]	23 At that time, if one should say to you: Behold the Messiah is (here) or there do not believe it.
24:24	24 Ty falska messiasgestalter och falska profeter skall träda fram och göra stora tecken och under för att om möjligt bedra även de utvalda.	24 For there shall arise false Christs, and false prophets, and shall shew great signs and wonders; insomuch that, if it were possible, they shall deceive the very elect.	24 εγερθησονται γαρ ψευδοχριστοι και ψευδοπροφηται και δωσουσιν σημεια μεγαλα και τερατα ωστε πλανησαι ει δυνατον και τους εκλεκτους	24 נקומון גיר משׂיחא דגלא ונביא דכדבותא ונתלון אתותא רורבתא איך דנטעון אן משׂכחא אף לגביא	שיקומו משיחי שקרים ונבאי השקר ויתנו אותות ומופתים גדולים בענין שאם יוכל להיות יבאו בטעות את הנבחרים.	[757]	24 Because false messiahs and false prophets will arise and they will give signs and great wonders so that if it can be they will come to lead the chosen astray.
24:25	25 Jag har nu sagt er detta i förväg.	25 Behold, I have told you before.	25 ιδου προειρηκα υμιν	25 הא קדמת אמרת לכון	26 ואם יאמרו לכם הנו במדבר אל תצאו והנו בחדרים אל תאמינו.	[758]	26 (Then) if they should say to you: Behold he is in the wilderness, do not go out, and: Behold he is in the chambers, do not believe it.
24:26	26 Om de alltså säger till er: Han är i öknen, så gå inte dit, eller: Han är i de inre rummen, så tro det inte.	26 Wherefore if they shall say unto you, Behold, he is in the desert; go not forth: behold, he is in the secret chambers; believe it not.	26 εαν ουν ειπωσιν υμιν ιδου εν τη ερημω εστιν μη εξελθητε ιδου εν τοις ταμειοις μη πιστευσητε	26 אן הכיל נאמרון לכון הא בחורבא הו לא תפקון או דהא בתונא הו לא תהימנון	25 הנני אומרו לכם קודם היותו.	[759]	25 Behold I tell you before it happens.
					פרק ק״א
24:27	27 Ty liksom blixten går ut från öster och syns ända borta i väster, så skall Människosonens ankomst vara.	27 For as the lightning cometh out of the east, and shineth even unto the west; so shall also the coming of the Son of man be.	27 ωσπερ γαρ η αστραπη εξερχεται απο ανατολων και φαινεται εως δυσμων ουτως εσται και η παρουσια του υιου του ανθρωπου	27 איכנא גיר דברקא נפק מן מדנחא ומתחזא עדמא למערבא הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשׂא	עוד אמר להם יש״ו לתלמידיו כמו שהברק יוצא במזרח ונראה במערב כן תהיה ביאתו שלבן האדם.	[760]	27 Again Jesus said to his disciples: As the lightning comes from the east and is seen in the west, so will be the coming of the Son of Man.
24:28	28 Där den döda kroppen är samlas gamarna.	28 For wheresoever the carcase is, there will the eagles be gathered together.	28 οπου γαρ εαν η το πτωμα εκει συναχθησονται οι αετοι	28 איכא דאן נהוא פגרא תמן נתכנשׂון נשׂרא	באיזה מקום שיהיה הגויה שם יתחברו הנשרים.	[761]	28 Wherever the body is, there will be gathered the vultures.
24:29	29 Strax efter de dagarnas nöd skall solen förmörkas och månen inte ge sitt sken. Stjärnorna skall falla från himlen, och himlens krafter skall skakas.	29 Immediately after the tribulation of those days shall the sun be darkened, and the moon shall not give her light, and the stars shall fall from heaven, and the powers of the heavens shall be shaken:	29 ευθεως δε μετα την θλιψιν των ημερων εκεινων ο ηλιος σκοτισθησεται και η σεληνη ου δωσει το φεγγος αυτης και οι αστερες πεσουνται απο του ουρανου και αι δυναμεις των ουρανων σαλευθησονται	29 מחדא דין בתר אולצנא דיומתא הנון שׂמשׂא נחשׂך וסהרא לא נחוא נוהרה וכוכבא נפלון מן שׂמיא וחילא דשׂמיא נתתזיעון	ובאותה שעה אחרי הימים ההם יחשך השמש והירח לא יגיה אורו והככבים יפלו מהשמים וחיל השמים יתנודד.	[762]	29 At that time, after (the tribulation of) those days, the sun will grow dark, the moon will not give forth its light, the stars will fall from heaven, and the host of heaven will be shaken.
24:30	30 Då skall Människosonens tecken synas på himlen, och jordens alla folk skall jämra sig, när de ser Människosonen komma på himlens moln med stor makt och härlighet.	30 And then shall appear the sign of the Son of man in heaven: and then shall all the tribes of the earth mourn, and they shall see the Son of man coming in the clouds of heaven with power and great glory.	30 και τοτε φανησεται το σημειον του υιου του ανθρωπου εν τω ουρανω και τοτε κοψονται πασαι αι φυλαι της γης και οψονται τον υιον του ανθρωπου ερχομενον επι των νεφελων του ουρανου μετα δυναμεως και δοξης πολλης	30 והידין נתחזא נישׂה דברה דאנשׂא בשׂמיא והידין נרקדן כלהין שׂרבתא דארעא ונחזון לברה דאנשׂא דאתא על ענני שׂמיא עם חילא ושׂובחא סגיאא	ואז יראה האות שלבן האדם בשמים ויבכו כל משפחות האדמה ויראו את בן האדם בעבי השמים בחיל רב ובצורה נוראה.	[763]	30 Then will appear the sign of the Son of Man in heaven and all the families of the earth will weep and will see the Son of Man on the clouds of heaven with a great host and with dreadful appearance.
24:31	31 Med starkt basunljud skall han sända ut sina änglar, och de skall samla hans utvalda från de fyra väderstrecken, från himlens ena ända till den andra.	31 And he shall send his angels with a great sound of a trumpet, and they shall gather together his elect from the four winds, from one end of heaven to the other.	31 και αποστελει τους αγγελους αυτου μετα σαλπιγγος φωνης μεγαλης και επισυναξουσιν τους εκλεκτους αυτου εκ των τεσσαρων ανεμων απ ακρων ουρανων εως ακρων αυτων	31 ונשׂדר מלאכוהי עם שׂיפורא רבא ונכנשׂון לגביא דילה מן ארבעת רוחא מן רשׂהון דשׂמיא ועדמא לרשׂהון	וישלח מלאכיו בשופר ובקול גדול לאסוף את נבחריו מארבע רוחות השמים מקצה השמים עד קצותם.	[764]	31 He will send his angels with a trumpet and with a great shout to gather his chosen from the four winds of heaven, from one end of heaven unto the other.
24:32	32 Lär av en jämförelse med fikonträdet. Redan när kvisten blir mjuk och bladen spricker ut, vet ni att sommaren är nära.	32 Now learn a parable of the fig tree; When his branch is yet tender, and putteth forth leaves, ye know that summer is nigh:	32 απο δε της συκης μαθετε την παραβολην οταν ηδη ο κλαδος αυτης γενηται απαλος και τα φυλλα εκφυη γινωσκετε οτι εγγυς το θερος	32 מן תתא דין ילפו פלאתא דמחדא דסוכיה רכן ופרעין טרפיה ידעין אנתון דמטא קיטא	מעץ התאנה תלמדו המשל כאשר תראו ענפיה ועלים צומחים תדעו כי	[765]	32 From the fig tree learn the parable; when you see its branches and leaves sprouting know that he is near
24:33	33 När ni ser allt detta vet ni på samma sätt att han är nära och står vid dörren.	33 So likewise ye, when ye shall see all these things, know that it is near, even at the doors.	33 ουτως και υμεις οταν ιδητε παντα ταυτα γινωσκετε οτι εγγυς εστιν επι θυραις	33 הכנא אף אנתון מא דחזיתון הלין כלהין דעו דמטת לה לתרעא	קרוב הוא לשערים.	[766]	33 to the gates.
24:34	34 Amen säger jag er: Detta släkte skall inte dö, förrän allt detta händer.	34 Verily I say unto you, This generation shall not pass, till all these things be fulfilled.	34 αμην λεγω υμιν ου μη παρελθη η γενεα αυτη εως αν παντα ταυτα γενηται	34 אמין אמר אנא לכון דלא תעבר שׂרבתא הדא עדמא דהלין כלהין נהוין	אמן אני אומר לכם שלא יעבור זה הדור עד שכל אלו הדברים יהיו עשוים.	[767]	34 Truly I say to you: this generation will not pass away until all these things shall been done.
24:35	35 Himmel och jord skall förgå, men mina ord skall aldrig förgå.	35 Heaven and earth shall pass away, but my words shall not pass away.	35 ο ουρανος και η γη παρελευσονται οι δε λογοι μου ου μη παρελθωσιν	35 שׂמיא וארעא נעברון ומלי לא נעברן	והשמים והארץ יעברו.		35 Heaven and earth will pass away.
24:36	36 Men om den dagen eller stunden vet ingen något, inte himlens änglar, inte ens Sonen, ingen utom Fadern.	36 But of that day and hour knoweth no man, no, not the angels of heaven, but my Father only.	36 περι δε της ημερας εκεινης και της ωρας ουδεις οιδεν ουδε οι αγγελοι των ουρανων ει μη ο πατηρ μου μονος	36 על יומא דין הו ועל שׂעתא הי אנשׂ לא ידע אפלא מלאכא דשׂמיא אלא אבא בלחוד	ומהיום ההוא ומהעת ההיא אין מי שיודע ולא מלאכי השמים אלא האב בלבד.		36 But of that day or that time there is none who knows, not even the angels of heaven, but the Father only.
					פרק ק״ב
	37 Ty som det var i Noas dagar, så skall det vara vid Människosonens återkomst.	37 But as the days of Noe were, so shall also the coming of the Son of man be.	37 ωσπερ δε αι ημεραι του νωε ουτως εσται και η παρουσια του υιου του ανθρωπου	37 איכנא דין דיומי נוח הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשׂא	עוד אמר יש״ו לתלמידיו כאשר בימי נח כן תהיה בימינו שלבן האדם.	[768]	37 Again Jesus said to his disciples: As in the days of Noah so will it be in the days of the Son of Man.
	38 Som människorna levde dagarna före floden: de åt och drack, gifte sig och blev bortgifta, ända till den dag då Noa gick in i arken,	38 For as in the days that were before the flood they were eating and drinking, marrying and giving in marriage, until the day that Noe entered into the ark,	38 ωσπερ γαρ ησαν εν ταις ημεραις ταις προ του κατακλυσμου τρωγοντες και πινοντες γαμουντες και εκγαμιζοντες αχρι ης ημερας εισηλθεν νωε εις την κιβωτον	38 איכנא גיר דאיתיהון הוו קדם טופנא אכלין ושׂתין ונסבין נשׂא ויהבין לגברא עדמא ליומא דעל נוח לכוילא	כאשר היו קודם המבול אוכלים ושותים ופרים ורבים עד יום שבא נח בתיבה.	[769]	38 Just as before the flood, they were eating, drinking, being fruitful, and multiplying until the day when Noah entered the ark.
24:39	39 och de visste ingenting, förrän floden kom och ryckte bort dem alla - så skall Människosonens ankomst vara.	39 And knew not until the flood came, and took them all away; so shall also the coming of the Son of man be.	39 και ουκ εγνωσαν εως ηλθεν ο κατακλυσμος και ηρεν απαντας ουτως εσται και η παρουσια του υιου του ανθρωπου	39 ולא ידעו עדמא דאתא טופנא ושׂקל לכלהון הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשׂא	ולא ידעו עד שבא המבול עליהם וישחיתם כן תהיה ביאתו של בן האדם.	[770]	39 They did not know until the flood came upon them and destroyed them; so will be the coming of the Son of Man.
24:40	40 Då skall två män vara ute på åkern. Den ene skall tas med, den andre lämnas kvar.	40 Then shall two be in the field; the one shall be taken, and the other left.	40 τοτε δυο εσονται εν τω αγρω ο εις παραλαμβανεται και ο εις αφιεται	40 הידין תרין נהוון בקריתא חד נתדבר וחד נשׂתבק	אז אם יהיו שנים חורשים בשדה אחד האחד צדיק והאחד רשע האחד ילכד והאחד יעזב.	[771]	40 Then if there shall be two ploughing in a field, one righteous and the other evil, the one will be taken and the other left.
24:41	41 Två kvinnor skall mala på en handkvarn. Den ena skall tas med, den andra lämnas kvar.	41 Two women shall be grinding at the mill; the one shall be taken, and the other left.	41 δυο αληθουσαι εν τω μυλωνι μια παραλαμβανεται και μια αφιεται	41 ותרתין נהוין טחנן ברחיא חדא מתדברא וחדא משׂתבקא	שתים נשים טוחנות בטחון אחת האחת תלכד והאחת תעזב. וזה יהיה שהמלאכים בתכלית העולם יסירו המכשולים מהעולם ויפרידו הטובים מהרעים.	[772]	41 Two women will be grinding at a mill; one will be taken and the other left. This is because the angels at the end of the world will remove the. stumbling blocks from the world and will separate the good from the evil.
					פרק ק״ג
24:42	42 Var därför vaksamma. Ty ni vet inte vilken dag er Herre kommer.	42 Watch therefore: for ye know not what hour your Lord doth come.	42 γρηγορειτε ουν οτι ουκ οιδατε ποια ωρα ο κυριος υμων ερχεται	42 אתתעירו הכיל דלא ידעין אנתון באידא שׂעתא אתא מרכון	אז אמר יש״ו לתלמידיו לזאת שמרו עמי שלא תדעו אזו שעה אדוניכם בא.	[773]	42 Then Jesus said to his disciples: Therefore watch with me because you do not know at what hour your lord is coming.
24:43	43 Men det förstår ni att om husets ägare visste när på natten tjuven kom, då skulle han hålla sig vaken och inte tillåta att någon bröt sig in i hans hus.	43 But know this, that if the goodman of the house had known in what watch the thief would come, he would have watched, and would not have suffered his house to be broken up.	43 εκεινο δε γινωσκετε οτι ει ηδει ο οικοδεσποτης ποια φυλακη ο κλεπτης ερχεται εγρηγορησεν αν και ουκ αν ειασεν διορυγηναι την οικιαν αυτου	43 הדא דין דעו דאלו ידע הוא מרא ביתא באידא מטרתא אתא גנבא מתתעיר הוא ולא שׂבק הוא דנתפלשׂ ביתה	זאת תדעו אם היה יודע איזו שעה הגנב בא ישמור ולא יעזוב לחבור ביתו.	[774]	43 This you know, if one knew at what hour the thief was coming, he would watch and not allow him (to dig) into his house.
24:44	44 Var därför också ni beredda! Ty i en stund när ni inte väntar det kommer Människosonen.	44 Therefore be ye also ready: for in such an hour as ye think not the Son of man cometh.	44 δια τουτο και υμεις γινεσθε ετοιμοι οτι η ωρα ου δοκειτε ο υιος του ανθρωπου ερχεται	44 מטל הנא אף אנתון הוו מטיבין דבשׂעתא דלא סברין אנתון נאתא ברה דאנשׂא	כן אתם תהיו נכונים שלא תדעו איזו שעה בן אדם עתיד לבא.	[775]	44 So you should be prepared, because you do not know at what hour the Son of Man is going to come.
24:45	45 Om det finns en trogen och förståndig tjänare, som av sin herre blivit satt över de andra tjänarna för att ge dem mat i rätt tid,	45 Who then is a faithful and wise servant, whom his lord hath made ruler over his household, to give them meat in due season?	45 τις αρα εστιν ο πιστος δουλος και φρονιμος ον κατεστησεν ο κυριος αυτου επι της θεραπειας αυτου του διδοναι αυτοις την τροφην εν καιρω	45 מנו כי איתוהי עבדא מהימנא וחכימא דאקימה מרה על בני ביתה דנתל להון סיברתא בזבנה	מה אתם חושבים מהעבד הנאמן והחכם ששם אותו אדוניו על טפיו לתת אכלם בעתו?	[776]	45 What do you think of the faithful and wise servant whose lord places him over his children to give (them) food in its time?
24:46	46 salig är den tjänaren, om hans herre finner honom göra så, när han kommer.	46 Blessed is that servant, whom his lord when he cometh shall find so doing.	46 μακαριος ο δουλος εκεινος ον ελθων ο κυριος αυτου ευρησει ποιουντα ουτως	46 טובוהי לעבדא הו דנאתא מרה נשׂכחיוהי דעבד הכנא	אשרי העבד ההוא שתצווהו אדוניו בבואו עושה כן.	[777]	46 Blessed is that servant whose lord (finds) him doing thus when he comes.
24:47	47 Amen säger jag er: Han skall sätta honom över allt vad han äger.	47 Verily I say unto you, That he shall make him ruler over all his goods.	47 αμην λεγω υμιν οτι επι πασιν τοις υπαρχουσιν αυτου καταστησει αυτον	47 אמין אמר אנא לכון דנקימיוהי על כל דאית לה	אמן אני אומר לכם שעל טפיו ישימהו.	[778]	47 Truly I say to you that he will place him over his children.
24:48	48 Men om tjänaren är ond och säger i sitt hjärta: Min herre dröjer,	48 But and if that evil servant shall say in his heart, My lord delayeth his coming;	48 εαν δε ειπη ο κακος δουλος εκεινος εν τη καρδια αυτου χρονιζει ο κυριος μου ελθειν	48 אן דין נאמר עבדא הו בישׂא בלבה דמרי מוחר למאתא	ואם יהיה העבד ההוא רע ויאמר בלבו אדוני מתמהמה ובא	[779]	48 But if that servant should be evil and should say in his heart: My lord is late (in) coming,
24:49	49 och han börjar slå de andra tjänarna och äter och dricker med dem som är druckna,	49 And shall begin to smite his fellowservants, and to eat and drink with the drunken;	49 και αρξηται τυπτειν τους συνδουλους εσθιειν δε και πινειν μετα των μεθυοντων	49 ונשׂרא לממחא כנותה ונהוא אכל ושׂתא עם רויא	ויתחיל להכות עבדו אדוניו ויאכל וישתה עם הזוללים		49 and should begin to beat the servant of his lord and should eat and drink with gluttons,
24:50	50 då skall hans herre komma en dag när tjänaren inte väntar honom och i en stund han inte känner till	50 The lord of that servant shall come in a day when he looketh not for him, and in an hour that he is not aware of,	50 ηξει ο κυριος του δουλου εκεινου εν ημερα η ου προσδοκα και εν ωρα η ου γινωσκει	50 נאתא מרה דעבדא הו ביומא דלא סבר ובשׂעתא דלא ידע	ובא אדוניו ביום אשר לא יחכה ובעת אשר לא ידע.	[780]	50 his lord will come in a day for which he does not wait and at a time which he does not know.
24:51	51 och hugga honom i stycken och låta honom få sin plats bland hycklare. Där skall man gråta och skära tänder.	51 And shall cut him asunder, and appoint him his portion with the hypocrites: there shall be weeping and gnashing of teeth.	51 και διχοτομησει αυτον και το μερος αυτου μετα των υποκριτων θησει εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων	51 ונפלגיוהי ונסים מנתה עם נסבי באפא תמן נהוא בכיא וחורק שׂנא	ויפרידהו וישים חלקו עם החנפים שם יהיה בכי וחרוק שינים.	[781]	51 He will divide him and place his portion with the hypocrites; there will be weeping and gnashing of teeth.
					פרק ק״ד		Chapter 25
25:1	1 Då skall himmelriket liknas vid tio jungfrur som tog sina lampor och gick ut för att möta brudgummen.	1 Then shall the kingdom of heaven be likened unto ten virgins, which took their lamps, and went forth to meet the bridegroom.	1 τοτε ομοιωθησεται η βασιλεια των ουρανων δεκα παρθενοις αιτινες λαβουσαι τας λαμπαδας αυτων εξηλθον εις απαντησιν του νυμφιου	1 הידין תדמא מלכותא דשׂמיא לעסר בתולן הנין דנסב למפדיהין ונפק לאורע חתנא וכלתא	עוד אמר יש״ו לתלמידיו מלכות שמים דומה לעשר בתולות שלקחו נרותיהן ויצאו לקראת חתן וכלה.		1 Again Jesus said to his disciples: The kingdom of heaven is like ten virgins who took their lamps and went forth to meet a bridegroom and a bride.
25:2	2 Fem av dem var oförståndiga och fem var förståndiga.	2 And five of them were wise, and five were foolish.	2 πεντε δε ησαν εξ αυτων φρονιμοι και αι πεντε μωραι	2 חמשׂ דין מנהין חכימן הוי וחמשׂ סכלן	חמש מהן היו עצלות כסילות וחמש מהן זריזות וחכמות.	[782]	2 Five of them were lazy fools and five of them were alert and wise.
25:3	3 De oförståndiga tog sina lampor men tog ingen olja med sig.	3 They that were foolish took their lamps, and took no oil with them:	3 αιτινες μωραι λαβουσαι τας λαμπαδας εαυτων ουκ ελαβον μεθ εαυτων ελαιον	3 והנין סכלתא נסב למפדיהין ולא נסב עמהין משׂחא	החמש כסילות הוציאו נרותיהן ולא הוציאו שמן עמהן.	[783]	3 The five foolish brought their lamps, but they brought no oil with them.
25:4	4 De förståndiga tog olja i kärlen tillsammans med sina lampor.	4 But the wise took oil in their vessels with their lamps.	4 αι δε φρονιμοι ελαβον ελαιον εν τοις αγγειοις αυτων μετα των λαμπαδων αυτων	4 הנין דין חכימתא נסב משׂחא במאנא עם למפדיהין	והחכמות הוציאו שמן בכליהן עם נרותיהן.		4 The wise brought oil in their vessels with their lamps.
25:5	5 Då nu brudgummen dröjde, blev de alla sömniga och somnade.	5 While the bridegroom tarried, they all slumbered and slept.	5 χρονιζοντος δε του νυμφιου ενυσταξαν πασαι και εκαθευδον	5 כד אוחר דין חתנא נם כלהין ודמך	ויתמהמה החתן והנה כלן נתמהמהו ונשנה.	[784]	5 The bridegroom was late and behold all of them lingered and (slept).
25:6	6 Vid midnatt hördes ett rop: Se, brudgummen kommer! Gå ut och möt honom.	6 And at midnight there was a cry made, Behold, the bridegroom cometh; go ye out to meet him.	6 μεσης δε νυκτος κραυγη γεγονεν ιδου ο νυμφιος ερχεται εξερχεσθε εις απαντησιν αυτου	6 ובפלגה דלליא הות קעתא הא חתנא אתא פוקו לאורעה	ויהי בחצי הלילה והנה קול נשמע הנה החתן בא באו לקראתו.	[785]	6 It came to pass at midnight that behold a voice was heard: Behold the bridegroom is coming; come to meet him.
25:7	7 Då vaknade alla jungfrurna och gjorde i ordning sina lampor.	7 Then all those virgins arose, and trimmed their lamps.	7 τοτε ηγερθησαν πασαι αι παρθενοι εκειναι και εκοσμησαν τας λαμπαδας αυτων	7 הידין קם כלהין בתולתא הלין ותקן למפדיהין	אז באו הבתולות כולנה והטיבו נרותיהן.	[786]	7 Then all (those) virgins came and trimmed their lamps.
25:8	8 De oförståndiga sade till de förståndiga: Ge oss av er olja! Våra lampor slocknar.	8 And the foolish said unto the wise, Give us of your oil; for our lamps are gone out.	8 αι δε μωραι ταις φρονιμοις ειπον δοτε ημιν εκ του ελαιου υμων οτι αι λαμπαδες ημων σβεννυνται	8 אמרן דין הנין סכלתא לחכימתא הבין לן מן משׂחכין דהא דעכו להון למפדין	ותאמרנה הבתולות הכסילות לחכמות תנו לנו משמנכם שנרותינו נדעכו.		8 The foolish virgins said to the wise: Give us some of your oil because our lamps have gone out.
25:9	9 De förståndiga svarade: Den räcker kanske inte både för oss och för er. Gå i stället till dem som säljer och köp.	9 But the wise answered, saying, Not so; lest there be not enough for us and you: but go ye rather to them that sell, and buy for yourselves.	9 απεκριθησαν δε αι φρονιμοι λεγουσαι μηποτε ουκ αρκεση ημιν και υμιν πορευεσθε δε μαλλον προς τους πωλουντας και αγορασατε εαυταις	9 עני הלין חכימתא ואמרן למא לא נספק לן ולכין אלא זלין לות אילין דמזבנין וזבנין לכין	ותעננה החכמות לאמר לכו נא אל המוכרים וקנו לכן כי אין די בשמן שלנו ולכן. נירא שיחסר לנו.	[787]	9 The wise answered saying: Go now to those who sell and buy for yourselves because there is not enough oil for us and you. We fear that it will be lacking for us.
25:10	10 Men när de hade gått för att köpa kom brudgummen. Och de som stod färdiga gick med honom in till bröllopsfesten, och dörren stängdes.	10 And while they went to buy, the bridegroom came; and they that were ready went in with him to the marriage: and the door was shut.	10 απερχομενων δε αυτων αγορασαι ηλθεν ο νυμφιος και αι ετοιμοι εισηλθον μετ αυτου εις τους γαμους και εκλεισθη η θυρα	10 וכד אזל למזבן אתא חתנא ואילין דמטיבן הוי על עמה לבית חלולא ואתתחד תרעא	ויהי כאשר הלכו לקנות בא החתן והמוכנות באו עמו לחופה ונסגר השער.		10 It came to pass when they went to buy, the bridegroom came; those who were ready went with him into the marriage ceremony and the gate was closed.
25:11	11 Sedan kom de andra jungfrurna tillbaka och sade: Herre, Herre, öppna för oss!	11 Afterward came also the other virgins, saying, Lord, Lord, open to us.	11 υστερον δε ερχονται και αι λοιπαι παρθενοι λεγουσαι κυριε κυριε ανοιξον ημιν	11 בחרתא דין אתי אף הנין בתולתא אחרניתא ואמרן מרן מרן פתח לן	ואח״כ באו הכסילות ותקראנה לשער לאמר אדוננו פתח לנו.		11 Afterwards, the foolish came and called at the gate saying: Our lord, open for us.
25:12	12 Men han svarade: Amen säger jag er: Jag känner er inte.	12 But he answered and said, Verily I say unto you, I know you not.	12 ο δε αποκριθεις ειπεν αμην λεγω υμιν ουκ οιδα υμας	12 הו דין ענא ואמר להין אמין אמר אנא לכין דלא ידע אנא לכין	ויען להן באמת אני אומר לכם איני יודע מי אתן.	[788]	12 He answered them: Truly I say to you, I do not know who you are.
25:13	13 Vaka därför, ty ni vet inte vilken dag eller timme han kommer.	13 Watch therefore, for ye know neither the day nor the hour wherein the Son of man cometh.	13 γρηγορειτε ουν οτι ουκ οιδατε την ημεραν ουδε την ωραν εν η ο υιος του ανθρωπου ερχεται	13 אתתעירו הכיל דלא ידעין אנתון ליומא הו ולא לשׂעתא	ועל כן השמרו לכם שלא תדעו היום והשעה שיבא החתן.	[789]	13 Be careful, therefore, because you do not know the day nor the hour when the bridegroom will come.
					פרק ק״ה
25:14	14 Det kommer att bli som när en man skulle resa utomlands. Han kallade till sig sina tjänare och lämnade sin förmögenhet åt dem.	14 For the kingdom of heaven is as a man travelling into a far country, who called his own servants, and delivered unto them his goods.	14 ωσπερ γαρ ανθρωπος αποδημων εκαλεσεν τους ιδιους δουλους και παρεδωκεν αυτοις τα υπαρχοντα αυτου	14 איך גברא גיר דחזק קרא לעבדוהי ואשׂלם להון קנינה	עוד אמר יש״ו לתלמידיו דמיון אחר מלכות שמים דומה לאדם הולך בדרך רחוקה ויקרא את עבדיו ויפזר להם ממונו.	[790]	14 Again Jesus told his disciples another example: The kingdom of heaven is like a man going on a far journey; he called his servants and dispersed to them his money.
25:15	15 En gav han fem talenter, en annan två och en tredje en talent - var och en efter hans förmåga. Sedan gav han sig i väg.	15 And unto one he gave five talents, to another two, and to another one; to every man according to his several ability; and straightway took his journey.	15 και ω μεν εδωκεν πεντε ταλαντα ω δε δυο ω δε εν εκαστω κατα την ιδιαν δυναμιν και απεδημησεν ευθεως	15 אית דיהב לה חמשׂ ככרין ואית דתרתין ואית דחדא אנשׂ אנשׂ איך חילה וחזק מחדא	לאחד נתן חמשה זהובים לשני נתן שנים זהובים ולשלישי אחד איש כראוי לו נתן להם. וילך לדרכו.	[791]	15 To one he gave five coins of gold, to the second he gave two coins of gold and to the third one, to each according to what was suitable for him he gave. Then he went on his journey.
25:16	16 Den som hade fått fem talenter gick genast och satte dem i omlopp och tjänade fem talenter till.	16 Then he that had received the five talents went and traded with the same, and made them other five talents.	16 πορευθεις δε ο τα πεντε ταλαντα λαβων ειργασατο εν αυτοις και εποιησεν αλλα πεντε ταλαντα	16 אזל דין הו דנסב חמשׂ ככרין אתתגר בהין ויתר חמשׂ אחרנין	וילך המקבל החמשה זהובים והרויח חמשה אחרים.	[792]	16 The one who received five coins of gold went and gained five others.
25:17	17 Den som hade fått två talenter tjänade på samma sätt två till.	17 And likewise he that had received two, he also gained other two.	17 ωσαυτως και ο τα δυο εκερδησεν και αυτος αλλα δυο	17 והכות אף הו דתרתין אתתגר תרתין אחרנין	וכמו כן המקבל שנים הלך קנה ומכר והרויח חמשה אחרים.	[793]	17 Likewise the one who received two went, bought, sold, and gained five others.
25:18	18 Men den som fått en talent gick och grävde ner den i marken och gömde sin herres pengar.	18 But he that had received one went and digged in the earth, and hid his lord's money.	18 ο δε το εν λαβων απελθων ωρυξεν εν τη γη και απεκρυψεν το αργυριον του κυριου αυτου	18 הו דין דנסב חדא אזל חפר בארעא וטשׂי כספא דמרה	והמקבל האחד הלך וחפר בארץ ויטמון את ממון אדוניו.		18 But he who received the one went, dug in the earth, and hid the money of his lord.
25:19	19 En lång tid därefter kom tjänarnas herre och krävde redovisning av dem.	19 After a long time the lord of those servants cometh, and reckoneth with them.	19 μετα δε χρονον πολυν ερχεται ο κυριος των δουλων εκεινων και συναιρει μετ αυτων λογον	19 בתר דין זבנא סגיאא אתא מרהון דעבדא הנון ונסב מנהון חושׂבנא	ואחר ימים רבים בא אדון העבדים ההם ויבקש מהם חשבון הממון.	[794]	19 After many days the lord of those servants came and sought from them an accounting of the money.
25:20	20 Den som hade fått fem talenter kom då och lämnade fram fem talenter till och sade: Herre, fem talenter överlämnade du åt mig. Nu har jag tjänat fem till.	20 And so he that had received five talents came and brought other five talents, saying, Lord, thou deliveredst unto me five talents: behold, I have gained beside them five talents more.	20 και προσελθων ο τα πεντε ταλαντα λαβων προσηνεγκεν αλλα πεντε ταλαντα λεγων κυριε πεντε ταλαντα μοι παρεδωκας ιδε αλλα πεντε ταλαντα εκερδησα επ αυτοις	20 וקרב הו דנסב הוא חמשׂ ככרין וקרב חמשׂ אחרנין ואמר מרי חמשׂ ככרין יהבת לי הא חמשׂ אחרנין אתתגרת עליהין	ויגש המקבל החמשה זהובים אמר לו אדוני חמשה זהובים נתת לי והא לך חמשה אחרים אשר רוחתי.	[795]	20 The one who received five coins of gold came near (and) said to him: My lord, you gave me five coins of gold and behold for you are five others which I have gained.
25:21	21 Hans herre sade till honom: Bra, du gode och trogne tjänare. Du har varit trogen i det lilla. Jag skall sätta dig över mycket. Gå in i din herres glädje!	21 His lord said unto him, Well done, thou good and faithful servant: thou hast been faithful over a few things, I will make thee ruler over many things: enter thou into the joy of thy lord.	21 εφη δε αυτω ο κυριος αυτου ευ δουλε αγαθε και πιστε επι ολιγα ης πιστος επι πολλων σε καταστησω εισελθε εις την χαραν του κυριου σου	21 אמר לה מרה איו עבדא טבא ומהימנא על קליל מהימן הוית על סגי אקימך עול לחדותה דמרך	ויאמר לו אדוניו אמנם עבד טוב ונאמן אתה. ויען היית נאמן במעט אשימך על הרבה בא בשמחת אדוניך.	[796]	21 His lord said to him: Truly you are a good and faithful servant. Because you have been faithful in a little, I will appoint you over much; enter into the joy of your lord.
25:22	22 Så kom den som hade fått två talenter fram och sade: Herre, två talenter överlämnade du åt mig. Här är två till som jag har tjänat.	22 He also that had received two talents came and said, Lord, thou deliveredst unto me two talents: behold, I have gained two other talents beside them.	22 προσελθων δε και ο τα δυο ταλαντα λαβων ειπεν κυριε δυο ταλαντα μοι παρεδωκας ιδε αλλα δυο ταλαντα εκερδησα επ αυτοις	22 וקרב הו דתרתין ככרוהי ואמר מרי תרתין ככרין יהבת לי הא תרתין אחרנין אתתגרת עליהין	וגם המקבל שנים הזהובים נגש ויאמר אדוני שנים זהובים נתת לי והנה שנים אחרים אשר הרוחתי.	[797]	22 Also the one who received two coins of gold drew near and said: My lord, you gave me two coins of gold; here are two others which I have gained.
25:23	23 Hans herre sade till honom: Bra, du gode och trogne tjänare. Du har varit trogen i det lilla. Jag skall sätta dig över mycket. Gå in i din herres glädje!	23 His lord said unto him, Well done, good and faithful servant; thou hast been faithful over a few things, I will make thee ruler over many things: enter thou into the joy of thy lord.	23 εφη αυτω ο κυριος αυτου ευ δουλε αγαθε και πιστε επι ολιγα ης πιστος επι πολλων σε καταστησω εισελθε εις την χαραν του κυριου σου	23 אמר לה מרה איו עבדא טבא ומהימנא על קליל מהימן הוית על סגי אקימך עול לחדותה דמרך	ויאמר לו אדוניו אמנם עבד טוב ונאמן אתה. וכי היית נאמן במעט אשימך על הרבה בא בשמחת אדוניך.	[798]	23 His lord said to him: Truly you are a good and faithful servant. Because you have been faithful in a little, I will appoint you over much; enter into the joy of your lord.
25:24	24 Också den som hade fått en talent kom fram. Han sade: Herre, jag vet att du är en hård man, som skördar där du inte har sått och samlar in där du inte har strött ut.	24 Then he which had received the one talent came and said, Lord, I knew thee that thou art an hard man, reaping where thou hast not sown, and gathering where thou hast not strawed:	24 προσελθων δε και ο το εν ταλαντον ειληφως ειπεν κυριε εγνων σε οτι σκληρος ει ανθρωπος θεριζων οπου ουκ εσπειρας και συναγων οθεν ου διεσκορπισας	24 קרב דין אף הו דנסב חדא ככרא ואמר מרי ידע הוית לך דגברא אנת קשׂיא וחצד אנת איכא דלא זרעת ומכנשׂ אנת מן איכא דלא בדרת	ויגש המקבל האחד ויאמר אדוני ידעתי שעז וקשה אתה ותקצור אשר לא זרעת ותאסוף אשר לא פזרת.	[799]	24 Then he who received the one drew near and said: My lord, I know that you are firm and hard and that you reap what you did not sow and gather what you did not scatter.
25:25	25 Av fruktan för dig gick jag och gömde din talent i jorden. Här har du vad som är ditt.	25 And I was afraid, and went and hid thy talent in the earth: lo, there thou hast that is thine.	25 και φοβηθεις απελθων εκρυψα το ταλαντον σου εν τη γη ιδε εχεις το σον	25 ודחלת ואזלת טשׂיתה ככרך בארעא הא אית לך דילך	ומיראתך הלכתי וטמנתי הזהוב שלך והא לך שלך.	[800]	25 So in fear of you I went and hid your coin of gold and behold you have what is yours.
25:26	26 Hans herre svarade honom: Du onde och late tjänare. Du visste att jag skördar där jag inte har sått och samlar in där jag inte har strött ut.	26 His lord answered and said unto him, Thou wicked and slothful servant, thou knewest that I reap where I sowed not, and gather where I have not strawed:	26 αποκριθεις δε ο κυριος αυτου ειπεν αυτω πονηρε δουλε και οκνηρε ηδεις οτι θεριζω οπου ουκ εσπειρα και συναγω οθεν ου διεσκορπισα	26 ענא מרה ואמר לה עבדא בישׂא וחבננא ידע הוית דחצד אנא איכא דלא זרעת ומכנשׂ אנא מן איכא דלא בדרת	ויען אדוניו ויאמר עבד רע ועצל אחרי שידעת שקוצר אני אשר לא זרעתי ואוסף אשר לא פזרתי	[801]	26 His lord answered and said: Wicked and lazy servant, since you know that I reap what I did not sow and gather what I did not scatter,
25:27	27 Då borde du ha satt in mina pengar i en bank, så att jag hade fått igen det som är mitt med ränta när jag kom.	27 Thou oughtest therefore to have put my money to the exchangers, and then at my coming I should have received mine own with usury.	27 εδει ουν σε βαλειν το αργυριον μου τοις τραπεζιταις και ελθων εγω εκομισαμην αν το εμον συν τοκω	27 ולא הוא לך דתרמא כספי על פתורא ואתא הוית אנא ותבע הוית דילי עם רביתה	לזאת היית חייב לתת נכסי לשולחני ובבואי הייתי מקבל את שלי עם ריוח.	[802]	27 therefore, you should have given my wealth to my money-changers so that at my coming I would have received what is mine with profit.
25:28	28 Ta därför ifrån honom talenten och ge den åt honom som har tio talenter.	28 Take therefore the talent from him, and give it unto him which hath ten talents.	28 αρατε ουν απ αυτου το ταλαντον και δοτε τω εχοντι τα δεκα ταλαντα	28 סבו הכיל מנה ככרא והבוה להו דאית לה עסר ככרין	לזאת קחו ממנו הזהב וחנותו לאשר רווח החמשה זהובים.	[803]	28 Therefore, take from him the coin of gold and (give it) to the one who gained five coins of gold.
25:29	29 Ty var och en som har skall få, och det i överflöd, men den som inget har, från honom skall tas också det han har.	29 For unto every one that hath shall be given, and he shall have abundance: but from him that hath not shall be taken away even that which he hath.	29 τω γαρ εχοντι παντι δοθησεται και περισσευθησεται απο δε του μη εχοντος και ο εχει αρθησεται απ αυτου	29 למן גיר דאית לה נתיהב לה ונתתוסף לה והו דין דלית לה ואף הו דאית לה נשׂתקל מנה	לאשר יש לו תנתן לו ולאשר אין לו הראוי לו ילקח ממנו.	[804]	29 To the one who has it will be given, but to the one who does not have that which was intended for him will be taken from him.
25:30	30 Kasta ut den oduglige tjänaren i mörkret här utanför. Där skall man gråta och skära tänder.	30 And cast ye the unprofitable servant into outer darkness: there shall be weeping and gnashing of teeth.	30 και τον αχρειον δουλον εκβαλλετε εις το σκοτος το εξωτερον εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων	30 ולעבדא בטילא אפקוהי לחשׂוכא בריא תמן נהוא בכיא וחורק שׂנא	והעבד העצל השליכהו במחשכי תחתיות ושם יהיה לו בכי וחרוק שנים.	[805]	30 As for the lazy servant, cast him into the darkness of the lowest places, there shall be for him weeping and gnashing of teeth.
					פרק ק״ו
25:31	31 När Människosonen kommer i sin härlighet och alla änglar med honom, då skall han sätta sig på sin härlighets tron.	31 When the Son of man shall come in his glory, and all the holy angels with him, then shall he sit upon the throne of his glory:	31 οταν δε ελθη ο υιος του ανθρωπου εν τη δοξη αυτου και παντες οι αγιοι αγγελοι μετ αυτου τοτε καθισει επι θρονου δοξης αυτου	31 מא דאתא דין ברה דאנשׂא בשׂובחה וכלהון מלאכוהי קדישׂא עמה הידין נתב על תרנוס דשׂובחה	עוד אמר יש״ו לתלמידיו ובבוא בן האדם במראהו עם מלאכיו אז ישב על כסא כבודו.	[806]	31 Again Jesus said to his disciples: When the Son of Man comes in his revelation with his angels, then he will sit upon the throne of his glory.
25:32	32 Och alla folk skall samlas inför honom, och han skall skilja dem från varandra, som en herde skiljer fåren från getterna.	32 And before him shall be gathered all nations: and he shall separate them one from another, as a shepherd divideth his sheep from the goats:	32 και συναχθησεται εμπροσθεν αυτου παντα τα εθνη και αφοριει αυτους απ αλληλων ωσπερ ο ποιμην αφοριζει τα προβατα απο των εριφων	32 ונתכנשׂון קדמוהי כלהון עממא ונפרשׂ אנון חד מן חד איך רעיא דמפרשׂ ערבא מן גדיא	ויאספו לפניו כל הגוים ויפריד ביניהם כאשר יפריד הרועה בין הכשבים ובין העזים.	[807]	32 All the nations will be gathered before him, and he will separate them as the shepherd separates the sheep and the goats.
25:33	33 Och fåren skall han ställa på sin högra sida och getterna på den vänstra.	33 And he shall set the sheep on his right hand, but the goats on the left.	33 και στησει τα μεν προβατα εκ δεξιων αυτου τα δε εριφια εξ ευωνυμων	33 ונקים ערבא מן ימינה וגדיא מן סמלה	ויציג את הכשבים לימינו והעזים לשמאלו.	[808]	33 He will place the sheep on his right and the goats on his left.
25:34	34 Då skall konungen säga till dem som står på hans högra sida: Kom, ni min Faders välsignade, och ta i besittning det rike som stått färdigt åt er från världens begynnelse.	34 Then shall the King say unto them on his right hand, Come, ye blessed of my Father, inherit the kingdom prepared for you from the foundation of the world:	34 τοτε ερει ο βασιλευς τοις εκ δεξιων αυτου δευτε οι ευλογημενοι του πατρος μου κληρονομησατε την ητοιμασμενην υμιν βασιλειαν απο καταβολης κοσμου	34 הידין נאמר מלכא להנון דמן ימינה תו בריכוהי דאבי ירתו מלכותא דעתידא הות לכון מן תרמיתה דעלמא	אז ידבר לאשר לימינו בואו ברוכים ברוכי אבי וירשו לכם ממלכות השמים המוכן לכם מבריאת העולם עד עתה.	[809]	34 Then he will say to those on his right: enter blessed (of) my father and inherit for yourselves the kingdom of heaven prepared for you from the creation of the world until now.
25:35	35 Ty jag var hungrig och ni gav mig att äta. Jag var törstig och ni gav mig att dricka. Jag var främling och ni tog emot mig.	35 For I was an hungred, and ye gave me meat: I was thirsty, and ye gave me drink: I was a stranger, and ye took me in:	35 επεινασα γαρ και εδωκατε μοι φαγειν εδιψησα και εποτισατε με ξενος ημην και συνηγαγετε με	35 כפנת גיר ויהבתון לי למאכל וצהית ואשׂקיתונני אכסניא הוית וכנשׂתונני	כי רעבתי ונתתם לי לאכול צמאתי ונתתם לי לשתות אורח הייתי ותאספוני	[810]	35 Because I was hungry and you gave me to eat, I was thirsty and you gave me to drink, I was a wayfarer and you took me in,
25:36	36 Jag var naken och ni klädde mig. Jag var sjuk och ni besökte mig. Jag var i fängelse och ni kom till mig.	36 Naked, and ye clothed me: I was sick, and ye visited me: I was in prison, and ye came unto me.	36 γυμνος και περιεβαλετε με ησθενησα και επεσκεψασθε με εν φυλακη ημην και ηλθετε προς με	36 ערטליא הוית וכסיתונני כריה הוית וסערתונני ובית אסירא הוית ואתיתון לותי	ערום ותלבישוני חולה ותבקרוני בבית הסוהר הייתי ותבואו אלי.	[811]	36 naked and you clothed me, sick and you visited me, I was in prison and you came to me.
25:37	37 Då skall de rättfärdiga svara honom: Herre, när såg vi dig hungrig och gav dig att äta, eller törstig och gav dig att dricka?	37 Then shall the righteous answer him, saying, Lord, when saw we thee an hungred, and fed thee? or thirsty, and gave thee drink?	37 τοτε αποκριθησονται αυτω οι δικαιοι λεγοντες κυριε ποτε σε ειδομεν πεινωντα και εθρεψαμεν η διψωντα και εποτισαμεν	37 הידין נאמרון לה הנון זדיקא מרן אמתי חזינך דכפן אנת ותרסינך או דצהא אנת ואשׂקינך	אז יענו הצדיקים אדוננו מתו ראינוך רעב והשבענוך צמנו והשקתוך	[812]	37 Then the righteous will answer: O our Lord, when did we see you hungry and satisfied you, (thirsty) and gave you to drink,
25:38	38 Och när såg vi dig vara främling och tog emot dig eller naken och klädde dig?	38 When saw we thee a stranger, and took thee in? or naked, and clothed thee?	38 ποτε δε σε ειδομεν ξενον και συνηγαγομεν η γυμνον και περιεβαλομεν	38 ואמתי חזינך דאכסניא אנת וכנשׂנך או דערטלי אנת וכסינך	ערום וכסיתוך	[813]	38 naked and clothed you,
25:39	39 Och när såg vi dig sjuk eller i fängelse och kom till dig?	39 Or when saw we thee sick, or in prison, and came unto thee?	39 ποτε δε σε ειδομεν ασθενη η εν φυλακη και ηλθομεν προς σε	39 ואמתי חזינך כריהא או בית אסירא ואתין לותך	חולה ובקרנוך בבית הסהר ובאנו אליך.	[814]	39 sick and visited you, in prison and came to you?
25:40	40 Då skall konungen svara dem: Amen säger jag er: Allt vad ni har gjort för en av dessa mina minsta bröder, det har ni gjort mot mig.	40 And the King shall answer and say unto them, Verily I say unto you, Inasmuch as ye have done it unto one of the least of these my brethren, ye have done it unto me.	40 και αποκριθεις ο βασιλευς ερει αυτοις αμην λεγω υμιν εφ οσον εποιησατε ενι τουτων των αδελφων μου των ελαχιστων εμοι εποιησατε	40 וענא מלכא ואמר להון אמין אמר אנא לכון דכמא דעבדתון לחד מן הלין אחי זעורא לי הו עבדתון	ויען המלך ויאמר להם אמן אני אומר לכם שבכל הפעמים אשר עשיתם לאחד עני מאחד אלו הקטנים כאלו עשיתם לי.	[815]	40 The king will answer and say to them: Truly I say to you that every time you did it to one of the needy of these (my brothers), even the little ones like these, you did it to me.
25:41	41 Sedan skall han säga till dem som står på den vänstra sidan: Gå bort ifrån mig, ni förbannade, till den eviga elden som är beredd åt djävulen och hans änglar.	41 Then shall he say also unto them on the left hand, Depart from me, ye cursed, into everlasting fire, prepared for the devil and his angels:	41 τοτε ερει και τοις εξ ευωνυμων πορευεσθε απ εμου οι κατηραμενοι εις το πυρ το αιωνιον το ητοιμασμενον τω διαβολω και τοις αγγελοις αυτου	41 הידין נאמר אף להנון דמן סמלה זלו לכון מני ליטא לנורא דלעלם הי דמטיבא לאכלקרצא ולמלאכוהי	וגם ידבר לאשר לשמאלו סורו ממני ארורים ובאו באש עולמית במקום מוכן לכם עם השטן ומלאכיו	[816]	41 Also he will say to those on his left: Depart from me you cursed and go into the eternal fire, to the place prepared for you, with Satan and his angels,
25:42	42 Ty jag var hungrig och ni gav mig inte att äta. Jag var törstig och ni gav mig inte att dricka.	42 For I was an hungred, and ye gave me no meat: I was thirsty, and ye gave me no drink:	42 επεινασα γαρ και ουκ εδωκατε μοι φαγειν εδιψησα και ουκ εποτισατε με	42 כפנת גיר ולא יהבתון לי למאכל וצהית ולא אשׂקיתונני	שרעבתי ולא נתתם לי לאכול צמאתי ולא השקיתם לי	[817]	42 because I was hungry and you did not give me to eat, I was thirsty and you did not give me to drink,
25:43	43 Jag var främling och ni tog inte emot mig, naken och ni klädde mig inte, sjuk och i fängelse och ni besökte mig inte.	43 I was a stranger, and ye took me not in: naked, and ye clothed me not: sick, and in prison, and ye visited me not.	43 ξενος ημην και ου συνηγαγετε με γυμνος και ου περιεβαλετε με ασθενης και εν φυλακη και ουκ επεσκεψασθε με	43 ואכסניא הוית ולא כנשׂתונני וערטליא הוית ולא כסיתונני וכריהא הוית ובית אסירא הוית ולא סערתונני	הייתי אורח ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובבית ולא בקרתם אותי.	[818]	43 I was a wayfarer and you did not take me in, naked and you did not clothe me, sick and in (prison) and you did not visit me.
25:44	44 Då skall de svara: Herre, när såg vi dig hungrig eller törstig eller som främling eller naken eller sjuk eller i fängelse och tjänade dig inte?	44 Then shall they also answer him, saying, Lord, when saw we thee an hungred, or athirst, or a stranger, or naked, or sick, or in prison, and did not minister unto thee?	44 τοτε αποκριθησονται αυτω και αυτοι λεγοντες κυριε ποτε σε ειδομεν πεινωντα η διψωντα η ξενον η γυμνον η ασθενη η εν φυλακη και ου διηκονησαμεν σοι	44 הידין נענון אף הנון ונאמרון מרן אמתי חזינך כפנא או צהיא או אכסניא או ערטליא או כריהא או בית אסירא ולא שׂמשׂנך	אז יענו גם הם ויאמרו אליו מתי ראינוך אדוננו רעב וצמא או אורח וערום וחולה או בבית הסוהר ולא היינו עמך משרתים אותך.	[819]	44 Then they also will answer and say to him: When did we see you, O our Lord, hungry, thirsty, or a wayfarer, naked, sick, or in prison and were not with you serving you?
25:45	45 Då skall han svara dem: Amen säger jag er: Allt vad ni inte har gjort för en av dessa minsta, det har ni inte heller gjort för mig.	45 Then shall he answer them, saying, Verily I say unto you, Inasmuch as ye did it not to one of the least of these, ye did it not to me.	45 τοτε αποκριθησεται αυτοις λεγων αμην λεγω υμιν εφ οσον ουκ εποιησατε ενι τουτων των ελαχιστων ουδε εμοι εποιησατε	45 הידין נענא ונאמר להון אמין אמר אנא לכון דכמא דלא עבדתון לחד מן הלין זעורא אף לא לי עבדתון	ויענה אליהם ויאמר אני אומר לכם שכל הפעמים אשר לא עשיתם זאת לעני אחד מאלו הקטנים כאלו לא עשיתם אלי.	[820]	45 He will answer them and say: I say to you that whenever you did not do this to one of these needy, even the little ones like these, you did not do it to me.
25:46	46 Och dessa skall gå bort till evigt straff, men de rättfärdiga till evigt liv."	46 And these shall go away into everlasting punishment: but the righteous into life eternal.	46 και απελευσονται ουτοι εις κολασιν αιωνιον οι δε δικαιοι εις ζωην αιωνιον	46 ונאזלון הלין לתשׂניקא דלעלם וזדיקא לחיא דלעלם	וילכו אלה לדראון עולם והצדיקים לחיי עולם.	[821]	46 Then these will go into eternal abhorrence but the righteous into eternal life.
					פרק ק״ז		Chapter 26
26:1	1 När Jesus hade avslutat hela detta tal, sade han till sina lärjungar:	1 And it came to pass, when Jesus had finished all these sayings, he said unto his disciples,	1 και εγενετο οτε ετελεσεν ο ιησους παντας τους λογους τουτους ειπεν τοις μαθηταις αυτου	1 והוא דכד שׂלם ישׂוע כלהין מלא הלין אמר לתלמידוהי	ויהי כאשר כלה יש״ו לדבר כל הדברים האלה אמר לתלמידיו	[822]	1 It came to pass when Jesus finished speaking all these things, he said to his disciples:			The first part, the evening of Aviv 13 began on Sun May 7, 19 CE
26:2	2 "Ni vet att det om två dagar är påsk. Då skall Människosonen bli utlämnad till att korsfästas."	2 Ye know that after two days is the feast of the passover, and the Son of man is betrayed to be crucified.	2 οιδατε οτι μετα δυο ημερας το πασχα γινεται και ο υιος του ανθρωπου παραδιδοται εις το σταυρωθηναι	2 ידעין אנתון דבתר תרין יומין הוא פצחא וברה דאנשׂא משׂתלם דנזדקף	הלא תדעו שאחר שני ימים יהיה הפסח ובן האדם ימסר ביד היהודים לצליבה.	[823]	2 Do you not know that after two days will be the Passover and the Son of Man will be delivered into the hand of the Jews for the gallows.	After the Second Day [of the week] comes Passover…	Cf. this link!
26:3	3 Översteprästerna och folkets äldste samlades nu i översteprästen Kajfas palats.	3 Then assembled together the chief priests, and the scribes, and the elders of the people, unto the palace of the high priest, who was called Caiaphas,	3 τοτε συνηχθησαν οι αρχιερεις και οι γραμματεις και οι πρεσβυτεροι του λαου εις την αυλην του αρχιερεως του λεγομενου καιαφα	3 הידין אתכנשׂו רבי כהנא וספרא וקשׂישׂא דעמא לדרתה דרב כהנא דמתקרא קיפא	אז נאספו סגני הכהנים וגדולי העם בחצר נגיד הכהנים ושמו קאיפש.	[824]	3 Then the rulers of the priests and the great ones of the people were gathered together in the court of the chief priest whose name was Caiaphas.
26:4	4 De planerade att gripa Jesus med list och döda honom.	4 And consulted that they might take Jesus by subtilty, and kill him.	4 και συνεβουλευσαντο ινα τον ιησουν κρατησωσιν δολω και αποκτεινωσιν	4 ואתמלכו על ישׂוע דבנכלא נאחדוניהי ונקטלוניהי	ויועצו יחדיו לתפוש את יש״ו בערמה ולהורגו.	[825]	4 They took counsel together to seize Jesus by craftiness and to kill him.
26:5	5 Men de sade: "Inte under högtiden så att det uppstår oro bland folket."	5 But they said, Not on the feast day, lest there be an uproar among the people.	5 ελεγον δε μη εν τη εορτη ινα μη θορυβος γενηται εν τω λαω	5 ואמרין הוו לא בעדעדא דלא נהוא שׂגושׂיא בעמא	ויאמרו לא יהיה בחג פן שאון יהיה בעם.	[826]	5 But they said it should not be at the feast lest there be a tumult among the people.
26:6	6 När Jesus befann sig i Simon den spetälskes hus i Betania,	6 Now when Jesus was in Bethany, in the house of Simon the leper,	6 του δε ιησου γενομενου εν βηθανια εν οικια σιμωνος του λεπρου	6 וכד הוא ישׂוע בבית-עניא בביתה דשׂמעון גרבא	ויהי כאשר היה יש״ו בכפר חנניה בבית סימון המצורע	[827]	6 It came to pass when Jesus was in Cephar-hananyah in the house of Simon the leper,
26:7	7 kom en kvinna fram till honom. Hon hade en alabasterflaska med mycket dyrbar olja och hällde ut den över hans huvud, där han låg till bords.	7 There came unto him a woman having an alabaster box of very precious ointment, and poured it on his head, as he sat at meat.	7 προσηλθεν αυτω γυνη αλαβαστρον μυρου εχουσα βαρυτιμου και κατεχεεν επι την κεφαλην αυτου ανακειμενου	7 קרבת לה אנתתא דאית עליה שׂטיפתא דמשׂחא דבסמא סגי דמיא ואשׂפעתה על רשׂה דישׂוע כד סמיך	נגשה אליו אשה אחת בפך משיחה יקרה ותיצק אותו על ראשו והוא מסבה לשלחן.	[828]	7 a woman drew near to him with a flask of costly ointment; she poured it upon his head while he was reclining at table.
26:8	8 När lärjungarna såg det, blev de upprörda och sade: "Varför detta slöseri?	8 But when his disciples saw it, they had indignation, saying, To what purpose is this waste?	8 ιδοντες δε οι μαθηται αυτου ηγανακτησαν λεγοντες εις τι η απωλεια αυτη	8 חזו דין תלמידוהי ואתבאשׂ להון ואמרו למנא אבדנא הנא	וירע להם מאד מדוע האבדון הזה	[829]	8 But this waste was very displeasing to them.
26:9	9 Det där hade man kunnat sälja för mycket pengar och ge åt de fattiga."	9 For this ointment might have been sold for much, and given to the poor.	9 ηδυνατο γαρ τουτο το μυρον πραθηναι πολλου και δοθηναι πτωχοις	9 משׂכח הוא גיר דנזדבן הנא בסגי ונתיהב למסכנא	יוכל למוכרה במחיר רב ולתת לעניים.	[830]	9 It would have been possible to have sold it for a great price and to have given it to the poor.
26:10	10 Jesus märkte det och sade till dem: "Varför oroar ni kvinnan? Hon har gjort en god gärning mot mig.	10 When Jesus understood it, he said unto them, Why trouble ye the woman? for she hath wrought a good work upon me.	10 γνους δε ο ιησους ειπεν αυτοις τι κοπους παρεχετε τη γυναικι εργον γαρ καλον ειργασατο εις εμε	10 ישׂוע דין ידע ואמר להון מנא מלאין אנתון לה לאנתתא עבדא שׂפירא עבדת לותי	ויש״ו היודע כל דבר לאיזה ענין נעשה אמר להם אתם מאשימים את האשה הזאת. באמת מעשה טוב ונפלא עשתה עמדי.	[831]	10 Jesus who knows everything in regard to any matter done, said to them: Are you making accusation against this woman? Truly she has performed a good and wonderful deed toward me.
26:11	11 De fattiga har ni alltid hos er, men mig har ni inte alltid.	11 For ye have the poor always with you; but me ye have not always.	11 παντοτε γαρ τους πτωχους εχετε μεθ εαυτων εμε δε ου παντοτε εχετε	11 בכלזבן גיר מסכנא אית לכון עמכון לי דין לא בכלזבן אית לכון	כי העניים יחיו עמכם תמיד ואני לא אהיה עמכם תמיד.	[832]	11 Because the poor (will be) with you always, but I will not be with you always.
26:12	12 När hon hällde ut denna olja över min kropp, gjorde hon det inför min begravning.	12 For in that she hath poured this ointment on my body, she did it for my burial.	12 βαλουσα γαρ αυτη το μυρον τουτο επι του σωματος μου προς το ενταφιασαι με εποιησεν	12 הדא דין דארמית בסמא הנא על גושׂמי איך דלמקברני עבדת	ושמה זאת בגופי רומז לקבורתי.	[833]	12 Her placing this on my body refers to my burial.
26:13	13 Amen säger jag er: Överallt i hela världen, där detta evangelium predikas, skall man också berätta vad hon gjorde och komma ihåg henne."	13 Verily I say unto you, Wheresoever this gospel shall be preached in the whole world, there shall also this, that this woman hath done, be told for a memorial of her.	13 αμην λεγω υμιν οπου εαν κηρυχθη το ευαγγελιον τουτο εν ολω τω κοσμω λαληθησεται και ο εποιησεν αυτη εις μνημοσυνον αυτης	13 ואמין אמר אנא לכון דאיכא דתתכרז סברתי הדא בכלה עלמא נתמלל אף מדם דעבדת הדא לדוכרנה	אמן אני אומר לכם בכל מקום אשר תקרא בשורה זו לעז אוונגיל בכל העולם יאמר אשר עשה זאת בזכרי.	[834]	13 Truly I say to you, everywhere this gospel, that is, evungel, is proclaimed in all the world, that which this one has done will be said in reference to my memory.
					פרק ק״ח
26:14	14 Sedan gick en av de tolv, han som hette Judas Iskariot, till översteprästerna	14 Then one of the twelve, called Judas Iscariot, went unto the chief priests,	14 τοτε πορευθεις εις των δωδεκα ο λεγομενος ιουδας ισκαριωτης προς τους αρχιερεις	14 הידין אזל חד מן תרעסר דמתקרא יהודא סכריוטא לות רבי כהנא	אז הלך אחד מהשנים עשר ששמו יודא אשכריוטו לגדולי הכהנים.	[835]	14 Then one of the Twelve, whose name was Judas Iscariot, went to the chief priests.			The first part, the evening of Aviv 13 began on Sun May 7, 19 CE
26:15	15 och sade: "Vad vill ni ge mig om jag utlämnar honom åt er?" Då vägde de upp trettio silvermynt åt honom.	15 And said unto them, What will ye give me, and I will deliver him unto you? And they covenanted with him for thirty pieces of silver.	15 ειπεν τι θελετε μοι δουναι καγω υμιν παραδωσω αυτον οι δε εστησαν αυτω τριακοντα αργυρια	15 ואמר להון מנא צבין אנתון למתל לי ואנא משׂלם אנא לה לכון הנון דין אקימו לה תלתין דכספא	ויאמר מה תתנו לי ואני אמסור יש״ו לכם. ויפסקו אתו שלשים כסף.	[836]	15 He said: What will you give me that I should deliver Jesus over to you? They settled with him for thirty pieces of silver.
26:16	16 Och från det ögonblicket sökte han efter ett lämpligt tillfälle att förråda Jesus.	16 And from that time he sought opportunity to betray him.	16 και απο τοτε εζητει ευκαιριαν ινα αυτον παραδω	16 ומן הידין בעא הוא לה פלעא דנשׂלמיוהי	ומכאן ואילך בקש ענין למסור אותו.		16 From then on he sought a context for delivering him over.
26:17	17 Första dagen i det osyrade brödets högtid gick lärjungarna fram till Jesus och frågade: "Var vill du att vi skall ställa i ordning, så att du kan äta påskalammet?"	17 Now the first day of the feast of unleavened bread the disciples came to Jesus, saying unto him, Where wilt thou that we prepare for thee to eat the passover?	17 τη δε πρωτη των αζυμων προσηλθον οι μαθηται τω ιησου λεγοντες αυτω που θελεις ετοιμασωμεν σοι φαγειν το πασχα	17 ביומא דין קדמיא דפטירא קרבו תלמידא לות ישׂוע ואמרו לה איכא צבא אנת דנטיב לך דתלעס פצחא	וביום הראשון של חג המצות קרבו התלמידים ליש״ו לאמר אנה נכין לך אכילת הפסח.	[837]	17 On the first day of the festival of unleavened bread the disciples came to Jesus saying: Where shall we prepare for you to eat the Passover?	And in the first and foremost day [the beginning, the initial day] of the feast of the commandments…	Please cf. Matthew 28:1 and notice the differences and the similarities between the words used for the 1^st vs. the 7^th Day of the Feast!	The first part, the evening of Aviv 15 began on Tue May 9, 19 CE
26:18	18 Han svarade: "Gå in i staden till den och den och säg till honom: Mästaren säger: Min stund är nära. Hos dig vill jag äta påskalammet med mina lärjungar."	18 And he said, Go into the city to such a man, and say unto him, The Master saith, My time is at hand; I will keep the passover at thy house with my disciples.	18 ο δε ειπεν υπαγετε εις την πολιν προς τον δεινα και ειπατε αυτω ο διδασκαλος λεγει ο καιρος μου εγγυς εστιν προς σε ποιω το πασχα μετα των μαθητων μου	18 הו דין אמר להון זלו למדינתא לות פלן ואמרו לה רבן אמר זבני מטא לה לותך עבד אנא פצחא עם תלמידי	ויאמר להם לכו אל העיר לאיזה איש שידבנו לבו לעשות ואמרו לו כה אמר הרב זמני קרוב הוא עמך ויעשה פסח עם תלמידי.	[838]	18 He said to them: Go into the city to a certain man who will be a volunteer for the task and say to him: Thus says the teacher, my time is near; with you (I will observe) the Passover with my disciples.
26:19	19 Lärjungarna gjorde som Jesus hade befallt dem och redde till påskalammet.	19 And the disciples did as Jesus had appointed them; and they made ready the passover.	19 και εποιησαν οι μαθηται ως συνεταξεν αυτοις ο ιησους και ητοιμασαν το πασχα	19 ותלמידוהי עבדו איכנא דפקד להון ישׂוע וטיבו פצחא		[839]
26:20	20 På kvällen låg Jesus till bords med de tolv.	20 Now when the even was come, he sat down with the twelve.	20 οψιας δε γενομενης ανεκειτο μετα των δωδεκα	20 וכד הוא רמשׂא סמיך הוא עם תרעסר תלמידוהי	ויהי לעת ערב והוא יושב לשלחן עם י״ב תלמידיו.	[840]	20 It came to pass at the time of evening, he was sitting at table with his twelve disciples.
26:21	21 Medan de åt, sade han: "Amen säger jag er: En av er kommer att förråda mig."	21 And as they did eat, he said, Verily I say unto you, that one of you shall betray me.	21 και εσθιοντων αυτων ειπεν αμην λεγω υμιν οτι εις εξ υμων παραδωσει με	21 וכד לעסין אמר אמין אמר אנא לכון דחד מנכון משׂלם לי	כאמר היו אוכלים אמר להם אומר אני לכם שאחד מכם ימסרני.		21 As they were eating he said to them: I say to you that one of you will inform against me.
26:22	22 Då blev de mycket bedrövade och började fråga honom, den ene efter den andre: "Inte är det väl jag, Herre?"	22 And they were exceeding sorrowful, and began every one of them to say unto him, Lord, is it I?	22 και λυπουμενοι σφοδρα ηρξαντο λεγειν αυτω εκαστος αυτων μητι εγω ειμι κυριε	22 וכרית להון טב ושׂריו למאמר לה חד חד מנהון למא אנא מרי	ויתעצבו מאד ויאמרו לו כל אחד לאמר אדוני האני זה.	[841]	22 They were very sad and spoke each one to him saying: Lord, is it I?
26:23	23 Han svarade: "Den som doppade handen i skålen tillsammans med mig, han skall förråda mig.	23 And he answered and said, He that dippeth his hand with me in the dish, the same shall betray me.	23 ο δε αποκριθεις ειπεν ο εμβαψας μετ εμου εν τω τρυβλιω την χειρα ουτος με παραδωσει	23 הו דין ענא ואמר מן דצבע אידה עמי בלגתא הו נשׂלמני	ויען להם הטובל ידו עמי בקערה הוא ימכרני. וכולם היו אוכלים בקערה אחת. לכן לא הכירוהו שאלו הכירוהו השמידוהו.	[842]	23 He answered them: He who dips his hand with me in the dish will sell me. All of them were eating from one dish. Therefore, they did not recognize him; because if they had recognized him, they would have destroyed him.
26:24	24 Människosonen går bort, som det står skrivet om honom, men ve den människa genom vilken Människosonen blir förrådd. Det hade varit bättre för honom att han inte hade blivit född."	24 The Son of man goeth as it is written of him: but woe unto that man by whom the Son of man is betrayed! it had been good for that man if he had not been born.	24 ο μεν υιος του ανθρωπου υπαγει καθως γεγραπται περι αυτου ουαι δε τω ανθρωπω εκεινω δι ου ο υιος του ανθρωπου παραδιδοται καλον ην αυτω ει ουκ εγεννηθη ο ανθρωπος εκεινος	24 וברה דאנשׂא אזל איכנא דכתיב עלוהי וי לה דין לגברא הו דבאידה ברה דאנשׂא משׂתלם פקח הוא לה לגברא הו אלו לא אתילד	ויאמר להם יש״ו אמת שבן האדם הולך ככתוב בו אוי לאדם ההוא אשר בשבילו בן אדם ימסר. טוב לו שלא נולד לאיש ההוא.	[843]	24 Jesus said to them: Truly the Son of Man goes as it is written concerning him; woe to that man for whose sake the Son of Man is betrayed. Good would it be for that man not to have been born.
26:25	25 Judas, han som skulle förråda honom, sade: "Rabbi, inte är det väl jag?" Jesus svarade: "Du har själv sagt det."	25 Then Judas, which betrayed him, answered and said, Master, is it I? He said unto him, Thou hast said.	25 αποκριθεις δε ιουδας ο παραδιδους αυτον ειπεν μητι εγω ειμι ραββι λεγει αυτω συ ειπας	25 ענא יהודא משׂלמנא ואמר דלמא אנא הו רבי אמר לה ישׂוע אנת אמרת	ויען יודא אשר מכרו ויאמר לו רבי האני זה ויאמר אתה דברת.	[844]	25 Judas, who sold him, answered and said to him: Rabbi am I this one? He said: You have spoken.
					פרק ק״ט
26:26	26 Medan de åt tog Jesus ett bröd, tackade Gud, bröt det och gav åt lärjungarna och sade: "Tag och ät. Detta är min kropp."	26 And as they were eating, Jesus took bread, and blessed it, and brake it, and gave it to the disciples, and said, Take, eat; this is my body.	26 εσθιοντων δε αυτων λαβων ο ιησους τον αρτον και ευλογησας εκλασεν και εδιδου τοις μαθηταις και ειπεν λαβετε φαγετε τουτο εστιν το σωμα μου	26 כד דין לעסין שׂקל ישׂוע לחמא וברך וקצא ויהב לתלמידוהי ואמר סבו אכולו הנו פגרי	המה אוכלים ויקח יש״ו לחם ויברך ויחלקהו ויתן לתלמידיו ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי.	[845]	26 They were eating and Jesus took bread, blessed, divided it, gave it to his disciples and said: Take and eat; this is my body.			The first part, the evening of Aviv 15 began on Tue May 9, 19 CE
26:27	27 Och han tog en bägare, tackade Gud och gav åt dem och sade: "Drick alla av den.	27 And he took the cup, and gave thanks, and gave it to them, saying, Drink ye all of it;	27 και λαβων το ποτηριον και ευχαριστησας εδωκεν αυτοις λεγων πιετε εξ αυτου παντες	27 ושׂקל כסא ואודי ויהב להון ואמר סבו אשׂתו מנה כלכון	ויקח את הכום ויתן שבחים לאביו ויתן להם ויאמר שתו מזה כולכם.		27 He took the cup, gave praise to his father, gave it to them, and said: Drink from this, all of you.
26:28	28 Ty detta är mitt blod, förbundsblodet, som är utgjutet för många till syndernas förlåtelse.	28 For this is my blood of the new testament, which is shed for many for the remission of sins.	28 τουτο γαρ εστιν το αιμα μου το της καινης διαθηκης το περι πολλων εκχυνομενον εις αφεσιν αμαρτιων	28 הנו דמי דדיתקא חדתא דחלף סגיאא מתאשׂד לשׂובקנא דחטהא	זהו דמי מברית חדשה אשר ישפך בעבור הרבים לכפרת עונות.	[846]	28 This is my blood of the new covenant which will be poured out for many for the atonement of sins.
26:29	29 Jag säger er: Från denna stund kommer jag inte att dricka av det som vinstocken ger, förrän på den dag då jag dricker det nytt tillsammans med er i min Faders rike."	29 But I say unto you, I will not drink henceforth of this fruit of the vine, until that day when I drink it new with you in my Father's kingdom.	29 λεγω δε υμιν οτι ου μη πιω απ αρτι εκ τουτου του γεννηματος της αμπελου εως της ημερας εκεινης οταν αυτο πινω μεθ υμων καινον εν τη βασιλεια του πατρος μου	29 אמר אנא לכון דין דלא אשׂתא מן השׂא מן הנא ילדא דגפתא עדמא ליומא דבה אשׂתיוהי עמכון חדתא במלכותה דאבי	אומר אני לכם לא אשתה אני מכאן ואילך מפרי הגפן הזאת עד היום ההוא שאשתה אותו חדש עמכם במלכות שמים.	[847]	29 I say to you I will not drink henceforth from the fruit of this vine until that day when I drink it new with you in the kingdom of heaven.
26:30	30 När de hade sjungit lovsången, gick de ut till Oljeberget.	30 And when they had sung an hymn, they went out into the mount of Olives.	30 και υμνησαντες εξηλθον εις το ορος των ελαιων	30 ושׂבחו ונפקו לטור זיתא	וילכו ויצאו להר הזתים.	[848]	30 (They returned) and went out to the Mount of Olives.
					פרק ק״י
26:31	31 Då sade Jesus till dem: "Denna natt skall ni alla överge mig. Ty det står skrivet: Jag skall slå herden, och fåren i hjorden skall skingras.	31 Then saith Jesus unto them, All ye shall be offended because of me this night: for it is written, I will smite the shepherd, and the sheep of the flock shall be scattered abroad.	31 τοτε λεγει αυτοις ο ιησους παντες υμεις σκανδαλισθησεσθε εν εμοι εν τη νυκτι ταυτη γεγραπται γαρ παταξω τον ποιμενα και διασκορπισθησεται τα προβατα της ποιμνης	31 הידין אמר להון ישׂוע אנתון כלכון תתכשׂלון בי בהנא לליא כתיב גיר דאמחא לרעיא ונתבדרון ערבא דענה	אז אמר יש״ו לתלמידיו באו כלכם התעצבו עלי הלילה שכן כתיב הך את הרועה ותפוצינה הרועים.	[849]	31 Then Jesus said to his disciples: Come, all of you, be grieved because of me tonight because it is written: Smite the shepherd and the (sheep) will be scattered.			The first part, the evening of Aviv 15 began on Tue May 9, 19 CE
26:32	32 Men när jag har uppstått, skall jag gå före er till Galileen."	32 But after I am risen again, I will go before you into Galilee.	32 μετα δε το εγερθηναι με προαξω υμας εις την γαλιλαιαν	32 מן בתר דקאם אנא דין קדם אנא לכון לגלילא	ואחרי קומי מהמיתה אגלה לכם בגליל.	[850]	32 After my resurrection from death, I will be revealed to you in Galilee.
26:33	33 Petrus svarade honom: "Även om alla andra överger dig, så skall jag inte göra det."	33 Peter answered and said unto him, Though all men shall be offended because of thee, yet will I never be offended.	33 αποκριθεις δε ο πετρος ειπεν αυτω ει και παντες σκανδαλισθησονται εν σοι εγω ουδεποτε σκανδαλισθησομαι	33 ענא כאפא ואמר לה אפן כלנשׂ נתכשׂל בך אנא מתום לא אתכשׂל בך	ויען פיט״רוש ויאמר לו אם כלם יעצבו עליך אני לא אתעצב לעולם.	[851]	33 Peter answered and said to him: If all of them are grieved because of you, I will never be grieved.
26:34	34 Jesus sade till honom: "Amen säger jag dig: Denna natt, innan tuppen gal, skall du tre gånger förneka mig."	34 Jesus said unto him, Verily I say unto thee, That this night, before the cock crow, thou shalt deny me thrice.	34 εφη αυτω ο ιησους αμην λεγω σοι οτι εν ταυτη τη νυκτι πριν αλεκτορα φωνησαι τρις απαρνηση με	34 אמר לה ישׂוע אמין אמר אנא לך דבהנא לליא קדם דנקרא תרנגלא תלת זבנין תכפור בי	ויאמר יש״ו אמן אני אומר לך שבזה הלילה קודם קריאת הגבר תכפור בי ג׳ פעמים.	[852]	34 Jesus said: Truly I say to you, this night before the cock-crow you will deny me three times.
26:35	35 Petrus svarade honom: "Om jag än måste dö med dig, skall jag aldrig förneka dig." Så sade också alla de andra lärjungarna.	35 Peter said unto him, Though I should die with thee, yet will I not deny thee. Likewise also said all the disciples.	35 λεγει αυτω ο πετρος καν δεη με συν σοι αποθανειν ου μη σε απαρνησομαι ομοιως και παντες οι μαθηται ειπον	35 אמר לה כאפא אן נהוא לי לממת עמך לא אכפור בך והכות אף כלהון תלמידא אמרו	ויאמר לו פיט״רוש אם יתכן לי למות עמך לא אכפור בך. וכזה אמרו לו כל התלמידים.	[853]	35 Peter said to him: If it is arranged for me to die with you, I will not deny you. Likewise all the disciples said to him.
26:36	36 Sedan gick Jesus med dem till en plats som heter Getsemane, och han sade till lärjungarna: "Sitt här, medan jag går dit bort och ber."	36 Then cometh Jesus with them unto a place called Gethsemane, and saith unto the disciples, Sit ye here, while I go and pray yonder.	36 τοτε ερχεται μετ αυτων ο ιησους εις χωριον λεγομενον γεθσημανη και λεγει τοις μαθηταις καθισατε αυτου εως ου απελθων προσευξωμαι εκει	36 הידין אתא עמהון ישׂוע לדוכתא דמתקריא גדסמן ואמר לתלמידוהי תבו הרכא עד אזל אצלא	אז בא יש״ו עמהם לכפר גיא שמנים ויאמר שבו נא עד שאלך לשם ואתפלל.		36 Then Jesus came with them to the village of Geshemonim and said: Sit now until I go there and pray.
26:37	37 Han tog med sig Petrus och Sebedeus båda söner. Ängslan och ångest kom över honom,	37 And he took with him Peter and the two sons of Zebedee, and began to be sorrowful and very heavy.	37 και παραλαβων τον πετρον και τους δυο υιους ζεβεδαιου ηρξατο λυπεισθαι και αδημονειν	37 ודבר לכאפא ולתריהון בני זבדי ושׂרי למתכמרו ולמתעקו	ויקח את פיטרוש ואת שני בני זבדאל והתחיל להתעצב ולהיות זעף.	[854]	37 He took Peter and the two sons of Zebedeel and began to be sad and troubled.
26:38	38 och han sade till dem: "Min själ är djupt bedrövad, ända till döds. Stanna kvar här och vaka med mig."	38 Then saith he unto them, My soul is exceeding sorrowful, even unto death: tarry ye here, and watch with me.	38 τοτε λεγει αυτοις περιλυπος εστιν η ψυχη μου εως θανατου μεινατε ωδε και γρηγορειτε μετ εμου	38 ואמר להון כריא הי לה לנפשׂי עדמא למותא קוו לי הרכא ושׂהרו עמי	אז אמר להם נפשי מתעצבת עד מות סמכוני ושמרו עמי.	[855]	38 Then he said to them: My soul is grieved unto death; support me and watch with me.
26:39	39 Och han gick lite längre bort, föll ner på ansiktet och bad: "Min Fader, om det är möjligt, låt denna kalk gå ifrån mig. Men inte som jag vill utan som du vill."	39 And he went a little further, and fell on his face, and prayed, saying, O my Father, if it be possible, let this cup pass from me: nevertheless not as I will, but as thou wilt.	39 και προελθων μικρον επεσεν επι προσωπον αυτου προσευχομενος και λεγων πατερ μου ει δυνατον εστιν παρελθετω απ εμου το ποτηριον τουτο πλην ουχ ως εγω θελω αλλ ως συ	39 ופרק קליל ונפל על אפוהי ומצלא הוא ואמר אבי אן משׂכחא נעברני כסא הנא ברם לא איך דאנא צבא אנא אלא איך דאנת	וילך לאט לאט מעט ויפול על פניו ויתפלל ויאמר אם יוכל להיות הסר נא ממני הכוס הזה. אמנם לא כמו שאני רוצה יהיה אלא כרצונך.	[856]	39 He slowly went forward a little, fell on his face, prayed and said: (my father), if it is possible, take this cup from me. Indeed, let it not be as I will, but according to your will.
26:40	40 När han kom tillbaka till lärjungarna och fann att de sov, sade han till Petrus: "Kunde ni då inte vaka en kort stund med mig?	40 And he cometh unto the disciples, and findeth them asleep, and saith unto Peter, What, could ye not watch with me one hour?	40 και ερχεται προς τους μαθητας και ευρισκει αυτους καθευδοντας και λεγει τω πετρω ουτως ουκ ισχυσατε μιαν ωραν γρηγορησαι μετ εμου	40 ואתא לות תלמידוהי ואשׂכח אנון כד דמכין ואמר לכאפא הכנא לא אשׂכחתון חדא שׂעא דתשׂהרון עמי	ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים. ויאמר לפיט״רו כך האינך יכול לשמור עמדי שעה אחת.	[857]	40 He came to the disciples and found them sleeping. He said to Peter: So you are unable to watch with me one hour?
26:41	41 Håll er vakna och be, så att ni inte kommer i frestelse. Anden är villig, men köttet är svagt."	41 Watch and pray, that ye enter not into temptation: the spirit indeed is willing, but the flesh is weak.	41 γρηγορειτε και προσευχεσθε ινα μη εισελθητε εις πειρασμον το μεν πνευμα προθυμον η δε σαρξ ασθενης	41 אתתעירו וצלו דלא תעלון לנסיונא רוחא מטיבא פגרא דין כריה	שמרו והתפללו פן תבאו בנסיון שהאמת שהרוח נכון לילך לו ראו את הבשר חלש וחולה.	[858]	41 Watch and pray lest you enter into temptation, because truly the spirit is ready to go (to its creator, but) the flesh is weak and sick.
26:42	42 Sedan gick han bort för andra gången och bad: "Min Fader, om denna kalk inte kan tas ifrån mig, utan jag måste dricka den, så ske din vilja."	42 He went away again the second time, and prayed, saying, O my Father, if this cup may not pass away from me, except I drink it, thy will be done.	42 παλιν εκ δευτερου απελθων προσηυξατο λεγων πατερ μου ει ου δυναται τουτο το ποτηριον παρελθειν απ εμου εαν μη αυτο πιω γενηθητω το θελημα σου	42 תוב אזל דתרתין זבנין צלי ואמר אבי אן לא משׂכח הנא כסא דנעבר אלא אן אשׂתיתה נהוא צבינך	וילך שנית להתפלל לאמור אם לא תוכל להסיר הכוס הזה אלא שאשתהו יהיה עשי כרצונך.	[859]	42 He went again to pray saying: If you are not able to remove this cup except I should drink it, let it be done according to your will.
26:43	43 Han kom tillbaka och fann ännu en gång att de sov, så tunga av sömn var deras ögon.	43 And he came and found them asleep again: for their eyes were heavy.	43 και ελθων ευρισκει αυτους παλιν καθευδοντας ησαν γαρ αυτων οι οφθαλμοι βεβαρημενοι	43 ואתא תוב אשׂכח אנון כד דמכין עיניהון גיר יקירן הוי	וישב אחרי כן וימצאם ישנים שהיו עיניהם כבדים.	[860]	43 Afterwards he returned and found them sleeping because their eyes were heavy.
26:44	44 Då lämnade han dem och gick åter bort och bad för tredje gången med samma ord.	44 And he left them, and went away again, and prayed the third time, saying the same words.	44 και αφεις αυτους απελθων παλιν προσηυξατο εκ τριτου τον αυτον λογον ειπων	44 ושׂבק אנון ואזל תוב צלי דתלת זבנין ולה למלתא אמר	ויעזוב אותם וילך להתפלל פעם שלישית כדברים הראשונים.		44 He left them and went to pray a third time according to the first words.
					פרק קי״א
26:45	45 Sedan gick han till lärjungarna och sade till dem: "Ni sover nu och vilar er. Se, stunden har kommit, då Människosonen skall överlämnas i syndares händer.	45 Then cometh he to his disciples, and saith unto them, Sleep on now, and take your rest: behold, the hour is at hand, and the Son of man is betrayed into the hands of sinners.	45 τοτε ερχεται προς τους μαθητας αυτου και λεγει αυτοις καθευδετε το λοιπον και αναπαυεσθε ιδου ηγγικεν η ωρα και ο υιος του ανθρωπου παραδιδοται εις χειρας αμαρτωλων	45 הידין אתא לות תלמידוהי ואמר להון דמכו מכיל ואתתניחו הא מטת שׂעתא וברה דאנשׂא משׂתלם באידיהון דחטיא	אז בא יש״ו לגליל לתלמידיו ויאמר להם שנו ונוחו הנה הקרב העת ובן האדם ימסר ביד החטאים.	[861]	45 Then Jesus came to where the disciples were and said to them: Sleep and be at rest; behold the time has come near when the Son of Man will be delivered into the hand of sinners.			The first part, the evening of Aviv 15 began on Tue May 9, 19 CE
26:46	46 Stig upp, låt oss gå. Se, han som förråder mig är nu här."	46 Rise, let us be going: behold, he is at hand that doth betray me.	46 εγειρεσθε αγωμεν ιδου ηγγικεν ο παραδιδους με	46 קומו נאזל הא מטא הו דמשׂלם לי	קומו ונלך שהנו קרוב מי שימסרנו.		46 Arise, let us go, for behold he who will betray him is near.
26:47	47 Medan han talade kom Judas, en av de tolv, och med honom en folkhop med svärd och påkar, utskickad av översteprästerna och folkets äldste.	47 And while he yet spake, lo, Judas, one of the twelve, came, and with him a great multitude with swords and staves, from the chief priests and elders of the people.	47 και ετι αυτου λαλουντος ιδου ιουδας εις των δωδεκα ηλθεν και μετ αυτου οχλος πολυς μετα μαχαιρων και ξυλων απο των αρχιερεων και πρεσβυτερων του λαου	47 ועד הו ממלל הא יהודא משׂלמנא חד מן תרעסרתא אתא וכנשׂא עמה סגיאא עם ספסרא וחוטרא מן לות רבי כהנא וקשׂישׂא דעמא	עודנו מדבר והנה יודא אסכריוטא אחד מי״ב תלמידיו בא. ועמו חבורה אחת רבה בחרבות ובשוטים שלוחים מאת גדולי הכהנים ושרי העם.	[862]	47 While he was speaking, behold Judas Iscariot, one of his twelve disciples, came. With him was a large crowd with swords and whips sent from the chief priests and the princes of the people.
26:48	48 Förrädaren hade gett dem ett tecken och sagt: "Den som jag kysser, han är det, grip honom."	48 Now he that betrayed him gave them a sign, saying, Whomsoever I shall kiss, that same is he: hold him fast.	48 ο δε παραδιδους αυτον εδωκεν αυτοις σημειον λεγων ον αν φιλησω αυτος εστιν κρατησατε αυτον	48 ויהב הוא להון אתא יהודא משׂלמנא ואמר להו דנשׂק אנא הויו לה אחודו	ואשר מסרוהו נתן להם אות אשר אשקנו הוא הוא ותפשוהו.	[863]	48 He who betrayed him had given them a sign: (The man) whom I kiss is the one whom you are to arrest.
26:49	49 Och han gick genast fram till Jesus och sade: "Var hälsad, rabbi", och kysste honom.	49 And forthwith he came to Jesus, and said, Hail, master; and kissed him.	49 και ευθεως προσελθων τω ιησου ειπεν χαιρε ραββι και κατεφιλησεν αυτον	49 ומחדא קרב לות ישׂוע ואמר שׂלם רבי ונשׂקה	ומיד נגש אל יש״ו ויאמר לו שלום עליך רבי וישקהו.		49 Immediately he drew near to Jesus and said to him: Greetings Rabbi; then he kissed him.
26:50	50 Jesus sade till honom: "Min vän, varför är du här?" Då gick de fram och grep Jesus och höll fast honom.	50 And Jesus said unto him, Friend, wherefore art thou come? Then came they, and laid hands on Jesus, and took him.	50 ο δε ιησους ειπεν αυτω εταιρε εφ ω παρει τοτε προσελθοντες επεβαλον τας χειρας επι τον ιησουν και εκρατησαν αυτον	50 הו דין ישׂוע אמר לה על הי דאתית חברי הידין אתקרבו וארמיו אידיהון על ישׂוע ואחדוהי	ויאמר אליו יש״ו אהובי מה עשית. ויקרבו וישלחו ידם בו ויתפשוהו.	[864]	50 Jesus said to him: My friend, what have you done? They came, stretched out their hand against him, and arrested him.
26:51	51 En av dem som var med Jesus förde handen till sitt svärd, drog det och högg till översteprästens tjänare och högg så av honom örat.	51 And, behold, one of them which were with Jesus stretched out his hand, and drew his sword, and struck a servant of the high priest's, and smote off his ear.	51 και ιδου εις των μετα ιησου εκτεινας την χειρα απεσπασεν την μαχαιραν αυτου και παταξας τον δουλον του αρχιερεως αφειλεν αυτου το ωτιον	51 והא חד מן הנון דעם ישׂוע אושׂט אידה ושׂמט ספסרא ומחיהי לעבדה דרב כהנא ושׂקלה אדנה	והנה אחד מאשר היה עם יש״ו נטה ידו וישלוף חרבו ויך עבד אחד מעבדי הכהנים ויכרות אזנו.	[865]	51 Behold, one who was with Jesus stretched out his hand, drew his sword, struck one of the servants of the priests, and cut off his ear.
26:52	52 Då sade Jesus till honom: "Stick ditt svärd i skidan! Ty alla som drar svärd skall dödas med svärd.	52 Then said Jesus unto him, Put up again thy sword into his place: for all they that take the sword shall perish with the sword.	52 τοτε λεγει αυτω ο ιησους αποστρεψον σου την μαχαιραν εις τον τοπον αυτης παντες γαρ οι λαβοντες μαχαιραν εν μαχαιρα απολουνται	52 הידין אמר לה ישׂוע אהפך ספסרא לדוכתה כלהון גיר הנון דנסבו סיפא בסיפא נמותון	ויאמר אליו יש״ו השב חרבך אל נדנה שהשרופים חרב בחרב יפולו.	[866]	52 Jesus said to him: Return your sword to its sheath, for (those who draw) the sword will fall by the sword.
26:53	53 Eller menar du att jag inte kan be min Fader att han nu sänder till min tjänst mer än tolv legioner änglar?	53 Thinkest thou that I cannot now pray to my Father, and he shall presently give me more than twelve legions of angels?	53 η δοκεις οτι ου δυναμαι αρτι παρακαλεσαι τον πατερα μου και παραστησει μοι πλειους η δωδεκα λεγεωνας αγγελων	53 או סבר אנת דלא משׂכח אנא דאבעא מן אבי ונקים לי השׂא יתיר מן תרתעסרא לגיונין דמלאכא	הלא תבין שאוכל לפגוע באויבי ואכן לי עתה יתר מי״ב לגיונות של מלאכים?	[867]	53 Do you not understand that I can meet my enemies and indeed there will be for me at once more than twelve legions of angels?
26:54	54 Men hur skulle då Skrifterna uppfyllas, som säger att detta måste ske?"	54 But how then shall the scriptures be fulfilled, that thus it must be?	54 πως ουν πληρωθωσιν αι γραφαι οτι ουτως δει γενεσθαι	54 איכנא הכיל נתמלון כתבא דהכנא ולא דנהוא	ואיך ימלאון הכתובים? שכן ראוי לעשות.		54 But how will the Scriptures be fulfilled? Because thus it is intended to be done.
26:55	55 I samma stund sade Jesus till folkhopen: "Som mot en förbrytare har ni gått ut med svärd och påkar för att gripa mig. Var dag har jag suttit i templet och undervisat utan att ni grep mig.	55 In that same hour said Jesus to the multitudes, Are ye come out as against a thief with swords and staves for to take me? I sat daily with you teaching in the temple, and ye laid no hold on me.	55 εν εκεινη τη ωρα ειπεν ο ιησους τοις οχλοις ως επι ληστην εξηλθετε μετα μαχαιρων και ξυλων συλλαβειν με καθ ημεραν προς υμας εκαθεζομην διδασκων εν τω ιερω και ουκ εκρατησατε με	55 בהי שׂעתא אמר ישׂוע לכנשׂא איך דעל גיסא נפקתון בספסרא ובחוטרא דתאחדונני כליום לותכון בהיכלא יתב הוית ומלף ולא אחדתונני	אחר אמר יש״ו לחבורה כמו אם היינו גנבים באתם לקחת אותי בחרבות ובשוטים. והלא בכל יום הייתי עמכם במקדש מלמדכם ולא עכבתוני?	[868]	55 Afterwards Jesus said to the crowd: As if we were thieves have you come to take me with swords and whips? Was I not with you every day in the temple teaching you without you hindering me?
26:56	56 Men allt detta har skett för att profeternas skrifter skulle uppfyllas." Då övergav alla lärjungarna honom och flydde.	56 But all this was done, that the scriptures of the prophets might be fulfilled. Then all the disciples forsook him, and fled.	56 τουτο δε ολον γεγονεν ινα πληρωθωσιν αι γραφαι των προφητων τοτε οι μαθηται παντες αφεντες αυτον εφυγον	56 הדא דין דהות דנתמלון כתבא דנביא הידין תלמידא כלהון שׂבקוהי וערקו	אמנם כל זה נעשה יען ימלאו הכתובים מהנביאים. אז כל תלמידיו הניחוהו וברחו.	[869]	56 Surely all this was done because the writings of the Prophets were being fulfilled. Then all his disciples left him and fled.
26:57	57 De som hade gripit Jesus, förde honom till översteprästen Kajfas, där de skriftlärda och de äldste hade samlats.	57 And they that had laid hold on Jesus led him away to Caiaphas the high priest, where the scribes and the elders were assembled.	57 οι δε κρατησαντες τον ιησουν απηγαγον προς καιαφαν τον αρχιερεα οπου οι γραμματεις και οι πρεσβυτεροι συνηχθησαν	57 והנון דאחדוהי לישׂוע אובלוהי לות קיפא רב כהנא איכא דספרא וקשׂישׂא כנישׂין הוו	והם הוליכו ליש״ו לבית קאיפש גדול הכהנים. ואז כל הסופרים והפרושים נקהלו.	[870]	57 They led Jesus to the house of Caiaphas the high priest. Then all the scribes and Pharisees were gathered together.
26:58	58 Petrus följde Jesus på avstånd fram till översteprästens gård. Där gick han in och satte sig bland rättstjänarna för att se hur det skulle sluta.	58 But Peter followed him afar off unto the high priest's palace, and went in, and sat with the servants, to see the end.	58 ο δε πετρος ηκολουθει αυτω απο μακροθεν εως της αυλης του αρχιερεως και εισελθων εσω εκαθητο μετα των υπηρετων ιδειν το τελος	58 שׂמעון דין כאפא אזל הוא בתרה מן רוחקא עדמא לדרתה דרב כהנא ועל יתב לגו עם דחשׂא דנחזא חרתא	ופיט״רוש היה הולך אחריו מרחוק עד בית גדול הכהנים. ונכנס לבית וישב לו אצל האומנים עד יראה התכלית.	[871]	58 Peter was following him at a distance unto the house of the high priest. He entered the house and sat near the craftsmen until he should see the end.
26:59	59 Översteprästerna och hela Stora rådet sökte nu skaffa fram något falskt vittnesmål mot Jesus för att kunna döma honom till döden.	59 Now the chief priests, and elders, and all the council, sought false witness against Jesus, to put him to death;	59 οι δε αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι και το συνεδριον ολον εζητουν ψευδομαρτυριαν κατα του ιησου οπως αυτον θανατωσωσιν	59 רבי כהנא דין וקשׂישׂא וכנושׂתא כלה בעין הוו על ישׂוע סהדא איך דנמיתוניהי	וגדולי הכהנים והפרושים היו רוצים עדי שקר נגד יש״ו יען ימיתוהו.	[872]	59 The chief priests and the Pharisees wished (to find) false witnesses against Jesus in order to put him to death.
26:60	60 Men de fann inget, trots att många falska vittnen trädde fram. Till sist kom det fram två män	60 But found none: yea, though many false witnesses came, yet found they none. At the last came two false witnesses,	60 και ουχ ευρον και πολλων ψευδομαρτυρων προσελθοντων ουχ ευρον	60 ולא אשׂכחו ואתו סגיאא סהדא דשׂוקרא אחרית דין קרבו תרין	ולא היו מוצאים ואחד אשר הכינו הרבה עדי שקר נגד יש״ו. לסוף באו שני עדים שקרים.	[873]	60 But they did not find even one, though they provided many false witnesses against Jesus. Finally two false witnesses came forward.
26:61	61 som sade: "Han har sagt att han kan bryta ner Guds tempel och bygga upp det igen på tre dagar."	61 And said, This fellow said, I am able to destroy the temple of God, and to build it in three days.	61 υστερον δε προσελθοντες δυο ψευδομαρτυρες ειπον ουτος εφη δυναμαι καταλυσαι τον ναον του θεου και δια τριων ημερων οικοδομησαι αυτον	61 ואמרין הנא אמר דמשׂכח אנא דאשׂרא היכלא דאלהא ולתלתא יומין אבניוהי	ויאמר זה אמר יש לי יכולת להשחית מקדש האל ואחר ג׳ ימים לתקן אותו.	[874]	61 (They said): This one said I have the power to destroy the temple of God and after three days to repair it.
26:62	62 Då reste sig översteprästen och frågade honom: "Svarar du inget på det som dessa vittnar mot dig?"	62 And the high priest arose, and said unto him, Answerest thou nothing? what is it which these witness against thee?	62 και αναστας ο αρχιερευς ειπεν αυτω ουδεν αποκρινη τι ουτοι σου καταμαρτυρουσιν	62 וקם רב כהנא ואמר לה לא מדם מפנא אנת פתגמא מנא מסהדין עליך הלין	וגדול הכהנים קם ויאמר לו אינך עונה דבר נגד העדות שאלו מעידים נגדך.		62 The high priest arose and said to him: Do you not answer anything against the testimony that these are bearing against you?
26:63	63 Men Jesus teg. Då sade översteprästen till honom: "Jag besvär dig vid den levande Guden, att du säger oss om du är Messias, Guds Son."	63 But Jesus held his peace. And the high priest answered and said unto him, I adjure thee by the living God, that thou tell us whether thou be the Christ, the Son of God.	63 ο δε ιησους εσιωπα και αποκριθεις ο αρχιερευς ειπεν αυτω εξορκιζω σε κατα του θεου του ζωντος ινα ημιν ειπης ει συ ει ο χριστος ο υιος του θεου	63 ישׂוע דין שׂתיק הוא וענא רב כהנא ואמר לה מומא אנא לך באלהא חיא דתאמר לן אן אנת הו משׂיחא ברה דאלהא	ויש״ו לא ענה דבר. וגדול הכהנים אמר לו משביעך אני באל חי שתאמר לנו אם אתה משיח בן האל.	[875]	63 But Jesus answered not a word. The high priest said to him: I adjure you by the living God that you tell us if you are the Messiah, the Son of God.
26:64	64 Jesus sade till honom: "Du själv sade det. Men jag säger er: Härefter skall ni se Människosonen sitta på Maktens högra sida och komma på himlens moln."	64 Jesus saith unto him, Thou hast said: nevertheless I say unto you, Hereafter shall ye see the Son of man sitting on the right hand of power, and coming in the clouds of heaven.	64 λεγει αυτω ο ιησους συ ειπας πλην λεγω υμιν απ αρτι οψεσθε τον υιον του ανθρωπου καθημενον εκ δεξιων της δυναμεως και ερχομενον επι των νεφελων του ουρανου	64 אמר לה ישׂוע אנת אמרת אמרנא לכון דין דמן השׂא תחזוניהי לברה דאנשׂא דיתב מן ימינא דחילא ואתא על ענני שׂמיא	ויען לו יש״ו אתה אומר ועוד אני אומר לכם עדין תראו בן האל יושב לימין גבורת האל בא בעבי שחקים.	[876]	64 Jesus answered him: You say it; but again I say to you, you have yet to see the Son of God sitting at the right of the power of God coming on the clouds of heaven.
26:65	65 Då rev översteprästen sönder sina kläder och sade: "Han har hädat. Behöver vi några fler vittnen? Se, ni har nu hört hädelsen.	65 Then the high priest rent his clothes, saying, He hath spoken blasphemy; what further need have we of witnesses? behold, now ye have heard his blasphemy.	65 τοτε ο αρχιερευς διερρηξεν τα ιματια αυτου λεγων οτι εβλασφημησεν τι ετι χρειαν εχομεν μαρτυρων ιδε νυν ηκουσατε την βλασφημιαν αυτου	65 הידין רב כהנא צרי מאנוהי ואמר הא גדף מנא מכיל מתבעין לן סהדא הא השׂא שׂמעתון גודפה	אז גדול הכהנים קרע בגדיו ואמר זה ברך אלקים. ומה לנו צורך לעדים אחרים? והנה כולכם שמעתם איך ברך האל.	[877]	65 Then the high priest tore his garments and said: This one has cursed God. What need do we have for other witnesses? Behold all of you have heard how he cursed God.
26:66	66 Vad anser ni?" De svarade: "Han är skyldig till döden."	66 What think ye? They answered and said, He is guilty of death.	66 τι υμιν δοκει οι δε αποκριθεντες ειπον ενοχος θανατου εστιν	66 מנא צבין אנתון ענו ואמרין חיב הו מותא	מה יראה לכם שיתכן לעשות? והם ענו שחייב מיתה.		66 What do you think can be done? They answered: He is guilty of death.
26:67	67 Och de spottade honom i ansiktet och slog honom med knytnävarna. Andra gav honom piskrapp	67 Then did they spit in his face, and buffeted him; and others smote him with the palms of their hands,	67 τοτε ενεπτυσαν εις το προσωπον αυτου και εκολαφισαν αυτον οι δε ερραπισαν	67 הידין רקו באפוהי ומקפחין הוו לה אחרנא דין מחין הוו לה	ואז רקקו בפניו והלקוהו על שכמו ואחרים טפחו לו בפניו	[878]	67 Then they spit in his face and struck him on the back, and others slapped him in the face
26:68	68 och ropade: "Profetera för oss, Messias! Vem var det som slog dig?"	68 Saying, Prophesy unto us, thou Christ, Who is he that smote thee?	68 λεγοντες προφητευσον ημιν χριστε τις εστιν ο παισας σε	68 ואמרין אתנבא לן משׂיחא מנו הו דמחך	אומרים אמור לנו המשיח מי הכך.	[879]	68 saying: Tell us, Messiah, who struck you.
26:69	69 Petrus satt ute på gården. En tjänsteflicka kom då fram till honom och sade: "Du var också tillsammans med Jesus från Galileen."	69 Now Peter sat without in the palace: and a damsel came unto him, saying, Thou also wast with Jesus of Galilee.	69 ο δε πετρος εξω εκαθητο εν τη αυλη και προσηλθεν αυτω μια παιδισκη λεγουσα και συ ησθα μετα ιησου του γαλιλαιου	69 כאפא דין יתב הוא לבר בדרתא וקרבת לותה אמתא חדא ואמרא לה אף אנת עם ישׂוע הוית נצריא	ופיט״רוש כחש לה בפני הכל ואמר לה אשה איני יודע מה את אומרת.	[880]	69 Peter was standing at the entrance of the courtyard, and there came near to him a maid who said to him: Were you not standing with Jesus the Galilean?
26:70	70 Men han nekade inför alla och sade: "Jag vet inte vad du menar."	70 But he denied before them all, saying, I know not what thou sayest.	70 ο δε ηρνησατο εμπροσθεν παντων λεγων ουκ οιδα τι λεγεις	70 הו דין כפר קדם כלהון ואמר לא ידע אנא מנא אמרא אנתי	ופיט״רוש כחש לה בפני הכל ואמר לה אשה איני יודע מה את אומרת.		70 Peter lied to her before all and said to her: Woman I do not know what you are saying.
26:71	71 När han sedan gick ut i porten, fick en annan tjänsteflicka se honom, och hon sade till dem som var där: "Den där mannen var tillsammans med Jesus från Nasaret."	71 And when he was gone out into the porch, another maid saw him, and said unto them that were there, This fellow was also with Jesus of Nazareth.	71 εξελθοντα δε αυτον εις τον πυλωνα ειδεν αυτον αλλη και λεγει τοις εκει και ουτος ην μετα ιησου του ναζωραιου	71 וכד נפק לספא חזתה אחרתא ואמרא להון דתמן הוא אף הנא עם ישׂוע נצריא	וכאשר עבר השער ראה שפחה אחרת ואמרת לעוברים שם זה האיש היה עומד עם יש״ו בנאצ״רת.	[881]	71 When he passed through the gate another maid saw (him) and said to those who were (standing) there: this man was standing with Jesus in Nazareth.
26:72	72 Han nekade igen och svor på det: "Jag känner inte den mannen."	72 And again he denied with an oath, I do not know the man.	72 και παλιν ηρνησατο μεθ ορκου οτι ουκ οιδα τον ανθρωπον	72 ותוב כפר במומתא דלא ידע אנא לה לגברא	ופעם אחרת כחש יש״ו בשבועה שלא הכירו.	[882]	72 Again he denied Jesus with an oath [saying] that he did not know him.
26:73	73 Strax därefter kom de som stod där fram till Petrus och sade: "Visst är du också en av dem. Ditt uttal avslöjar dig."	73 And after a while came unto him they that stood by, and said to Peter, Surely thou also art one of them; for thy speech bewrayeth thee.	73 μετα μικρον δε προσελθοντες οι εστωτες ειπον τω πετρω αληθως και συ εξ αυτων ει και γαρ η λαλια σου δηλον σε ποιει	73 מן בתר קליל דין קרבו הנון דקימין ואמרו לכאפא שׂריראית אף אנת מנהון אנת אף ממללך גיר מודע לך	ואחר כן לזמן מעט נגשו אל פיט״רוש העומדים בחצר ויאמרו לו אתה הוא מחבורת זה הנביא שמדברך נכר שאתה מהם.	[883]	73 After a little while, those who were standing in the courtyard drew near to Peter and said to him: You are from this prophet's group; it is clear from your speech you are one of them.
26:74	74 Då började han förbanna och svära: "Jag känner inte den mannen." Och strax gol tuppen.	74 Then began he to curse and to swear, saying, I know not the man. And immediately the cock crew.	74 τοτε ηρξατο καταναθεματιζειν και ομνυειν οτι ουκ οιδα τον ανθρωπον και ευθεως αλεκτωρ εφωνησεν	74 הידין שׂרי למחרמו ולמאמא דלא ידענא לה לגברא ובה בשׂעתא קרא תרנגלא	אז התחיל לכפור ולישבע שבשום זמן לא הכירו. ומיד קרא התרנגול.		74 Then he began to deny and to swear that at no time had he known him. Immediately the cock crowed.
26:75	75 Då kom Petrus ihåg det ord som Jesus hade sagt: "Innan tuppen gal, skall du tre gånger förneka mig." Och han gick ut och grät bittert.	75 And Peter remembered the word of Jesus, which said unto him, Before the cock crow, thou shalt deny me thrice. And he went out, and wept bitterly.	75 και εμνησθη ο πετρος του ρηματος του ιησου ειρηκοτος αυτω οτι πριν αλεκτορα φωνησαι τρις απαρνηση με και εξελθων εξω εκλαυσεν πικρως	75 ואתדכר כאפא מלתא דישׂוע דאמר לה דקדם דנקרא תרנגלא תלת זבנין תכפור בי ונפק לבר בכא מריראית	ופיט״רוש נזכר מאשר אמר לו יש״ו שקודם קריאת הגבר יכפור בו ג׳ פעמים. ואז יצא לחוץ ובכה במרירות נפשו.	[884]	75 Peter remembered what Jesus had said to him, that before the crowing of the cock he would deny him three times. Then he went outside and wept with bitterness of soul.
					פרק קי״ב		Chapter 27
27:1	1 Tidigt på morgonen beslöt alla översteprästerna och folkets äldste att de skulle döda Jesus.	1 When the morning was come, all the chief priests and elders of the people took counsel against Jesus to put him to death:	1 πρωιας δε γενομενης συμβουλιον ελαβον παντες οι αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι του λαου κατα του ιησου ωστε θανατωσαι αυτον	1 כד דין הוא צפרא מלכא נסבו על ישׂוע כלהון רבי כהנא וקשׂישׂא דעמא איך דנמיתוניהי	ויהי בבקר כל גדולי החכמים והקדמונים לקחו עצה נגד יש״ו שמכל וכל יהרגוהו.	[885]	1 It came to pass in the morning all the chief sages and elders took counsel against Jesus that they should surely put him to death.			The second part, the day of Aviv 16 & Aviv 15 of the Jews began on Wed May 10, 19 CE
27:2	2 De lät binda honom, förde bort honom och utlämnade honom till Pilatus, landshövdingen.	2 And when they had bound him, they led him away, and delivered him to Pontius Pilate the governor.	2 και δησαντες αυτον απηγαγον και παρεδωκαν αυτον ποντιω πιλατω τω ηγεμονι	2 ואסרוהי ואובלוהי ואשׂלמוהי לפילטוס הגמונא	וקשור הוליכוהו לבית פו״טץ פילא״ט שהיה גזבר.	[886]	2 They led him bound to the house of Pontius Pilate who was commander.
27:3	3 Men då Judas, som hade förrått Jesus, såg att Jesus var dömd, ångrade han sig och lämnade tillbaka de trettio silvermynten till översteprästerna och de äldste	3 Then Judas, which had betrayed him, when he saw that he was condemned, repented himself, and brought again the thirty pieces of silver to the chief priests and elders,	3 τοτε ιδων ιουδας ο παραδιδους αυτον οτι κατεκριθη μεταμεληθεις απεστρεψεν τα τριακοντα αργυρια τοις αρχιερευσιν και τοις πρεσβυτεροις	3 הידין יהודא משׂלמנא כד חזא דאתחיב ישׂוע אתתוי ואזל אהפך הלין תלתין דכספא לרבי כהנא ולקשׂישׂא	ואז כאשר ראה יודא אסכריוטא שהיה נדון התחיל לשוב בתשובה. וחזר השלשים דינרים לגדול הכהנים ולזקני העם.	[887]	3 When Judas Iscariot saw that he had been judged, he began to turn in repentance. He returned the thirty dinars to the high priest and to the elders of the people.
27:4	4 och sade: "Jag har syndat och förrått oskyldigt blod." De svarade: "Vad rör det oss? Du vill se det så."	4 Saying, I have sinned in that I have betrayed the innocent blood. And they said, What is that to us? see thou to that.	4 λεγων ημαρτον παραδους αιμα αθωον οι δε ειπον τι προς ημας συ οψει	4 ואמר חטית דאשׂלמת דמא זכיא הנון דין אמרו לה לן מא לן אנת ידע אנת	אמר אני חטאתי ששפכתי דם נקי. והם אמרו לו מה לנו אתה תראה.		4 He said: I have sinned because I have shed innocent blood. But they said to him: What is that to us? You see to it.
27:5	5 Då kastade han silvermynten i templet och gav sig av. Sedan gick han och hängde sig.	5 And he cast down the pieces of silver in the temple, and departed, and went and hanged himself.	5 και ριψας τα αργυρια εν τω ναω ανεχωρησεν και απελθων απηγξατο	5 ושׂדיהי כספא בהיכלא ושׂני ואזל חנק נפשׂה	וזרק המעות במקדש והלך לו ולקח חבל אחת ותלה עצמו.		5 He threw the coins in the temple, went and took a rope and hanged himself.
27:6	6 Översteprästerna tog mynten och sade: "Det är inte tillåtet att lägga dem i offerkistan, eftersom det är blodspengar."	6 And the chief priests took the silver pieces, and said, It is not lawful for to put them into the treasury, because it is the price of blood.	6 οι δε αρχιερεις λαβοντες τα αργυρια ειπον ουκ εξεστιν βαλειν αυτα εις τον κορβαναν επει τιμη αιματος εστιν	6 רבי כהנא דין שׂקלוהי לכספא ואמרו לא שׂליט דנרמיוהי בית קורבנא מטל דטימי דמא הו	וגדולי הכהנים כאשר לקחו המעות אמרו לא יתכן שנשים אלו המעות במקדש שדמי דם הם שנתנו בעד דמי יש״ו.		6 When the chief priests received the coins they said: It is not possible for us to place these coins in the temple because they are the fruit of blood since they were given for the blood of Jesus.
27:7	7 Och de beslöt att för dessa pengar köpa Krukmakar- åkern till begravningsplats för främlingar.	7 And they took counsel, and bought with them the potter's field, to bury strangers in.	7 συμβουλιον δε λαβοντες ηγορασαν εξ αυτων τον αγρον του κεραμεως εις ταφην τοις ξενοις	7 ונסבו מלכא וזבנו בה אגורסה דפחרא לבית קבורא דאכסניא	ויועצו ויתנו אותם בעד שדה אדם יוצר חרס בעד שיגברו שם הגרים.	[888]	7 So they took counsel and gave them for a field of a certain potter of clay that they might (bury) strangers there.
27:8	8 Därför kallas den åkern än i dag Blodsåkern.	8 Wherefore that field was called, The field of blood, unto this day.	8 διο εκληθη ο αγρος εκεινος αγρος αιματος εως της σημερον	8 מטל הנא אתקרי אגורסא הו קריתא דדמא עדמא ליומנא	ולכן נקרא אותו שדה אהל דם עד היום הזה.		8 Therefore that field is called the tent of blood unto this day.
27:9	9 Då uppfylldes det som var sagt genom profeten Jeremia: Och jag tog de trettio silvermynten, det pris som Israels barn hade satt på honom som hade värderats,	9 Then was fulfilled that which was spoken by Jeremy the prophet, saying, And they took the thirty pieces of silver, the price of him that was valued, whom they of the children of Israel did value;	9 τοτε επληρωθη το ρηθεν δια ιερεμιου του προφητου λεγοντος και ελαβον τα τριακοντα αργυρια την τιμην του τετιμημενου ον ετιμησαντο απο υιων ισραηλ	9 הידין אתמלי מדם דאתאמר ביד נביא דאמר דנסבת תלתין דכספא דמוהי דיקירא דקצו מן בני איסריל	אז נשלם מאמר זכריה הנביא ואומר להם אם טוב בעיניכם רבו שכרי ואם חדלו. וישקלו שכרי שלשים כסף. ויאמר ה״ אלי השליכו אל היוצר. וזהו מהאדם היוצר חרס	[889]	9 Then was fulfilled the word of Zechariah the prophet: And I said to them: if it is good in your eyes, multiply my wages, but if (not), forbear. So they weighed for my wages thirty pieces of silver. Then the Lord said to me: Cast it unto the potter. This is from the man who forms clay,
27:10	10 och jag gav dem som betalning för Krukmakaråkern, så som Herren hade befallt mig.	10 And gave them for the potter's field, as the Lord appointed me.	10 και εδωκαν αυτα εις τον αγρον του κεραμεως καθα συνεταξεν μοι κυριος	10 ויהבת אנון לאגורסה דפחרא איך דפקד לי מריא	כאשר אדוני צוה.		10 as the Lord commanded.
27:11	11 Jesus ställdes nu inför landshövdingen. Denne frågade honom: "Är du judarnas konung?" Jesus svarade: "Du själv säger det."	11 And Jesus stood before the governor: and the governor asked him, saying, Art thou the King of the Jews? And Jesus said unto him, Thou sayest.	11 ο δε ιησους εστη εμπροσθεν του ηγεμονος και επηρωτησεν αυτον ο ηγεμων λεγων συ ει ο βασιλευς των ιουδαιων ο δε ιησους εφη αυτω συ λεγεις	11 הו דין ישׂוע קם קדם הגמונא ושׂאלה הגמונא ואמר לה אנת הו מלכא דיהודיא אמר לה ישׂוע אנת אמרת	ויש״ו היה עומד לפני פילא״ט ושאל לו האתה הוא מלך היהודים. ויש״ו אמר אתה אומר.		11 Jesus was standing before Pilate who asked him: Are you the king of the Jews? Jesus said: You say it.
27:12	12 Och när översteprästerna och de äldste anklagade honom, svarade han inte.	12 And when he was accused of the chief priests and elders, he answered nothing.	12 και εν τω κατηγορεισθαι αυτον υπο των αρχιερεων και των πρεσβυτερων ουδεν απεκρινατο	12 וכד אכלין הוו קרצוהי רבי כהנא וקשׂישׂא מדם פתגמא הו לא פני	וכאשר יש״ו היה רודף בעד גדולי הכהנים וזקני העם לשום דבר שהיו אומרים עליו לא היה עונה.	[890]	12 When Jesus was harassed by the chief priests and elders of the people in regard to some word which they spoke against him, he did not reply.
27:13	13 Då sade Pilatus till honom: "Hör du inte hur mycket de anklagar dig?"	13 Then said Pilate unto him, Hearest thou not how many things they witness against thee?	13 τοτε λεγει αυτω ο πιλατος ουκ ακουεις ποσα σου καταμαρτυρουσιν	13 הידין אמר לה פילטוס לא שׂמע אנת כמא מסהדין עליך	ופילא״ט אמר לו אינך רואה כמה עדיות יש נגדך.	[891]	13 Pilate said to him: Do you not see how much testimony there is against you?
27:14	14 Men Jesus svarade honom inte med ett enda ord, så att landshövdingen blev mycket förvånad.	14 And he answered him to never a word; insomuch that the governor marvelled greatly.	14 και ουκ απεκριθη αυτω προς ουδε εν ρημα ωστε θαυμαζειν τον ηγεμονα λιαν	14 ולא יהב לה פתגמא ולא בחדא מלא ועל הדא אתדמר טב	ויש״ו לא ענה אליו דבר ופילא״ט היה נפלא מזה מאד.		14 But Jesus did not answer him a word and Pilate was exceedingly amazed by this.
27:15	15 Vid högtiden brukade landshövdingen frige en fånge, en som de själva önskade.	15 Now at that feast the governor was wont to release unto the people a prisoner, whom they would.	15 κατα δε εορτην ειωθει ο ηγεμων απολυειν ενα τω οχλω δεσμιον ον ηθελον	15 בכל עאדא דין מעד הוא הגמונא דנשׂרא אסירא חד לעמא אינא דהנון צבין הוו	וביום החג הנכבד של פסח היה מנהגם שגזבר העיר היה לתת לעם אסור אחד מהאסורים אותו אשר ירצו.	[892]	15 On the day of the honored feast of Passover, it was their custom for the commander of the city to give to the people one of the prisoners whom they wished.		Notice the word “honored,” “הנכבד,” Strong's H3513: “כּבד; to be heavy, that is, in a bad sense (burdensome, severe, dull) or in a good sense (numerous, rich, honorable); causatively to make weighty (in the same two senses).” - This is a clear indication of the contrast between the official “honored” calendar “of the Jews,” and between that of the Scriptures as observed and taught by Yeshua. More…
27:16	16 Just då hade man en beryktad fånge, som hette Barabbas.	16 And they had then a notable prisoner, called Barabbas.	16 ειχον δε τοτε δεσμιον επισημον λεγομενον βαραββαν	16 אסיר הוא להון דין אסירא ידיעא דמתקרא בר-אבא	וביד פילא״ט היה חבוש אחד שהיה כמעט שוטה שמו ברבא״ש. ונלקח על רצחה ושם אותו בבור.	[893]	16 Pilate had a prisoner who was almost crazy: his name was Barabbas. Taken in a case of murder, he had placed him in the dungeon.
27:17	17 När de nu var samlade, frågade Pilatus dem: "Vem vill ni att jag skall frige, Barabbas eller Jesus, som kallas Messias?"	17 Therefore when they were gathered together, Pilate said unto them, Whom will ye that I release unto you? Barabbas, or Jesus which is called Christ?	17 συνηγμενων ουν αυτων ειπεν αυτοις ο πιλατος τινα θελετε απολυσω υμιν βαραββαν η ιησουν τον λεγομενον χριστον	17 וכד כנישׂין אמר להון פילטוס למן צבין אנתון דאשׂרא לכון לבר-אבא או לישׂוע דמתקרא משׂיחא	וכאשר נאספו אמר להם פילא״ט איזה מאלו תרצו שאניח ברבא״ש או יש״ו שנקרא משיח.	[894]	17 When they were gathered together Pilate said to them: Which of these do you wish that I should release, Barabbas or Jesus who is called Messiah?
27:18	18 Han visste nämligen att det var av avund som de hade utlämnat honom.	18 For he knew that for envy they had delivered him.	18 ηδει γαρ οτι δια φθονον παρεδωκαν αυτον	18 ידע הוא גיר פילטוס דמן חסמא אשׂלמוהי	לפי שפילא״ט היה יודע שעל שנאת חנם נלקח.	[895]	18 This was because Pilate knew that due to hatred without cause he had been taken.
27:19	19 Medan Pilatus satt på domarsätet, sände hans hustru bud till honom och lät säga: "Ha ingenting att göra med denne rättfärdige man! Jag har i natt lidit mycket i en dröm för hans skull."	19 When he was set down on the judgment seat, his wife sent unto him, saying, Have thou nothing to do with that just man: for I have suffered many things this day in a dream because of him.	19 καθημενου δε αυτου επι του βηματος απεστειλεν προς αυτον η γυνη αυτου λεγουσα μηδεν σοι και τω δικαιω εκεινω πολλα γαρ επαθον σημερον κατ οναρ δι αυτον	19 כד יתב דין הגמונא על בים דילה שׂלחת לה אנתתה ואמרא לה לא לך ולהו זדיקא סגי גיר חשׂת בחלמי יומנא מטלתה	ובעודו יושב בכסא אשתו שלחה לו שליח לאמר אחילה אני ממך שבשום ענין לא תאמר דבר כנגד אותו צדיק שבזאת הלילה סבלתי ענינים רבים במראה בעדו.	[896]	19 While he was sitting upon the throne his wife sent to him a messenger saying: I implore you that in no matter should you speak a word against this righteous man because in this night I have suffered many things in a vision because of him.
27:20	20 Men översteprästerna och de äldste övertalade folkmassan att begära att Barabbas skulle friges och Jesus dödas.	20 But the chief priests and elders persuaded the multitude that they should ask Barabbas, and destroy Jesus.	20 οι δε αρχιερεις και οι πρεσβυτεροι επεισαν τους οχλους ινα αιτησωνται τον βαραββαν τον δε ιησουν απολεσωσιν	20 רבי כהנא דין וקשׂישׂא אפיסו לכנשׂא דנשׂאלון לבר-אבא לישׂוע דין דנובדון	וגדולי הכהנים וזקני הדת הקהילו לעם ישאלו את ברבאש ושיש״ו ימית.	[897]	20 The chief priests and the elders of the law assembled the people (that) they might ask for Barabbas and that Jesus might die.
27:21	21 När landshövdingen frågade dem: "Vilken av de två vill ni att jag skall frige åt er?", svarade de: "Barabbas".	21 The governor answered and said unto them, Whether of the twain will ye that I release unto you? They said, Barabbas.	21 αποκριθεις δε ο ηγεμων ειπεν αυτοις τινα θελετε απο των δυο απολυσω υμιν οι δε ειπον βαραββαν	21 וענא הגמונא ואמר להון למן צבין אנתון דאשׂרא לכון מן תריהון הנון דין אמרו לבר-אבא	ויען להם פילא״ט איזה מהם תרצו שנניח. והם אמרו ברבאש.	[898]	21 Pilate answered them: Which of them do you wish that we should release? They said Barabbas.
27:22	22 Pilatus frågade dem: "Vad skall jag då göra med Jesus, som kallas Messias?" Alla svarade: "Korsfäst honom!"	22 Pilate saith unto them, What shall I do then with Jesus which is called Christ? They all say unto him, Let him be crucified.	22 λεγει αυτοις ο πιλατος τι ουν ποιησω ιησουν τον λεγομενον χριστον λεγουσιν αυτω παντες σταυρωθητω	22 אמר להון פילטוס ולישׂוע דמתקרא משׂיחא מנא אעבד לה אמרין כלהון נזדקף	ויאמר להם פילאט א״כ מה אעשה מיש״ו הנקרא משיח. וכולם ענו שיתלה.	[899]	22 Pilate said to them: If so, what shall I do with Jesus who is called Messiah? All of them answered that he should be hung.
27:23	23 Han frågade: "Vad har han gjort för ont?" Men de skrek ännu högre: "Korsfäst honom!"	23 And the governor said, Why, what evil hath he done? But they cried out the more, saying, Let him be crucified.	23 ο δε ηγεμων εφη τι γαρ κακον εποιησεν οι δε περισσως εκραζον λεγοντες σταυρωθητω	23 אמר להון הגמונא מנא גיר דבישׂ עבד הנון דין יתיראית קעו ואמרו נזדקף	ופילא״ט אמר להם איזו רעה עשה. והם בחוזק היו זועקים יתלוהו יתלוהו יתלוהו.	[900]	23 Pilate said to them: What evil has he done? Then they vigorously cried out: let them hang him, let them hang him, let them hang him.
27:24	24 Då Pilatus såg att ingenting hjälpte utan att oväsendet bara ökade, tog han vatten och tvättade sina händer i folkets åsyn och sade: "Jag är oskyldig till denne mans blod. Ni får själva svara för det."	24 When Pilate saw that he could prevail nothing, but that rather a tumult was made, he took water, and washed his hands before the multitude, saying, I am innocent of the blood of this just person: see ye to it.	24 ιδων δε ο πιλατος οτι ουδεν ωφελει αλλα μαλλον θορυβος γινεται λαβων υδωρ απενιψατο τας χειρας απεναντι του οχλου λεγων αθωος ειμι απο του αιματος του δικαιου τουτου υμεις οψεσθε	24 פילטוס דין כד חזא דמדם לא מותר אלא יתיראית רובא הוא שׂקל מיא אשׂיג אידוהי לעין כנשׂא ואמר מחסי אנא מן דמה דהנא זדיקא אנתון תדעון	ופילאט״וש בראותו שלא היה תקומה ולא יכול להשלים שום דבר עמהם קודם שיקום בעד זה קטטה גדולה בעם לקח מים ורחץ ידיו בפני העם ואמר אני נקי מהם. שמרו לכם מה תעשו.	[901]	24 Pilate, when he saw that he had no power of resistance and was unable to make any peace with them, before a great dispute among the people might arise because of this, took water and washed his hands before the people and said: I am innocent (of the blood). Be careful what you do.
27:25	25 Allt folket svarade: "Hans blod må komma över oss och över våra barn."	25 Then answered all the people, and said, His blood be on us, and on our children.	25 και αποκριθεις πας ο λαος ειπεν το αιμα αυτου εφ ημας και επι τα τεκνα ημων	25 וענו כלה עמא ואמרו דמה עלין ועל בנין	וענו כל העם ואמרו דמו יהיה עלינו ועל זרענו.	[902]	25 All the people answered and said: His blood will be upon us and upon our seed.
27:26	26 Då frigav han Barabbas, men Jesus lät han gissla och utlämnade honom till att korsfästas.	26 Then released he Barabbas unto them: and when he had scourged Jesus, he delivered him to be crucified.	26 τοτε απελυσεν αυτοις τον βαραββαν τον δε ιησουν φραγελλωσας παρεδωκεν ινα σταυρωθη	26 הידין שׂרא להון לבר-אבא ונגד בפרגלא לישׂוע ואשׂלמה דנזדקף	ואז הניח לה ברבאש ומסר להם יש״ו לקוי ומעונה שיתלוהו.	[903]	26 Then he released Barabbas (to them), and delivered to them Jesus for beating and affliction that they might hang him.
					פרק קי״ג
27:27	27 Därefter tog landshövdingens soldater Jesus med sig in i pretoriet och samlade hela vaktstyrkan kring honom.	27 Then the soldiers of the governor took Jesus into the common hall, and gathered unto him the whole band of soldiers.	27 τοτε οι στρατιωται του ηγεμονος παραλαβοντες τον ιησουν εις το πραιτωριον συνηγαγον επ αυτον ολην την σπειραν	27 הידין אסטרטיוטא דהגמונא דברוהי לישׂוע לפרטורין וכנשׂו עלוהי לכלה אספיר	אז פרשי החצר לקחו ליש״ו במשמר ויקהלו בפני קהל רב מעמים רבים.		27 Then the horsemen of the court took Jesus under guard and came together before a great company of many people.			The second part, the day of Aviv 16 & Aviv 15 of the Jews began on Wed May 10, 19 CE
27:28	28 De tog av honom kläderna och klädde honom i en röd mantel,	28 And they stripped him, and put on him a scarlet robe.	28 και εκδυσαντες αυτον περιεθηκαν αυτω χλαμυδα κοκκινην	28 ואשׂלחוהי ואלבשׂוהי כלמיס דזחוריתא	וילבישוהו ליש״ו בגדי משי ויעטפוהו מעיל משי ירוק.	[904]	28 They clothed Jesus with silk garments and covered him with a greenish silk robe.
27:29	29 vred ihop en krona av törne och satte den på hans huvud, och i hans högra hand satte de en käpp. Sedan böjde de knä inför honom och hånade honom och sade: "Leve judarnas konung!"	29 And when they had platted a crown of thorns, they put it upon his head, and a reed in his right hand: and they bowed the knee before him, and mocked him, saying, Hail, King of the Jews!	29 και πλεξαντες στεφανον εξ ακανθων επεθηκαν επι την κεφαλην αυτου και καλαμον επι την δεξιαν αυτου και γονυπετησαντες εμπροσθεν αυτου ενεπαιζον αυτω λεγοντες χαιρε ο βασιλευς των ιουδαιων	29 וגדלו כלילא דעוזניא וסמו ברשׂה וקניא בימינה וברכו על בורכיהון קדמוהי ומבזחין הוו בה ואמרין שׂלם מלכא דיהודיא	ועשו עטרה מקוצים וישימהו על ראשו ושמו לו קנה אחת ביד הימנית וכורעים היו מלעיגים ממנו שלום עליך מלך היהודים.	[905]	29 They made a crown of thorns and placed it on his head and set a reed in his right hand and were bowing down mocking him [saying]: Peace be upon you, king of the Jews.
27:30	30 Och de spottade på honom och tog käppen och slog honom i huvudet.	30 And they spit upon him, and took the reed, and smote him on the head.	30 και εμπτυσαντες εις αυτον ελαβον τον καλαμον και ετυπτον εις την κεφαλην αυτου	30 ורקו בפרצופה ושׂקלו קניא ומחין הוו לה על רשׂה	ורוקקים לו בפניו והיו לוקחים הקנה ומכים בראשו.	[906]	30 They spit in his face and took the reed and struck his head.
27:31	31 När de hade hånat honom, tog de av honom manteln och satte på honom hans egna kläder och förde bort honom till att korsfästas.	31 And after that they had mocked him, they took the robe off from him, and put his own raiment on him, and led him away to crucify him.	31 και οτε ενεπαιξαν αυτω εξεδυσαν αυτον την χλαμυδα και ενεδυσαν αυτον τα ιματια αυτου και απηγαγον αυτον εις το σταυρωσαι	31 וכד בזחו בה אשׂלחוהי כלמיס ואלבשׂוהי נחתוהי ואובלוהי דנזדקף	וכאשר הלעיגו ממנו הפשיטו ממנו המעיל והלבישוהו מלבושו וצוו לתלותו.	[907]	31 When they had mocked him (much), they stripped the robe from him, dressed him in his own clothes, and gave orders to hang him.			Aviv 17 & Aviv 16 of the Jews began on Thu May 11, 19 CE
27:32	32 På vägen ut fann de en man, Simon, från Cyrene. Honom tvingade de att bära hans kors.	32 And as they came out, they found a man of Cyrene, Simon by name: him they compelled to bear his cross.	32 εξερχομενοι δε ευρον ανθρωπον κυρηναιον ονοματι σιμωνα τουτον ηγγαρευσαν ινα αρη τον σταυρον αυτου	32 וכד נפקין אשׂכחו גברא קוריניא דשׂמה שׂמעון להנא שׂחרו דנשׂקול זקיפה	ועודם יוצאים מהעיר פגעו באיש ששמו שמעון הכנעני. ואנסוהו שיוליך הצליבה ר״ל השתי וערב.	[908]	32 As they were going out from the city, they met a man whose name was Simon the Canaanite. They compelled him to carry the gallows, that is, "The Cross."
27:33	33 Och när de kom till den plats som kallas Golgata - det betyder huvudskalleplats -	33 And when they were come unto a place called Golgotha, that is to say, a place of a skull,	33 και ελθοντες εις τοπον λεγομενον γολγοθα ος εστιν λεγομενος κρανιου τοπος	33 ואתו לדוכתא דמתקריא גגולתא הי דמתפשׂקא קרקפתא	ובאו למקים נקרא גולגוטא הוא הר קאלווארי	[909]	33 They came to a place called Gulgota, that is, Mount Calvary,
27:34	34 gav de honom vin att dricka blandat med galla. Han smakade på det men ville inte dricka.	34 They gave him vinegar to drink mingled with gall: and when he had tasted thereof, he would not drink.	34 εδωκαν αυτω πιειν οξος μετα χολης μεμιγμενον και γευσαμενος ουκ ηθελεν πιειν	34 ויהבו לה דנשׂתא חלא דחליט במררתא וטעם ולא צבא למשׂתא	ונתנו לו יין מזוג במרה. וכאשר התחיל לשתות הרגישו ולא ירצה לשתות.	[910]	34 and gave him wine mixed with gall. But when he began to drink it he perceived [what it was] and would not drink it.
27:35	35 När de hade korsfäst honom, delade de hans kläder mellan sig och kastade lott om dem.	35 And they crucified him, and parted his garments, casting lots: that it might be fulfilled which was spoken by the prophet, They parted my garments among them, and upon my vesture did they cast lots.	35 σταυρωσαντες δε αυτον διεμερισαντο τα ιματια αυτου βαλλοντες κληρον ινα πληρωθη το ρηθεν υπο του προφητου διεμερισαντο τα ιματια μου εαυτοις και επι τον ιματισμον μου εβαλον κληρον	35 וכד זקפוהי פלגו נחתוהי בפסא	ואחר כאשר שמוהו בצליבה חלקו בגדו בגורל	[911]	35 When they placed him on the gallows they divided his garments by lot.
27:36	36 Sedan satt de där och vaktade honom.	36 And sitting down they watched him there;	36 και καθημενοι ετηρουν αυτον εκει	36 ויתבין הוו ונטרין לה תמן		[912]
27:37	37 Över hans huvud hade man satt upp anklagelsen mot honom. Där stod skrivet: "Detta är Jesus, judarnas konung."	37 And set up over his head his accusation written, THIS IS JESUS THE KING OF THE JEWS.	37 και επεθηκαν επανω της κεφαλης αυτου την αιτιαν αυτου γεγραμμενην ουτος εστιν ιησους ο βασιλευς των ιουδαιων	37 וסמו לעל מן רשׂה עלתא דמותה בכתבא הנו ישׂוע מלכא דיהודיא	ואחר הניחו לו על ראשו מכתב אחד שהיה אומר זה יש״ו נאזרת מלך ישראל.	[913]	37 Afterward, they set for him over his head a writing which said: This is Jesus of Nazareth, the king of Israel.
27:38	38 Tillsammans med honom korsfästes två rövare, den ene på högra sidan och den andre på vänstra.	38 Then were there two thieves crucified with him, one on the right hand, and another on the left.	38 τοτε σταυρουνται συν αυτω δυο λησται εις εκ δεξιων και εις εξ ευωνυμων	38 ואזדקפו עמה תרין לסטיא חד מן ימינה וחד מן סמלה	אז נתלו עמו שני גנבים האחד לימינו והאחד לשמאלו.	[914]	38 Then two thieves were hung with him, one on his right and one on his left.
27:39	39 De som gick förbi smädade honom och skakade på huvudet	39 And they that passed by reviled him, wagging their heads,	39 οι δε παραπορευομενοι εβλασφημουν αυτον κινουντες τας κεφαλας αυτων	39 אילין דין דעברין הוו מגדפין הוו עלוהי ומנידין רשׂיהון	והעוברים היו מלעיגים ממנו ומניעים ראש	[915]	39 Those who were passing by mocked him and shook (their) heads
27:40	40 och sade: "Du som bryter ner templet och bygger upp det på tre dagar, hjälp dig själv, om du är Guds Son, och stig ner från korset!"	40 And saying, Thou that destroyest the temple, and buildest it in three days, save thyself. If thou be the Son of God, come down from the cross.	40 και λεγοντες ο καταλυων τον ναον και εν τρισιν ημεραις οικοδομων σωσον σεαυτον ει υιος ει του θεου καταβηθι απο του σταυρου	40 ואמרין סתר היכלא ובנא לה לתלתא יומין פצא נפשׂך אן ברה אנת דאלהא וחות מן זקיפא	ואומרים ראח אפשר חרבת מקדש האל ובעוד שלשה ימים תושיע עצמך ואם אתה בן האל רד מן הצליבה.	[916]	40 saying: See, (how) you would lay waste the temple of God and in yet three days (build it); save yourself; if you are the Son of God come down from the gallows.
27:41	41 Också översteprästerna och de skriftlärda och de äldste gjorde narr av honom och sade:	41 Likewise also the chief priests mocking him, with the scribes and elders, said,	41 ομοιως δε και οι αρχιερεις εμπαιζοντες μετα των γραμματεων και πρεσβυτερων ελεγον	41 הכות אף רבי כהנא מבזחין הוו עם ספרא וקשׂישׂא ופרישׂא	וגדולי הכהנים וזקני העם היו מלעיגים ממנו ואומרים		41 The chief priests and the elders of the people mocked him saying:
27:42	42 "Andra har han hjälpt. Sig själv kan han inte hjälpa. Han är Israels konung. Han må nu stiga ner från korset, så skall vi tro på honom.	42 He saved others; himself he cannot save. If he be the King of Israel, let him now come down from the cross, and we will believe him.	42 αλλους εσωσεν εαυτον ου δυναται σωσαι ει βασιλευς ισραηλ εστιν καταβατω νυν απο του σταυρου και πιστευσομεν αυτω	42 ואמרין לאחרנא אחי נפשׂה לא משׂכח למחיו אן מלכה הו דאיסריל נחות השׂא מן זקיפא ונהימן בה	האחרים הושיע ועצמו לא יוכל להושיע. אם מלך ישראל הוא ירד מן העץ ונאמין.	[917]	42 Others he saved; himself he cannot save. If he is the king of Israel let him come down from the tree and we will believe.
27:43	43 Han litar på Gud. Nu får Gud rädda honom, om han har honom kär. Han har ju sagt: Jag är Guds Son."	43 He trusted in God; let him deliver him now, if he will have him: for he said, I am the Son of God.	43 πεποιθεν επι τον θεον ρυσασθω νυν αυτον ει θελει αυτον ειπεν γαρ οτι θεου ειμι υιος	43 תכיל על אלהא נפרקיוהי השׂא אן צבא בה אמר גיר דברה אנא דאלהא	כי הוא נשען באל יושיעהו עתה אם ירצה שהוא אמר שהוא בן האלקים.	[918]	43 Since he trusted in God, let him save him now if he wishes, because he said he is the Son of God.
27:44	44 På samma sätt blev han också hånad av rövarna som var korsfästa tillsammans med honom.	44 The thieves also, which were crucified with him, cast the same in his teeth.	44 το δ αυτο και οι λησται οι συσταυρωθεντες αυτω ωνειδιζον αυτω	44 הכות אף גיסא הנון דאזדקפו עמה מחסדין הוו לה	ואותם הדברים עצמם אמרו לו הגנבים שהיו נתלים עמו.		44 The thieves who were hung with him said to him these very same words.
27:45	45 Vid sjätte timmen kom över hela landet ett mörker, som varade ända till nionde timmen.	45 Now from the sixth hour there was darkness over all the land unto the ninth hour.	45 απο δε εκτης ωρας σκοτος εγενετο επι πασαν την γην εως ωρας εννατης	45 מן שׂת שׂעין דין הוא חשׂוכא על כלה ארעא עדמא לשׂעא תשׂע	ולשעה ששית נעשו חשוכות בכל העולם ועמדו עד שעה תשיעית.		45 At the sixth hour, darkness came in all the world and it remained until the ninth hour.
27:46	46 Och vid nionde timmen ropade Jesus med hög röst: "Eli, Eli, lema sabaktani?" Det betyder: "Min Gud, min Gud, varför har du övergivit mig?"	46 And about the ninth hour Jesus cried with a loud voice, saying, Eli, Eli, lama sabachthani? that is to say, My God, my God, why hast thou forsaken me?	46 περι δε την εννατην ωραν ανεβοησεν ο ιησους φωνη μεγαλη λεγων ηλι ηλι λαμα σαβαχθανι τουτ εστιν θεε μου θεε μου ινατι με εγκατελιπες	46 ולאפי תשׂע שׂעין קעא ישׂוע בקלא רמא ואמר איל איל למנא שׂבקתני	יש״ו צעק בקול גדול אומר בלשון הקודש אלי אלי למה עזבתני.	[919]	46 Jesus cried in a loud voice saying, in the holy language: My God, My God, why have you forsaken me.	Based upon Shem Tov’s Hebrew; George Howard English: Jesus cried in a loud voice saying, in the holy language, My God, My God, why have you forsaken me?	Notice the obvious sequence of translation, that is, as based upon the Aramaic word “שבקתני!:” 1-Hebrew (“in the holy language,” – Isn’t it quite obvious why the quoted words are omitted by the Aramaic translator?!!!) 2-Aramaic, 3-Greek, 4-English, and… 1-An original Hebrew MS out of which Shem Tov’s Hebrew Matthew is a transcript, 2-An Aramaic MS of which the Syriac Peshitta is a transcript, and 3-A reverse translation into Hebrew of which Du Tillet’s Matthew is a transcript. Cf. Matt 28:1!
27:47	47 Några av dem som stod där hörde det och sade: "Han ropar på Elia."	47 Some of them that stood there, when they heard that, said, This man calleth for Elias.	47 τινες δε των εκει εστωτων ακουσαντες ελεγον οτι ηλιαν φωνει ουτος	47 אנשׂין דין מן הנון דקימין הוו תמן כד שׂמעו אמרין הוו הנא לאליא קרא	ואחד מהעומדים שם אמר זה קורא לאליה.	[920]	47 One of those standing there said: This one is calling for Elijah.
27:48	48 En av dem sprang genast och tog en svamp, fyllde den med surt vin och fäste den runt ett spö och gav honom att dricka.	48 And straightway one of them ran, and took a spunge, and filled it with vinegar, and put it on a reed, and gave him to drink.	48 και ευθεως δραμων εις εξ αυτων και λαβων σπογγον πλησας τε οξους και περιθεις καλαμω εποτιζεν αυτον	48 ובה בשׂעתא רהט חד מנהון ושׂקל אספוגא ומלה חלא וסמה בקניא ומשׂקא הוא לה	ומיד לקח אספוג ומלאהו חומץ ונתן לו לשתות.	[921]	48 Immediately he took spongy-bread, filled it with vinegar and gave it to him to drink.
27:49	49 De andra sade: "Låt oss se om Elia kommer och hjälper honom."	49 The rest said, Let be, let us see whether Elias will come to save him.	49 οι δε λοιποι ελεγον αφες ιδωμεν ει ερχεται ηλιας σωσων αυτον	49 שׂרכא דין אמרין הוו שׂבוקו נחזא אן אתא אליא למפרקה	והאחרים היו אומרים נראה אם יבא אליה ויושיעהו.		49 Others were saying: We will see if Elijah will come and deliver him.
27:50	50 Men Jesus ropade än en gång med hög röst och gav upp andan.	50 Jesus, when he had cried again with a loud voice, yielded up the ghost.	50 ο δε ιησους παλιν κραξας φωνη μεγαλη αφηκεν το πνευμα	50 הו דין ישׂוע תוב קעא בקלא רמא ושׂבק רוחה	ויש״ו צעק פעם אחרת בקול גדול ושלח נשמתו לאביו.		50 Jesus cried another time in a loud voice and sent his spirit to his father.
27:51	51 Och se, då brast förlåten i templet i två delar, uppifrån och ända ner, jorden skakade och klipporna rämnade,	51 And, behold, the veil of the temple was rent in twain from the top to the bottom; and the earth did quake, and the rocks rent;	51 και ιδου το καταπετασμα του ναου εσχισθη εις δυο απο ανωθεν εως κατω και η γη εσεισθη και αι πετραι εσχισθησαν	51 ומחדא אפי תרעא דהיכלא אצטרי לתרין מן לעל עדמא לתחת וארעא אתתזיעת וכאפא אצטרי	ומיד נקרע פרכת המקדש לשני קרעים מלמעלה למטה ורעשה הארץ ונשתברו האבנים.	[922]	51 Immediately the curtain of the temple was tom into two pieces, from the top downwards; the earth shook and the rocks were broken.
27:52	52 gravarna öppnades, och många heliga som hade insomnat fick liv i sina kroppar.	52 And the graves were opened; and many bodies of the saints which slept arose,	52 και τα μνημεια ανεωχθησαν και πολλα σωματα των κεκοιμημενων αγιων ηγερθη	52 ובית קבורא אתפתחו ופגרא סגיאא דקדישׂא דשׂכיבין הוו קמו	והקברים נפתחו ורבים מישיני אדמת עפר קמו.	[923]	52 The graves were opened and many of those asleep in the dust arose.			Aviv 21 & Aviv 20 of the Jews began on Mon May 15, 19 CE
27:53	53 De gick efter hans uppståndelse ut ur gravarna och kom in i den heliga staden och visade sig för många.	53 And came out of the graves after his resurrection, and went into the holy city, and appeared unto many.	53 και εξελθοντες εκ των μνημειων μετα την εγερσιν αυτου εισηλθον εις την αγιαν πολιν και ενεφανισθησαν πολλοις	53 ונפקו ובתר קימתה עלו למדינתא קדישׂתא ואתחזיו לסגיאא	ויצאו מקבורתם ואחר שחיו באו בעיר הקדש ונגלו לרבים.	[924]	53 They came out of their graves and after (this) they entered the holy city and were revealed to many.
27:54	54 När officeren och de som tillsammans med honom bevakade Jesus såg jordbävningen och det som hände, blev de mycket förskräckta och sade: "Denne var verkligen Guds Son."	54 Now when the centurion, and they that were with him, watching Jesus, saw the earthquake, and those things that were done, they feared greatly, saying, Truly this was the Son of God.	54 ο δε εκατονταρχος και οι μετ αυτου τηρουντες τον ιησουν ιδοντες τον σεισμον και τα γενομενα εφοβηθησαν σφοδρα λεγοντες αληθως θεου υιος ην ουτος	54 קנטרונא דין ודעמה דנטרין הוו לישׂוע כד חזו זועא ואילין דהוי דחלו טב ואמרו שׂריראית הנא ברה הוא דאלהא	ושר המאה והעומדים עמו לשמור יש״ו ראו הרעשת הארץ והדברים שנעשו ויפחדו מאד ואומרים באמת זה היה בן האלוק.	[925]	54 The captain of the hundred and those standing with him watching Jesus saw the earthquake and the things which were done and were very afraid saying: Truly this was the Son of God.
27:55	55 Många kvinnor stod där på avstånd och såg på. De hade följt Jesus från Galileen och tjänat honom.	55 And many women were there beholding afar off, which followed Jesus from Galilee, ministering unto him:	55 ησαν δε εκει γυναικες πολλαι απο μακροθεν θεωρουσαι αιτινες ηκολουθησαν τω ιησου απο της γαλιλαιας διακονουσαι αυτω	55 אית הוי דין אף תמן נשׂא סגיאתא דחזין הוי מן רוחקא הנין דאתי הוי בתרה דישׂוע מן גלילא ומשׂמשׂן הוי לה	והיו שם נשים רבות שהיו עומדות מרחוק מאותן אשר שמשו ליש״ו מהגליל עד כה.	[926]	55 Many women were standing there at a distance from among those who served Jesus from Galilee unto that time.
27:56	56 Bland dem var Maria från Magdala och Maria, som var Jakobs och Josefs mor, och modern till Sebedeus söner.	56 Among which was Mary Magdalene, and Mary the mother of James and Joses, and the mother of Zebedee's children.	56 εν αις ην μαρια η μαγδαληνη και μαρια η του ιακωβου και ιωση μητηρ και η μητηρ των υιων ζεβεδαιου	56 דחדא מנהין מרים מגדליתא ומרים אמה דיעקוב ודיוסא ואמהון דבני זבדי	ובכללן היתה מאריאה מגדלינה ומרים אם יעקב ויוסף ואם בני זבדאל.		56 Among them were Mary Magdalene, Mary the mother of James and Joseph, and the mother of the sons of Zebedeel.
27:57	57 När det hade blivit kväll, kom en rik man från Arimatea som hette Josef och som hade blivit en Jesu lärjunge.	57 When the even was come, there came a rich man of Arimathaea, named Joseph, who also himself was Jesus' disciple:	57 οψιας δε γενομενης ηλθεν ανθρωπος πλουσιος απο αριμαθαιας τουνομα ιωσηφ ος και αυτος εμαθητευσεν τω ιησου	57 כד הוא דין רמשׂא אתא גברא עתירא מן רמתא דשׂמה יוסף דאף הו אתתלמד הוא לישׂוע	ולעת ערב בא אדם עשיר שהיה מכרנאסיאה. שמו יוסף והיה תלמיד מיש״ו.	[927]	57 At evening time, a rich man from Karnasiah came. His name was Joseph and he was a disciple of Jesus.			Aviv 18 & Aviv 17 of the Jews began on Fri May 12, 19 CE
27:58	58 Han gick till Pilatus och bad att få Jesu kropp. Pilatus befallde då att han skulle få den.	58 He went to Pilate, and begged the body of Jesus. Then Pilate commanded the body to be delivered.	58 ουτος προσελθων τω πιλατω ητησατο το σωμα του ιησου τοτε ο πιλατος εκελευσεν αποδοθηναι το σωμα	58 הנא קרב לות פילטוס ושׂאל פגרה דישׂוע ופקד פילטוס דנתיהב לה פגרא	והלך לפילא״ט ושאל לו הגוף מיש״ו. ופילא״ט צוה שיתנוהו לו.	[928]	58 He came to Pilate and asked him for the body of Jesus. Pilate commanded that they should give it to him.
27:59	59 Josef tog kroppen, svepte den i rent linnetyg	59 And when Joseph had taken the body, he wrapped it in a clean linen cloth,	59 και λαβων το σωμα ο ιωσηφ ενετυλιξεν αυτο σινδονι καθαρα	59 ושׂקלה יוסף לפגרא וכרכה בחיצא דכתנא נקדא	ויוסף לקחו וכרכו בבגד משי חשוב מאד.		59 Joseph took it and wrapped it in a very fine silk garment.
27:60	60 och lade den i sin nya grav som han hade låtit hugga ut i klippan. Sedan rullade han en stor sten för ingången till graven och gick därifrån.	60 And laid it in his own new tomb, which he had hewn out in the rock: and he rolled a great stone to the door of the sepulchre, and departed.	60 και εθηκεν αυτο εν τω καινω αυτου μνημειω ο ελατομησεν εν τη πετρα και προσκυλισας λιθον μεγαν τη θυρα του μνημειου απηλθεν	60 וסמה בבית קבורא חדתא דילה דנקיר בכאפא ועגלו כאפא רבתא ארמיו על תרעא דבית קבורא ואזלו	ושם אוחו בקברו שהיה נחצב חדש מאבן ושם אבן גדולה על פי הקבר.	[929]	60 He placed him in his own tomb which had been freshly hewn from stone and placed a large stone over the entrance of the tomb.
27:61	61 Maria från Magdala och den andra Maria var där, och de satt mitt emot graven.	61 And there was Mary Magdalene, and the other Mary, sitting over against the sepulchre.	61 ην δε εκει μαρια η μαγδαληνη και η αλλη μαρια καθημεναι απεναντι του ταφου	61 אית הוי דין תמן מרים מגדליתא ומרים אחרתא דיתבן הוי לקובלה דקברא		[930]
27:62	62 Nästa dag, som var dagen efter tillredelsedagen, samlades översteprästerna och fariseerna hos Pilatus	62 Now the next day, that followed the day of the preparation, the chief priests and Pharisees came together unto Pilate,	62 τη δε επαυριον ητις εστιν μετα την παρασκευην συνηχθησαν οι αρχιερεις και οι φαρισαιοι προς πιλατον	62 ליומא דין דמחר דאיתוהי בתר ערובתא אתכנשׂו רבי כהנא ופרישׂא לות פילטוס	וממחרת הפסח גדולי הכהנים והפרושים באו לפילאט.	[931]	62 On the morrow of the Passover the chief priests and the Pharisees came to Pilate.			The second part, the day of Aviv 18 & Aviv 17 of the Jews began on Fri May 12, 19 CE
27:63	63 och sade: "Herre, vi har kommit att tänka på vad den där villoläraren sade, medan han ännu levde: Efter tre dagar skall jag uppstå.	63 Saying, Sir, we remember that that deceiver said, while he was yet alive, After three days I will rise again.	63 λεγοντες κυριε εμνησθημεν οτι εκεινος ο πλανος ειπεν ετι ζων μετα τρεις ημερας εγειρομαι	63 ואמרין לה מרן אתדכרן דהו מטעינא אמר הוא כד חי דמן בתר תלתא יומין קאם אנא	ואמרו לו אדוננו אנו מזכירים שזה השקרן היה אומר בעודו בחיים שלקץ שלשה ימים יעמוד ויחיה.		63 They said to him: Sir, we remember that this liar said while still alive that at the end of three days he would arise and come to life.
27:64	64 Ge därför befallning om att graven blir säkert stängd fram till tredje dagen, så att hans lärjungar inte kommer och stjäl hans kropp och sedan säger till folket att han har uppstått från de döda. Då blir det sista bedrägeriet värre än det första."	64 Command therefore that the sepulchre be made sure until the third day, lest his disciples come by night, and steal him away, and say unto the people, He is risen from the dead: so the last error shall be worse than the first.	64 κελευσον ουν ασφαλισθηναι τον ταφον εως της τριτης ημερας μηποτε ελθοντες οι μαθηται αυτου νυκτος κλεψωσιν αυτον και ειπωσιν τω λαω ηγερθη απο των νεκρων και εσται η εσχατη πλανη χειρων της πρωτης	64 פקוד הכיל מזדהרין בקברא עדמא לתלתא יומין דלמא נאתון תלמידוהי נגנבוניהי בלליא ונאמרון לעמא דמן בית מיתא קם ותהוא טועיי אחריתא בישׂא מן קדמיתא	ולכן צוה לשמור קברו עד יום השלישי שבאולי איזה מתלמידיו יבא ויגנוב אותו. ואחר יאמרו לעם שעמד מהמות. ואם זה יעשו גדל יהיה עון האחרון מן הראשון.	[932]	64 Therefore command his tomb to be guarded until the third day, since perhaps one of his disciples might come and steal him. Afterwards they might say to the people that he arose from death. If they should do this, the last perversion will be greater than the first.
27:65	65 Pilatus sade till dem: "Här har ni vaktstyrkan. Gå och bevaka graven så gott ni kan."	65 Pilate said unto them, Ye have a watch: go your way, make it as sure as ye can.	65 εφη δε αυτοις ο πιλατος εχετε κουστωδιαν υπαγετε ασφαλισασθε ως οιδατε	65 אמר להון פילטוס אית לכון קסטונרא זלו אזדהרו איכנא דידעין אנתון	ופילאט אמר להם בקשו שומרים שמרו היותר טוב שתוכלו.	[933]	65 Pilate said to them: Search out guards (and) guard it as well as you can.
27:66	66 De gick och bevakade graven och förseglade stenen. De satte också ut vakten.	66 So they went, and made the sepulchre sure, sealing the stone, and setting a watch.	66 οι δε πορευθεντες ησφαλισαντο τον ταφον σφραγισαντες τον λιθον μετα της κουστωδιας	66 הנון דין אזלו אזדהרו בקברא וחתמו כאפא הי עם קסטונרא	והם שלמו בנין הקבר וחתמוהו והניחו שם שומרים.		66 So they completed the structure of the tomb, sealed it, and placed a guard there.
					פרק קי״ד		Chapter 28
28:1	1 Efter sabbaten, i gryningen den första veckodagen, gick Maria från Magdala och den andra Maria för att besöka graven.	1 In the end^(3796) of the sabbath,^4521 as it began to dawn^2020 toward^1519 the first^3391 day of the week,^4521, came Mary Magdalene and the other Mary to see the sepulchre.	1 οψε^G3796^ADV δε^G1161^CONJ σαββατων^G4521^N-GPN τη^G3588^T-DSF επιφωσκουση^G2020^V-PAP-DSF εις^G1519^PREP μιαν^G1520^A-ASF σαββατων…^G4521^N-GPN ηλθεν μαρια η μαγδαληνη και η αλλη μαρια θεωρησαι τον ταφον	1 ברמשא דין בשבתא דנגה חד בשבא אתת מרים מגדליתא ומרים אחרתא דנחזין קברא	וביום הראשון מהשבוע בהשכמה באו מרים מגדלינה ומרים אחרת לראות הקבר.		1 On the first day of the week, early in the morning, Mary Magdalene and the other Mary came to see the tomb.	Shem Tov’s Hebrew based: And in the foremost day after [the beginning of] the Seventh [Day of the Feast of Unleavened Bread] at sunset [the time when the shadows are rising upon the hills…]	Notice how the translators have been able to maintain, more or less, the original meaning throughout each and all of these four (I-IV) translations, while yet changing considerably the order of words, most especially in the Hebrew to Aramaic translation! All of the translations, however, have become somewhat ambiguous re which of the three sabbaths that is being identified, i.e. as specified in ST “-מה,” “after the [beginning...]” Cf. also Matthew 27:46 re the sequence of translations, and Matthew 26:17 re the words used for identifying the 1^st vs. the 7^th day of the Feast! The most likely reason for these changes are no doubt the translators’ desire to clarify Hebrew concepts of time that are not immediately familiar to other cultures, languages, and people...	Aviv 21 & Aviv 20 of the Jews began on Mon May 15, 19 CE
									Notice also how the reverse translation, from the Aramaic of the Syriac Peshitta MS to the Hebrew of the Du Tillet MS, is much more of a literal word for word translation! Likewise the Aramaic to Greek translation… Notice also that, in contradistinction to Du Tillet’s text, I do not find it reasonable to perceive Shem Tov’s Matthew 28:1 as a reverse translation from either the Aramaic or from the Greek! Cf. Syriac Peshitta[934] and the Lamsa translation[935]!
									Also at these links: 1) Crucifixion week, 2) Greek Word Study “mia ton sabbatwn” a, b, c, 3) List of week days etc. named in NT, 4) Hebrew Word Study “yom rishon,” 5) Hebrew Word Study “שכמה,” i.e. “twilight” etc.. 6) An analysis of the Greek Textus Receptus of Matthew 28:1: a, b, c, d, e…
28:2	2 Och se, då blev det en stor jordbävning, ty en Herrens ängel steg ner från himlen. Han gick fram och rullade bort stenen och satte sig på den.	2 And, behold, there was a great earthquake: for the angel of the Lord descended from heaven, and came and rolled back the stone from the door, and sat upon it.	2 και ιδου σεισμος εγενετο μεγας αγγελος γαρ κυριου καταβας εξ ουρανου προσελθων απεκυλισεν τον λιθον απο της θυρας και εκαθητο επανω αυτου	2 והא זועא רבא הוא מלאכא גיר דמריא נחת מן שׂמיא וקרב עגל כאפא מן תרעא ויתב הוא עליה	ונרעשה הארץ שמלאך ה״ ירד מן השמים לקבר והפך האבן ועמד.	[936]	2 Then the earth shook because the angel of the Lord descended from heaven to the tomb, overturned the stone, and stood still.
28:3	3 Hans utseende var som blixten, och hans kläder var vita som snö.	3 His countenance was like lightning, and his raiment white as snow:	3 ην δε η ιδεα αυτου ως αστραπη και το ενδυμα αυτου λευκον ωσει χιων	3 איתוהי הוא דין חזוה איך ברקא ולבושׂה חור הוא איך תלגא	ומראהו היה כשמש ובגדיו כשלג.		3 His appearance was like the sun and his garments like snow.
28:4	4 Vakterna skakade av skräck för honom och blev som döda.	4 And for fear of him the keepers did shake, and became as dead men.	4 απο δε του φοβου αυτου εσεισθησαν οι τηρουντες και εγενοντο ωσει νεκροι	4 ומן דחלתה אתתזיעו אילין דנטרין הוו והוו איך מיתא	ומפחדו נבהלו השומרים ועמדו המתים.	[937]	4 From the fear of him the guards were dismayed and stood like dead men.
28:5	5 Ängeln sade till kvinnorna: "Var inte förskräckta! Jag vet att ni söker Jesus, den korsfäste.	5 And the angel answered and said unto the women, Fear not ye: for I know that ye seek Jesus, which was crucified.	5 αποκριθεις δε ο αγγελος ειπεν ταις γυναιξιν μη φοβεισθε υμεις οιδα γαρ οτι ιησουν τον εσταυρωμενον ζητειτε	5 ענא דין מלאכא ואמר לנשׂא אנתין לא תדחלן ידע אנא גיר דלישׂוע דאזדקף בעין אנתין	וענה המלאך ואמר לנשים אל תפחדו שאני יודע שאתן מבקשות ליש״ו אשר נתלה.	[938]	5 The angel answered and said to the women: Do not fear for I know that you seek Jesus who was hung.
28:6	6 Han är inte här. Han har uppstått, så som han har sagt. Kom och se platsen där han låg!	6 He is not here: for he is risen, as he said. Come, see the place where the Lord lay.	6 ουκ εστιν ωδε ηγερθη γαρ καθως ειπεν δευτε ιδετε τον τοπον οπου εκειτο ο κυριος	6 לא הוא תנן קם לה גיר איכנא דאמר תאיין חזיין דוכתא דסים הוא בה מרן	איננו כאן שכבר חי כמו שאמר. לכן בואו וראו המקום אשר עמד שם האדון.		6 He is not here for he is already alive as he said. Come, therefore, and see the place where the Lord arose.
28:7	7 Och gå genast och säg till hans lärjungar att han har uppstått från de döda. Och se, han går före er till Galileen. Där kommer ni att få se honom. Jag har nu sagt det till er."	7 And go quickly, and tell his disciples that he is risen from the dead; and, behold, he goeth before you into Galilee; there shall ye see him: lo, I have told you.	7 και ταχυ πορευθεισαι ειπατε τοις μαθηταις αυτου οτι ηγερθη απο των νεκρων και ιδου προαγει υμας εις την γαλιλαιαν εκει αυτον οψεσθε ιδου ειπον υμιν	7 וזלין בעגל אמרין לתלמידוהי דקם מן בית מיתא והא קדם לכון לגלילא תמן תחזוניהי הא אמרת לכין	ולכו מיד ואמרו לתלמידיו שכבר עמד שם האדון. והוא יהיה לפניכם ושם תראוהו כאשר אמר לכם.	[939]	7 Then go immediately and tell his disciples that the Lord has already arisen there. He will be before you and there you will see him as he told you.
					פרק קט״ו
28:8	8 De skyndade sig då bort från graven, under fruktan och i stor glädje, och sprang för att tala om det för hans lärjungar.	8 And they departed quickly from the sepulchre with fear and great joy; and did run to bring his disciples word.	8 και εξελθουσαι ταχυ απο του μνημειου μετα φοβου και χαρας μεγαλης εδραμον απαγγειλαι τοις μαθηταις αυτου	8 ואזל עגל מן קברא בדחלתא ובחדותא רבתא ורהטן דנאמרן לתלמידוהי	ויצאו הנשים בפחד מהקבר בעבור ראות המלאך ובשמחה רבה לפי שהאדון עמד חי. וירוצו לאמר לתלמידיו.	[940]	8 The women went out of the tomb with fear because they had seen the angel, but with great joy because the Lord had come back to life. They ran to tell his disciples.			Aviv 21 & Aviv 20 of the Jews began on Mon May 15, 19 CE
28:9	9 Och se, Jesus kom emot dem och hälsade dem. Och de gick fram och fattade om hans fötter och tillbad honom.	9 And as they went to tell his disciples, behold, Jesus met them, saying, All hail. And they came and held him by the feet, and worshipped him.	9 ως δε επορευοντο απαγγειλαι τοις μαθηταις αυτου και ιδου ο ιησους απηντησεν αυταις λεγων χαιρετε αι δε προσελθουσαι εκρατησαν αυτου τους ποδας και προσεκυνησαν αυτω	9 והא ישׂוע פגע בהין ואמר להין שׂלם לכין הנין דין קרב אחד רגלוהי וסגדין לה	והמה הולכות ויש״ו עבר לפניהם אומר השם יושיעכן. והם קרבו אליו ויקדו לו וישתחוו לו.	[941]	9 As they were going Jesus passed before them saying: May the Name deliver you. They came near to him, bowed down to him, and worshipped him.
28:10	10 Då sade Jesus till dem: "Var inte förskräckta! Gå och säg till mina bröder att de skall gå till Galileen. Där kommer de att få se mig."	10 Then said Jesus unto them, Be not afraid: go tell my brethren that they go into Galilee, and there shall they see me.	10 τοτε λεγει αυταις ο ιησους μη φοβεισθε υπαγετε απαγγειλατε τοις αδελφοις μου ινα απελθωσιν εις την γαλιλαιαν κακει με οψονται	10 הידין אמר להין ישׂוע לא תדחלן אלא זלין אמרין לאחי דנאזלון לגלילא ותמן נחזונני	אז אמר להן יש״ו אל תפחדו אמרו לאחי שילכו לגליל ושמה יראוני.	[942]	10 Then Jesus said to them: Do not be afraid; tell my brothers that they should go to Galilee and there they will see me.
28:11	11 Medan de var på väg, kom några ur vaktstyrkan in i staden och underrättade översteprästerna om allt som hade hänt.	11 Now when they were going, behold, some of the watch came into the city, and shewed unto the chief priests all the things that were done.	11 πορευομενων δε αυτων ιδου τινες της κουστωδιας ελθοντες εις την πολιν απηγγειλαν τοις αρχιερευσιν απαντα τα γενομενα	11 כד אזלין דין אתו אנשׂא מן קסטונרא הנון למדינתא ואמרו לרבי כהנא כל מדם דהוא	ובעוד שהן הולכות איזה מהשומרים באו לעיר והגידו לגדולי הכהנים כל הנעשה	[943]	11 While they were going some of the guards entered the city and declared to the chief priests all that had happened.
28:12	12 Dessa samlades med de äldste och beslöt att ge soldaterna en stor summa pengar	12 And when they were assembled with the elders, and had taken counsel, they gave large money unto the soldiers,	12 και συναχθεντες μετα των πρεσβυτερων συμβουλιον τε λαβοντες αργυρια ικανα εδωκαν τοις στρατιωταις	12 ואתכנשׂו עם קשׂישׂא ונסבו מלכא ויהבו כספא לא זעור לקסטונרא	ויעדו לעצה עם זקני העם. ויתנו ממון רב לפרשים.	[944]	12 They came together for counsel with the elders of the people. Then they gave much money to the horsemen
28:13	13 och sade: "Säg att hans lärjungar kom på natten och rövade bort honom medan vi sov.	13 Saying, Say ye, His disciples came by night, and stole him away while we slept.	13 λεγοντες ειπατε οτι οι μαθηται αυτου νυκτος ελθοντες εκλεψαν αυτον ημων κοιμωμενων	13 ואמרין להון אמרו דתלמידוהי אתו גנבוהי בלליא כד דמכין חנן	ואמרו להם אתם תאמרו שבאו תלמידיו לילה וגנבוהו בעודכם ישנים.	[945]	13 and said to them: Say that his disciples came by night and stole him while you were sleeping.
28:14	14 Och om landshövdingen får höra det, skall vi tala med honom och se till att ni kan känna er helt lugna."	14 And if this come to the governor's ears, we will persuade him, and secure you.	14 και εαν ακουσθη τουτο επι του ηγεμονος ημεις πεισομεν αυτον και υμας αμεριμνους ποιησομεν	14 ואן אשׂתמעת הדא קדם הגמונא חנן מפיסין חנן לה ולכון דלא צפתא עבדין חנן	ואם זה יבא לאוזן פילאט אנו נדבר עמו בענין יניחכם.	[946]	14 If this should come to the ears of Pilate we will tell him that he should leave you alone.
28:15	15 De tog emot pengarna och gjorde som de hade blivit tillsagda, och än i dag är detta rykte spritt bland judarna.	15 So they took the money, and did as they were taught: and this saying is commonly reported among the Jews until this day.	15 οι δε λαβοντες τα αργυρια εποιησαν ως εδιδαχθησαν και διεφημισθη ο λογος ουτος παρα ιουδαιοις μεχρι της σημερον	15 הנון דין כד נסבו כספא עבדו איך דאלפו אנון ונפקת מלתא הדא בית יהודיא עדמא ליומנא	והם לקחו המטבע ואמרו כן כמו שלמדום. וזה הדבר בסוד בין היהודים עד היום הזה	[947]	15 They took the money and said thus as they instructed them. This is the word [held] in secret among the Jews unto this day.
28:16	16 De elva lärjungarna begav sig till det berg i Galileen dit Jesus hade befallt dem att gå.	16 Then the eleven disciples went away into Galilee, into a mountain where Jesus had appointed them.	16 οι δε ενδεκα μαθηται επορευθησαν εις την γαλιλαιαν εις το ορος ου εταξατο αυτοις ο ιησους	16 תלמידא דין חדעסר אזלו לגלילא לטורא איכא דועד אנון ישׂוע	ואחר זה כאשר השנים עשר תלמידיו הלכו לגליל נראה להם בהר		16 After this when his twelve disciples came to Galilee he appeared to them in the mountain where they had prayed.			Zif 1 began on Mon May 15, 19 CE
28:17	17 Och när de såg honom, tillbad de honom, men andra tvivlade.	17 And when they saw him, they worshipped him: but some doubted.	17 και ιδοντες αυτον προσεκυνησαν αυτω οι δε εδιστασαν	17 וכד חזאוהי סגדו לה מנהון דין אתפלגו הוו	אשר בו התפללו. וכאשר ראוהו השתחוו לו ויש מהם שנסתפקו בו.		17 When they saw him they worshipped him, but there were some of them who doubted him.
28:18	18 Då trädde Jesus fram och talade till dem och sade: "Jag har fått all makt i himlen och på jorden.	18 And Jesus came and spake unto them, saying, All power is given unto me in heaven and in earth.	18 και προσελθων ο ιησους ελαλησεν αυτοις λεγων εδοθη μοι πασα εξουσια εν ουρανω και επι γης	18 וקרב ישׂוע מלל עמהון ואמר להון אתיהב לי כל שׂולטן בשׂמיא ובארעא ואיכנא דשׂדרני אבי משׂדר אנא לכון	ויש״ו קרב אליהם ואמר להם לי נתן כל היכולת בשמים ובארץ.	[948]	18 Jesus drew near to them and said to them: To me has been given all power in heaven and earth.
28:19	19 Gå därför ut och gör alla folk till lärjungar! Döp dem i Faderns och Sonens och den helige Andes namn	19 Go ye therefore, and teach all nations, baptizing them in the name of the Father, and of the Son, and of the Holy Ghost:	19 πορευθεντες ουν μαθητευσατε παντα τα εθνη βαπτιζοντες αυτους εις το ονομα του πατρος και του υιου και του αγιου πνευματος	19 זלו הכיל תלמדו כלהון עממא ואעמדו אנון בשׂם אבא וברא ורוחא דקודשׂא	לכו אתם		19 Go
28:20	20 och lär dem att hålla allt vad jag har befallt er. Och se, jag är med er alla dagar intill tidens slut."	20 Teaching them to observe all things whatsoever I have commanded you: and, lo, I am with you alway, even unto the end of the world. Amen.	20 διδασκοντες αυτους τηρειν παντα οσα ενετειλαμην υμιν και ιδου εγω μεθ υμων ειμι πασας τας ημερας εως της συντελειας του αιωνος αμην	20 ואלפו אנון דנטרון כל מא דפקדתכון והא אנא עמכון אנא כלהון יומתא עדמא לשׂולמה דעלמא אמין	ושמרו אותם לקיים כל הדברים אשר ציויתי אתכם עד עולם.	[949]	20 and (teach) them to carry out all the things which I have commanded you forever.

Comments and donations freely accepted at:

Tree of Life Time^©

eMail: TreeOfLifeTime@gmail.com

The GateWays into Tree of Life Chronology Forums^©

The GateWays into Tree of Life Chronology^©

The GateWays of Entry into the Tree of Life Time Chronology Touching upon the Book of Daniel^©

Pearls & Mannah – “I found it!”

Home

Feel free to use, and for sharing freely with others, any of the truth and blessings belonging to God alone. I retain all the copyrights to the within, such that no one may lawfully restrain my use and my sharing of it with others. Including also all the errors that remain. Please let only me know about those. I need to know in order to correct them. Others don’t need to be focused upon the errors that belong to me alone. Please respect that, and please do not hesitate to let me know of any certain error that you find!

Without recourse. All Rights Reserved. Tree of Life^©

---

[1] Quote from Hebrew Gospel of Matthew, by George Howard, p. xii-xiv:

Witnesses Used…

Ms. Add. no. 26964. British Library, London. (Serves as the printed text for 1:1-23:22 ).

A Ms. Heb. 28. Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Leiden.

B Ms. Mich. 119. Bodleian Library, Oxford.

C Ms. Opp. Add. 4° 72. Bodleian Library, Oxford.

D Ms. 2426 (Marx 16). Library of the Jewish Theological Seminary of America, New York, (Serves as the printed text for 23:23-end.)

E Ms. 2279 (Marx 18). Library of the Jewish Theological Seminary of America, New York.

F Ms. 2209 (Marx 19). Library of the Jewish Theological Seminary of America, New York.

G Ms. 2234 (Marx 15). Library of the Jewish Theological Seminary of America, New York.

H Ms. Mich. 137. Bodleian Library, Oxford.

All the manuscripts date between the fifteenth and seventeenth centuries and are written in various types of script. The best manuscript of the lot is the British Library Ms. Add. 26964. Although this copy is incomplete, covering Matt 1:1-23:22, the excellent quality of its text demanded that it be printed. Manuscript C is an almost exact replica of the British Library ms., including breaking off at 23:22. It is written, however, in very small letters and is sometimes difficult to read.

Another manuscript of good quality belongs to the Jewish Theological Seminary of America, catalogued #2426 (noted as #16 by Marx in ''The Polemical Manuscripts in the Library of the Jewish Theological Seminary of America," 252). It serves as the printed text for Matt 23:23- 28:20. In the apparatus, it is noted as ms. D. Manuscript A, from Leiden, is of fair quality, but has received considerable revision with respect to improvements in grammar and assimilation to the Greek and Latin texts. Manuscript B, from the Bodleian Library, is of good quality, but is difficult to read. Because of the type of pen and ink used by the scribe, the letters often run together and are sometimes indistinguishable. Manuscripts E and F are virtually identical and are of mediocre quality. Manuscript G is the poorest in quality of all the texts have used. It is written in a sloppy hand by a scribe who had little qualms in omitting and adding material. Manuscript H is only fragmentary, containing: 1:18b-19; 2:1, 13, 16-18; 3:16; 4:1; 5:27, 28, 31-34, 38-40, 43-44; 6:5, 19-20; 7:6, 24-28; 9:10-13, 32-38; 11:11-15, 25-28; 12: 1, 15-18, 22-29, 31-32, 46-47; 13:53-57; 14:28; 15: 1-6, l0b-11, 20b; 16:13-20; 17:1-3; 19:16-18; 21 :1-2, 18-19, 23-27; 22:23-24, 29-33; 23:16-18; 24:20, 27-28, 34-35; 26:1, 26-27, 31, 36-37; 27:15; 28:18.

Text and Apparatus

…Periods and question marks have been added editorially to the printed Hebrew. In a few instances, where the base text contains a lacuna, the text of another manuscript has been selected to fill the gap. In each instance, the supplementary text has been placed within parentheses (for examples see 3:10a; 18:2b-5a.)

Variant readings are noted in a critical apparatus. Except for plenary, or nonplenary vocalization and a few illegible scriblings, the notation of all variants is complete. The limited number of manuscripts used in the apparatus, of course, gives only a sampling of variation that occurs in the manuscript tradition as a whole.

Abbreviations and Notations

( ) 1. Notes an occasional reading in the Hebrew text supplied from another manuscript because of a lacuna.

[2] Quote from Hebrew Gospel of Matthew, by George Howard, p. xii-xiv:

The Translation

The translation attempts to be faithful to the Hebrew without being awkward or wooden. The rough style of the Hebrew, however, is often reflected by the English. Occasionally its sense is unclear (15:5; 16:21; 17:3) because the Hebrew is unclear. Proper names are usually given their common English spellings except where a different pronunciation is distinctly indicated by the Hebrew. In some instances, a variant reading has been translated rather than the printed text. This occurs where it is necessary for the sense of the text. These renderings are placed within parentheses. In many instances the printed text is translated, in spite of difficulties, in order to preserve a disparity between the Hebrew and the Greek. In no sense is the translation a thoroughgoing eclectic rendering of the manuscript tradition.

Abbreviations and Notations

( ) 2. Notes a variant reading in the translation where the variant is a substitution or an addition.

[ ] Notes an editorial addition in the translation.

[3] [בן דוד omit C

[4] יצחק [ויצחק DEFG | יודא [יהודה BEF

[5] יודא [יהודה BDEFG | וחצרון [²חצרון EF

[6] ורם ]רם ABDG | עמינדב ]ועמינדב ABDG | נחשון ]ונחשון ABDG | [שלמון omit A

[7] [שלמון הוליד את omit A | [הזונה omit ABDEFG | עובד [ועובד ABCDEFG

[8] המלך + [^1,2דוד A | את שלמה [את אשת שלמה ABCDG | מבת שבע אשת [מאשת F

[9] יושפט [^1,2יהושפט B | ויורם [²יורם EF | עזיהו [עוזיה EF

[10] יותם יותם הוליד את אחז אחז הוליד את + [¹את ADG

[11] [¹את omit EF | יושיהו + [²את G | יאשיא [יאשיה A, יאשיהו EF

[12] יאשיא [יאשיה A, יאשיהו EF | יכניא [יכניה A | [ואחיו . . . בבל omit EF

[13] Beginning] + ואחר גלות בבל ADG | יכניא [יכניה A | שלתיאל [^1,2שאלתיאל A

[14] אביהוד [ואביהוד ABDEFG | אליקים אליקים הוליד את עזור + [²את DG

[15] Beginning] + עזור הוליד את צדוק צדוק הוליד את DG | אקים [ואקים ABDEFG | [את omit E, עזור עזור + ^{(supralinear)} A

[16] אליהוד [ואליהוד ABDEFG | אלעזר [ואלעזר ABDEFG | מתן [ומתן ABDEFG

[17] יעקב [ויעקב ABDEFG | אם ישו + [מרים ABCDEFG | לעז [ובלעז A, בלעז DEFG | [קריסטוס קרישטוש ABDFG, קרישטוס E

[18] Vs. 17 found only in mss DG

[19] [ולידת . . . האופן found only in mss DG | ישו [מישו G | מאורסה [ארוסה A

[20] אישה [איש ABDEFGH | [צדיק היה 2 1 AH

[21] הנה [והנה ABEFG | [אליו omit A | לאמור [ואמר BCDEFG

[22] עמו [עמי A | מעונותיו [מעונותם A

[23] ה׳ על פי הנביא [הנביא על פי ה״ AB | השם [ה" G

[24] אלים [אלקים A

[25] [יוסף omit G | "המלאך [מלאך ה F | אלוהים [ה״ G

[26] [את omit BDEFG

[27] יודא [יהודה BDEFG | מאגוש + [והנה A

[28] אשר + [הנולד G | ככבים [סבבו A, ככבו BCDFG, כוכבו D | ובאנו במתנות חשובות [ובמתנות חשובות באו A

[29] וישמע [ושמע A

[30] [כל omit G | גדולי החכמים הכהנים והסופרים [גדוליו A, גדלים וחכמים וסופרים B, גדולי החכמים והסופרים D, גדוליהם החכמים והסופרים E, גדוליהם החכמים F, החכמים והסופרים G | יולד [נולד ABDEF, יולד ישו G

[31] יודא [יהודה BDEFG | דככתיב [ככתיב A, דכתיב BCDEFG

[32] [¹יהודה omit AB, יודא DEFG^(marg) | יודא [^2,3יהודה BDEFG | אין [הן ABDEFG | [להיות omit D

[33] [המלך הורודוס 2 1 EF | הטב מהם [מהם היטב A, מהם הטיב D | [ראית read [להם | נראה omit EF

[34] יודא + [לבית לחם F | להם [אליהם AF | הטב [היטב A | הנולד [הילד F | אלי [לי A | להשתחוות לו [אליו להשתחוות G

[35] אליו [אל המלך E, לו F

[36] From: Shem Tov’s Hebrew Matthew 2:9-11 © TLT; Cf. The_Star_of_Bethlehem_in_16-15_BCE.pps; slides #1-6, 963, 1556, & 1568-1575)

[37] ויבאו [ויביאו ADEF, ויבואו BCG | וימצאוהו [וימצאהו ABDEFG, וימצוהו C | לפניו [לו B | [אליו לו EF | לעז [בלעז ABDG | [בלעז מירא omit EF

[38] מהמלאך לבילתי שוב אל הורודוס [לבלתי . . . להם ABDEFG | ויפנו דרך אחרת ללכת אל ארצם [ויפנו . . . אחרת ABDEFG

[39] בחלום + [נראה DGH | ליוסף [אל יוסף EF | לאמר + [יוסף DGH | לפי שעתיד + | אליך DG | [את הנער להרוג 3 2 1 ABCDEF, להרוג את ישו הנער G

[40] Beginning] + ויקם D^(marg) G | בלילה וירד מצרימה + [אמו A, בלילה וילך למצרים DG

[41] וישב [ויהי D | יד [פי G

[42] שלעגו [שראו DGH | [ויצו וישלח 2 1 ADEFG | את כל [²לכל D | משני שנים ולמטה כפי הזמן [מזמן DH, + משני שנים ולמטה הנולדים G

[43] [מה omit ABDEFGH | [הנביא omit FH

[44] [נהי omit G | [רחל . . . בניה omit F | מאנה להנחם על בניה כי איננו + [בניה A

[45] [המלך omit ABDEFG

[46] להרוג את הנער [את הנער להמית A, 3 2 1 BDG, 3 l EF

[47] לא״י [אל א"י ABDEFG

[48] ונשמע [וישמע DG | לעז [שמו A, בלעז B | ביודא [ביהודה BF, omit D | ויאר [וירא G | [המלאך ומזורו מהמלאך + A | לאמר + [בחלום A | הגליל [הגלגל B

[49] נזארת [נאזרית A, נזרות B, נזראת EF, נאזרת CDG | כי + [הנביא A | נזארת [נאזרת A, נזרות B, נזראת EF

[50] יודא [יהודה BCDEFG

[51] מא׳ [מה שנאמר ע״י A | [הנביא omit ABEFG | [ישרו . . . לאלקינו omit G

[52] והיה יוחנן [והנה יוחנן היה EF | מלבוש + [לבוש ABDG | צמר גמלים [מצמר הגמלים G | [הגמלים ואזור + ABDEF, + על בשרו ואזור G

[53] מיהודה ומירושלם [מירושלם ומכל יהודה EF | יודא [יהודה BDG | הממלכות [המלכות A, מלכות FG

[54] [ואז omit ABDEFG | ומתודים [מתודים G | פי + [על B

[55] לעז [בלעז ADEFG | פארישיאוש [פאריזיאי ADEFG | הצדיקים [הפרושים ABDEFG | אלהם שרש פתנים מי הורה לכם [להם A, אלהם זרע תנינים מי למד לכם DG, אלהם שרש פתנים מיודא EF | העתיד [לעתיד ABDEFG | מן האל [מהאל G

[56] זאת + [עשו DG | שלמה [השלמה ABDEFG

[57] האלהים [אלקים A, האלקים BDEFG

[58] [וכבר . . . להטבל omit Brit. Lib. ms & C, Text = ABDEFG | ושרש [לשרש DG | כרתי + [לא A | שני [שתי B | פננות [כתנות D | [העם omit A | [רבים omit AB, רבינו EFG | יוחנן + [להם A, יוחנן לא BDEFG | תצערו [תצטערו A | ותר + [תענשום G | בחלקכם [בחלקיכם ABDEFG | [נמול omit ABDEF | אם באולי יוחנן הוא ישו [יוחנן . . . ישו ABDEFG

[59] אמר [ענה EF | במי [בימי DEF | אחרי + [יבא ABDG, + אחר EF | הוא [והוא ABCDEFG

[60] ביד [בידו D | ישרוף באש אשר לא תכבה + [והתבן ABDEFG

[61] אל [את B

[62] להטבל [להטביל EF | על ידיך [מידך A

[63] אליו [לו ABDEFG | הטבילהו יוחנן [הטבילוהו ADEFG, + יוחנן BC

[64] עלה [שעלה EF | מהשמים [מן השמים G | דמות + [ויאר G | אלים [אלקים A

[65] מהשמים [מן השמים ABDEFG | מאהב [נאהב G

[66] הקודש [הקדוש B

[67] ויקרב [מקרב ABDEFG | [לו omit DEF | אלהים [אלקים A, אלוה G | האלו [האלה A

[68] לך [לו A | [לו כתוב omit G | הוא + [כתוב ABCDEF | יחיה האדם + [לבדו ABEFG, יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה D

[69] שבבית [שבכל G

[70] לו [אליו EF | בן אלים [אלקים ABDEF, בן אלוה G | וכתיב [וכ׳ ABDEFG | [לשמרך . . . דרכיך omit G | על כפים ישאונך פן תיגף באבן רגליך + [דבריך A | על כפים ישאונך וכו׳ BDEF

[71] ויאמר [ויען G | כן כתיב + [שנית A, + ג״כ כתיב BDEFG | שם + [את BEF | אלהיך [אלקיך A

[72] את + [ויראהו G

[73] תכרע ותשתחוו [תפרע A, תכרע BDEFG

[74] לעז [בלעז ADEFG | שאטנאש [שאטאנאס AC, שאטאנש B, שטאנש DFG | התפלל [אתפלל ADEFG

[75] וישרתוהו [וישרפוהו ABCDEFG

[76] המלך + [במאסר F | [אל הגלגל omit A, הגליל B

[77] [את omit F | נזראל [נאזראל A, נזאראל BD, נאזארל C, בנזארת F, נאזרתאל G | ויבא וישכן [וישכון A | ברמתה [ראיתה A, ראתה B, מרתה D, רמתה FG, בלעז [לעז BG, omit D | מרא טימא [מאריטמה AD, מאראטימה B, מארטמה C, מרטימה F | ראמטה מראטאנה G

[78] ישעיה [ישעיהו ABEF | [הנביא omit FG

[79] [את omit AEF

[80] ים [הים ADEFG | [שיקרא omit A, הנקרא B, שנקרא CDEFG | [סימון omit A, שימון BG | פאטרוש [פייטרום A, פיטרוש BDEFG | ואנדריאש [ואנדיריאה A, ואנדריאה BCDEFG | [מכמרותיהם מכמורותיהם BDG

[81] אלהם [להם A | דייגים [מדייגים ADEFG | מהאנשים [אנשים AG, מאנשים BDEF

[82] [בני omit G | לעז [בלעז ACEF, לעז או DG | זבדיאוש [זבאדאו A, זבדאו BC, זבאדו EF | [וזאבאדה וזבדאל ADEFG, וזבדיאל B, וזבדיא C | אביהם [ואביהם ABDG, אביהה עמהם EF | עמהם + [באניה ABDG

[83] וינחוהו וינחוהו וינוהו + [וימהרו G

[84] כל [אל A, על DG | קהילותם [קהלותם AB | [להם omit DG | דבר [להם זבד AB, omit EF | [לעז בלעז BG | אואנגילונטאר [מאוונגיילייו A אוונגיליזאר DEG אואנגיליזאר F | חלי [חולים AEF, חולי BDG

[85] וכל [מכל B, | וירפאו [וירפא B

[86] חרבות + [אחריו ABCDEFG | מקאפולי [מקפולי A | ומהגליל [והגליל A, הגליל G | [מירושלם ומירושלם AB וירושלם G | ומיהודה [ויודא A, ויהודה EFG | ומעבר [ועבר A

[87] ויקרבו [ויקריבו ABDEFG

[88] [לאמר omit EF

[89] Whole vs] omit Brit. Lib. ms BCDEFG; text = A

[90] vs 4] omit G; placed after vs 5 A | הברכים [החוכים A

[91] vs 5] omit Brit. Lib. ms BCDEFG; text = A

[92] vs 6] omit all mss

[93] vs 7] omit all mss

[94] vs 8] omit G | אלים [אלקים A

[95] השלום [שלום G | אלים [אלקים A

[96] ושאחו [ושמחו G | כי שכרכם [ששכרכם EF, ששכר בחרב G | [רב omit EFG | שלפנכם + [הנביאים A

[97] יולחו [יומלח A | שיושלח [שיושלך A | לחוץ [בחוץ AEF | לרגלים [רגלים ABDEF; omit G

[98] לשים [להשים B | כל [לכל DEFG

[99] [שבאתי omit EF | התורה או הנביאים לא באתי להפר [תורה A + והנביאים לא באתי להפר D

[100] [כי omit D | עוד שימושו [עד A; + שמושו BCDEFG | יוד [אות A | תתבטל [תבטל A | [מהתורה מן התורה B | ומן הנביאים [או מהנביאים B | הנביאים [מהנביאים A

[101] קטן + [א A | ממצוות [מהמצוות ABCDEFG | וילמד [אשר אלמד ABDEFG | כן קטן [בן הבל D | במלכות [מלכות | ABDEFG

[102] את חברו [לחבירו EF | במשפט [למשפט A | חייב [יחייב ADG חייב הוא BEF | למשפט [במשפט ABEF | יקראהו ABCEFG

[103] ותזכור [ותזכיר ABDEFG | [עם חברך דין 3 1 2 ABDEFG

[104] קרבנך [^1,2קרבניד ABDEFG | [לרצותו קודם 2 1 A | [כך omit ABDEFG | הקרבת [הקרב EF

[105] יאות [ראה ADEFG ויאות B | לשונאך [שונאך A

[106] תתן [תנתן ABDG, שתתן EF | האחרונה [אחרונה G

[107] [לקדמונים omit D

[108] אני [ואני EF | לאשה [אשה ABDEFG | בלבו [בלבה BDEFGH

[109] הסיתך [יסיתך EF | עינך [עיניך AD | אותו [אותה AB | וישליכהו [ותשליכה A, ותשליכו B

[110] מאיברך [מאבריך B, מאיבריך CEF | משיאבד כל [מכל ABDEFG, כל C

[111] לקודמים [לקדמונים DEFG | יש לו [ושלח AEFH, ישלח CDG | [לתת omit DG | [לה omit A | vs 32 כריתות . . . vs 31 [כריתות vs 32 vs 31 (hap) F | לעז [ובלעז ADG, בלעז BE | [ובלעז . . . ריפודייו omit H | די ריפוג׳ [ריפודייו A, ריפודאויו E

[112] [ואני . . . כריתות omit F (hap. see vs 31) | כל [שכל GH | [יש . . . כריתות omit A | [אם omit DGH

[113] אמר [עוד B | ולא [לא EF | שבועתכם [שבועתך EF

[114] אלים [אלקים A, אלהים G | הם [היא ABDEFGH

[115] לא [ולא BD | שאדום [שהדום G | היא [הוא BDEFG | בירושלם [בשמים ABEFG | אלהים [אלקים A | [בשמים . . . הוא omit (hap) D

[116] לא [ולא ABEFG; omit (hap. see vs 35) D | כי לא [שלא G

[117] Beginning] + לא בירושלים שעיר אלקים היא D | דברכם [דבריכם A | או [וגם ADEF, omit BG | לאו לאו [לא לא BEF | הזה [זה D

[118] עוד [ועוד H | [שן תחת omit (hap) EF

[119] למכה [המכה ABDEFGH | [רע תחת omit (hap) DGH | תן [הכן G

[120] ואם [ואשר C | כותנך [כתניך A, כתונך B, כתנך CDGH, כתנתך EF | לו [אליו B, אותה H

[121] יאנוס [ישאל ABDEFG | ללכת [לילך ABDG

[122] אני [ואני B | לאויבכם [אויביכם A | [ועשו . . . ולוחציכם omit BDEFG | טוב [טובה A | [לשונאכם לשונאיכם H | בעד [בשביל A | רודפכם [רדפיכם A | ולוחצכם [ולוחציכם A

[123] Beginning] + למען תהיו בני אביכם שבשמים ועשו טוב לשונאיכם ומכעיסכם והתפללו בשביל רודפיכם ולוחציכם (Dit) BDEFG | הרעים ועל הטובים [טובים ורעים G | הממטיר [וממטיר A

[124] אוהבכם [אוהביכם AC | יהיה + [שכר A | את + [אוהבים G | אוהבהם [אוהביהם A

[125] vs 47] omit all mss

[126] תמימים [תמיהים ABCDEFG

[127] לעיני [לפני A, על פני B

[128] ואתם [ישו ABDEF, ואתם שמעתם G | לעז [בלעז A | איפוקריטאש [איפוקראטיס A, איפוקריטיש BDG, איפוקרט EF | שיכבדו [שיראו ABC(?)DEFG | האדם [אדם G

[129] מתנתך [מתנך ABDEFG

[130] יהושע [ישו EF | [העצבים omit C | ובמקצועי [ובמקצוע ABD | שיראו אותם [שישמעו וישבחו ABEF, ושיראו אותו DG | האדם [אדם DG

[131] למשכב [למשכבך B | דלתך [דלתיך B | [בעדך omit A | שבשמים + [לאביך G

[132] ישמיעון [ישמעום A

[133] תדמו להם [תראו AB(?)EF, תראו להם DG | דברכם [דבריכם A | שהתפללו + [קודם EF | [שתשאלו ותשאלו EF

[134] שבשמים + [אבינו A | [שמך omit DG | התקדש [יתקדש EF

[135] עשויה [עשוי D

[136] לחמנו תמידי תן היום לנו [ותתן . . . תמידית A, לחמינו תמידית תן היום לנו B, לחמינו תמידי תן היום לנו D, לחמנו תמידית תן היום לנו EF | [ותתן omit G | לחמינו [לחמנו C | היום לנו + [תמידית G

[137] [¹לנו omit ABDEFG

[138] תביאינו [תביאנו B | ושמרנו [ושמרינו ADE

[139] תמחלו [תמחול ABDEFG | לכם [אביכם . . . עונותיכם G

[140] [להם omit G | את [¹לכם ABD, omit EF | אונותיכם לכם] omit G

[141] [אמר omit A | כאשר [וכאשר EF | עצובים [עצבים B | ולמשנים [ומשנים D | צומותם [צמותם ABFG, צומתם DE | את + [קבלו A

[142] בצומיכם [בצומכם C

[143] לאביך [אביך ABDEFG | הוא + [²בסתר A | הוא [²שהוא F

[144] [לכם omit H

[145] המקום [מקום A | יהא ליבך + [שם A, יהיה לבך BDEFG

[146] ונר [וניר AB | עינך [¹עיניך A, omit EF, ועיניך G | כל גופך יזהיר [בל . . . יחשיך ABCDEFG

[147] Beginning] + ואם עיניך כהו כל גופך יחשיך ABDEFG, + ואם לאו כל גופך יחשיך C | [מחשיך יחשיך ABCDEFG | מחשכים יהיו כל דרכיך [כל . . . חשוכים ABDEFG

[148] את + [²לעבוד A | או לאחד [ולאחד D | לא + [יכבד B | את + [האל A, באל G

[149] באמת [לכן EF | לא [שלא A | בלבוש [במלבוש A | [לגופכם omit B, לגופותיכם EF | [מהמלבוש מהלבוש A

[150] יחסה [יאספו DG | לאוצרות [אוצרות ABDEF, באוצרות G | אואם [אתכם ABDEFG

[151] בהם [בכם EF | על קומתו [בקומתו EF | אחד [אחת G

[152] ליריו [גילון A, גיליין BC, גילין DG, omit EF | בהגדלה אינה טווה ואורגת [החומש ABDFG

[153] ואיני [ואני B | כמוה [כמוהו ADEFG

[154] במוץ [בקמות EF | בלעז [לעז B | ליחה [לחה A | ולמחר [ומחר A | ומשימין [ומשימים B | [אנחנו אתם ABDEFG | קטני [מקטני ABDEFG

[155] בקיימו [בקשו DG | אלים [אלקים A, אלהים G

[156] Beginning] + לכן ABDEFG | ידאג [ידאגו ADEF, דואג B

[157] תדונו [תדינו DG

[158] באיזה . . . תדונו] omit B (hap) | באיזה [ובאיזה E | ימודו [ימודד ABCDEFG

[159] תראה [תראו BEF | קודם [קורה C

[160] לרעך [לזולתך EF | והנה [הנה ABDEFG

[161] הוצא [¹תוציא AD, הוציא EFG | שבעיניך [מעיניך DEFG | ואחר [ואח״כ DEFG | [הקש מעין omit G | מזולתך [זולתך G

[162] ישו + [להם A | קודש [קדש BD | פנינכם [פניכם AEF, פניניכם BDGH | חזירים [חזיר A, החזירים H | יכרסמו [יכרסמנו ADGH, יכרסמנה EF | [¹אותה omit EF, אותם H | ברגלהם [לעיניכם A, לעינכם C | [²אותה omit ADEFG

[163] ויתן [וינתן A

[164] יקבלו [יקבל G | ולקרוא [ולקורא B

[165] לו + [לפרום ABDEFG

[166] לו + [ויתנ A

[167] תבאו [תבואו AEF, תביאו DG | לבנכם [לפניכם A, לבניכם BDEFG | הטובה [הטוב ABDEFG

[168] וספרי [ודברי EF

[169] בואו [באו G | הזה [הצר EF | ומסילה [ומצולה A, מצלה DEFG | והבית [ורבים EF

[170] [השער צר 2 1 ABDEFG | וכמה כבד [וכבד ABDEFG | המישר [המשייר AG, המיישר BDEF | אותו [אותה ABDEFG

[171] הצמר [צמר ABDEFG | שבתוכם [שמתוכם ABDEFG

[172] בין [מן G

[173] [פרי רע omit D

[174] [ועץ הטוב . . . רע omit C (hap) | והעץ [יועץ EF | הרע [^1,2רע G

[175] [כאשר omit A, באש BDEFG | ישרוף [ישרף BD

[176] בפרים ינכרום [כפריים A

[177] אומר [האומר G | [אבל . . . שמים omit B (hap) | כל + [אבל DEFG | אבי + [²במלכות G | [²שמים omit A, שבשמים G

[178] יאמרו [אומרים ABDEFG | לי [אלי EF | נבחרו [נבאנו EF | [שדים omit C | הוצאנו [הוצאתנו ABDEFG

[179] אומר [אמר ABDEFG

[180] ביתו [בית ABCDEFGH

[181] בו [אותו AH

[182] יעשה [יעשם EF

[183] ויבאו [ויבואו ACDEFG | [ויבואו זרמים omit H | ויפילוה [ויפילוהו H | ונפל [נופל ABCDEFG, omit H

[184] שהיה מדבר ישו [שישו היה מדבר EF | הדברים [דברים AH | האלה [אלו AH, האלו BD | [כל העם היו 3 1 2 H | [העם היו omit C | מגודל [מרוב ABCDEFGH

[185] שהוא + [לפי ABDEFG | [דורש להם 2 1 A

[186] הנוצרי + [ישו A | מההר [מן ההר G

[187] [אחד omit B | וישתחוות [וישתחוה D | תרצה + [אם A | לרפאות [לרפאת B

[188] [אני omit G | באותה [ובאותה DEF | ונטהר + [המצורע A, + ממנו ונטהר BDEFG

[189] והקרב [להקריב ABDEFG | קרבנך [קרבניך ABDEFG

[190] בבואו [כבואו ACDG | הרמתה [המרתה AEF

[191] המ + [מחולי G | הכיווץ [הכווץ A | לעז [בלעז ACDEFG | פרלאטיקו [פיראלשיזה A, פראלשיאה B, פיראלשיאה DG^(?) | פיראלאשינו EF

[192] אליו [אלי ABCDEFG

[193] אליו + [ויען G | [לו omit G | איני [אינך ABDEFG

[194] ותחת [תחת ABDEF | פרשים [פירושים . . . ורוכבים ABDEF | [מהם omit A | ולאחר + [וילך ABD, ולאחד EF | [זה omit BEF

[195] ויאמר [ישו ויתמה G | [אמר אמן omit EF | [אמן omit G | [אמן אני 2 1 A | [גדולה omit AG | כמו בזה + [בישראל ABDEFG

[196] אומר [כי האומר ABDEFG | ויצחק [ועם יצחק A, עם יצחק DEFG | עם יעקב [ועם יעקב EFG | [במלכות שמים omit EF

[197] יושלכו [יש לנו ABDEFG | גיהנם [גהינם BDG, גהנם EF | יהי [יהיה B | וחירוק [ותחזק ABDEFG

[198] כאשר אמרת [וכאשר B | והאמנת [האמנה B | עלך [לך G | וירפא [ונרפא G | הילד [הנער G

[199] אמר [בא A | פיטרו [פיטרוס ABDEFG

[200] ויניחנה [ויעזבה EF | ותשרתם [ותשרתהו ADEFG

[201] והיה [ויהי G | לו [אליו A | רבים + [השדים A | וירפאם [וירפאום AEFG | החולים [החולי ABDEFG | [ריפא omit EF

[202] על פי [ע״י ABDEFG | [הנביא ז״ל omit A | חילנו [חליינו C

[203] Cf. the details of the study at this link!

[204] ויקרא אדם [ויקרב חכם EF

[205] ולעופות [ולעוף G

[206] מתלמידיו [מתלמדיו ABDEF | [שאלך omit A

[207] א״ל [ואמר לו G | את + [ועזוב A | המתים [מתיהם B

[208] בא [באו ABCDEFG

[209] Cf. the details of the study at this link!

[210] [בים omit EF | נכנסים באניה [הולכים מאד ABDEFG | והוא [והאניה G

[211] ויקיצוהו [ויבקשו ממנו ABDEFG

[212] להם [אליהם A | תראו [תתראו ABDEFG | קטני [מקטני ABDEFG | [ויקם omit A

[213] [אשר שם omit G | [שראו omit ABDEFG | ואמרו [ויאמרו A | שהים והרוחות [שהרוחות והים A, אשר הים והרוחות G| עושים [עושה ABDEFG

[214] מעבר [²עבר EF | לים [²הים ABCDEFG | גדרי [גארגיזאני ABCDEFG | נקרא [נקראים BE, omit G | לעז [בלעז A | גיניטראדוט [גייניטרארוס A, גיניטראריש B, גייניטרארים C, גינישראריט EF, גיניטראדיש D, גיניטראדיט G | שני [שנים AEF | אחוזים [אחוזי EFG | מהשדים [שדים G | [איש omit C | ההוא [ההיא BG

[215] Cf. the details of the study at this link!

[216] השדים + [אליו A | אלים [אלקים A | ולהשמידנו [וגם להשמידנו ADEF, ולהשמידינו B | [לצערנו לצערינו B | [עמנו omit EF | להשמידנו ולצערנו [לצערנו וגם להשמידנו G

[217] להם [מהם G | עדר [עדרי A, מחני G

[218] מכנין [מכאן D, מבני אדם G | להכנס [לבא G

[219] [ויאמר . . . בחזירים omit (hap) EF | מהאנשים השדים האלו [השדים מהאנשים B, מבני אדם G | וילך [וילכו ABCD, והלך EF

[220] ותהם [ותהום ABDG

[221] אותו [אותם ABDEFG

[222] בא + [בא A | וישב [וישובו A | וישומו [וישוטו CD

[223] חולי [חולה B | מכיווץ [מכווץ A, מקמץ B | לעז [בלעז ADEFG | פרלאטיקו [פאראלטיקו A, פראליטיקו C, פרליטיקו DG, פליטיקו EF | מושכב [וישכב ABDEFG | התחזק [תתחזק ABDEFG

[224] חכמים [החכמים A, מהחכמים G | זה [זהו BEF

[225] [בלבבכם omit D

[226] איזהו [זהו A, זה EFG | קלל [קל G | נחמלו [נחמל ABG | ולך [לך ABDEFG

[227] אדם + [יכול BDEFG | [למחול עונות בארץ 3 1 2 ABDEFG | ישו + [אמר EF | וילך [ולך B

[228] וילך החולה לביתו [ויקם . . . ביתו G

[229] האדם [אדם B

[230] [ישו משם 2 1 ABDEFG | מתתיא [מתתיה A | לעז [בלעז ADEFG | מטיב [מאטיאו A, מאטיב BDEF, מאטיו C, מאטי G

[231] ויוליכהו [ויוליכוהו ABDEFG | וסועדים [והנה סועדים ABDEFGH | [ותלמידיו omit H

[232] ופריצים + [הפרושים G

[233] הבריאים [בבריאים ABDEFGH | לרופא [רפואה A, לרפואה BDGH | החולים [החולה ABCDEFG

[234] לא [²ולא A

[235] והפרושים + [יוחנן G | [והפרושים omit G | [פעמים omit B | ותלמידיך [ותלמידך A

[236] של + [חבירי B | יבא [יבואו G

[237] יחבר [יאבד A | שחוזק [לחוזק ABDEFG | החדשה + [החתיכה ABDEFG | ימשוך [משוך ABDEFG | המלבוש [מהמלבוש | EF, במלבוש G | הבלה [הבלויה A, הישן G | אות [יותר A

[238] יין + [רק ABDEFG | בכלים חדשים [בכלי חדש AEF

[239] אלף + [שר EF | [אדו omit B | [אתה omit ADEFG | [עתה מתה 2 1 ADE, מה עתה B, מתה עתה שתה F, מתה ועתה G | [מתה omit C | אותה + [החיה G

[240] [אחת omit A | באה [בא AD | בציצת [בציצית ADEF

[241] אומרת [ואומרת ABDEFG | בליבה [בלבבה A, בלבה EF | בלעד [לבד B

[242] ויסב [וישב ABDEFG | [פניו omit G | בתי + [אליה EF | התחזקו [התחזקי E | [בתי בשית 2 1 G | באל [בשית A, בש BDEF | שאמונך [שאמונתך F | ובתאותה [באותה ABCDEFG | נתרפאת [נרפאת F

[243] כבוא [בבואו D, כבא G | בבית [בית A | ונשים + [אנשים G

[244] להם [אליהם ABDEF, omit G | והיה [ויהי G | אורים [ואומרים ABDEF, שאומרים G

[245] בה [בידה EF

[246] השמועה [שמועה G | הזאת [זאת G

[247] חוננו חוננו [חנינו A, חננו BDEF | חוננו G

[248] בבואו + [ויהי AB, + כבואו DEFG

[249] ענהם [עיני שניהם A | לומר [לאמר A | לכם + [השמרו EF

[250] [בכל . . . ההיא omit B

[251] אליו [לפניו A

[252] [כזה omit EF | [את omit G

[253] באמת] omit A

[254] את + [ויסב ABDEFH, + אל G | חלים [חולי A

[255] יגעים [יגיעים ADEFGH

[256] מועטים [מעטים A

[257] אל [בעל הקמה G | שישלח [וישלח A | קוצרים [הקוצרים G | הרבה [רבים A | קמתו [קומתו AEFH

[258] מאדם [מהאדם G

[259] אפושטולאש [אפוסטולוס A, אפוסטלוס B, אפוסטוליס D, אפושטולוש G | שימון [סימון ABDG | פיטרו [פייטרוס A, פטרוס B, פיטרוש DG | ואנדריאש [ואנדריאה A, ואנדריאוש B | [נקראו . . . אחיו omit EF | [אחיו + (marg of Brit. Lib. ms) יקופוס די זיבידיאו גיוואני הוא אחו שלו

[260] פיליפוש [פיליפוס ADG | [פיליפוס . . . נקרא omit EF | ובירטולומיאוש [ובורטולאמיאוס A, ובורטלומיאוש B, ובורטולמיאוס C, ובירטולמיאוש D, וברטאלומיאוש G | גיאימי [גאימי EF | זבדאל [זבדיאל DEF, זאבדל G | טומאש [טומאס AEG | מאטיב [מאטיאו ABDEF, מאטיו C | ברבית [בריבית DEFG | וטאדיאוש [וטריאוס A, וטדיאוש BDEF, וטדיוש G

[261] בלעז [לעז B | שימון [סימון ABEFG | קנאניאוש [קאנאנאיוס A, קאנאניוס BCD | קאנאניאוס EF, כנאניאוס G | ויהודה [ויודא A, וידא EF | אישכריוטיא [אסקאריוטה A, איסכורייוטו B, אסכריוטא C, אסכריוטי D, איסכריוטא EF, אסכריאוטי G | [זה omit B | מסרוהו [מסרהו B

[262] שנים שנים + [ישו A | אלה + [תבואו G

[263] לכן] omit G

[264] שתתקרב [שתתקיים ABDEFG

[265] חולים [החולים A | מתים [המתים A | וטהרו [והנה טהרתם ABDEFG | תקבל [תקבלו G | [תתנו הלמדו EF

[266] ואל [אל G | בכסכים [בכיסכם A

[267] לקבלהו [לקבל DG | [די omit DEFG

[268] ועיר ובכל מקום ומקום + [עיר G | שאלו + [תבואו ABDEF, שאלו את G | [ושם omit G

[269] לה [להם ABDEFG

[270] והיה [ואם G | [ההיא omit A | וא״ל [ואם לא תהיה ראויה G

[271] אליכם [אתכם ABDEFG | חוצה + [תצאו A | מן העיר או מהבית ההיא [מן הבית ההיא G | [ההיא או העיר ההיא + ADEF | ונערו [והעתקם ABDEF, ותעורו G | מהעפר [מן העפר G

[272] לכם [אליכם AG | [ביום ההוא מן העיר היא 3 4 5 1 2 G

[273] הנה [הנני EF | לכם [אתכם EF | כמו הצאן [כצאן ABDEFG | בקרב [בין ABDEFG | [הזאבים זאבים A | וענוים [ועניים ABDEFG

[274] בקהילותם [בקהלותם A | שלא [לא G

[275] [ולפחות ולמלכים2 1 EF | ולמלאכים [ולמלכים C | תוכלו [תוכלון EG

[276] תתפשו [יתפשו G | אל [אם ABDEFG | שתצרכו [שתצטרכם AG

[277] מדברים [המדברים EFG | הקדש [קדשו EF

[278] באח [האח G | יקומו [ויקומו G | אבותם [האבות ABDEFG, הבנים C | יובילו [ויובילו G

[279] שמי] omit G

[280] לכם + [ברחו G | לסבוב [²לכם ABDEFG | [כי omit ABDEF | האדם [אדם ABDEF

[281] התלמיד [תלמיד ABDEFG

[282] קראו [יקראו G

[283] שלא יודע + [נעלם ABDEF, + יודע G

[284] Beginning] + אשר ABDEFG | בשער + [באור (omit אותו G) אותו + ) לאוזן ספרו אותו G( תשמעו )DG ואשר (אשר ABDEFG

[285] הגוות + [מהורגי A, הגויות BEF, הגוויות DG | וגוף [והגוף F | בגיהנם [בגהינם BDG

[286] ימכרו [אבדו ABDEFG | לא [ולא G | לארץ [על הארץ EF | האל ית + [ברצון EF (?) | [אביכם שבשמים (?) G

[287] שער [שערות E | ראשכם [ראשיכם A

[288] שמונים [שטובים D | מציפרים [מצפורים A, מצפרים BCDEFG | אתם [אדם ABCDEFG

[289] בני + [בפני A, לפני C | בפני [לפני G

[290] All mss omit vs 33 except A which reads:

ואשר יכחש בי לפני בני אדם אכחש בו לפני אבי שבשמים

[291] לשום שלום [לשים ABD, + שלום EFG

[292] שהיו [להיות DG | אוהבים [אהובים ABDEFG

[293] אינו ראוי לי [איני ראוי לו AD

[294] All mss omit vs 38

[295] האב והבן [האוהב DG | יאבדנה [יאבדיה ABDEFG | אותה [אותי AEF | [בשבילי ימצאנה omit G

[296] [המקבל . . . ²אותי omit G

[297] לא [שלא A

[298] ויצא [ויצום D

[299] עשר + [שנים EF (?)

[300] אתה [האתה A

[301] [את omit A

[302] והפסחים [ופסחים BDE, הפסחים F | מטהרים [נטהרים EF | והמתים חיים [והחיים מתים ABDEF | מתבשרים [מתפשרים EF

[303] ואשר לא יהיה נכון בי [ואשר . . . בי EFG (?)

[304] [ויהי המה הולכים omit A | את [אל A | ביוחנן [מיוחנן B | לראות + [יצאתם A

[305] [אדם omit D | לובש [לבוש ADEFG | הרבים [²רבים A, omit G

[306] זה [זהו A | לכם + [שולח AE | את (?) הנביא [מלאכי . . . לפני E, omit F | [לפני omit G

[307] אומר [דובר AH

[308] ועד [עד G | [שמים omit G | והנבילים + [עשוקה A, והנבלים BDEFGH

[309] לכל [שכל DGH | כולה + [והתורה A | דברי [דברו D, דוברים H

[310] מלכות שמים + [לקבלו (?) B | אליהו [אליה ABDG

[311] אדמה [אדמהו DEFG

[312] שרנו לכם [שדנו ABDEFG | רקדתם [דקדקתם ABEFG, מדתם D | ספדנו [ספרנו ABCDEF

[313] מהשדים [משדים A, השדים EF

[314] אדם [האדם AG | ואומרים [ואומר ABEFG

[315] אתחיל [התחיל G | הערים [הנערים ABCDEFG | בהן + [שנעשו A, + בהם BDEFG

[316] בורוזאים [בורוזואים A, בורזואים BEF, כורוזאים D, כורוזואים G | בת [בית DG | שידה [שידה ADG | בפור [בצור EF | וצדון [וסדום G | בלעז [לעז B | טיר וסודומה [טיראו . . . סדומה A, טיר או שודומה BDG, טיר או שדומה EF

[317] ולסדום [וסדום AB | מכם [אכן ADG, מכאן B, מכך EF

[318] עד שאול [משם A | תוריד [¹תורד B | היום הזה [שאול תורד A

[319] [קלomit G | תהיה [יהיה ABDG | [יהיה . . . קדום omit E, להיות F

[320] ברוח + [ישו ABDE, + ברוח הקדש G | [¹אני omit ABCDEFG | ישתבך [ישתבח A | אבי [²אני AEF | השמים [שמים ABCDEF | וארץ [והארץ FG | מן החכמים [מהחכמים A | וגילתם [וגלית אותם ADEFG, וגליתו B | לענוים [לעניים ABCDEFG

[321] אבי + [אמנם ABDEFGH | יש [ישר A, רצוי H | [אבי omit ABDEFGH

[322] כל [הכל H | נתן [נתון B | מאבי [מאת אבי H | מאת + [מאת G | [את omit GH | כי אם [¹אלה H | לבד [בלבד C, omit H | כי אם [²אלה H | [ירצה omit EF | ולמי שירצה [ולאשר ירצה H

[323] לכו [בואו H | אלי [אליו AB | לשנות [לשאת DG

[324] שאו [צאו AB | [צאו . . . עולכם omit C (hap( | עלכם [עולכם A, עליכם BDEFG | לבב [הלבב B | לנפשותכם [לנפשותיכם A

[325] Beginning] + ושעולי A, + שעולי BDEFG | רך [רק A

[326] תלמידיו [ותלמידיו B | התחיל [התחילו C

[327] Please notice, and carefully consider this link! Selah!

[328] Please notice, and carefully consider this link! Selah!

Per my current analysis 5925_[(*??*)] 01 12 2029 [2013-04-21], this Sabbath #1 [of 8] placement of the Luke 6:1 event remains the most plausible, albeit no longer necessarily tied to the numbering of the courses of priests and Levites.

[329] אותם + [ויראו F | הפרושין [הפרושים F | [הנה omit A | הנון [נכון F, omit G

[330] לא [ולא B | עשה [שעשה ABDG | הוא + [רעב A

[331] האלים [האלקים A | לעז [בלעז ABDEF | [פאן סאגרה omit G | שאגרט [סאגרה A שאגראט B שאגראטו D שגראש EF

[332] השבת [השבתות EF

[333] זה + [הוא A, omit G

[334] מהוא [מהו B, כי G | זבח [זבה ABDEFG

[335] האדם [אדם EF | השמים [השבת EF

[336] כנסיותהם [כנסיותם A, כנסיותיהם D

[337] Please notice, and carefully consider this link! Selah!

Per my current analysis 5925_[(*??*)] 01 12 2029 [2013-04-21], this Sabbath #1 [of 8] placement of the Luke 6:1 event remains the most plausible, albeit no longer necessarily tied to the numbering of the courses of priests and Levites.

[338] וישאלהו [וישאלוהו A, וישאלוה EF

[339] Noticing the context, which provides that a multitude of people followed him, it does not seem likely that this event took place later than on one of these two Sabbaths.

[340] This translation is based upon Shem Tov’s Hebrew Matthew, which Hebrew text I am convinced is a transcript, not a translation, of the original Hebrew text. However, please cf. also the words of the Syriac Peshitta, which word format is in the “emphatic state” with the intermediate “ד-” indicating either the genitive state or the Hebrew “אשר,” “that is…:” “the Day of the Sabbath” or “the day that is the Sabbath.”

[341] וישב [ותשב EF

[342] ויתנכלו [וינבלו EF | [אליו omit D

[343] כן [זאת EF | וידע ישו] 2 1 H | ועבר [ויט H | והוא רפא [וירפא H

[344] Noticing the context, which provides that a multitude of people followed him, it does not seem likely that this event took place later than on one of these two Sabbaths.

[345] [לאמר omit H | לבלתי [לבל EF, לא G, שלא H | יגלהו [יגלוהו DG, יפרסמוהו H

[346] בעבור שיתקיים [לקיים H | ישעוה [ישעה AB, ישעיה CDEFGH

[347] עבדי [נערי DEFH | משפט [ומשפט EF

[348] ירהא [ירהה A, יכבה G | קולו + [בחוץ ABCDEF

[349] ישליך [ישים ABDEFG | [ישים לנצח 2 1 C

[350] לפני ישו [לפניו G | [אחד omit H | וראה [וראו ABDEFGH

[351] וישמעו [וישכימו ABDEFGH | [וישמעו omit ABDEFGH | שדים [¹השדים BG | שר [בעל ABDEFG

[352] [מחשבותם ישו 2 1 ABDEFGH | שבנהם [שביניכם A, שביניהם DEFGH | או בית [ובית A | מחלוקותם [²מחלוקת F, מחלוקתם E | בנהם [בתוכם A

[353] ואם [ואת A | השטן [שטן C | בנהם [ביניכם A, ביניהם BDEFGH

[354] [בנים omit GH | [לא omit F | הוציאום [הוציאם ADEFH, תוציאום G

[355] [ברוח אלקים omit EF | אלים [אלקים A | באמת מלכות שמים [אלקים . . . מלכות G | אלקים באמת מלכות אלקים H | [באמת . . . מלכות omit D | אלקים + [קץ EF | אלים + [מלכות A, אלקים ומלכותו B

[356] ואחר [ואח״כ ABDGH | ביתו [בביתו ABDEFGH

[357] ומי [מה AEF, מי BDG | שאינו [שלא EF | מתחבר [יתחבר EF | בי [בפועל ABEF, במעל DG

[358] על כן [כן ABEF | ימחול [^2&1ימחלB | ימחול [²ימחל DG

[359] אדם [האדם H | הדוח [רוח הקדוש EF | הקודש [הקדוש ABD

[360] על [²עץ D

[361] ואתם [בהיותכם A | מדבר [מדברת B | מההתעוררות [מתעוררת הלב A

[362] אדם [ואדם ABDG, + לב EF

[363] דבר [ידבר C

[364] ההוא [ההיא D | באו [בא ABDEFG | מקצת [קצת A | הפרושים [פירושים A | והחכמים [וחכמים ADEF | נרצו [נרצה B | משמים [מהשמים F

[365] להם [לו EF, לך G | הנביא + [יונה A

[366] כשהיה [שכאשר היה G | האדמה [אדם A, האדם BDEG | ימים [²לילות E, + ימים F | נקבר [בקבר ABCDEFG

[367] נינוה [ננוה A | הרע + [הדור EF | לדבר [לדברי A

[368] לעז [בלעז ADEFG | ריינה די אישטוריאש [ריזינה די אישטריאה A, ראינה דאישטריאה B, ראינה די אשטריאה D, ראינה די אישטריטה EF, ראינה די אישטריאה G | הרע + [הדור EF

[369] וכשיוצא [וכיוצא AE | הטומאה [טומאה BEF | מאדם [מהאדם F | לעז פירליוקאש שיקאש + [בציות A | לבקש [מבקש EF

[370] אומרת [אומר A | אשוב [אשיב ABDEFG

[371] והולכים [ויושבים DG, יושבים F | ויהי [ויהיה A

[372] עם [על ABDEFGH | אחיו [אמו ואחיו EF | [ממנו . . . עמו omit D (hap(

[373] [ויאמר . . . מבקשים omit D

[374] אליו + [למגיד ABDEFG | [אחי . . . אמי 2 1 A

[375] ויאמר [ויאמרו ABCDEFG | אליהם [אלו הם BEF

[376] אמי ואחי ואחייתי [אחי ואחיותי G

[377] בעת ההיא [ביום ההוא EF

[378] מבחוץ [בחוץ A, בחוף B

[379] [רבים omit EFG | לבקר [בבוקר G | [את omit F

[380] וממנו נפל [וממנה נפלה AEF, ממנו נפלה DG | שם + [שם C | [לפי . . . לרוב = D^(marg)

[381] [ובחום . . . ונתייבש = D^(marg), ms G unclear

[382] נפלה [נפל EF | בוהו ויאילו הקוצים [ויגדלוהו . . . ויעמדוהו

[382] נפלה [נפל EF | ויעממוהו ויגדלו הקוצים [ויגדלוהו . . . ויעמדוהו A, ויגדלו הקוצים ויעממוהו B, ויגדל הקוצים ויעמדוהו C, ויגדלו הקוצים ויעממהו DG, ויעממוהו EF (hap(

[383] ויעשו [ויעשה EF | תבואה [ותבואה EF

[384] [²תלמידיוomit ABDEFG | אתה + [תדבר C

[385] השמים [שמים G

[386] לו + [ינתן ABDG | שיש לו + [חושב ABDEFG

[387] לקיים [לגמור EF | [הנביא . . . ²ואל omit G | אל העם [לעם A | תבינו [תדעו AEF | ראו [ראה A | תדעו + [²ואל ABEF, + תבינו D

[388] [ואזניו . . . בעיניו omit G | [בעיניו omit AF

[389] ידאגו [התאוו EF

[390] Beginning] + משל B | האדם [אדם ADEF | [שמים omit G | ויחטוף [ויחתוף EFG | שזרע [שנזרע EF | זהו [וזהו A, זה G

[391] אבן [האבן G | את + [השומע ABCDEFG | ויקבלנו [וקבלנו ABDEFG

[392] ובמבוכה [ומבוכה ABDG, ומכוסה EF | צרה וצער [צער וצרה EF

[393] אל הקוצים [בקוצים EF | זהו [זה A | אל [את EF, omit G | מלבם + [משכחו EF | האל [אלהים ABCDEFG

[394] זהו [הוא A | [את omit AG | [ר״ל omit ABDEFG | השלישי [שלישי G | ומה״ב [ומהאחד C, והא EF | ומהא [ומהשלישי A, ומהאחד BDG, ומא EF | מקדושת [מקדושה EFG | [בזיווג omit B

[395] והוא + [שמים BEFG | ציאלאים [לאיש ^(?) A | בשדהו [כשזרעו ABDEFG

[396] ויהיא [ויהי A | האדם [אדם AD | החטה [החטים A | לעז [בלעז ADEFG | ויראגה [ברייאגה AEFG, בריאגה C, ויראגא D | [וילך omit AEF

[397] ונתראה [וראה ^(?) B, נראה G

[398] זרעתה [זרעת A

[399] עשה [עשו ABDEFG | כן [זה G

[400] לה [להם FG | לו [לא A, omit G

[401] יגדל [ויגדל D | עת + [עד B | בעת [ובעת C | אומר [אמר EF, אמור G | את + [לקטו ABDEFG | תחלה [ראשונה EFG | אותו [אותה ABDEFG | [²חבילות omit A | אותה + [תנו A

[402] ויזרעה [ויזרעהו B

[403] הזרעונים [זרעונים ABDEFG | השבים + [כל G | בענפיו [באנפא ABDEF, עליו G

[404] ויאמר להם + [אחר ABDEFG | שתביא [שמביא A | האשה [האלה ABDEFG

[405] האלו [האלה ABCDEFG | אמר [דבר G | להם [אליהם ABDEF

[406] ישעיה + [פי D | אביעא [אביעה F | [אביעה . . . קדם omit B

[407] ויבקשו [ובקשו ABDEFG

[408] [ויען להם omit G | [²להם omit ABCDEF | בן + [הוא A

[409] טוב [הטוב F | [²הם omit ABDG

[410] [הוא omit A | העולם [העה״ב ABDEFG | וקוצרים [והקוצרים A | אלו [הם F

[411] להשלך אותו באש [לשרוף G

[412] האדם [אדם ABDG | מלאכיו [ממלאכיו ABD | [וכל פועלי און omit G

[413] וישליכו [וישליחו ABDEFG | אותו [אותם G | האש [אש ABDEG | וחריק [וחריקת B | שן [שינים G

[414] [לשמוע omit A

[415] [היא דומה 2 1 A, 2 B | המוצא [המוציא ABDEFG | מה שיש [אשר A | יסתירהו [יסתירוהו ABDEF

[416] את [אחת G

[417] היא + [דומה ABEFG, הוא D

[418] ויצאו [ויוצאים EF | הדגים [הדייגים DEFG

[419] והם + [המלאכים G

[420] במדורת [במדורות ADEFG | יהי [יהיה BDG | וחריקות [וחריקת AB

[421] אליו + [ויאמרו A

[422] כנסיותהם [כנסיות A | בא [בה ABCDEFGH | זאת + [לזה A | כאלו [אלו EF

[423] [בן זה 2 1 ABDEFGH | אין שם אמו מרים [ומרים DG, מרים F | שאמו [שכל אלו אמו ABCDEGH, שאמרו F | גאימי [ג׳ ABEFG, יאקומו DH | ויוסף [יוסף ABDEGH | [יוסף ושמעון ויהודה2 1 3 EF | ויודא [ויהודה BCDEGH

[424] שמענו כל אלו [שכל אלו עמנו D | מאין [ומאין ABDEFGH

[425] בעירו + [נביא BDEFG, + בעירנו H | אלא [כ״א A

[426] [שום omit EF

[427] הורדוס [הורודוס B | טיטרארקה [טיטראקה D, טיטרוקה EF

[428] הנהי [הנה אני D | הנפלאות [הפלאות A, הפעולות DG | [המטביל omit E

[429] שחיה [שהיה ABEF | לאורודישא [לאורדיסא AB, לאורודיטא D, לאורודישה EF, לאורודיסה G

[430] [והנה omit EF | לולא [לולי AG

[431] הולדת [הולד ABDEFG | [את omit ABDEFG | לפנהם [ביניהם AEF

[432] ונשבע [וישבע ABDEFG | [את omit ABDEFG

[433] מאמה [מיומה ABDEFG | [המטביל omit F | [א״ omit F

[434] זה + [בעד G | [שעשה . . . הקרואים omit F

[435] [לשחוט omit EF | ליוחנן [יוחנן ABDEFG

[436] נתנהו [נתנה A | לאמו [לאמה A

[437] תלמידיו [תלמידי יוחנן G

[438] יודא [יהודה BCDG | הלכו [ויכלו A

[439] והעת + [צר ABCDEFG | ברגלים [במגדלים G | הצריך [הצורך A | כל + [אליו G

[440] אתם + [להם A

[441] חמש׳ [חמש A | ושני [שני ABCDEFG

[442] להם] omit A

[443] שישבו [שישובו ABCDEFG | ושישבו [וכשישבו G | החמש׳ [החמש A | ושני [והשני A | [והתלמידים לקחו אותם + G | אותם + [חלקו ABDEFG

[444] וכן] omit DG

[445] חמש [חמשת AEFG | לבד [מלבד BDEFG | מנשים [הנשים G

[446] ואחר כן [ואחרי זה EF | ליכנס [לכנס ADEF | וילכו [וישליחו A, וישליכו אותם B, וישליכו DEFG

[447] בלב [באמצע G | וגליהים [וגליהם AB, והגלים C, וגלהים D, גלי הים EFG | האניה [אותה A | מקדם רצו׳ + [היה A

[448] ולאשמורת [למשמרה ADG, ולאשמורות B, ולאשמורה EF | הרביעי [הרביעית AG

[449] הולך [הלך ABDEFG | [בשר omit ABCG | בחשבם [בחושבם ABDEF, וחשבוהו G | כי היה [שהיה EF | בשד [שהיה שד G | היה [היו A

[450] אז [ואז G | וא״ל [ויאמר להם B, ואמר להם CD, ואמר EFG | [אמונה בכם 2 1 EF | אל [ואל AEFG

[451]פיטרו [פייטרוס A, פיטרוש BDG, פיטרוס CEF | [הוא omit EF | [אותי לבא omit EF

[452] פיטרו [פייטרוס A, פיטרוש BDG, פיטרוס EF | המספינה [מהספינה G | וילך [והלך G | במיים [בים A, במים BDG | בו [בא G

[453] זה [אדם G

[454] האלים [האלקים A, אלקים F

[455] All mss lack vs 34.

[456] אותה [אותו CDEFG | מיני + [מכל ABCDG | [מכל מדוים omit EF

[457] ירצה [ירצו ABG | לעזבם [לעוזבם AE | נגעו [נגע ABDEFG | נתרפאו [נתרפא ABDEFG

[458] באו [בא ABCDEFGH | לישו [אל ישו EF | לו [אליו H

[459]תלמידיך [תלמידך ABDEFH | הראשונית [הראשונות AH

[460] יאמר [אמר EF

[461] באיזה [שאיזה H | שיאמר [יאמר H | אדם [האדם H | שבאיזו [שבאיזה H | החטה [חטה EFH

[462] “The translation attempts to be faithful to the Hebrew without being awkward or wooden. The rough style of the Hebrew, however, is often reflected by the English. Occasionally its sense is unclear (15:5; 16:21; 17:3) because the Hebrew is unclear.” Cf. footnote #2.

[463] אומרים ומבזים [מבזים EF | מאמרי [אמרי ACEF | האל [אל AEF | בעד תקנותיכם [בתקנותיכם ABDEFGH

[464] אוי [הוי ABCDG | החנפים [חנפים F | נבא ישעיה [ישעיה ניבא ABCDEFG

[465] [כה אמר ה״ omit G | [ה״ omit F | [כי omit B | ולבם [ולבו EF

[466] [יראתם . . . מלומדה omit G

[467] אליהם [להם H | דעו [שמעו EF | הביטו [והביטו F

[468] בפה האדם [בעד הפה H | מה שיוצא [היוצא A

[469] ואמרו [ויאמרו A

[470] [אותם omit EF | את העורים [לעורים F, העורים E | [אחר omit A

[471] פיטרו [פייטרוס A, פטרוש B, פיטרוש DEFG, + ויאמר G

[472] [הפה . . . הטבעי omit G (hap( | בבטן [לבטן E | עובר [²הולך A | הטבעים [הטבעי EF

[473] ועדיות [ועדות A

[474] המלכלים [המבלבלים A, המלכלכים BCDEFG | בלא [בלי ABDEFGH | [ידים omit G

[475] וצידון [וסדום E, וצדון FG

[476] אליו [לפניו G | המזרח [מזרח B | אדוני [ omit A | אחוזה [אחוזת A

[477] לה + [ענה ABCDEFG | ללכת [צועקת EF

[478] ויאמר [ויען G | הנדחות [אובדות A | שלחני [שלחוני G

[479] עזרני [עוזרני BDEFG

[480] אליה [לה A | ותננו [ויתננו A

[481] רבות [רבים EF | משולחן [משלחן ADG

[482] אמונתך [אמונתיך ABDEFG | כל + [לך A | והלאה + [והלאה F | נתרפאת [נרפאת EFG

[483] עבר [¹הלך A | מול + [²הלך A | וכעמדו [בעומדו EF

[484] מוכנים [מביטים A, מביניהם BDEF | [הרבה צולעים 2 1 EF, 2 D | לפניו [לרגליו A

[485] [האלמים היו מדברים 2 3 1 G

[486] [אותי omit EF | עברו [שעברו A | יאכלו [שיאכלו ABEF

[487] ומאן [ומאין EF | להם [לחם A | לשבוע [לשביע A | העם [לעם ADEFG, + גדול B | כדי לשבעם [לשביע לעם G

[488] וישו אמר [ויען ישו ויאמר ABDEFG | ככרות [ככרים ABDEFG | לחם ] omit A | והם ענו [ויענו ABDEFG

[489] וישבו [לישב F

[490] והודה לאל + [ככרות ABDEF, + לחם והודה לאל G | לאכול [לעם EF

[491] ואכלו [ויאכלו DEFG | ושבעו [וישבעו ACDEFG | ומהנשאר מלאו [והותר ABDEF, והושאר מלאו G

[492] מלבד [לבד A

[493] לספינה [בספינה EF | מסאדוניא [מאצידונייא A, מאצידוניא C, מאסידוניאה D, מאסידוני EF, מצדוניאה G

[494] הפרושים והחכמים [החכמים והפרושים A | ילמדם [וילמדם ABEF, לאדם D, לעשות G |מן השמים [מהשמים A

[495] [יום צח יהיה 3 1 2 A | שרואים השמים [שהשמים G

[496] שהיו [היום EF | ממטיר [ימטיר A | אותות + [²משפט A | מראית [מראים ABDEFG

[497] לו [להם AEFG | מהם + [נפרד A | נפרד והלך לו] omit EF

[498] נפרד והלך לו + [הים EF (between parentheses) | בספינה [לספינה G | והם [³ותלמידיו G | [הכניסו הכינו EF

[499] 16:6-8a All MSS omit (hap).

[500] 16:8b אין [שאין A

[501] מהחמש [מהחמשה 16:9-12 AG | דברות [ככרות D | וארבעת [וארבע A | אלפים [אלף AEF | כמה [וכמה ABDEFG |לכן [ולכן G | מהחלמיש וגם] omit ABDEFG | מהלחמים] omit C | הטבעיות [הטבעיים B | לכם] omit A | שתשמרו [שתשארו ABDEFG | [הפרושים והצדוקים 2 1 BG

[502] סוריא לעז שישאריאה [סוריאה A, + בלעז שישיריאה B, + בלעז שישריאה DEF, + בלעז שישאראה G, שוריאה H | ארץ [וארץ B | פילוף נקרא] omit H | פיליפוש [פיליבוס ABDEF, פיליפוס G | הם + [מה D | בני האדם [בני אדם EF

[503] Whole vs omitted EF | [²אומרים omit G | אליה [אליהו BH | ירמיה [ירמיהו BH

[504] Whole vs omitted EF | מה אתם [ואתם מה D | אתם + [מה G | תאמרו [מה . . . בשבילי A

[505] פיטרו [פייטרוס A, פיטרוש BDEFG, פיטרוס C | ויאמר] omit H | המשיח [משיח H | בלעז [לעז B | קרישטו [קריסטו ADG, קרישטוס EF | לעז קריסטו] omit H | אלים [אלקים A | שבאת [שבאתה ACDEFGH

[506] ויאמ׳ [ויאמרו AFH, ויאמר BCDEG | בן [בר H | שבשה [שבשר G | שב״ו [שבשר ודם AH | לך] omit G

[507] ועל זאת האבן אבנה [ואני אבנה עליך A, ועליך אבנה H | גיהנם [גהינם BD | נגדה [נגדך A, לך G

[508] לגלות] omit G | על [עול EF | וביום [ויום A

[509] “The translation attempts to be faithful to the Hebrew without being awkward or wooden. The rough style of the Hebrew, however, is often reflected by the English. Occasionally its sense is unclear (15:5; 16:21; 17:3) because the Hebrew is unclear.” Cf. footnote #2.

[510] ויקחהו [ויקחוהו ADEFG | פיטרו [פייטרוס A, פיטרוס B, פיטרוש DEFG | לבינו [בינו G | ויאמר לו [והתחיל . . . לאמר G | להוכיחו [להוכיח A | אדון להיות לך [להיות . . . אדו G | לך²] omit C | [כן אדו 2 1 A

[511] לו] omit D | בי [פי ABDEF | שאתה אינך [שאינך ABDEFG

[512] אז לקח ישו את תלמידיו ואמר להם שירצה [אז . . . שירצה G | את + [יבזה ADG | ויקרב [ויקח EF | את] omit AG | שיקרב [שקרב ABD

[513] את נפשו [^{2 & 1}נפשו G | בשבילי] omit D | עולם [העה״ב A, העולם BEFG

[514] ירוים [ירויח D | את] omit ABDEFG | ואיזו [ואיזה A | בדברים [בעד הדברים EF | [והנפסדים הנפסדים AB | לנפשו [²נפשו EF

[515] אשר בשמים [שבשמים ABDEFG | עם מלאכיו] omit A | כפעלו [כמפעלו ABDEF, כפעולו G

[516] טעם + [יטעמו EF | את + [שיראו ABDEF | האלים [אלוה A, האלוה G | בא] omit BEF

[517] ששת [ששה ABDEF | לפיטרו [לפייטרוס AH, לפיטרוש BDEG | ויעקב [וגם יעקב ADH | [לעז בלעז B | גיאימי [גאימי B | וגואן [ויוחנן D, וגיואני H | להר [אל הר G | מאד [משם G, omit H | הוא] omit AH

[518] השונה [השתנה F | ומלבושיו . . . כשלג] omit H

[519] Beginning] + ונגלו ABDEFG | שיקריהו [שיקראהו B, שיקרהו D | ופיטרו [ופייטרוס AB, ופיטרוש DEG, ופיטרוס F | מאד + [נרדמים ABDEF | ונים [¹נים A | אותו [גופו G

[520] “The translation attempts to be faithful to the Hebrew without being awkward or wooden. The rough style of the Hebrew, however, is often reflected by the English. Occasionally its sense is unclear (15:5; 16:21; 17:3) because the Hebrew is unclear.” Cf. footnote #2.

[521] אז] omit A | פיטרו [פייטרוס A, פיטרוש BDEG, פיטרוס F | אדוני + [לישו ABDEF, אדוני G | בכאן] omit A | כאן [פה AEF | משכנים [משכנות ABDEFG | ולאליה [ולאלוה BDEF, ולאליהו A

[522] צח + [ענן ADG, + אחד EF | כסה [שכסה ADEF | ואומר] omit G | הנה] omit AF

[523] ואומר [ויאמר C | אליהם [להם ABDEFG | קומו] omit C

[524] לבד [בלבד EFG

[525] וישאלו [וישאלוהו ABDEFG | התלמידים לו [לו תלמידיו A | שאליהו [שאליה A

[526] אליהו [אליה A

[527] לו [בו G | כן [פן AEFG, וכן D | בבן [כבן ADG | האדם [אדם AEF

[528] שבשבל] omit F | אומר [מדבר G

[529] לו + [ויאמר G | חנינו [חנני B, חונני G | וחוס [וחוסה EF | עד מאד [מאד G | על [את B | ומקטף] ומקצף ABDEFG | ופעמים נופל [ונופל פעמים ABDEFG | נופל + [ופעמים BDEFG

[530] והבאתיו [וחביאותיו ADEF | לתלמידיך [לתלמידך ADEF | יכלו [יוכלו ADEF | [לרפאתו לרפאותו BD

[531] דור רע אוי לכם] 3 1 2 ABDEFG | לכם אתם] omit ABDEFG | וכופר [הכופרים ABDEFG

[532] ויבאוהו [והביאוהו A | שהביאוהו אליו וישו ראה השטן [והביאוהו . . . השטן ומה G | ומפילו] והפילו G

[533] יש + [זמן ABDEFG | ואביו [והאב AG | ומיד + [והלאה ABDEFG

[534] בענין [בעניין A | יכול [יוכל A, שיוכל G | להשמידו [השמידו ABDEFG | אדוני [אדון A | תוכל לעזרו בשום ענין עזרנו [בשום . . . עזרהו EF | ענין [עניין A | לעזרו [לעוזרו ABCDEFG | עזרנו [עזרהו ABDEF | וישו [וישא A | ביעיניו [בעיניו F

[535] אתה + [אם ABDEFG | אצלו + [הדברים ABDEFG | קלה [קלים BDEFG

[536] [בצעקה omit G | אדוני [אדון A, omit B

[537] ראה] omit G | צוה לשד [לזה ABDEFG | שטן + [לו A | ומבטן [מכאן ומכאן מבטן DG

[538] היה [יצא C | שמת הוא [שהוא מת ABDEF, מה הוא G

[539] מהיד + [לקחו ABDG, מיד EF | והעמידוהו [והעמידו B

[540] עמד + [וכאשר G

[541] לו + [קרבו A | לישן] omit AF | לו + [בסתר F | לו [אליו A | למה [מדוע G

[542] אמר [ויאמר EF | אליהם [להם AB | תאמינו] omit A | [להר הזה תאמרו 3 1 2 AEF | תאמרו] omit G | סור [סורו ABEFG

[543] מהשדים [מן השדים A

[544] אדם [¹האדם ABDEFG

[545] רמתה [מרתה A | ויקרבו [ויקרבוהו ABCDEFG | לפיטרו [לפייטרוס A, לפיטרוש BDEFG, לפיטרוס C | אליו [אליהם A | נותן [נוהג ונותן ABDEFG

[546] ויבא [ויבואו A | בביתו [בבית G | [לאמר אליו 2 1 ABCDEFG | לפיטרו [לפייטרוס A, לפיטרוש BDEFG | יראה [נראה ABDEFG | פיטרו [פייטרוס AD, פיטרוש BEFG, פיטרוס C | מלכי . . . הנכרים] omit C

[547] אליהם [להם A | תפשים [תפשים ABDEFG

[548] לפיטרו [לפייטרוס A, לפיטרוש BDEFG, לפיטרוס C | שתצר [שתקח G, שתמצא EF | ומצא [תמצא EF | בצע [מטבע ABDEFG | בעדנו [בעדינו DEF

[549] לישו [אל ישו G | ויאמר אליהם אתם חושבים [ויאמרו . . . חושב G

[550] By haplography (נער אחד . . . נער אחד) all our mss, except A, omit 18:2b-5a. The text printed above in parentheses is according to ms A, which contains all but vs 4.

[551] בזה [כזה EFG | אותי + [מקבל A

[552] יכשל [יכשיל BDG | מן הנערים [מהנערים DG | הקטנים] omit EF | פלס [פלח CG | [על צוארו בצוארו A | במצולת [במצולות BDG

[553] אוי . . . לבא] omit British Library MS and C. Text printed in parentheses is according to A | לו + [¹אוי D | תפל [תבל D | לו + [²אוי DEF | שיבאו [שיבא A | בשבילו [בשבלו ABD, + המבוכות שצריכות לבא G

[554] ידיך [ידך A | ורגליך [ורגלך A | יכשילוך [יכשילך B | ותשליכהו [ותכשילהו ABDEFG | עור [עוד ABCDEFG | או רגלים [ורגלים A | ולתתך [לתתך A

[555] עינך [עיניך BCDEF | נקרהו [ותקרה A, נקרה BDEFG, ונקרה C | ותשליכהו [ותשליכה A |[לבא לבאו B | אחת [אחד BDG | בגיהנם [בגהינם BDE

[556] אחד [אחת BDG, א׳ A | מן הנערים [מהנערים D | שמלאכי׳ [למלאכיהם A, שמלאכיהם BEF | פני [בני AB(?)CDEFG

[557] בטל] omit A, בא BDEFG | את האויבים [האויבים G

[558] וברח [ופרח ABCDEFG | אחד [אחת DG

[559] ותשע [ותשעה A | שלא [אשר לא A

[560] אבי [אב ABCDF, האב DG | שידחו [שיאבד EF

[561] פיטרו [פייטרוס A, פיטרוש BDEFG | הוכחנו [הוכיחנו D

[562] אליך [לך A | הסוף [תוסיף A | להיות דבריך לפני [לפנים A, לפני BCDEF | לפנים שנים] omit G | [¹עדים . . . ²עדים 1 2 (hap) CD | הדבר [דבר B

[563] בקהל . . . בקהל] 1 2 (hap) B

[564] אומר] omit EF | אלה] omit ABDEFG | [¹אשר omit C | אסור הוא] 2 1 G | יהיה [הוא A | [יהיה omit G

[565] תבקשו [יבקשו EF | אבי + [מאת ABDEFG

[566] שם] omit C | בתוכם [בתוככם ABDEFG

[567] פיטרו [פייטרוס A, פיטרוש BDEFG

[568] אליו [לו A | פעמים + [שבע EF | שבעה [שבעים D | פעמים + [ושבעה B

[569] הוא [היא A, omit EF | משרתיו [ומשרתיו F

[570] דינרים [זהובים ABDEF

[571] שיתן [ליתן ABDEFG, שיתן לו G | [¹ואת . . . ²ואת 1 2 (hap)EFG

[572] לי והכל [לרחם . . . הכל (B- המתן) והמתן (D- עלי) לאמר חוסה עליו ABDEFG | אשלם [ישלם ABDEFG

[573] אדוני [אדוניו F | vss 27-29 omitted in DG (hap. אשלם . . . אשלם)

[574] מחבריו [מחביריו AEF | בו] omit EF | לאמר] All mss including DG contain a haplography from (18:28) לאמר to לאמר (18:29). For DG see notes on 18:27 and 18:31.

[575] Beginning] see note on 18:28. לו + [והכל | B

[576] ויוליכהו [ויוליכוהו ABDEFG | ישלם [שלם A | [²לו omit ABDEFG

[577] את] omit BDEFG | עשה] + vss 27-29 DG (see notes on 18:27 and 18:28 above).

[578] חובך [חוביך ABDEFG

[579] לחברך [לעבדך A, לעבדיך B

[580] ויאמר [ויצו G | לו] omit A

[581] בלבב [בלב A

[582] כילה [כלה B | לדבר + [ישו G | לקצה [לקצות ABDEFG | יודא [יהודה BCDEFG

[583] וישובו [ויגשו DG | [¹את omit ABDEFG | לנסותו] omit DG | אדם + [לעזוב G | [²את omit A | ויתן [וליתן ADEFG

[584] שעושיהם [לעושיהם ABDEFG

[585] האדם [איש G

[586] ויאמרו [ויאמר A | לה + [לתת ABDEFG | ולשלח [ושלחה G

[587] אליהם [להם ABDEG | מה [משה F | [פהomit A | ומקודם [ומעולם AB, ומקדם DEFG

[588] [את omit ABD | ינאף [ניאף A, נואף EFG

[589] לו [אליו G

[590] אילו [¹אלו B | שלא [אשר לא EF | ויש סריסים עשויים בידי אדם + [חטאו ABDEFG | שהם כובשים [שכובשים ABDEFG | בשבילו [בשביל EF | הבאים [חכמים ABDEFG | ומי [מי EF | יבין] omit EF

[591] הובא [הובאו EF | לפניו [אליו G | מגישים [מגרשים EF, מקבלים DG

[592] להם [אליהם EF, omit G | מניחו] omit D | ואל [ולא DEFG | לכם] omit D | יהיה + [אם לא ABCDEFG

[593] וישתחוה [משתחוה ABDEFGH

[594] ויאמר [ויען EFG | ויאמר + [אליו H | מהטיב [מטוב H | אדם [האדם H | והאל [כי האל ABDEFGH | הוא] omit G | הטוב [²טוב BDEFH | את + [שמור A

[595] אמר [ויאמר ABDEFGH | לא תנאף + [תרצח D

[596] החכם [הבחור ABDEFG

[597] לו [אליו EFG | ויהי [ויהיה A | ולך [ובא G

[598] החכם [הבחור ABDEFG | זעף + [הלך ABD(?)EF, G(?) | שהיו [שלא היה A | היו [היה DEFG

[599] ויפלאו [ויתמהו ABDEFG | לישו] omit G

[600] האלים [האלקים A | הדבר [הכל דבר G

[601] פיטרו [פייטרוס A, פיטרוש BDEFG, פיטרוס C | הננו [הנה A | ללכת [לילך A

[602] אליהם + [ויאמר AG, + להם BDEF | שנים . . . ישראל] omit G | ישראל] omit D

[603] ואחיותיו [גם אחיותיו ABDEFG | ואחיו + [ביתו A, + אחיו BDEFG | מאד + [יקבל ABDEFG

[604] ורבים . . . ראשונים] omit A (hap)

[605] המשכים [המשכיר ABCDEFG | לכרמו + [פועלים ABDEFG

[606] ויבא [ויצא EF | בשוק בטלים] 2 1 ABCDEFG

[607] והראוי [ובראוי ABDEFG

[608] ויצא [ויצאו ABDEFG | בשעת [בשעה A | התשיעית [תשיעית ABDEF

[609] ובשנים [ובאחת A | שעות [שעה EF, omit D

[610] ויאמר [ויענו G | [לו ויאמרו + A, להם G | להם [אליהם AG | לכו] omit G

[611] והחושבים [והראשונים DG | חשבו] omit G | נתן להם דינר אחד [והוא . . . דינר G | נתן לכל אחד דינר [לא נתן לכולם כי אם דינר ABDEF

[612] והשויתה [והשוית A

[613] להם [לאחד מהם A | לו] omit G | א״] omit G

[614] הרע [הידע ABDG, הירע EF

[615] יהיו [יהיה AB

[616] אל ירושלם [לירושלם A | אדם [האדם A | הכהנים והחכמים [החכמים והכהנים A | ויחייבוהו [וייחייבוהו ABCDG, ויחריבוהו EF | למיתה [תמות A

[617] וימסרו [וגם ימסרו A | ולהלקותו ולתלותו [ולהשביתו A, ולהלקותו BDEFG | יקום + [השלישי ABDEFG

[618] בא] omit AG

[619] ויאמר [ותאמר B | בניה אלה [בני אלה B, בניה DG | והאחד [והשני D

[620] תדעו [תדעון A | התוכלון [התוכל ABDEF, התוכלו G | ביסורים [היסורין C | עתיד] omit G

[621] שתבאו [שתו EF | ותושיבו [והושיבו EF | [לשמאלי . . . לימיני 2 1 EF | גם] omit ABDEFG | בעיני [לפני EF

[622] בעינם מענין [בעיניהם בעניין ABDG, מענין EF | האחים [אחים A

[623] ²ביניכם] omit EF | ישרת [ישקת ABEF, ישית D

[624] כאשר [ששר ABDEFG | האדם [אדם AD | הוא] omit ABCDEFG

[625] וישאלו [וישאלוהו ABCDG, ויאמרו EF | ויאמרו [ויאמר ABDEF | הנה [הנביא EF | מנאזרת [מנזארית ACDG, מנזרת B מנזארת EF

[626] Whole vs 31] omit G | לאמר הסו והם [ואעפכ . . . הם ABDEF | ואמרו [ואומרים EF

[627] מיד [ומיד F | האל [¹לאל A, ולא EF

[628] בהר [להר AH | ישו] omit H

[629] להם [אליהם G, omit H | נכחם [נכחכם H | אסורה + [¹אחת A | עמה [²אחת A, + עמה BEFG | אותה [אותם A | והביאו אותם [והביאום EF

[630] אמר [יאמר A | אליכם [לכם ABDG, omit EF | אתכם [אתהם ABDEFG

[631] בא [יבא EF | ונושע הוא] omit G | ורוכב [ורוסב ABCDEFG | חמור [¹אתון AEFG | אתונות [²אתון BEF

[632] ישו] omit G

[633] ורבים [ואחרים G | כורתים [הסודרנא ABDEFG

[634] הושענה [הושענא A | מושיענו עולם [מושיע העולם EF, מושיע המלך העולם B

[635] ירושלם + [חרדה ABEF

[636] מנזריל [מנאזאריל A, מנזריאל B, מנזארת DEF, מנאזריאל G

[637] בבית [בית AEF | ויוצא [וימצא A | משם [שם A | ומושובותם [והמושבות A | היונים] omit A, יונים G

[638] ויצאו [ויבואו EF | [החכמים והכהנים 2 1 ABDEF | לראות] omit A

[639] לו] omit A | יאמרו [אומרים A | אליו [¹אלו A | אליהם [להם G | ויאמר] omit A | ²אלו] omit A

[640] אותם + [ויעזוב ABDEFG | חנניה [חנניא BCDEFG | וילן [²וילך ABDEFG

[641] ויאר [וירא G | אחת] omit G | תאנים + [בה EF | בלבד [לבד B | התאנה מיד] omit G

[642] מאד + [ויתמהו G | לאמר [ויאמרו G | מיד] A (?), omit G

[643] ויאמר להם ישו [ויען . . . להם G | בים [בם AEF, כן DG

[644] ובכל [וכל BEFG

[645] גדולי הכהנים [החכמים והכהנים ADEFGH, הכהנים הגדולים B | הכהנים C | לך-) + [תעשה BEF) ומי נתן לך ABDEFGH

[646] אליהם [להם A | גם אני שאלה אחת] omit C | דבר אחד [שאלה אחת ABDEFGH | לי [לי אותה AH, אותו לי BDG, אותה לי CEF

[647] מהשמים [מן השמים H | מאנשים [מן האנשים H | אם נאמר מן השמים או מן האנשים + [לאמר F | מה נאמר] omit ADEFGH | אם נאמר] omit B | מן השמים [מהשמים H

[648] מהאנשים [מן האנשים A | מהחבורה [מן החבורה AH | החבורות [החבורה EF

[649] לו + [ויאמרו H | איני [לא A | להם + [ויאמר H

[650] בעת [בערב A | הנראה [מה נראה DG | לאחד [האחד D | [היום לעבוד 2 1 A | עבוד [לעבוד G | לכרמי [כרמי A, בכרמי BDEFG

[651] נחה [נחם A

[652] [הנני אדו׳ 2 1 A

[653] ישו] omit EF

[654] יוחנן] omit EF | האמינתם [המנתם A, האמנתם BDEFG | בו והפריצים [באו הפריצים ABDEFG | האמינו [והאמינו ABDEG | חזרתם [נחמתם G | בחכמה [בחרפה A

[655] 21:33-46 Omit Brit. Lib. ms and C. Our basic text for these vss is D.

[656] את [¹אל EG, omit B

[657] ויסקל את השלישי [והשלישי סקלו באבנים G

[658] רבים] omit A | מהראשונים] omit EF

[659] הדבר [דבר ABEF | ויאמר [לאמר G

[660] איש אל רעהו] omit A | נלך [לכו A | את + [ונירש A

[661] ואתה [ועתה A

[662] ויאמר לו [ויענו לו לאמר EF | הזרים [אחרים A

[663] מאת . . . בעינינו] omit G | נפלאות [נפלאת B

[664] יראה [ידחה EF | והנופל [ואשר יפול EF | יפסק [יסדק A

[665] גדולי] omit EF | [הכהנים והפרושים 2 1 EF, החכמים והכהנים G | את משליו [משליו G

[666] ויבקשוהו [ויבקשו BEF | מן החבורות [מהחבורות A | שכנביא [שלנביא A | ביניהם [להם G

[667] At this point the Brit. Lib. ms again becomes our basic text; ms C also resumes at this point. Both number this פרק צ״א since the entirety of the last pereq was omitted. All other mss number this פרק צ״ב.

[668] לבא [לו ABDEFG, omit C

[669] הכינותי [הכנתי ABDEFG | שור ועוף [שורים ועפות ABDEFG

[670] והם בזו] omit C, והם לא באו G | בא [בזו D

[671] לקחו את עבדיו [לא ABDEFG | בהם [בם G

[672] וישלח [וישמע A | חיל וישמיד + [וישלח ABDEFG | ההורגים [הרוצחים A

[673] לכו + [ועתה G

[674] אל הדרכים] omit EF | וימצאו + [הדרכים G

[675] ראוי לחופה [היה G | מלבוש [מלובש D

[676] אדוני [אהובי A | בכאן [לכאן A | חופה [החופה A

[677] ורגליו] omit EF | במחשכי [בשאול ABDEFG | תחתיות [תחתית ABDEFG | וחריקה [וחרוק C

[678] מרובים [רבים EF | מועטים [מעטים A

At this point the Brit. Lib. ms and ms C number this section פרק צ״ג, leaving out צ״ב, thus bringing their numbering system into line with the other mss. See 21:33 and 22:1. | בדברו [בדבר D

[679] Noticing the context, which provides that a multitude of people followed him, it does not seem likely that this event took place later than on one of these two Sabbaths.

[680] Beginning] + ויועצו עם תלמידיהם EF | וישלחו [וישליחו CF | עם פרושים מהורודוס] omit D | פריצים [פרושים A | האלים [האלקים A

[681] לנו + [אומר G | לך] omit G | לשיזר [לציזאר A, לציזור B, לציזר CDEG, לציסר F

[682]ויכר ישו [ויחרישו ABDEFG | תסיתוני [תמיתוני ABDEFG | חנפים [חנפנים ABDEFG

[683] פשוט + [לו AG, + פשוט אחד D, + פשדי EF

[684] ויאמרו [ויאמר BG, אז אמרו EF | לשיזר [^1,2,3לציזארי A, לציזיר B, לציזר CDE^2,3G, לציסר F¹ | להם [אליהם AEF | את] omit A | ⁴לציזרי] omit ABEFG | ואת אשר [ואשר DEFG | ולאלים אשר לאלים [ואשר לאלקים לאלקים A | ²לאלקים] omit B

[685] וישמעו] omit EF

[686] בעת ההיא [ביום ההוא H | קרבו [קראו A

[687] אמור לנו] omit A | לקיים זרע אחיו] omit G

[688] והנה . . . בינינו] omit G | את + [הראשון G

[689] There is confusion in the text of G.

[690] ואחרות [ואחריהם B

[691] שכבר] omit A | שהיתה [היה A, היתה BDEFG | למי [אל מי G | ביום התחיה למי משבעהם תהיה לאשה שכבר היתה לכלם [אל . . . האשה A

[692] ויען להם ישו ויאמר [ויען ישו ויאמר אליהם H | תנשו [תשגו G | ועוד [ועוז EF | האלים [האלקים A

[693] ולא הנשים אנשים] omit G | אלא [רק A | אלים [אלקים A

[694] שאמר ה״ לכם] omit DG | ה״] omit H | ²שאמר] omit ABEFH, + לכם G

[695] אני] omit G | אלהי [^1,2,3,4,5אלקי A | ואלקי [²אלקי H | כי [כ״א H

[696] יחדיו [עבדיו ABDG, יחדו EF, אחריו C

[697] וישאלהו [וישאלוהו EF, + ואמר G | מהם + [א״ A

[698] רבי [ר׳ A | איזו [איזה CEFG | [מצוה גדולה 2 1 A | בתורה [שבתורה F

[699] אלהיך [אלקיך A | בבל לבבך] omit G | וכו] omit וכו and add: ובכל נפשך ובכל מאדך ABDEF

[700] והגדולה שבמצוות + [הראשונה A, המצוה גדולה C, והגדולה DEF, הגדולה והראשונה G

[701] והשנית [שנית ABDEFG

[702] האלו [האלה A | תורה [התורה B

[703] ישו] omit G

[704] לאמר] omit G | ובן מי יהיה] omit A

[705] אליהם [להם BEF, omit DG | ואיך [איך A | קרא [קראו ABDEFG | [ברוח הקדש לאמר אדון 4 1 2 G | לאמר] omit EFG

[706] לאויביך [אויביך A | עד . . . לרגליך] omit FG

[707] קורא אותו [קראו ABDEFG | היה [יהיה EFG

[708] ומכאן [מכאן ABCDEG

[709] מעתה [ועתה EF | יאמרו [יאמר ABDEFG | תעשו ותשמרו [שמרו ועשו G | וכתקנותיהם [ובתקנותיהם ABDEG, וכתקנותיכם F | וכמעשיהם [ומעשיהם E, וכמעשיכם F | והם] omit ABDEFG

[710] vs 4] omit C | שכמי בני האדם + [לסובלם A, + שכמי אדם BDG, + שכמי האדם EF | 'אפילו [אפי BG

[711] וכל . . . עושים] omit C | מעשיהם [מלבושים D, בגדהם G | פיבלאש [פיבליאוס A, פיבליואש BF, פיביליאוש D, פיבליאוש EG

[712] להיותם [להיות A | מושבם] read [בבתי כנסיות בראשונה | מושבים 3 1 2 ABDEFG | ראשון [בראשונהA, ראשונה BDEFG

[713] ולקראם [ולקוראם EF, ולקראת להם G

[714] רבכם . . . אחים] omit D (hap)

[715] ואב . . . הוא] omit D (hap—see on 22:8)

[716] שרביכם [שרבכם C | אחד] omit EF

[717] ²ישח] omit EF | יתרומם [ירום A

[718] שאתם סוגרים שערו + [חנפים A, + שאתם סוגרים BDEFG | אתם אינכם באים + [אדם ABDEFG, האדם DEF | והרוצה [והרוצים A

[719] הנשים] omit G | זה] omit EF | ארוך [ארך ABC, omit EF

[720] לב] omit G | כאשר [וכאשר EF | רעב [רע EF

[721] שתאמרו [אשר תאמרו H | נקשר [נקדש A | להיכל ולבנינו [לבניין ההיכל H

[722] איזהו [איזה ADEFGH | הדבר [דבר ABGH | לו [להיכל G

[723] נשבע [ישבע D

[724] Beginning of vs] + אוי העורים ABDEFG | איזהו [איזה ACDEFG

[725] בו + [נשבע A | במה [ובכל מה G | אשר בתוכו [מה שבתוכו A

[726] Vs 21 omitted by all mss.

[727] נשבע [ישבע A | אלים [אלקים A | וביוצא עליו + [בו G | ביושב [בו וביושב B

[728] The Brit. Lib. ms and ms C break off at this point. Ms D becomes our basic text from here to the end. | הנענע [הנמנע ABEF | ועוזבים [ענבים ABEF, וענבים G | והאמת] omit G | הם + [ראויים EF | להעשות [לעשות A | אות [אותם B

[729] שתנקחו [שתקנחו A, תקנחו G | [והקערות מבחוץ 2 1 A

[730] החנף נקה [רחוף נקה A, החנף B, החנף מנקה EF | שבחוץ [מבחוץ B

[731] יפים [יבין ABEF | האדם [אדם EG | ובתוכם [ובתוכן ABF

[732] האדם [אדם F | בקרבכם [ובקרבכם B | מלאים [מלאות A

[733] לכם [להם ABEFG | והחכמים] omit G | וציוני הצדיקים תכבדו [ותכבדו צאני הצדיקים A | ציוני [צאניABEF

[734] להמית [²בימי A

[735] אני [הנני EF | חכמים [וחכמים F | סופרים [וסופרים BF, + חנפים G | מהם [¹ומהם B | ותתלו + [תהרגוA | ותרדפום [ותרדפוני A

[736] Beginning] + לתת ABEF | מדם [עד דם EF | בן ברכיה] omit B | המזבח וההכל [ההיכל ולמזבח A | והמזבח [ולמזבח B

[737] השלוחם והנביאים [הנביאים ומסלקת השלוחים G | ומסקלת [ומסלקת A | את + [התרנגולת G | תחת כנפיה] omit G | רציתם [רצית BG

[738] מהמקדש [מן המקדש G | את + [להראותו G | בנין הבית והמקדש [בניני המקדש G

[739] ואומר [ויאמר EF, + להם G | שם] omit A

[740] בהר [על הר A | בית] omit ABEF | שאל [שאלו A | פיטרו [פיטרוש AG | ואנדריאש [ואנדריאה EF, אנדראוס G | או כשיתחילו] omit G | לו + [כשיתחילו EF |מתי [ומתי F | וביאתה [וביאתך A

[741] לכם + [השמרו EF | לכם [אתכם EF

[742] הוא] omit A | את הרבים [אתכם A

[743] תבהלו [תהבלו G

[744] המכאובות] omit A

[745] ימסרו [ואסרו AEF

[746] ירגשו [ירגזו EF | באים [בהם BF | ויתקפצו [ויתקצפו F

[747] שקר [השקר G

[748] בלעז [לעז B | אונגילי [אוונגילי A, אואנגילי EF | אפסי + [בכל ABEFG | על] omit A | העם [הגוים G | בא [תבא G

[749] זהו [זה A, והוא EF | אנטיקרישט [אנטיקריסטוש A | הנביא + [על פי דניאל AG, בדניאל הנביא EF

[750] ואז [אז G | ביהודה [ביודה AEF

[751] לקחת [לקרות AB, לקח G, omit EF

[752] הוא [הוי EF

[753] לאל] omit G | בסתיו [בסתו A | ביום השבת [בסתו ובשבת BEFH | ושבת [ובשבת A

[754] שלא [אשר לא F

[755] ולילא [ולולי A | ¹ההם] omit EF | יושע [יושיע ABEFG

[756] לכאן + [המשיח ABEF | או לשם] omit G

[757] רבים [שקרים G | יביאו [יבאו A | מות [את F

[758] ואז אם [ואם A | תשאלו [תצאו EF | הנו [והנו A

[759] Vs 25 comes after vs 26 in Shem-Tob. | היותו] omit A

[760] להם] omit A | ממזרח [במזרח BG | של בן [שלבן AEF

[761] שתהיה [שיהיה A

[762] צרת + [אחרי ABEFG | מן השמים [מהשמים EF

[763] של בן [שלבן A

[764] ובקול] omit E | ¹השמים] omit AEF | ועד [עד EF

[765] All mss jump from קרוב vs 32 to קרוב vs 33 (hap.).

[766] See note on vs 32.

[767] אלו] omit B | הדברים האלו [אלו הדברים H | נעשים [עשוים H

[768] ביאתו [בימינו ABEF

[769] פרים [ופרים A

[770] מבול [המבול EF

[771] האחת [²האחד B | והאחת [²והתחד B, והב׳ EF

[772] ושתים [שתים AB, וב׳ EF | אחד [אחת G | מן העולם [מהעולם A

[773] שמעו [שמרו G | [אדוניכם בא 2 1 G

[774] אדון הבית + [יודע A | יבא [בא A | לחתור [לחבור ABEFG

[775] היו [תהיו EF | האדם [אדם FG | בא [עתיד לבא BG

[776] והחכם] omit G | להם + [לתת A

[777] שימצאהו [שתצווהו ABEF

[778] טובו [טפיו ABEFG

[779] העב [העבד A | לבא [ובא AEF, לבוא B

[780] יבא [ובא A

[781] ויפחדהו [ויפרידהו A

[782] והחמש [וחמש A | ²מהן] omit AG

[783] הכסילות [כסילות A, העצלות G | הוציא [²הוציאו A | עמהם] omit EF

[784] נתמהמו [נתמהמהו A | וישנו [ונשנה B, ותשנה EF, ונשנן G

[785] וקול [והנה קול A

[786] ההן + [הבתולות ABEFG

[787] לכו + [שלנו A | לכם [לכן BEFG | נראה [נירא EF | ולכן + [לנו A

[788] להם [להן EF | לכן [לכם G

[789] שהחתן עתיד לב [שיבא החתן A

[790] היא + [דומה A | א׳ [אחר A | ויפקוד [ויפזר ABEFG(?)

[791] ולשני [לשני ABEF | ²נתן] omit AEFG | לא [לו EF

[792] זהובים] omit F | וירוח [והרויח A

[793] קונה ומוכר עד [קנה ומכר A, קונה ומוכר BEFG | שהרויח [והרויח A | שנים [חמשה A, שנ י ם

[793] קונה ומוכר עד [קנה ומכר A, קונה ומוכר BEFG | שהרויח [והרויח A | שנים [חמשה A, חמשה E (supralinear correction) | יותר [חמשה אחרים F

[794] ואחרי [ואחר A | רבים] omit F | האדון [אדון . . . ההם F | אלו העבדים [העבדים ההם G

[795] מקבל [המקבל G | ¹זהובים] omit G | ויאמר [אמר ABEFG | מחמשה [חמשה A | נתתו [נתת G | עשרה + [לך A | הרוחתי [רוחתי A

[796] במועט [במעט G

[797] ויען מקבל ה״ב ויאמר [וגם . . . ויאמר G | השנים [¹שנים ABEFG. After this word F has 3 garbled words and omits all else down to vs 24. | הזהובים] omit A, זהו׳ B

[798] Vs 23] omit F [see note on vs 22].

[799] ויאמר] omit G

[800] בארץ + [¹שלך A

[801] לו + [ויאמר ABEF | לו [²לא EG

[802] שירוח בהם + [לשולחני G

[803] הזהוב [הזהב AEF | ותנוהו [וחנותו ABEFG | חמשה [החמשה A

[804] ינתן [תנתן ABEF | תלקח [לו ילקח G

[805] השליכוהו [השליכהו ABEFG | ששם [ושם EF | לו] omit A

[806] בבא [ובבוא B

[807] הכבשים [הכשבים BEF

[808] ויפריד [ויציג EF, וישיג (?) G | הכבשים [הכשבים BEF

[809] אשר [לאשר B | של [ברוכי B | שבשמים + [אבי G | מלכות [ממלכות G | שמים [השמים ABEF | עולם [העולם G

[810] רעבתם [רעבתי B | ותאפוני רעב [ותאספוני G | צאמתי [צמאתי G

[811] הייתי + [חילה G | ותבקרוני [ותבואו אלי A

[812] לו + [יענו ABEF | ויאמרו + [הצדיקים G | ושבענוך [והשבענוך G | צמא [צמנו ABEF | והשקינוך [והשקתוךABEFG

[813] Vs 38] omit FG | וכסינוך [וכסיתוך AB, וכסונוך E

[814] Vs 39] omit FG

[815] שכל [שבכל EF | מאחי [מאחד BEF | אחד מכל אלו כאלו [מאחד . . . כאלו G

[816] ואשר [וגם EF | מרעם + [ממני (?) G | המוכן [מוכן G

[817] שרעב היתי [שרעבת G | שבעתם אותי [נתתם לי לאכול G | אותי וכו׳ [²לי G

[818] Vs 43] omit G [see vs 42] | הסוהר + [ובבית ABEF | ערום ולא כסיתם אותי] omit A

[819] [מתי ראינוך אדוננו 3 1 2 A | אדונינו [אדוננו B | או חולה [וחולה ABEF | ובבית [או בבית B | עמך] omit EF

[820] [לעני אחד 2 1 A

[821] ולנצח נצחים + [עולם A, עהב F

[822] את + [לדבר H

[823] יבא [יהיה G | אדם [האדם AH | ביבי [ביד B

[824] גדולי העם והכהנים [סגני . . . העם G | קאיפאש [קאיפש A

[825] לב + [ויועצו G | לתפום [לתפוש G | ולהרגו [ולהורגו BEF

[826] ביום החג [בחג A

[827] חנניא [חנניה A | שימון [סימון ABEF

[828] ותצוק [ותיצק F | אותה [אותו AG | מסובה [מסבה A, מסכב G | על השלחן [לשלחן EF

[829] עד מאד [מאד G | על אשה שפרה [מדוע האבדון הזה G

[830] היה יכול [יוכל B, שהיה יכול G | במחיר רב] omit G | וליתן [ולתת G

[831] שאיזה [לאיזה EF | ענין כל ועשה [ענין נעשה A | אמר [אמר להם A | ואמת [ונפלא EF | [ונפלא עשתה עמדי 2 3 1 A

[832] העדים [העניים EF | יהיו [יחיו ABEFG

[833] כאפי [בגופי B

[834] זאת [זו AG | בלעז [לעז B | מקום [העולם EF | אשר עשה] omit E | עשתה [עשה ABG, omit F | בזכרתי [בזכרי A

[835] מי״ב תלמידיו [מהשנים עשר G | שמו [ששמו FG | איסכריוטא [אשכריוטו AEF, אסכראוטה G

[836] בשלשים [שלשים A

[837] אל ישו [לישו ABEF | אנא [אנה BF

[838] אשר ידבנו [איש שידבנו EF | אדוני + [הרב EF | אעשה [ויעשה ABEF

[839] Vs 19] omit all mss

[840] ב״ [י״ב EF

[841] לאמר + [מאד A | האחד מהם [אחד A | אדוני] omit EF

[842] ימסרני [ימכרני AF | שאילו [שאלו A

[843] בשבילו] omit G | בן האדם ימסר [בן אדם A, ימסר בן האדם EF | בשבילו + [ימסר G

[844] אשר מכרו] omit G | ר׳ + [מכרו or ד׳ G | האתה [האני EF

[845] [המה אוכלים omit EF | את + [ישו H | אותו + [ויברך EF, omit G | ויחלך [ויחלקהו ויתן H | זהו [זה ABGH | הוא] omit H

[846] זה הוא [זהו G | העונות [עונות H

[847] [¹אני omit G | לא אשתה אני] omit B | [²אני omit EF | אבי [שמים A

[848] וישבו [וילכו ABEF

[849] אמר להם ישו [אמר ישו לתלמידיו ABEFGH | [כלכם תתעצבו עלי 2 3 1 F | הצאן [הרועים AEFG

[850] בהר הגליל [בגליל EF

[851] פיטרו [פיטרוש A | כלם] omit G

[852] לו + [ויאמר ABEF | שבזאת [שבזה AEF

[853] פיטרו [פיטרוש A | כולם [כל התלמידים G

[854] פיטרו [פיטרוש A | ואשר [ואת שני A | זבדיה [זבדאל B

[855] שמרוני [סמכוני EF

[856] וילר] omit G | [²לאט omit A | את [על F | ואומר אבי [ויאמר AEF, + אבי BG | נא] omit AB | שאנין [שאני F

[857] לפיטרוש [לפיטרו E, לפיטרוס FG | כך] omit AEF | אינך [האינך G | [שעה אחת 2 1 G

[858] ב + [פן G | תבא [תבאו F | לבוראו אך [לו ראו את A | חלוש [חלש A

[859] את + [להסיר AB | כוס [הכוס A | עשוי [עשי ABEFG

[860] שהיו + [כבדים A

[861] להם] omit G

[862] בא] omit EF | בא + [רבה A | ושרי העם] omit F | העם] omit E

[863] מסרהו [ואשר מסרוהו E, וטרם מסרהו F | האיש + [אות ABEFG | הזה [¹הוא A

[864] לו [אליו EF | וישליכו [וישלחו A

[865] היו [היה A | את [היה עם G | את + [ויכרות ABG

[866] שהשלפים [שהשרופים ABFG

[867] ויתר [יתר AG

[868] בחרבות ובשוטים] omit G

[869] ימלאון [ימלאו ABEFG | להם + [וברחו G

[870] לשם + [נקהל G

[871] ופיטרו [ופיטרוש A | אל [¹עד A | ונכנס . . . המכלית] omit BF

[872] וגדולי] omit BFG | למצוא + [רוצים B

[873] באו] omit G

[874] ויאמרו [ויאמר ABG | אשוב יאבנהו [לתקן אותו G

[875] [וישו לא ענה 2 3 1 G | עונה [ענה A | [משביעך אני 2 1 ABEG, 1 F

[876] ישו] omit A | לכן [ועוד אני אומר לכם G | אבו + [לימין G

[877] אלים [אלקים AG | אלים [האל A, אלקים BEF, את האל G

[878] והכוהו [והלקוהו EF

[879] הכה אותך [הכך G

[880] ופיטרו [ופיטרוש A | כפתח [לפחת A | אחת] omit G

[881] ראהו [ראה ABEF | לעומדים [לעוברים ABEFG | עומד] omit A | נזארת [בנאצרת A, בנזארת BE

[882] הישו [ישו AG, פיטרו G

[883] שמדבריך [שמדברך A, ומדבריך EF

[884] ופיטרו [ופיטרוש A | נזכר] omit B | במרת [במרירות B | נפשו] omit A

[885] הכהנים [החכמים A

[886] לבת] omit EF | פונץ [פוטץ AB, פריץ EF, פוטס G

[887] אל גדול [לגדול EF | עם [העם G

[888] ויתיעצו [ויועצו EF | של אדם [אדם F | חרס] omit EF | שיקברו [שיגברו ABG, שיגררו EF

[889] זכריה] omit G | ואומר . . . חדלו] omit G | לכם [להם A | הבו [רבו ABEF | לא + [ואם ABEF | את + [וישקלו EF | ל׳ שקל [שלשים EF | ה״ אלי] omit G | השליכהו [השליכו AEF | אדם היקר אשר יקרתי מהם + [¹היוצרEF | וזהו [וזה ABEG | חרש [חרס BEFG

[890] מגדולי חעם הכהנים [בעד . . . העם G

[891] אין אתה [אינך A

[892] חג [החג A | שלהם [של פסח EF | לו + [²היה AEFG | העם + [אשר G

[893] בראבאש [ברבאש A, בארבש B, ברבש EF, ברבאש G

[894] השנים + [מאלו A | שתניחוני [שאניח A | בראבאש [ברבאש A, ברבש EF

[895] פילאט [לפי שפילאט G

[896] מחלה [אחילה AEF, אחל G | דבר [עניו EF | [דבר omit G | הצדיק [צדוק BG | נקרא׳ יום + [הלילה A

[897] העם [הדת B | את העם ואמרו להם [לעם G | שישאלו [ישאלו ABEF | את ישו להמית ולא בראבאש [את . . . ימות A | בראבאש [ברבאש A, בארבש B | ושישו ימות] omit EF

[898] Vs 21] omit EF | אזה . . . ברבאש] omit A (hap) | בארבש [ברבאש B

[899] ויאמר להם פילאט] omit A (hap. see on vs 21) | פילאט] omit G

[900] מה [איזו רעה A | ³יתלוהו] omit BEF

[901] ופילאט [ופילאטוש AEFG | ובראותו פלאט [ופילאטוש בראותו G | תקומה ולא] omit A | [ולא יכול ולא היה יכול EF | כל [שום A | מעט + [לקח A | ויאמר [ואמר EF | מהדם [מהם ABEF, מדם ישו G | למדו [שמרו EF

[902] והם ענו [וענו G | כולם [כל העם G | זרעינו [זרענו BEF

[903] להם [לה AEF | בראבאש [ברבאש A, ברבש EF

[904] לישו] omit G

[905] ועשה [ועשו B | וישימוה [וישימהו AEF, וישימו G | אחד [אחת G | בידו [ביד ABEF, על ידו G | אומרים + [ממנו G

[906] והיו רוקקים [ורוקקים A

[907] מאד + [¹ממנו ABEFG | לו [²ממנו A | מלבושיו [מלבוש ABEF | ויצוו [וצוו A

[908] פגשו [פגעו ABEF | שילך [שיוליך A | והערב [וערב B

[909] קאלבארי [קאלווארי A, קלוואריאו EF

[910] רצה [ירצה ABEF

[911] בגדיו [בגדו ABEFG

[912] Vs 36] omit all mss

[913] [על ראשו מכתב אחד 3 4 2 1 EF | זהו [זה A | מנזראת [נאזרא EF

[914] והא׳ [האחד A | ואחד [והאחד E

[915] ראשם [ראש A

[916] איך [אפשר A, אשר BEF | אתה חרבת [חרבת G | אל [האל F | תבנהו + [ימים A | מהצליבה [מן הצליבה EFG

[917] לאתרים רפא והושיע [האתרים הושיע G | בו + [ונאמין ABG

[918] בו [כי [to be read with vs 42; see above] ABG | האלים [האלקים A

[919] ולשעה תשיעי׳ ישו [ישו A

[920] לאלוק [לאליה EF

[921] הספוג [אספוג EF

[922] ממעלה [מלמעלה EF

[923] העפר [עפר B

[924] מקברותם [מקבורתם E | זה [שחיו EF | גלו [ונגלו EF

[925] וכל הדברים אשר נעשו [והדברים שנעשו G | ויאמרו [ואומרים AG, ואמר E | האלוה [האלוק AB

[926] מאותם [מאותן G | פה [כה EF

[927] שהיה מכרנאסיאה] omit G | מכרימיסיאה [מכרנאסיאה A, מכרמאסי׳ EF | והיה תלמדו מישו] omit A

[928] לשאל [ושאל B | את הגוף [הגוף A | [מישו omit FG

[929] [פיomit B | [הקבר omit G

[930] Vs 61] omit all mss

[931] יום הפסח [הפסח ABEF, + ? G

[932] [ולכן ולכה B | אחרון [האחרון F

[933] ושמרו [שמרו ABEFG

[934]

[935]

[936] השם [ה׳ B, האל EF | מהשמים [מן השמים AEF | עליך + [ועמד A

[937] כמתים [המתים AE

[938] לאותו הנשים [לנשים G

[939] כאשר אמר אשר תראוהו [ושם . . . לכם G | דבר [אמר A

[940] גדולה [רבה G

[941] לפניהן [לפניהם A | האל [השם EF, ה׳ G

[942] להם [להן AEF | ושם [ושמה EFG

[943] אחד [איזה G | בא [באו G | לכהני הגדולים [לגדולי הכהנים B | אשר נעשה [הנעשה G

[944] יועדו [ויעדו AE, ויועצו G | ויועצו מה לעשות [ויעדו . . . העם G

[945] מתלמידיו [תלמידיו G | הלילה [לילה F

[946] הו׳ + [בענין G

[947] שלמדם [שלמדום A, שלמדים F | ואז [וזה A | הזה] omit BG

[948] קרא [קרב A | להם [אליהם H | אליהם [להם G, omit H

[949] ולמדו [ושמרו AB